תוצאות חיפוש:
על השתטות והשתמטות
הממשלה בוחרת להתעלם מרצונם הברור של שלושה רבעים מהציבור הישראלי שדורשים שוויון בנטל. את המחיר החברתי, הכלכלי והבטחוני כולנו נרגיש בקרוב
קביעת יום הזיכרון לטבח בתאריך העברי היא עוד ניסיון לברוח מאחריות
ההחלטה לקבוע יום זיכרון למאורעות השבת השחורה לפי התאריך העברי, ולא לפי הלועזי, מריחה כמו ניסיון עלוב לטשטש את עוצמת הטראומה ולברוח שוב מאחריות.
ד"ר שוקי פרידמן: סנקציות על מתנחלים – סכנה אמיתית להתיישבות
סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ד"ר שוקי פרידמן התראיין לערוץ 7 והתייחס לסנקציות שהטיל ממשל ביידן על מתנחלים.
לא ציונות ולא דתית
אחרי שהתחייב להמשיך לתת לחרדים להשתמט, סמוטריץ' וחבורתו מחוקקים חוק ג'ובים לרבנים. זוהי פגיעה בערכי הציונות הדתית לדורותיה.
הישראלים מטילים את האחריות למחדל ה-7 באוקטובר על הממשלה והצבא במשותף
שני שליש מהישראלים סבורים שעל ישראל לתקוף את חיזבאללה במלוא העוצמה בהזדמנות ראשונה או לאחר המלחמה. רוב מוחלט מהציבור בישראל חושב שאין סיכוי לשלום עם הפלשתינים
לא מתקנים תקלה בתקלה
בעולם מתוקן גולדפוס האזרח היה מתמנה למנהיג, וגולדפוס הקצין היה מתבקש להתפטר. בעולם שלנו אפשר רק לחלום על גולדפוס המנהיג, וכל שנותר לנו הוא לשמור על גולדפוס הקצין.
מדד החברה הישראלית למרץ 2024: תמיכה במלחמה עם חיזבאללה ובביטול הפטור מגיוס לבני ישיבות
המדד החודשי של המכון למדיניות העם היהודי מלמד שלנוכח העימות בין ממשלת ישראל לבין הממשל האמריקאי, רוב בעלי הדעה סבורים שעל ישראל ״לעשות מה שנכון בעיניה״ גם במחיר של מחלוקת עם ארה״ב.
רוב מוחלט תומך בביטול הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות
למרות אזהרת הרב הראשי לישראל 74% מהחרדים אומרים כי גם אם הייתה להם אפשרות להגר מישראל לא היו עושים זאת. ירידה חדה במדד האופטימיות של הישראלים לגבי עתיד המדינה.
מרבית הישראלים משוכנעים כי חלה שחיקה בתמיכת הנשיא ביידן בישראל
רוב מצביעי הקואליציה ורוב המשיבים לסקר מקרב מצביעי האופוזיציה סבורים שתמיכת נשיא ארה"ב בישראל נחלשה בהשוואה לתחילת המלחמה. פרופ' ידידיה שטרן: רוב הישראלים מתנגדים להצעות הבאות מוושינגטון בקשר ל-"יום שאחרי".
יוכי ברנדס, חיים נבון, מה יש לכם נגד עמלק?
ההסכת של המכון למדיניות העם היהודי – שמואל רוזנר בשיחה עם יוכי ברנדס והרב חיים נבון. למה לזכור את עמלק, ואת מי צריך להשמיד, והאם עדיין צריך להשמיד, ומי היה עמלק אז, ומיהו – אם בכלל, היום.
דיון על שיטת הבחירות לכנסת – חייבים לשנות את השיטה(!?)
דיון על שיטת הבחירות הראויה לכנסת התקיים היום (ג') במכון למדיניות העם היהודי במסגרת פועלו של המכון לגבש 'חוקה רזה'. בדיון נטלו חלק מנהיגי ציבור, חוקרי אקדמיה מתחום המשפט ומדעי המדינה ועמיתי המכון.
דווקא ממשלה עם בן-גביר עשויה להביא לכפיית פתרון מדיני על ישראל
התנהלות נתניהו לאורך השנים מלמדת כי פעל ללא לאות לדחיית הכרעה, אך כעת תלותו בבן גביר מונעת ממנו גמישות מדינית, דווקא כשהלחץ הבינלאומי גובר
מדד קול העם היהודי לחודש פברואר 2024 – רוב יהודי ארה"ב: יחסי ישראל-ארה"ב יהיו טובים יותר עם ביידן
יהודי ארה״ב טוענים כי ישראל תהיה ״פקטור משמעותי״ בהחלטתם למי להצביע לנשיאות. רובם משוכנעים שביידן יהיה טוב יותר ליחסים בין המדינות מאשר טראמפ
האזינו: איך מזהים רגע היסטורי?
שלושה היסטוריונים מדברים על טרומפלדור, קישינב, בית ראשון, תש״ח, תרפ״ט, הרצל, הקיבוצים, ירידה, פונדמנטליזם, שמשון הגיבור, חיים נחמן ביאליק, מגילת העצמאות, מגילת איכה. שלושה היסטוריונים מדברים על שלושה חודשים – החודשים שאחרי ה-7 באוקטובר .
דעה: על מנהיגות, השתמטות ובריחה מאחריות
החרדים יודעים שיש מי שיישא בנטל במקומם, ונתניהו יודע שלכישלון ב-7 באוקטובר אבות רבים. זה מה שמאפשר בשני המקרים את זריקת האחריות על אחרים
רוב יהודי ארה"ב – היחסים בין שתי המדינות יהיו טובים יותר עם ביידן מאשר עם טראמפ
רוב משתתפי המדד לחודש פברואר משוכנעים שישראל תהיה "פקטור משמעותי" בהחלטתם למי להצביע בבחירות לנשיאות. רובם סבורים שביידן יהיה טוב יותר ליחסים בין המדינות מאשר טראמפ
חוק הגיוס המוצע – לא יהודי ולא שוויוני
בלי החרדים נטל השירות על שאר חלקי החברה הישראלית יהיה בלתי נסבל. על הנהגת הציונות הדתית לדרוש מהחרדים להיכנס מתחת לאלונקה
אפקט הבומרנג
בנאומו קיווה נתניהו להעביר מסר שהקמפיין נגדו אגרסיבי מדי ולכן לא אמין. זה מה שהוא רצה, רק שבפועל ההפך קרה
כך יעלו החרדים על מדים
בצד התועלת המעשית בהגנת הבית של כולנו, תושג גם תועלת סמלית – החרדים ילבשו מדים כשאר האזרחים ו"יצטרפו" למדינה בחווייתם. כאשר החרדים יהיו מגיני האוכלוסייה על כל גווניה, הרגשות השליליים כלפיהם יפוגו
ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי ה-7 באוקטובר: שיפור הממשל או טריבונל של תליינים?
שני משפטנים והיסטוריון, שמכירים מבפנים את החדרים הסגורים של ועדות חקירה ובדיקה, מדברים על משפט ופוליטיקה, מחדלים ותיקון
"הצו הזה הוא קטסטרופה לעתיד ההתיישבות, הצלחה ל-BDS"
סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ד"ר שוקי פרידמן התראיין בערוץ 14 והסביר את משמעותו של הצו שהטיל הנשיא ביידן נגד ארבעה מתנחלים: "לפי הצו הזה גם מי שיהיה מעורב בבניה חוקית ביהודה ושומרון עלול להיות חשוף לסנקציות"
מדד החברה הישראלית לפברואר 2024 – עמדת הציבור: הכרעת חמאס חשובה מהחזרת החטופים
47% מהציבור היהודי מעדיף להדיח את חמאס מהשלטון ברצועת עזה על פני החזרת החטופים. ירידה נוספת באמון הציבור בממשלה, שחיקה גם באמון במפקדי צה״ל
מדד החברה הישראלית: מיטוט חמאס חשוב לציבור יותר מהחזרת חטופים
המדד לחודש פברואר מלמד על העדפה ברורה של הציבור להדחת חמאס לעומת החזרת חטופים, במקרה שתעמוד ברירה חדה כזאת בפני מנהיגי ישראל
העולם צריך להתעורר: האנטישמיות היא המגפה של 2024
האנטישמיות היא לא מחלה מקומית, אלא מגפה חברתית. על מדינת ישראל להילחם בה בכל האמצעים, כי את הסכנה שבמגיפות כולנו כבר מכירים היטב.
ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי ה-7 באוקטובר: שיפור הממשל או טריבונל של תליינים?
שני משפטנים והיסטוריון, שמכירים מבפנים את החדרים הסגורים של ועדות חקירה ובדיקה, מדברים על משפט ופוליטיקה, מחדלים ותיקון.
הצו הנשיאותי של ביידן מבשר רעות להתנחלויות
הצו שהטילה ארה"ב על ארבעה אזרחים ישראלים אולי שגוי, אבל הדבר לא משנה את התוצאה המזיקה ומנבא רעות להתיישבות כולה. על ישראל לפעול כדי לבטל את רוע הגזירה
ביידן ונתניהו – האמנם סופה של ידידות מופלאה?
הממשל האמריקני, עשוי לפתוח במהלך שיכלול קידום של פתרון שתי המדינות, בצד נורמליזציה עם סעודיה והתמודדות עם איראן. בקרוב נדע אם ביידן יזרז תוכנית כזאת
מבחן ההנהגה
ברקע המלחמה בעזה טמון מבחן ההנהגה בהחזרת אמון הציבור. על כל אחד ואחת מהח"כים המכהנים להתרומם לגודל השעה ולפעול למען האינטרס הלאומי
מדד קול העם היהודי
מדד קול העם היהודי נערך בקרב אלפי יהודים בארה״ב הרשומים לפאנל של המכון למדיניות העם היהודי. הדו״ח אינו מאפשר לספק נתון משוקלל המייצג את כלל יהודי ארה״ב, אולם מספר המשתתפים בו מקבוצות שונות מאפשר לזהות מגמות, עמדות מובהקות, וכן פערים בין קבוצות שונות של יהודים על פי השתייכות דתית, קרבה לישראל, עמדה פוליטית, קשר ליהדות ועוד.
מדד JPPI לחברה הישראלית
מדד JPPI לחברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי נערך מדי חודש בקרב אלפי משתתפים הנשאלים על עמדותיהם בשלל סוגיות העומדות על סדר היום בישראל
כן לעסקה, לא בכל מחיר
החזרת החטופים דחופה ומחויבת, אבל "עסקה" עם השטן לא יכולה לכלול מחירים שיסכלו את המשך המלחמה הזו.
המשיחיים מסוכנים. בשני הצדדים
כל אחד מהחזונות הללו, "ריבונות עכשיו" ו"מדינה פלסטינית עכשיו", קוסם לחלק מהישראלים, אבל הנכונות לקדמו בכל מחיר רווחת רק בשוליים.
כולם תמורת כולנו? — אסור להפסיק כעת את המלחמה
הפסקת המלחמה נגד החלש שבאויבינו ללא הכרעה כמוה כדימום עז של לווייתן בים שורץ כרישים. מי שחפץ בביצור ביטחון ישראל לדורות הבאים חייב לחשוק שיניים — ולהמשיך במלחמה עד שתושג הכרעה ברורה.
חוקה רזה – עיגון סדרי השלטון בישראל
המכון למדיניות העם היהודי (JPPIׂ) מבקש להכין הצעה מפורטת של חוקה רזה המתמקדת בחלק הפרוצדורלי, המוסדי, של תפקודה של מדינת ישראל. לצורך זה מוקמות שתי קבוצות עבודה: בקבוצה אחת ישתתפו אנשי מקצוע שתפקידם יהיה להציע את ההסדרים, נכנה אותה "קבוצת המחקר". לצידה תעבוד הקבוצה השנייה – "מועצת החוקה הרזה", היא תשמש קבוצה מייעצת לקבוצת המחקר, והרכבה יהיה כזה שישקף את כל חלקי החברה הישראלית.
מדד קול העם היהודי, ינואר 2024
בקרב רוב יהודי ארה"ב נמשכת התמיכה בישראל במלחמתה מול חמאס והם מצפים כי אמריקה תגביר את תמיכתה בישראל
"הממשלה עדיין לא עמדה ביעדים שהגדירה". האזינו
פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי התראיין לאריה גולן ב'כאן ב' והתייחס לסקר שעשה המכון במלאת 100 ימים למלחמה.
אי תלות בארה"ב היא פנטזיה מסוכנת
אין מנוס משיתוף פעולה קרוב עם ארה"ב ובנות ברית אחרות שיש לו מחירים – גם בחופש הפעולה שלנו – וגם בדרך הפעולה שלנו תוך כדי לחימה.
אנחנו שונאים להפסיד יותר מאשר אנחנו אוהבים לנצח
בתלות ההדדית שיצר ראש הממשלה בין שחרור החטופים לניצחון על חמאס, הוא מתעלם מהתיאוריה החשובה שלפיה העצב על ההפסד גורם לכאב רב בהרבה מאשר שמחת הניצחון.
מדד JPPI לחברה הישראלית, ינואר 2024
המדד החודשי של המכון למדיניות העם היהודי מלמד על ירידה באמון הציבור בכך שישראל תנצח במלחמה, ועל מחלוקת חריפה בקשר לאופי השלטון העתידי ברצועת עזה.
האמון בראש הממשלה ובממשלת החירום נמוך; האמון במפקדי צה״ל ירד מעט אך נותר גבוה
המדד החודשי של המכון למדיניות העם היהודי מלמד על ירידה באמון הציבור בכך שישראל תנצח במלחמה, ועל יציבות באמון הציבור בממשלה, בראש הממשלה ובצבא.
הישראלים והממשל האמריקאי על מסלול התנגשות
הסקר מראה כי שיעור גדול מבין היהודים בישראל (44%) סבורים שיש לפתוח בחזית שניה נגד חיזבאללה בהקדם האפשרי
על הסבירות והנבצרות: הבעיה האמיתית
במקום חוקי יסוד מהסוג שבג"ץ פסל, או דומים להם, חיוני שהכנסת תירתם לחקיקת חוק יסוד: החקיקה, שיבטיח שחוקי יסוד יהיו ראויים לשמם וייתר עתירות לפסילתם.
להתעצבן על העולם זו לא אסטרטגיה
התחושות המרות שמציפות את הציבור הישראלי בעקבות הטראומה של ה-7 באוקטובר מחריפות על רקע האיבה המופגנת כלפי ישראל ברחבי העולם.
ניצחון במערכה המשפטית דורש מכולנו אחריות
המלחמה המשפטית שמתחילה היום בהאג תלווה אותנו שנים ארוכות. הצביעות של המערכת הבינלאומית ברורה. אבל אין לנו ברירה אלא לשחק במגרש הזה ולנצח גם בו.
"אני כל הזמן שומע יהודים באירופה שאומרים: אין לנו סיכוי"
יובל גומא מראיין את ד"ר דב מימון, על מצבה של הקהילה היהודית באירופה, בדגש על צרפת, לנוכח הדמוגרפיה המוסלמית
פרופ' יפה זילברשץ
פרופסור למשפטים המתמחה במשפט בינלאומי, משפט חוקתי, זכויות אדם והגירה, וכיהנה כדיקן
טובים השלושה מן השניים
המאמר הזה בא להכות על חטא. על חטא שחטאנו – סוקרים, פרשנים, חוקרים – בהצגת מציאות שמזינה את עצמה. על חטא שחטאנו, אפילו בזמן המלחמה, בהצגת שני גושים, ולא שלושה, או יותר
עכשיו יותר מתמיד: דרושה חוקה רזה לישראל
חוקה רזה תאפשר לחדול ממצב של מונולוג כוחני בו כל רשות בתורה מפעילה כלים עוצמתיים, ולעבור לשיח של דיאלוג מאזן ומכבד בין הרשויות שסמכויותיהן מוגדרות
שתי המהפכות רעות
ההפיכה המשפטית ומהפכת הנגד, בתוך שנה, שאנו עדים לה, היא טרגדיה בשני פרקים למשפט הישראלי, לדמוקרטיה ולחברה הישראלית
מכתב לאסתר חיות: אל תתני לקרע החברתי להגיע ללוחמים בשדה הקרב
אסור שהשסע יחלחל לצוות לוחמים שיושבים באותו נגמ"ש בעזה. העם צמא לאחדות, וכדי לשמר אותה - צריך לדחות את פרסום פסק הדין
תכלה שנה וקללותיה? כדי לפתוח את 2024, צריך להשתחרר מתחלואי 2023
ישראל תשמח למחוק את השנה החולפת, אבל בזמן שבעולם התנשקו בחצות, אנחנו מיהרנו להיכנס לממ"דים והבנו: להתחלות חדשות, כמו למלחמות, יש קצב משלהן
בני הציונות-הדתית ראויים לתודה על הקרבתם
מאז תחילת הלחימה בעזה ברוב הודעות ה "הותר לפרסום" יש נופלים שצמחו בציונות-הדתית. רבים מהם גדלו או חיים בישובים ביהודה ושומרון.
בית המשפט: שקט – יורים
כמעט שכחנו – אבל בתקופה הקרובה אמורות להתפרסם הכרעות הדין של בית המשפט העליון בשני נושאים נפיצים במיוחד: חוקתיות שני חוקי יסוד – האחד, שביטל את עילת הסבירות (חוק יסוד השפיטה) והשני, שעוסק בסוגיית הנבצרות של ראש ממשלה (חוק יסוד הממשלה). לפני המלחמה אלו היו הנושאים שבעטיים הגענו אל סף מלחמת אחים.
לכל מלחמה יש שם: למה דחוף לנתניהו למצוא חלופה ל"חרבות ברזל"?
רבים הביעו תמיהה על רצונו של ראש הממשלה לשנות את שמה של המלחמה בעודה מתנהלת. אבל כשבוחנים את תולדות השיקולים במקרים דומים במלחמות קודמות, מבינים בדיוק מה הוא מבקש להשיג. מ"שלום הגליל", דרך "ענבי זעם" ועד ל"חרבות ברזל": הצצה לפוליטיקה של שמות המלחמות
למה הצעתי את "מלחמת בראשית"
המחויבות של החברה האזרחית לראשית מחודשת של המפעל הציוני תיחצב באבן על מצבותיהם של מאות הנופלים בקרבות שייכתב בהן "נפל/ה במלחמת בראשית"
דמוקרטיה ושוויון מחייבים את דחיית הבחירות לרשויות המקומיות
בנסיבות הקיימות, קיום הבחירות במועד עליו מתעקש, משום מה, שר הפנים יהיה טעות ויגרור פגיעה בהליך הדמוקרטי.
אסור לדחות את המהלך המדיני ליום שאחרי המלחמה
התנעת הסדר היסטורי לא תחכה לתום הלחימה: ההמתנה עלולה להיות כה ארוכה, שדי בה כדי לחסל את הסיכוי להגיע אי פעם לסיום הסכסוך. לישראל יש אינטרס להצהיר כבר עתה על מחויבותה לפתרון שתי המדינות – אלא שאין בקרבה מנהיגים שמוכנים לגלות את האומץ הדרוש
הממשק בין השלטון המרכזי למגזר השלישי בלחימה בשעת משבר
על המדינה להתייחס למגזר השלישי, לא כגורם החושף את ערוותה של המדינה, אלא כשותף לדרך
הרש"פ אינה פתרון
הרש"פ היא גוף כושל. הפקדתה על עוד 2 מיליון פלשתינים תהיה טעות ביטחונית, אזרחית, פרלמנטרית, כלכלית וחברתית
"על השחיטה" 2023
"על השחיטה" ו"בעיר ההריגה", שתי יצירותיו המצמררות של חיים נחמן ביאליק שנכתבו לאחר פוגרום קישינב, נכנסו מחדש אל זרם הדם הישראלי מאז השבת האדומה של ה-7 באוקטובר.
פליטים יהודים, בתש"ח והיום
חמישה ימים לאחר הכרזת המדינה, קיבלה ממשלת ישראל את אחת מהחלטותיה הראשונות: סיוע תקציבי למפוני הקרבות.
הכספים הקואליציוניים? פופוליזם על גב המורה של בתי
עיוות של עשרות שנים גרם לכך שכסף שמגיע בדין לחינוך החרדי, נשאר מחוץ לתקציב המדינה. למה שהמורים והמורות הללו ירוויחו פחות מעמיתיהם?
חידוש הלימודים במכללות זה כשל מוסרי
החוזה הבלתי כתוב בין מדינת ישראל לחייליה מחייב להמתין כדי למנוע פגיעה אקדמית במגויסי המילואים למלחמה בעזה. גם אם צריך לפתוח את הכיס לשם כך
מרוב טירוף ואכזריות, חמאס ירה לעצמו ברגל
חמאס לא יכול היה לנצח בכל הקופה . הוא כמו כנופיית העבריינים שמחפשת במצוקה את מבטי הכבוד והיראה כשאין לה שום דרך אנושית אינטליגנטית או מכובדת להשיגה ומתסכול על כך היא רק הולך ומקצינה . רק שקיצוניותו היא גם נקודת החולשה שלו .
התלמידות החרדיות שהצליחו במבחני פיז"ה נתקלות בחומת השביס
הצלחתן המרשימה של התלמידות החרדיות במבחני פיז"ה מבליטה את הפוטנציאל שמוחרב בכוונה ■ מערכת החינוך החרדית מסלילה את הבנות הללו לרמת לימודים נמוכה, כדי שיגדלו ילדים ולא יפתחו קריירה, אלא רק יפרנסו את לומדי התורה ■ הכספים הקואליציוניים נועדו לשפר את תנאי המורים ולא לטפח את התלמידות
שובה של האנטישמיות
רעידת האדמה שהתרחשה בשבת השחורה בנגב המערבי הרימה גל צונאמי של אנטישמיות שמציף חלקים מארצות־הברית.
מדד קול העם היהודי לחודש דצמבר 2023
לדברי פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי: ״יהדות ארה״ב היא בבחינת כלים שלובים עם מדינת ישראל. המתרחש כאן עומד במרכז תודעתם של היהודים ומשפיע ישירות על תחושת הביטחון שלהם".
דילמת החטופים – עם כיפה או בלעדיה
המובהקות של הימין הדתי המסתייג מתשלום מחיר לחמאס ממחישה פער החוצה את החברה הישראלית: התפיסה הקולקטיבית מול האינדיבידואליזם
סקר: למרות המלחמה רוב עצום מהחרדים בעד המשך הפטור המלא מגיוס
ד"ר שוקי פרידמן, סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי: "התקוות שהמלחמה תגרום לחרדים לרצות להשתלב יותר בחברה הישראלית מתנפצות אל קרקע הנתונים"
חץ ישיר מסינוואר לעקב אכילס הישראלי
כולנו מוצפים – אזוקים לרכבת הרים רגשית שכל פיסת מידע על מי מהשבויים מטלטלת אותה בפראות. כאלה אנחנו: ערבים זה בזה, שותפים לברית גורל שעומדת למבחן בימים אלו. כל המדינה בכתה כשאוהד מונדר רץ לקראת אבא שלו. כאלה אנחנו – לב אחד.
תודה לאחים שמעבר לים
עצרת התמיכה שהתקיימה בוושינגטון היא שיא וביטוי פומבי ברמה הלאומית למאמץ של יהודי ארה"ב מאז פרוץ המלחמה.
סקר: 78% מהישראלים סבורים כי הזירה הפוליטית תשתנה
פרופ׳ ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי: ״המהלך הצבאי האגרסיבי ברצועת עזה משנה את מצב הרוח הלאומי. הישראלים עדיין מודאגים באשר למצב הבטחוני – אבל פחות, ובשיעור ניכר. גם הפסימיות הקשה שחווינו בעקבות התקפת החמאס מתמתנת״
ה"ג'וקר" של בן לאדן: ככה הופכים מחבל אכזר לגיבור נערץ
הטרנד שכבש את טיקטוק, ובו צעירים מביעים תמיכה בבכיר אל קאעידה שעמד מאחורי מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר, צריך להדאיג גם אותנו. מי שהגו את הרעיון, כנראה שאבו השראה מדמות הליצן שהופך לרוצח וסוחף אחריו המונים. למרבה הצער, זה מצליח להם
אחרי הפתעה צבאית, אנו עלולים להיות מופתעים מדינית
מנהיגים פלסטינים מזהירים מעת לעת כי בהיעדר סיכוי למימוש פתרון שתי המדינות, יאלצו לשנות את תביעתם: לא עוד מדינה פלסטינית עצמאית לצדה של ישראל, אלא זכויות דמוקרטיות שוות במדינה אחת המשתרעת מן הים ועד נהר הירדן.
פשיטת הרגל של הארוורד
אוניברסיטת הארוורד, כמוסד, רחוקה מאד מאנטישמיות, אבל ההתנהלות הפחדנית של הנהגתה הנוכחית עלולה לנרמל אותה. האם תתעורר?
חייבים הכרעה
ניצחון ברור במלחמה והשמדת חמאס הם ענין קיומי עבור מדינת ישראל. אבל תהיה להם גם השפעה מכרעת על תחושת הביטחון של יהודים ברחבי העולם.
החברה הערבית, זה הזמן שלכם
בוא נגיד את הברור – לעובדות אין שום כוח. אלו שמעוניינים לשמור על העמדות האנטישמיות שלהם לא יזועזעו על ידי תמונות של חטופים וסרטוני זוועות. צריך לפנות לעולם ההתערבויות הפסיכולוגיות, בו ארץ נהדרת, יוסף חדד ומנהיגי החברה הערבית מתאחדים לטובת שינוי הנרטיב
גיוס חרדים: במלחמה שלב ב', אחריה גיוס לכל
מי שחושב שתהליך איטי כלשהו יביא את החרדים להתגייס מנותק מהמציאות ומשלה את עצמו. יידרש לאחר המלחמה חוק גיוס חזק
המחזוריות שביסוד התקפת הפתע של החמאס
שלוש פעמים הופתעה ישראל אסטרטגית, באופן שגבה מחיר כבד. ב-1973 במלחמת יום כיפור. ב-2006 במלחמת לבנון השנייה, ובפעם השלישית בשמחת תורה 2023.
מטוקיו לעזה: פשעי המלחמה של המפסידים
רדהבינוד פאל נולד ב-1886 באזור שהיום נקרא בנגלדש. הוא היה משפטן הודי. את חוות הדעת המעניינת ביותר שלו, הרלבנטית ביותר, כתב ביפן. השנה הייתה 1946, ופאל נשלח מטעם מדינתו לשבת בטריבונל הבינלאומי של פושעי המלחמה היפנים ממלחמת העולם השנייה.
מדד קול העם לחודש נובמבר 2023
עלייה משמעותית בתחושה בקרב יהודים שהמלחמה משפיעה באופן שלילי על הביטחון האישי שלהם.
לא שואה שניה
אירועי השבת השחורה והזוועות שביצעו רוצחי חמא"ס צמאי הדם הזכירו לרבים מראות ותמונות מהשואה. האכזריות הלא נתפסת של רצח תינוקות, נשים וגברים בהיותם יהודים הביאה להשוואות בין הנאצים לחמא"ס ובין השואה לטבח בדרום. וזו טעות.
האם נתניהו יגיד "אינני יכול עוד"? ההיסטוריה בעצמה דורשת את התשובות
מבט אל העבר מבהיר איך נהגו מנהיגי המדינה כמנחם בגין, גולדה מאיר ויצחק רבין ברגעי משבר ואסון. מההיסטוריה עולה תמונה שונה לחלוטין ממה שאנחנו רואים היום
כי בישראלי אאמין
אין ישראלי שלא מתעורר בכל בוקר בשבועות שחלפו מאז והמחשבה הראשונה או השניה שלו היא אם הזוועה לה היינו עדים היא מציאות ממשית או חלום מסויט.
המלחמה היא הזדמנות למפנה ביחסי ישראל עם יהודי ארה"ב
אחד המשברים המלווים את מדינת ישראל בשנים האחרונות הוא התהום שהלכה ונפערה בינה לבין הקהילה היהודית הגדולה בעולם בארה"ב.
ארצי לא שינתה את פניה
המתקפה הרצחנית של חמאס הוכיחה לנו שהברית הישראלית לא נעלמה – היא עוברת תהליך התחשלות שבסופה נגלה מציאות חברתית חדשה.
קיבוץ בארי: פאר ואפר
קיבוץ בארי הוא גן עדן שהפך לגיהנום. הייתי שם וראיתי את מה שאסור לראות: מלאך המוות חוגג על כרי דשא מוריקים; גיא צלמוות שהציפורים מצייצות בו בעליזות; סוכה מעוטרת קישוטים, עומדת ללא פגע, ליד הבית של מי שבנה אותה, השרוף עד היסוד. עולם הפוך: בית ארעי ששרד, ליד בית קבע שהושמד.
ברקע המלחמה: רוב יהודי ארה"ב מגלים תמיכה גורפת בישראל
לפי סקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי, "חרבות ברזל" הביאה לירידה של יותר מ-70% בתחושת הביטחון של הנשאלים • כ-80% ביטאו תמיכה אקטיבית בישראל " נשיא המכון: "יש להמשיך ולחזק את הקשר בין ישראל ויהודי התפוצות"
ניתוח: העימות בין ישראל לעזה בעיניים צרפתיות
ניתוח של האהדה המתפתחת בצרפת לישראל ולאוכלוסייתה היהודית
המלחמה – הזדמנות למפנה ביחסי חרדים וישראלים לא חרדים
מרצחי חמאס אולי חשבו שהחברה הישראלית חלשה. אבל הטבח הנורא בדרום הוליד התגייסות מהירה ומופלאה.
שאלת הפרופורציות: העיוות התקשורתי סביב המלחמה בעזה
בזמן שישראל נלחמת על עתידה ומשפחות החטופים משתוקקים לשביב של מידע קרוביהם, נערכת במקביל מלחמת הסברה בינלאומית. אלא שבעולם מתעלמים מהנתון הכי חשוב שאינו בר השוואה לצד השני. על העיוות התקשורתי סביב המלחמה.
החרדים במלחמה: נקודת מפנה היסטורית?
הביטו בנתונים: יש שיראו בהם סוג של חוצפה. החרדים, שרוב גדול מהם אינם משרתים בכוחות הבטחון, אינם מסכנים את נפשם, תובעים פעולה נחרצת יותר של צה״ל.
מלחמת בראשית: למלחמה הזו אין עדיין שם
למלחמה הזו אין עדיין שם. חלפו עשרה ימים; נהרגו למעלה ממחצית מניין ההרוגים במלחמת יום הכיפורים וקרוב לכפליים מהנופלים בששת הימים – ועדיין אין לאסון הזה שם.
ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיראות חלשה בעיני אויביה
זו מלחמת אין ברירה, עניין קיומי, כי ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיראות חלשה בעיני אויביה – וגם בעיני בעלות בריתה. והשאלות הגדולות על המחדלים והכשלים חייבות לחכות לסוף הלחימה
בהיעדר משאבים, הצבא מתפשר על רמת הציוד המוחזק
לגיטימי שחיילים שיכולים לשפר את איכות ציודם באמצעות משאבים שגייסו – יעשו זאת, וטוב יעשה צה"ל אם יתמוך במאמץ באמצעות חיבור לספקים שלו ובדרכים נוספות
על לפיד וגנץ לחתור לאסטרטגיה אחרת בגזרה העזתית
נתניהו לא ישנה את דרכו, אך האם גנץ, לפיד ותומכיהם יעשו חישוב מסלול אסטרטגי מחדש?
המלחמה הזו חשפה את הפער הבלתי נתפס בין אזרחי המדינה למנהיגיה
תוך פחות משתי יממות הצליחו אזרחי ישראל לשלב ידיים וליצור שיתופי פעולה מדהימים לעזרת נפגעי הקרבות בדרום והלוחמים בשטח. וזה רק מעצים את הפער בין נבחרי הציבור לאזרחיה.
צפו: המערכה בדרום – דיון
אלוף (מיל) יעקב עמידרור, ותא"ל (מיל) רות ירון בשיחה בהנחיית אבי גיל. על רקע המערכה בדרום, השלושה מתייחסים להשלכות ארוכות הטווח של המשבר על עוצמתה האסטרטגית של ישראל, על מעמדה האזורי והבינ"ל ולאפשרות שהמשבר, ככול שהוא קשה וכואב מגלם גם הזדמנות לריפוי השסעים שנפערו בתוכנו, ולהעצמת כוחה של ישראל.
הג'יהאד הליברלי לא עדיף על מקבילו החרד"לי
זה בכלל לא משנה מי "ינצח" במלחמה הזו. אם היא תימשך, הרוב הישראלי המבקש מדינה שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית-ליברלית, יפסיד.
האזינו: בין ברית הייעוד לברית הגורל
נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן קיים שיחת עומק עם אלעזר בן-לולו בתכנית "שבט אחים ואחיות" בגלי צה״ל, על משמעותה מגילת העצמאות, על הדואט המורכב בין יהדות לדמוקרטיה ועל הדרך למציאת פתרונות כאשר מתגלעים מתחים בין השתיים.
לשמור על המגילה
מגילת העצמאות היא מסמך מכונן ומגבש זהות, אך התמיכה הציבורית בה עלולה להיפגע אם היא תהפוך לכלי המשמש להכרעות שיפוטיות.
ההיגיון של פרס
מגרונו של נתניהו בקעה לה בשורת “המזרח התיכון החדש" של שמעון פרס, אבל למרות הדמיון ברטוריקה, השניים נבדלים בסוגיה משמעותית – הסכסוך הישראלי־פלסטיני
המסגרת האחרונה שנותרה
מגילת העצמאות היא בסיס משותף, מגדלור ערכי ומסגרת אפשרית, אולי אחרונה, ליכולתנו להמשיך לחיות כאן יחד כעם אחד.
הערכה שנתית: מצב העם היהודי לשנת 2023
ההערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי מסכמת את העבר וצופה אל העתיד. מצד אחד, היא בוחנת מדי שנה בשנה התפתחויות ואירועים שהייתה להם השפעה על מדינת ישראל ועל העם היהודי; מנגד, היא גם עוקבת אחר מגמות המסתמנות כבולטות במיוחד כדי לבחון כיצד אפשר להשפיע על הכיוון שהן הולכות אליו – מתוך מטרה לשפר הן את מצבה של ישראל הן את מצבן של קהילות יהודיות ברחבי העולם.
האומץ להיות מתון
הציפייה שבג"ץ יציל אותנו מההתנגשות היא חזרה על טעות קולוסאלית, ופשרה תיטיב גם עם בית המשפט עצמו. המשנה ליועמ"ש לשעבר רז נזרי ונשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן מסבירים למה זה הזמן להשתחרר מברית הקיצונים
"אם הפשרה לא תתקבל, כל הצדדים יפסידו"
נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן שוב סייע לנסח מתווה פשרה. האם הפעם המנהיגים ישכילו לאמץ אותו?
30 שנה, ומה השתנה?
הסכם אוסלו הוא עדיין הפיל שבחדר: אף אחד לא תומך בו; אף אחד לא מעז לסלק אותו. מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, אבי גיל, העניק ראיון מקיף לעיתונאי 'ידיעות אחרונות' נחום ברנע ושמעון שיפר וסיפר על מה שקרה מאחורי הקלעים, ועל הלקחים.
על הדומה והשונה בין אהרון ברק לרבקה אימנו
בראיון ל'גלובס' הסביר פרופ' ידידיה שטרן כי נשיא בית המשפט העליון לשעבר ניסה בתחכום לקדם מדינה ליברלית יותר, אך הפער בין רצונו לבין המציאות יצר כאוס. "לא הייתה לו סיעתא דשמיא"
דעה: הנשים החרדיות מעוניינות בהפרדה, ויש לכבד את רצונן
בעולם שיש בו כל כך הרבה שוביניזם דוחה ומגעיל, טוב יהיה אם מפגינות למען זכויות הנשים לא יבזבזו את משאביהן ואת זמנן על בני ברק
מעמד השבת בישראל
סוגיית השבת בישראל מייצרת דרמות ואבסורדים ומלווה את ההיסטוריה הפוליטית במדינה משחר הקמתה. בפרק זה נסקור איך החל הוויכוח, והאם ישנה דרך להגיע להסכמות כלשהן על השבת הציבורית בישראל.
המרכז הישראלי מקצין, וזו סכנה לכולנו
יש מנעד של דרכי התנהלות אפשריות שבהן המרכז הישראלי יכול להפעיל את כוחו, בלי שיגרום נזק קולוסאלי לעתיד הישראלי
העליה בתעסוקת הגברים החרדים: אירוע נקודתי או שינוי מגמה?
נתונים שפורסמו השבוע מצביעים על שיא בשיעור התעסוק בקרב גברים חרדים. ד"ר שוקי פרידמן הסביר בראיון ל-"כאן" מה הביא לעליה זו
אתם מתחמקים מהשאלה אם האברך הוא שליח שלנו
הסערה סביב "חוק יסוד: לימוד תורה" עסקה במחלוקת טקטית על העיתוי. אבל חובה להתעכב על השאלה האסטרטגית שנוגעת לדמותה ולצביונה של ישראל
זה עוד יתהפך עליהם
הזעזוע שחוותה מדינת ישראל בחודשים האחרונים חרץ בה בקיעים עמוקים. גם אם הממשלה תחזור בה מכוונותיה, מה שהיה כבר לא יהיה
איך היתה נראית "התכנית הסעודית" של שמעון פרס?
לרגל 100 שנה להולדתו של אחד המדינאים הבולטים שהיו לנו, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר כותב כיצד לדעתו היה שמעון פרס נחלץ מהפלונטר סביב הנורמליצזיה עם סעודיה
תנו לקהילה לבחור את הרב שמתאים לה
לא לחינם הרב קוק, מייסד הרבנות הראשית, דגל בקציבת קדנציות הרבנים ל-5 שנים. החוק שמקדמת הקואליציה רק יגביר את הניכור בין הרבנים לקהילותיהם.
כללי המשחק בין הרשויות
הפרדת הרשויות היא אחד הכלים הקריטיים לקיומה של דמוקרטיה מתפקדת, אולם במדינה כמו שלנו, שאין בה חוקה כתובה, הקושי לארגן את כללי המשחק האלו הופך לוויכוח לוהט. אבל אולי, כעת שהמחלוקת בשיאה, ישנה דווקא הזדמנות לעשות תיקון?
לא הבינו את גודל השעה
חוסר האמון הכריע: מחד מי שלא הבינו את מגבלות הכוח, ומאידך אלה שדקלמו שטות אינטלקטואלית כמו "אין חצי דמוקרטיה". כך כשל הניסיון לפשרה
הצעת פשרה למניעת תשעה באב בדורנו
נשיא המכון למדיניות העם היהודי והמשנה ליועמ"ש לשעבר מציעים מתווה פשרה שיסדיר את עילת הסבירות באופן שלא יפגע ביסודותיה הדמוקרטיים של ישראל
על סף קריסה אסטרטגית
פעולות ממשלת הימין מעצימות את הדילמה של מנסחי הערכת המצב הלאומית. בקרוב גם הזהירים שבהם ייאלצו להבהיר בקול צלול כי מדיניות הממשלה מביאה לנזקים ניכרים בכל המרכיבים המונחים ביסוד עוצמתה הלאומית של ישראל
אירוע: המסורתים והמסורתיות בישראל
האירוע התקיים ביום שני כ״א בתמוז תשפ״ג 10 ביולי 2023 בין השעות 15:30 – 19:00 בהשתתפות אנשי ציבור וחוקרי המכון.
"המשבר הנוכחי ייגמר יום אחד, כדאי שנפיק ממנו תועלת"
פרופ' ידידיה שטרן חזה שהרפורמה המשפטית תבעיר את הרחובות, אבל במקום לשבת בצד הוא החליט לנסות למצוא פתרון למחלוקות. בראיון למעריב הוא פורש את האלטרנטיבה שלו למשבר – 'חוקה רזה' שתסדיר את כללי המשחק בין השבטים בחברה הישראלית.
למרות הכל, נתניהו צריך לנסוע לבייג'ין
איש לא האשים את מנהיגי גרמניה, צרפת או מדינות נאט”ו אחרות שביקרו בסין בבגידה בארה”ב. אין סיבה לחשוד בכך גם בישראל.
היהודים בגרמניה, כקנרית במכרה פחם
הצלחת מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" השבוע מתקשרת היטב לאזהרות הקהילה היהודית במדינה על האנטישמיות המבעבעת מתחת לפני השטח
ממשלת גרמניה תקצה סכום שנתי של 1.4 מיליארד דולר עבור ניצולי השואה
בתום משא ומתן שניהלה ועידת התביעות מול משרד האוצר הגרמני הוחלט כי הסיוע לניצולים יגדל השנה. סטיוארט אייזנשטאט: "זוהי חובתנו המוסרית כלפי אלה שחיים כאן איתנו"
הסיכוי להצלחת השיחות מראש היה אפסי, ולא מהסיבה שחשבתם
גם אם הקואליציה והאופוזיציה היו מגיעות להסכמות, לשיחות בבית הנשיא לא היה שום סיכוי לרפא את השבר. כדי להבין מדוע, צריך לצלול לעולם הפסיכולוגיה החברתית
עיגון ערך השוויון בחוקה? עוד לא הגיעה השעה
בעולם ליברלי אי אפשר לכפות ערך חוקתי על חלק משמעותי מהאזרחים המתנגדים לו. התעקשות על המוצדק שאינו ניתן להשגה עלולה להיות מסוכנת
די לפטרונות: הנשים החרדיות אינן מסכנות | דעה
הבסיס לחברה משותפת טמון, ראשית לכל, בשחרור של כולנו מהצורך לגייר את האחר לערכינו
כשהחרדים החליטו להעביר מסר
החרם על מאפיית אנג'ל היה תגובה שורשית ספונטנית לרמיסת הסמלים היקרים ביותר של הקהילה החרדית
דיברת סרה בחרדים? לכלא
הצעת החוק שקובעת כי עבירת ההסתה לגזענות תכלול גם חרדים היא רעה בכל מובן. היא רעה לחופש הביטוי, היא רעה לסיכוי לנהל דיון ענייני והיא רעה לחרדים עצמם.
מחקר: המסורתים והמסורתיוּת בישראל
מחקר מקיף בוחן תפיסות עולם, רשת שיח ומגמות תרבותיות בציבור המסורתי בישראל.
גיוס חרדים
מכתב אחד של דוד בן גוריון העניק פטור ל-400 תלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל, סמוך לקום המדינה. איך הפכו 400 לרבבות ואיך הפך הנושא לשדה מוקשים חברתי ופוליטי שאיש עוד לא יצא ממנו בשלום.
חוקה רזה לישראל
חוקה מלאה היא רעיון נאצל אולם אינה אפשרות ריאלית במצב הנוכחי. החברה הישראלית יכולה וצריכה להגיע להסכמות על 'כללי המשחק' לטווח הארוך, אבל לשם כך דרושה מנהיגות
היהדות היא ממד עומק של הציונות. אל תוותרו עליה
המרחק של מי שאינו דתי ממקורות היהדות הוא לא דבר חדש, אבל הקרבות הפוליטיים סביב הרפורמה המשפטית והדרישות המופרזות של החרדים למימון לימוד התורה, מחריפים את הרתיעה מהם
פטירת הרב אדלשטיין – אתגר לא רק למגזר
דור הרבנים ששיקם את עולם התורה הלך בדרך כל בשר והנהגה באותו משקל אין בנמצא. המצב החדש יאתגר את המגזר החרדי ואת החברה הישראלית כאחד
דת ומדינה – עידן הביזור
צניעותה הטבעית, ענייניות פסיקתה ועמדתה המובלעת המתנגדת להפרדת דת ומדינה, אפשרו לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ז"ל להכריע בסוגיות נפיצות, כהבנתה, לטובת החברה הישראלית. פרופ' ידידיה שטרן כותב בגעגוע על חברת מועצת המנהלים של המכון
תראו מה עשה היהודי, רמז אילון מאסק
בעימות שלו מול ג'ורג' סורוס נמנע מאסק מציון יהדותו, אבל השווה אותו לניצול שואה עם רצון להשתלט על העולם. כך נראית אנטישמיות "תחת מחיקה"
"מנגילת העצמאות". צפו
פרויקט מיוחד של המכון למדיניות העם היהודי שמזכיר שגם בגיל 75 מגילת העצמאות רלבנטית מתמיד
עמך עמי? זה תלוי בנו
אתגר הגיור בישראל מתעצם. המענה הקיים דל. האחריות לפתרונו היא עלינו. חג השבועות הוא הזדמנות לחשב מסלול מחדש, כדי שכמה שיותר ישראלים שאינם יהודים על פי ההלכה יוכלו לומר "אלוקיך אלוקי".
כעניים בפתח
"תנו לשר האוצר לתקן את השחיקה", כותבת רבקה רביץ. "אפשרו לבני לקבל את הסבסוד הזעום המגיע לו בחוק".
האזינו: "הגענו להסכמות בכל הנושאים סביב הרפורמה, מלבד סעיף אחד"
"רוטמן הגיע אלי הביתה, שמנו את הנשיא הרצוג על ספיקר" - פרופ' ידידיה שטרן חושף את מה שבאמת קרה מאחורי הקלעים.
דרושה תקווה משותפת
רבים בינינו סבורים כי יש להשלים עם המציאות המרה, להכיר בכך שהסכסוך לא פתיר ולקבל את סבבי האלימות כחלק משגרת חיינו. אך יש גם ששואלים אם ניתן אחרת
האזינו: מה באמת חשוב לחרדים?
האם יש לנסות לגייס את החרדים, או שמא עדיף לתת להם פטור גורף בתקווה שרבים מהם ייצאו לעבוד?
מדורת השבט
הלוואי ובין הביקורות על מנהג הדלקת המדורות היו נשמעות גם טענות עקרוניות-מהותיות שהיה אפשר לדון בהן ולהתווכח עליהן. במקום זה קיבלנו פטפטת בלי עומק תרבותי.
לחברה הישראלית דרושים מנהיגים שלא בורחים מהכרעות
מול הפלסטינים אנו מעדיפים לנהל את הסכסוך, ובתוכנו אנו מעדיפים לנהל את הסתירה. בשנתה ה-75 ישראל לא נראית כמי שמסוגלת לעצב בעצמה את גורלה.
הדיון סביב משמעות המילים "מדינה יהודית" הוא קיומי לעתיד ישראל
בגיל 75 החברה הישראלית נמצאת בגיל ההתבגרות, סוערת סביב זהותה העצמית. כדי להיחלץ ממנו עליה לעבור מהעימות הפוליטי השוצף להקשבה מעמיקה ורצינית
פרופ' ידידיה שטרן בראיון מקיף: "יש לשאוף לכינון חוקה רזה"
נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן התיישב לשיחה ארוכה עם כתבי 'גלובס' וסיפר על אשר התרחש מאחורי הקלעים בבית הנשיא במסגרת הניסיונות לגבש פשרה חוקתית
האם ישראל יכולה לתפקד כבית של כולם?
לכל אחת מהקבוצות בחברה הישראלית תפיסות אחרות של דמוקרטיה, של יהדות ושל תכלית המדינה. למרות זאת, חובה עלינו לקיים את היחד מתוך נכונות לראות את האחר, ערכיו, דרך חייו, חזונו ושאיפותיו.
זיכרון השואה כמִכְוַת אש בבשרם של הדורות הבאים
סיפורי האימים של השואה "שייכים" למי שחווה אותם על בשרו. הסיפור של החיים תחת צל השואה הוא גם הסיפור שלנו
מצבא העם לצבא דלת העם: פטור גורף לחרדים יסכן את ישראל
ההסדר המוצע שפוטר את החרדים מגיוס, אינו אלא תשלום דמי שתיקה לציבור הלא חרדי המשרת בצבא. אם יאושר, יהיה זה ויתור רשמי הן על השאיפה לשוויון והן על מודל "צבא העם"
לא מחליפים ממשלה ברחוב
חלק ממנהיגי המחאה אינם מסתפקים בעצירת הרפורמה, אלא כופרים בעצם זכותה של הממשלה לכהן. יש להתנגד לדרכם בתוקף
הרפורמה שכן הצליחה
המחאה נגד תכנית הממשלה פירקה את החומות שחצצו בין המגזרים. אין זה מפתיע שחובבי הסדר הישן מנסים כעת לשווק לציבור את אותם מנגנוני פילוג רק בעטיפה אחרת
האתגר האמיתי שטמון בליל הסדר
למרות אמונתנו המוחלטת, כל אחד בדרכנו, ראיית האחר באופן כן ופתוח היא בעלת ערך גדול ואף קיומי. ליל הסדר הוא הזדמנות לאומית לכך
ישראלים רבים ימשיכו לקוות לכינון חוקה, אבל לחרדים יש תכניות אחרות
המאבק על עיצוב חוקה אינו מאבק על הדרך הפורמלית למסגר את המבנה המשטרי של ישראל, אלא על הליבה הערכית של המדינה
שמרנים, חזרו לעצמכם
לפוליטיקאים שניזונו משך שנים מחבל הטבור השמרני נדרשו חודשיים כדי להפוך את ישראל למפולגת באופן שמעולם לא חווינו
אירוע הצגת ממצאי מדד הפלורליזם לשנת 2023
ממצאי סקר מקיף אודות הפלורליזם בחברה הישראלית הוצגו בוובינר ולאחר מכן התקיים דיון בשאלות העקרוניות ובהשלכות המדיניות שעולות מהנתונים.
"חובה לנסות להגיע להסכמות, רוב הציבור רוצה בכך"
פרופ' ידידיה שטרן בראיון לקלמן ליבסקינד: "המנהיגים חייבים לקחת אחריות ולעצור, לפני שמשהו רע יקרה"
"מתווה העם" אינו מתווה החלומות של אף צד, וטוב שכך
הדרך היחידה לצאת מהתיקו הישראלי שמדרדר אותנו אל התהום היא הסכמה של מנהיגי המחנות הפוליטיים לפעול למען האינטרס המשותף, הכלל-ישראלי
"אם יש טענות נגד מתווה הנשיא, צריך פשוט לשבת ולדבר". האזינו:
נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן התייחס בראיון לאילנה דיין בגל"צ למתווה שנשיא המדינה יצחק הרצוג פרסם אמש.
חכו רגע עם הניצחון הדמוגרפי של הימין
המערכת הפוליטית בישראל עוברת שינוי טקטוני, כי מה שהגדיר פעם מהם "ימין" ו"שמאל" כבר לא רלוונטי. לכן הנבואות על שליטה נצחית מקדימות את זמנן
את מחיר המאבק הסיני בארה"ב תשלם ישראל
התקשורת הסינית לא מדווחת על המשבר בישראל, אבל קובעי המדיניות מודעים לו. והם מתכוונים לנצל את זה
פתח לשינוי
מתחת לקולות ולברקים של העימות בין הצדדים הנאבקים בעד ונגד השינויים במערכת המשפט, מתפתחת אפשרות שחלק מהציבור הדתי ישנה את הצבעתו הפוליטית לטובת שותפות עם המרכז הישראלי
אם רק היו יותר אמהות בקרב מקבלי ההחלטות
"נשבר לי הלב" — זעקו מולי האותיות המרושלות ששורבטו בטוש אדום על בד יוטה לבן, בין כל השלטים המהוקצעים השחורים הבוהקים בהפגנה בירושלים.
בניגוד לביקורת מימין, בג"ץ דווקא מסייע להתיישבות ביו"ש
פגיעה בעצמאותו של בג"ץ עלולה לכבול את ידיהם של לוחמי צה"ל ולסכן את המתיישבים
אין לקדש את המצב הקיים, דרושה רפורמה משפטית אחראית
האיזונים בין הרשויות לא מושלמים ויש מקום להכניס בהם שינויים ושיפורים. חייבים למצוא דרך להגיע להסדרים שיש בהם שינוי מהקיים, תוך שימור ישראל כדמוקרטיה ליברלית
פרופ' שטרן: ההתבוללות היא בעיה, הפתרון הוא גיור בר השגה. צפו
נשיא המכון למדיניות העם היהודי נשא דברים ב'כנס ירושלים' והתייחס לממצאים לפיהם שני שליש מכלל העולים בשנים האחרונות אינם יהודים.
הפשרה הכרחית ואפשרית
הקריאה הראשונה בכנסת על הרפורמה המשפטית התממשה, ובצידה קריעה אפשרית של החברה הישראלית. הדרך היחידה למנוע זאת היא הידברות שתוביל לפשרה – אך תנאי לכך הוא שבעלי המחלוקת יקבלו כלגיטימיים את רגשותיו של הצד האחר.
"חוק החמץ" יצית עוד שריפה מיותרת
יתכן כי בעקבות החוק המוצע יהיה קצת פחות חמץ בבתי החולים, אבל השנאה ליהדות ולאיסור החמץ תלובה ויהדותה של המדינה תשחק
"אין לנו זמן לבזבז, נדרשת הידברות עכשיו". צפו
נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן הציג בפני משתתפי כנס 'השילוח' את נתוני הסקר שמראה כי רוב הציבור הישראלי תומך בהידברות סביב הרפורמה המשפטית.
ד"ר שוקי פרידמן: "שליש מהציבור חושש ממלחמת אזרחים"
בתגובה לסקר שפרסם המכון לפיו רוב הציבור מעוניין בהידברות, אומר ד"ר פרידמן לערוץ הכנסת: "הרצון בפשרה סביב הרפורמה המשפטית חוצה מגזרים".
הידברות עכשיו
אלו שמסרבים לפשרה היום עלולים לגלות מחר כי נהגו באופן בלתי אחראי נוכח הסכנה. הם לא יוכלו לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועיננו לא ראו".
חייבים לשחות יחד – אחרת נטבע
המקרה בשכונת הר חומה מוכיח כי הדרך היחידה שבה נוכל להמשיך לחיות יחד היא לגלות יותר כבוד הדדי ולהגיע לפשרות
הדילמה של צחי הנגבי
אם ראש המ"לל רוצה להיות נאמן לתפקידו, עליו לדרוש קיום דיון מעמיק בשאלת ההשלכות של קידום הרפורמה במערכת המשפט
זו עלולה להיות מחלוקת אחת יותר מדי
חמש מערכות הבחירות שעברו עלינו הפכו את המחלוקות הקורעות את העם לחריפות. אם לא נשנה כיוון ההיסטוריה היהודית הקשה עלולה לחזור על עצמה
מה יוליד ההר?
גם ללא חומר הבעירה של ביקור השר בן גביר בהר הבית, הטרנד של דתיים העולים למקום צובר תאוצה ודורש התייחסות: מה מדינת ישראל רוצה שיקרה שם?
"רבים מהעולים רוצים להתגייר, מערך הגיור הממלכתי נכשל"
על רקע חשיפת ממצאי דו״ח ״מיהו יהודי״ של המכון למדיניות העם היהודי, התקיים כנס במכון ובו נטלו חלק חוקרים, אנשי ציבור ופעילים חברתיים.
ממצאי דו"ח 'מיהו יהודי' נחשפים: רוב היהודים דורשים כללים אחידים, אך חלוקים מהם הכללים הראויים
מחקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי מעלה כי רוב היהודים משוכנעים כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה, אולם יותר ממחצית היהודים בישראל מקבלים את כל סוגי הגיור.
לא להפיכה, כן לשינוי
בצד הדרישה לעצמאות מלאה של מערכת המשפט, יש להיפתח לרעיונות חדשים בקשר לסמכויות שלה
האנטישמיות בארה"ב עולה, הישראלים מצפים לעליית יהודי התפוצות
הרבה מאוד אמריקאים מחזיקים בעמדות לא מחמיאות ליהודים. זה לא דבר חדש, אבל נדמה שהוא מתגבר. סקר של הליגה נגד השמצה חשף נתונים חדשים השבוע, ויש בהם בכדי להטריד.
לפני שיהיה מאוחר, שבו ותדברו
נאום הנשיאה חיות היה חריג ודרמטי. הוא שידר חשש גדול, אפילו מצוקה. תכניו חשובים, אבל העובדה שמי שעומדת בראש הרשות השופטת בחרה בטון חריף כזה משמעותית לא פחות.
"מיהם יהודים?" – עמדות היהודים בישראל | הדו"ח המלא
מחקר מקיף בוחן את עמדות היהודים בישראל בנוגע לשאלה "מיהו יהודי?"
"יהודי ארה״ב מהווים נכס אסטרטגי, על ישראל לקחת אותם ברצינות״
השגריר לשעבר דניס רוס, המכהן כיו״ר משותף של המכון למדיניות העם היהודי, קיים דיון פומבי עם עורך הארץ אלוף בן, במהלך כנס גיאופוליטי בנושא השפעת תוצאות הבחירות בישראל על יחסיה עם ארה״ב.
השר בן גביר, אל תעלה להר
הקב"ה לא צריך עזרה מאף אחד כדי לקבע את קדושת ההר. עלייה להר הקדוש בניגוד לדברי רוב הרבנים איננה הדגל שהממשלה צריכה להרים
נדרש מבט מפוכח: הפערים בין היהודים בישראל לאחיהם בתפוצות צפויים רק לגדול
רבים מיהודי התפוצות אחוזי הלם נוכח ממשלתו החדשה של נתניהו.
שילוב החרדים בחברה הישראלית הפך להיות אתגר קיומי
למרות שבעתיד הלא רחוק המגזר החרדי צפוי להיות שליש מאזרחי ישראל, הממשלה הנוכחית פועלת לבצר את האוטונומיה שלו
האתגר של שר החוץ: להניח גשרים אל יהודי ארה"ב המאוכזבים מדרכה של ישראל
אין כמו תפקיד שר החוץ כדי לגלות עד כמה "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". הסיסמאות שסייעו ללקט את קולות הבוחרים אינן מרשימות את השחקנים בזירה הבינלאומית.
למרות ההפסד בבחירות, כדאי למחנה הליברלי לזכור שלא הכל שחור
מאז הבחירות לכנסת ה-25 ועם השבעת הממשלה בשבוע שעבר ופרסום קווי היסוד וההסכמים הקואליציוניים, חצי מהעם שרוי באבל. גם חלק מאלו שתמכו במפלגות הקואליציה לא ממלאים פיהם שירה.
יש להתנות את המימון הממשלתי לישיבות במדידת הישגי התלמידים
אני מסכים עם ההשקפה החרדית. אני סבור כי לימוד תורה הוא ערך חשוב ביותר שישראל כמדינה יהודית צריכה לקדם.
היענות לדרישות של המפלגות החרדיות תפגע בעתידה של ישראל
התחזקות המפלגות החרדיות מבלי שינוי נלווה באורח החיים של הציבור החרדי, לא יאפשרו לישראל להישאר מדינה משגשגת, כפי שאנו מכירים אותה כיום. האזינו לראיון שהעניק סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ד"ר שוקי פרידמן לפודקאסט 'המרקרים' של עיתון דה מרקר.
מקומה של סוגיית גיוס החרדים איננו בבג"ץ
שוב חוזר הניגון — ליתר דיוק הצרימה — של סוגיית גיוס החרדים לצבא. על פי דיווחים מהמשא ומתן הקואליציוני, מתוכנן הסדר חדש שיסיים את נשף המסכות שמלווה סאגה זו במשך למעלה מיובל שנים.
הניחו לחוק השבות
חוק השבות הוא החוק החשוב ביותר סמלית ומעשית למימוש זהותה של ישראל כ"מדינה יהודית".
נשים חרדיות מעוניינות להתקדם בעבודה? כן, מאוד
כשדנים בסוגיית שילוב החרדים בשוק התעסוקה, ובפרט בשילוב הנשים החרדיות, ישנן שאלות גדולות שלא תמיד נשאלות: האם הנשים החרדיות העובדות מעוניינות בשינוי?
"אסור ששופטים יהיו תלויים בפוליטיקאים"
נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן התייחס בראיון לרינו צרור בגל"צ לרפורמות המשפטיות שנמצאות על סדר היום: "אפשר לבצע שינויים חוקתיים אבל אין לאפשר מצב בו עצמאות השפיטה נפגעת". https://jppi.org.il/wp-content/uploads/2022/12/11835746.mp3
המגזר החרדי והחברה הישראלית על מסלול התנגשות. האזינו:
הישגן של המפלגות החרדיות בבחירות האחרונות הביא רבים לתהות לאן פניה של החברה הישראלית והאם היא צפויה להיות שונה משהיכרנו. העיתונאי אטילה שומפלבי התיישב לשיחת עומק עם סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ד"ר שוקי פרידמן ושמע ממנו על האתגר המשמעותי ביותר שבפניו ניצבת ישראל. האזינו:
רפורמות במערכת המשפט? רק בתמיכה ציבורית רחבה
ההצהרות של מנהיגי מפלגות הקואליציה המסתמנת, וההדלפות מחדרי המשא ומתן, מלמדות שישראל עומדת לפני שינוי חוקתי דרמטי.
כולם מדברים על כסף ומפספסים את הבעיה האמיתית
הכותרות באמצעי התקשורת עוסקות במשמעות התקציבית של מדיניות הממשלה המתגבשת, אבל דווקא ההשלכות החברתיות מסוכנות הרבה יותר
מי מוכן להתפשר על פסקת התגברות? אולי תופתעו לשמוע
זה ויכוח שאין ולא יכולה להיות לו הכרעה שמבוססת על עובדות. לשני הצדדים יש עובדות, לשני הצדדים יש עמדות.
הכפלת המלגות לאברכים תוביל לירידה בתעסוקה ולעליית מיסים
הכפלת המלגות לאברכים לצד ויתור כולל על לימודי ליבה בבתי ספר לחרדים ידחפו יותר גברים חרדים לא לעבוד.
האם חזרת המפלגות החרדיות לממשלה תבלום את שילוב החרדים בשוק העבודה?
רבים מאמינים שתוצאות הבחירות סתמו את הגולל על הניסיון לשלב את החרדים בחברה הישראלית. ד"ר שוקי פרידמן: "הסטטיסטיקה מראה ששיעור התעסוקה של החרדים יורד דרמטית כשהם בקואליציה".
הסטטוס-קוו הוכיח את עצמו, אנא הניחו לו
סבתא שלי, בובי, היתה מהאנשים הקרובים והאהובים עלי בעולם. כשהיתה בת שלוש עזבה בובי את ביתה המפואר ואת חיי הנוחות שנולדה אליהם בניו יורק, ועלתה עם אמה ושני אחיה הקטנים לישראל.
כיצד תשפיע הממשלה החדשה על לכידותה של החברה הישראלית? האזינו:
נשיא המכון למדיניות העם היהודי הפרופ' ידידיה שטרן התיישב לשיחה ארוכה עם קובי ברקאי מ-"כאן ב'". בין הנושאים שנידונו לעומק: הלקחים מרצח רבין, פורום תקנה, חוק הגיוס, יחסי דת ומדינה, פסקת ההתגברות ועתידה של החברה הישראלית. האזינו:
השיח הפוליטי הרדוד עלול לגבות מאיתנו מחיר כבד
הממשלה הבאה עומדת להיות מורכבת מאנשים רבים מדי שהנכונות להעמיד למבחן את עמדותיהם זרה לעצם הווייתם
לפני שמזיזים את משחקי הכדורגל, כדאי קודם להכיר את הנתונים
ח"כ בצלאל סמוטריץ' טען כי קיום משחקי כדורגל בשבת מדיר מחצית מהציבור הישראלי מהמגרשים, אבל הנתונים מראים אחרת
אשליית ה-61
העובדה שאנו הולכים לקלפי בפעם חמישית בשלוש וחצי שנים מלמדת על קשייה של החברה הישראלית בקבלת החלטות באמצעות המנגנון הדמוקרטי.
הכישלון הזה ממש לא יתום
אם יימשכו מגמות אי ההשתלבות של החרדים בשוק התעסוקה ובמעגלי העשייה בישראל, לצד שימור קצב הגידול הדמוגרפי הנוכחי שלהם, ישראל תהפוך בהדרגה למדינת עולם שלישי
יחסי ישראל והתפוצות: ממיתוס למציאות
הישראלים צריכים לשנות את מערכת היחסים שלהם עם יהדות התפוצות – מאידיאולוגית וסמלית לקונקרטית וממשית.
הברית המשותפת של חגי תשרי: הזדמנות למבט אחר על המציאות הישראלית
אחד הפיוטים היפים המושרים בבתי הכנסת בערב יום כיפור פונה אל הבורא ומבקש ממנו "לברית הבט ואל תפן ליצר".
דווקא ביום שכזה, חשוב לבטא את הרתיעה מכוחה של מלכות
מות המלכה אליזבת עורר אצל ישראלים רבים געגועים למשהו שחסר להם כאן: אחדות. מי כמו המלכה מייצגת את הדבק שמחזיק יחדיו בני עם שהשוני והמפריד ביניהם רב.
תקצוב מוסדות חינוך שאינם מלמדים לימודי ליבה? "טרגדיה לחברה הישראלית". האזינו:
בעקבות הבטחתו של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו למפלגות החרדיות לפיה יינתן תקצוב מלא למוסדות חינוך גם אם אינם מלמדים לימודי ליבה, התראיין סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ד"ר שוקי פרידמן לרדיוס 100FM והסביר את הסכנות שבמהלך.
יום כיפורים ציבורי
ביום הקדוש בשנה אנו עומדים מול האל לא רק כבני אדם פרטיים, אלא גם כחברה וכעם. על מה אנחנו, היהודים בישראל, צריכים לעשות תשובה לאומית?
גרמניה תעניק סיוע של 12 מיליון יורו לשורדי שואה אוקראינים
השגריר בדימוס סטיוארט אייזנשטאט: "זהו הישג מונומנטאלי שמראה את המחויבות של העם הגרמני להכיר ברוע של החברה הנאצית".
הזמן שלנו
מתי מתחילה השנה עבור הישראלים – בראשון בינואר או ב-א' בתשרי? רובנו מתנהלים ביומיום על פי התאריך הלועזי ואיננו ערים לתאריך העברי ביום נתון.
ההערכה השנתית: החמרה במדד האנטישמיות – דאגה גוברת בצרפת ובגרמניה
נסיגה מדאיגה במצב העם היהודי במספר מדדים, הן בזירה הפנים יהודית, והן בזירת היחסים בין יהודים לבין שאר העולם, מחייבת התייחסות וטיפול, כך עולה מן ההערכה השנתית לשנת 2022 שמפרסם המכון למדיניות העם היהודי.
דורון אלמוג: "אנחנו בתקופה של קיטוב, דרוש מאמץ לאומי לחיזוק הקשר בין ישראל לתפוצות"
בדיון של המכון למדיניות העם היהודי הוצגו ממצאי הדיאלוג השנתי השמיני לפיהם 60% מקרב הצעירים האמריקאים שהשתתפו במחקר ו-71% מהישראלים חשים מרחק רב בין יהודי התפוצות לישראלים וחשים שהישראלים כלל אינם מכירים או מתעניינים בהם
ישראל זקוקה להרצל הבא
יש להכיר באי-ההסכמה – בין יהודים בישראל, בין יהודים בתפוצות ובין יהודים בישראל ליהודים בתפוצות – כעובדת חיים. האתגר הוא עיצוב של חיים משותפים תוך מימוש החלום הציוני, למרות המחלוקת
למה דווקא בג"ץ נתן הכשר לפרקטיקה הפסולה?
הפיקוח על הטלפונים הכשרים מכפיף את האזרח החרדי לוועדת רבנים המאיימת תדיר לרדת לחייו, לפגוע בחינוך ילדיו ובסיכוי שלהם לשידוכים. אז למה דווקא בג"ץ החליט פתאום לשתף פעולה עם הפרקטיקה המושחתת?
עד כמה באמת חשוב לנו הקשר עם יהדות התפוצות?
המשבר עם רוסיה סביב פעילותה של הסוכנות היהודית, שוב הציף את השאלה איזה מחיר מדינת ישראל מוכנה לשלם עבור דאגתה לשלומן של קהילות יהודיות בעולם
יהודים VS ישראלים
משבר הסוכנות היהודית מעמיד את ישראל במבחן • עצימת עיניים מול מחויבות ישראל להיות בית לאומי לעם היהודי והתמקדות באינטרס הישראלי הצר של לשמר יחסים טובים עם רוסיה כדי להבטיח חופש פעולה בצפון – יחטאו לערך הקיומי היסודי הזה
ההימור של ישראל בנושא רוסיה
פוטין הקשה על ישראל השבוע, אבל גם עשה לה טובה כשאילץ אותה לבדוק עם עצמה כמה רחוק היא מוכנה ללכת כדי לפעול בקרב יהודים במדינות אחרות # וגם: היתרונות והחסרונות של ממוצעי סקרים
מאחורי החולשה הפלסטינית מסתתרת קללה קטלנית
החולשה הפלסטינית וסימני ההתמתנות בשאיפותיהם הלאומיות של הפלסטינים נתפסים על ידי רבים בישראל כתהליך מבורך, אך בברכה הזו עלולה להסתתר קללה קטלנית
פריצת הדרך האלקטורלית של המפלגות האנטי מערכתיות בצרפת
בסוף יוני, לראשונה בהיסטוריה של צרפת, הצליחו המפלגות הקיצוניות לזכות בכמעט מחצית – 48% – מן המושבים בפרלמנט. 31.6% מחברי הפרלמנט החדש משתייכים לגוש השמאל הקיצוני, ו-17.3% לגוש הימין הקיצוני.
עם אחד, עדיין
השבוע נבחר האלוף (מיל.) דורון אלמוג לעמוד בראש הסוכנות היהודית, תחת יצחק הרצוג שנבחר לנשיא המדינה. זהו רגע מתאים להתבונן במגמות העל שמשפיעות על עתיד העם היהודי בתפוצות.
בזכות הזום: כמעט נישואים אזרחיים בישראל
כשפסק בית המשפט המחוזי בלוד שנישואים אזרחיים בחו"ל שנערכו בזום, כשהזוג בישראל, יירשמו כנישואים במרשם האוכלוסין – הוא נתלה בעילות טכניות, אבל הבין היטב את הזכות לשיוויון
מוסר מול אינטרסים: הדילמה של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן
ביקורו הצפוי של הנשיא ביידן בסעודיה מלמד כי גם מעצמה אדירה כארצות הברית אינה יכולה להיות מודרכת על פי שיקולי מוסר טהורים בלבד. עד כמה ישראל מתחבטת בדילמות הללו?
בטחון? כלכלה? חברה? פשיעה? הנה סדר העדיפויות של הישראלים
יש הבדלים ברורים בין סוגי מצביעים וסוגי הבעיות שהם מתמקדים בהן. בימין, האתגרים המרכזיים בביטחון ובביטחון פנים. במרכז-שמאל, בחברה ובכלכלה.
ללא חינוך ממלכתי-חרדי, ישראל תקרוס תחת העול
ההנהגה החרדית מצאה אויב ישן-חדש: מערכת החינוך הממלכתית-חרדית.
הבחירות בישראל מעוררות את הטראומה של יהודי ארה"ב
סיועם והשפעתם של יהודי ארה"ב יידרשו לנו מאוד בהמשך הדרך, ולכן זלזול והתעלמות עלולים בשעת מבחן לגבות מישראל מחיר כבד.
לכידות יהודית ויצירתיות יהודית
מאז ימי קדם, יהודים היו יצירתיים בתחומים רבים, ובמשך תקופות ארוכות. יצירתיות זו הייתה – ועדיין היא – התגובה העיקרית של היהודים ושל מדינת ישראל לסביבה עוינת.
האם להפעיל שיקולי מוסר במדיניות החוץ והבטחון? עמדות יהודי ישראל
עיקרי הדו״ח רוב גדול של יהודים בישראל סבור שישראל היא מדינה מוסרית וצה״ל צבא מוסרי רוב גדול סבור שיש לאזן במדיניות החוץ והבטחון בין האינטרסים לבין שיקולי מוסר עם זאת, הנטייה הרווחת יותר היא לאיזון שיש בו תיעדוף של אינטרסים על פני מוסר ישנו קשר מובהק בין עמדה פוליטית (לכיוון ימין) לבין הערכת ישראל כמוסרית ישנו קשר מובהק בין עמדה…
מדידת הפוליטיזציה של ישראל בקונגרס האמריקני
ממצאים עיקריים: 6 אחוזים מחברי הקונגרס מן המפלגה הדמוקרטית ו-94 אחוזים מחברי הקונגרס מן המפלגה הרפובליקנית צייצו אודות ישראל במושב הנוכחי של הקונגרס. במהלך שני המושבים האחרונים של הקונגרס חל גידול דרמטי בשיעור הציוצים שעושים פוליטיזציה לגבי הנושא הישראלי. במושב הקודם של הקונגרס, רפובליקנים ודמוקרטים הזכירו בציוציהם אודות ישראל את הפוליטיקה בתדירות גבוהה יותר מאשר בציוציהם שאינם נוגעים לישראל. במושב…
מרחבים משותפים, מרחבים מאתגרים: מה מגלים נתוני סקר מדד הפלורליזם 2022 של המכון למדיניות העם היהודי
מדד הפלורליזם 2022
הטעות שבהקמת עיר חרדית ליד ערד
פתרונות הדיור של החרדים צריכים להיות בתוך ערי ישראל. זה מה שיגרום לחברה החרדית בדור הבא להיות חלק מהחברה הישראלי.
המשבר באוקראינה – השלכות על העם היהודי
המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) יקיים דיון רב תחומי בתסריטים אפשריים להתפתחות משבר אוקראינה ובהשלכותיהם על העם היהודי ועל מדינת ישראל. יידונו היבטי חוץ (גיאופוליטיקה, ביטחון, אנטישמיות) והיבטי פנים (דמוגרפיה, הגירה, קליטה, זהות). דברי פתיחה : פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון תמונת מצב: ממשלת ישראל – השר נחמן שי, שר התפוצות הסוכנות היהודית – גב' אמירה אהרונוביץ, מנכ"לית משתתפים (א-ב):…
שגרירים משוחחים
מוזמנים להצטרף אלינו בשידור חי שגרירים משוחחים משולש היחסים: ירושלים – וושינגטון – יהדות ארה”ב יום שלישי, 1 במרץ 2021 19:00-20:00 דניס רוס יו״ר שותף של המכון & תום ניידס שגריר ארה״ב בישראל פתיחה: פרופ׳ ידידיה שטרן, נשיא המכון משולש היחסים: דעת קהל בישראל, ארה״ב ויהדות אמריקה שמואל רוזנר, עמית בכיר השגריר דניס רוס והשגריר תום ניידס בשיחה עם תת…
חוק הגיור: להרבות, גיור הלכתי, בישראל!
2 אינסרט רפורמת גיור Read more publications on Calaméo 2 אינסרט רפורמת גיור Read more publications on Calaméo
לרגל יום השואה הבינ"ל: השדולה למאבק באנטישמיות וב-BDS כונסה בכנסת
נציגי ארגונים כמו יד ושם והסוכנות היהודית השתתפו בכינוס, שאורגן על ידי הח"כים שיקלי, יברקן ואקוניס • מטרת השדולה – שהכנסת תפעל לסיכול פעילויות ה-BDS • ח"כ שיקלי: "מציפים את הבעיה כדי למצוא אפיקים להתמודדות עימה"
השתתפות בדיוני שדולת ה BDS בכנסת
יום השואה הבינלאומי | "השימוש בשואה כנגד היהודים – תופעה הולכת גוברת"
ראיון עם סטיוארט אייזנשטאט ב YNET
יועץ מזכיר המדינה בנושאי השואה: "לא האמנתי שבימי חיי יהיו שומרים בבתי כנסת בארה"ב" | ריאיון
טלוויזיה ישראלית במבט גלובלי
התקבלות והשפעה של סדרות דרמה ישראליות בעולם (היהודי) בשנים האחרונות, ישראל הפכה לאחת השחקניות הבולטות בתעשיית הטלוויזיה הגלובאלית. סיפור ההצלחה של הסדרות הישראליות הוא פרק חדש של יזמות ישראלית, המתרחבת לתחומי התרבות. לקראת פרסומו של המחקר טלוויזיה ישראלית במבט גלובלי: התקבלות והשפעה של סדרות דרמה ישראליות בעולם (היהודי). נפגש לדיון על הסדרות כעוצמה רכה ישראלית ויהודית, ״ייצוג״ המדינה לעומת אמנות…
תוכנית הדיור הממשלתית: מעט מדי, ללא בשורה חברתית
ללא שיתוף-פעולה עם השלטון המקומי לא ניתן יהיה לקדם הרבה בשוק הדיור.
הטרגדיה הפוליטית של מחנה השלום, הוא הטרגדיה הקיומית של ישראל
האם הסכם ישראלי־פלסטיני הוא עניין לנאיבים בלבד? הכל חייב להתחיל במנהיגות אמיצה משני הצדדים, שתשכיל להמס את חומות העוינות וליצור שינוי אידיאולוגי בציבור הרחב
גרמניה מקציבה 767 מיליון דולר נוספים לניצולי שואה
ועידת התביעות בראשותו של השגריר סטיוארט אייזנשטט (יו"ר משותף של ה- JPPI) הבטיחה במו"מ עם ממשלת גרמניה הטבות נוספות בסך 767 מיליון דולר לניצולי שואה.
החרם בהקשרו
כשעל רקע העלייה בקריאות הגנאי ובתוקפנות נגד יהודים יש גם עלייה בעוינות נגד ישראל ובתמיכה בחרם, קשה שלא לראות את הדברים כשני צדדים של אותו מטבע
הזדמנות לשקם את היחסים עם יהדות ארצות הברית והדמוקרטים
ממשלתה החדשה של ישראל משכה תשומת לב בשל כמה חידושים חשובים. בנימין נתניהו כבר איננו עומד בראש הממשלה; הממשלה החדשה מגוּוֶּנת (מאוד) מבחינת הרכבה הפוליטי; לראשונה עומד בראשה ציוני-דתי, והיא כוללת מפלג ערבית דתית-אסלאמית.
סין, האתגר האמריקני וההשלכות על ישראל ועל העם היהודי
מה הן תוצאות העימות בין סין לארצות הברית, מבחינתם של מדינת ישראל ושל העם היהודי? כיצד משפיעות תגובותיה של סין לאתגר האמריקני על ישראל? שאלה זו הינה חלק מתמונה גלובלית רחבה יותר, שראשית כל יש לסקור אותה.
ארצות הברית נגד סין: העימות נמשך גם בשנת 2021
מה הן תוצאות העימות בין סין לארצות הברית, מבחינתם של מדינת ישראל ושל העם היהודי?
מעבר להוקעה פומבית דרושות אסטרטגיות חדשות למלחמה באנטישמיות
הוועד היהודי האמריקאי (AJC) הודיע באוגוסט על יוזמת "שיבוש האנטישמיות", שבמסגרתה הוצע מימון ל"רעיונות חדשים למאבק באנטישמיות, ברמה המקומית, הכלל-ארצית, או הווירטואלית".
משבטיות ללכידות
לכידות פנים־ישראלית היא, קרוב לוודאי, התרופה הטובה ביותר שבידינו להציע לקירוב לבבות עם אחינו שמעבר לים: לכידות יהודית.
כשחרדי עובד מאבד 5,400 שקל בחודש, אין סיכוי שיעבוד
בחירתם של כמחצית מהגברים החרדים לא לעבוד היא בחירה ערכית הנובעת גם מתמריץ כלכלי משמעותי. הסדרת הפטור לחרדים משירות צבאי לא תשיג דבר אם לא תלווה בצעדי מדיניות נוספים
מהפך בצלחת
מערך הכשרות של הרבנות בישראל נע בין אפשרות שהאוכל כשר במקרה הטוב, לאחיזת עיניים במקרים רבים אחרים. בין חוסר ארגון במקרה הטוב, לכאוס במקרים רבים אחרים. לצדו פועל ג'ונגל של בד"צים פרטיים שהם 'כפל מס-כשרות' שכולנו משלמים. רפורמת הכשרות שמקדם השר לשירותי דת מתן כהנא היא מהפכה בקנה מידה היסטורי בשוק הכשרות, ואם תמומש באופן מושכל, תיתן לצרכני הכשרות מזון…
יהודי ארה"ב: בין תודעת מיעוט לתודעת רוב
סקר "פיו" שפורסם לאחרונה (יהודים אמריקנים 2020), מציג הן שוני בולט בין מגזרים שונים של הקהילה היהודית-אמריקנית והן שינוי עמוק בזהות היהודית בקרב האורתודוקסים ותפיסתם לגבי מעמדם של היהודים בעולם.
על מנת להרתיע את איראן, יש לתת לישראל את פצצת הענק לפיצוח הבונקרים
הדרך הטובה ביותר להבטיח שאיראן לא תשיג את היכולת לייצר נשק גרעיני היא שארצות הברית תחזק את בעלת בריתה
דרך האמצע שתאפשר לדולגופיאט להתחתן
על מדינת ישראל להכיר בשני מסלולים מקבילים: נישואים דתיים בצד ברית זוגיות חילונית. כך יהפוך דולגופיאט לאזרח שווה זכויות מבלי שתיקרע רקמת החברה המשותפת.
למרות הכותרות הקודרות, יהדות אמריקה הולכת וגדלה
עיקרים מהרצאתו של פרופ' לן סאקס שהתקיימה במסגרת דיון ב- JPPI ב13 יולי, 2021
חדר משל עצמן
האם יתכן כי פסיקת בג"ץ תזכה לשבחים מצד חרדים ומצד ליבראלים כאחד? חוכמת השיפוט של חנן מלצר וחבריו אפשרה זאת השבוע. הדיון עסק בשאלה האם יש לאפשר לחרדים, כשמינית מהאוכלוסייה, ללמוד בהפרדה מגדרית באקדמיה. השאלה הנקודתית חשובה מעבר לגבולותיה משום שפסק הדין מסרטט מתאר של כללי ההתנהגות הראויים במרחב הציבורי המשותף שאותו חולקים כלל הישראלים עם החרדים, המתפקדים כ"תרבות שכנגד"…
האם עתידה של יהדות אירופה בסכנה?
האם הקרקע שעליה התפתחה רוב יהדות העולם – ומושגים כמו ליברליזם, זכויות אדם, לאומיות, ואף ציונות – נשמטת תחת רגלנו?
האם יש עתיד ליהודי אירופה
האם הקרקע שעליה התפתחה רוב יהדות העולם – ומושגים כמו ליברליזם, זכויות אדם, לאומיות, ואף ציונות – נשמטת תחת רגלנו?
מבט באמצעות ביג-דאטה: ניתוח ראשוני של 15 מיליון ציוצים של עוקבי AIPAC ו- J-Street
ממצאים עיקריים לעוקבים של איפא"ק וג'יי סטריט בטוויטר יש נטייה שווה לכלול בביוגרפיה האישית שלהם את המילה "יהודי". לעוקבים אחרי איפא"ק יש נטייה רבה יותר משמעותית לכלול גם את המילה "ישראל". בערך אותו שיעור של עוקבי איפא"ק (48.1%) ועוקבי ג'יי סטריט (39.5%) מזכירים את ישראל לפחות פעם אחת ב-200 הציוצים הקודמים שלהם. עוקבי ג'יי סטריט נוטים יותר מעוקבי איפא"ק להשתמש…
איראן כאתגר למשולש היחסים ירושלים וושינגטון יהדות ארה"ב
Israel should focus on a quiet dialogue with the Biden administration, in which it will clarify its expectations and its positions on the diplomatic effort vis-à-vis Iran, while reserving the right to take action against the Iranian nuclear program
סקר פּיוּ (PEW) 2020 בהקשר הדמוגרפי ויהדות ארה"ב בהקשר היהודי העולמי
מחקרים השוואתיים מתאפיינים בהוספת תובנות המאפשרות איתור מגמות והבדלים בסיסיים, זיהוי דפוסים והפרכת תפיסות קיימות.
הבה נשוחח – דיון בעתידו של העם היהודי
לא זו בלבד שתרבות הוויכוח זוכה לכבוד בנוהג היהודי, אלא שהיא אף מקודשת. ידוע לנו כי הוויכוח אינו מחליש אותנו; להפך – הוא מחזק אותנו. אולם חוששני שכיום, זהו שיעור שעלינו ללמוד אותו מחדש". נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין, "Forward", 8 בפברואר 2021 השיח התלמודי מלמד אותנו כי שוב ורצוי שיהודים ישאלו שאלות. ההגדה של פסח מציגה שאלות, לפעמים בצורה…
ההחמצה של דו"ח פיו
כאשר נודע לי על פרסום מחקר "פיו" משנת 2020 אודות יהדות ארה"ב, צפו ועלו במוחי זכרונות משנת 2011. שימשתי אז כמנכ"ל הפדרציה היהודית של ניו יורק, ופרסמנו את ממצאי המחקר מאותה שנה של הפדרציה אודות הקהילה היהודית של ניו יורק. המחקר זכה לשבחים רבים – עניין נדיר למדי, לנוכח המלחמות על המתודולוגיה, הפורצות בדרך כלל בעקבות פרסומם של מחקרים מסוג…
הכפתור האדום של מלחמת הרשויות
המשפט והפוליטיקה בישראל נמצאים זה מכבר במגמת התנגשות חזיתית. הרשות השופטת מבקשת לרסן את פעולת הרשויות האחרות, המבצעת והמחוקקת, מתוך אחריותה לשמירה על שלטון החוק. מנגד, הרשויות האחרות מבקשות להשתחרר מהרסן, בטענה שהן נבחרות וייצוגיות ולכן מבטאות את רצון העם בדרך דמוקרטית. פסיקת בג"ץ מאתמול היא ציון דרך נוסף, דרמטי במיוחד, במאבק בין הרשויות. הנושא הקונקרטי שנדון הוא בגדר אורווה…
סקר פיו: זהות יהודית והקשר לישראל
שאלת אופי היחסים בין ישראל לתפוצות והעמקתה של התופעה המכונה ״ התרחקות״ עולה תדיר על סדר היום הציבורי. הנתונים החדשים של מכון פיו (יהדות אמריקה 2020) מאפשרים הצצה מעמיקה למצב בנקודת הזמן הנוכחית, ובחינה של השאלה האם וכיצד משתנה מערכת היחסים בין שתי הקהילות היהודיות הגדולות ביותר בעולם – ישראל וארה"ב. ההבדל המשמעותי ביותר בין הנתונים שהתפרסמו השבוע לנתוני עבר…
אחת, שתיים או שלוש זהויות יהודיות ביהדות אמריקה?
Credit: pio3/Shutterstock.com דו"ח "פיו" שפורסם לאחרונה, "יהודים אמריקנים בשנת 2020", מצביע על מציאות מעט מדאיגה ביהדות ארה"ב: בשולי הקהילה היהודית מתפתחות שתי תופעות קוטביות של יהודיוּת ושל זהות יהודית. הן ניכרות בעיקר בקבוצות גיל צעירות, ונעשות משמעותיות יותר עם הזמן. לשתיהן אופי שונה במובהק מזה של הזהות היהודית-אמריקנית במאה ה-20. שתי הצורות הן: 1) זהות יהודית אורתודוקסית, ו-2) "יהודים ללא…
יהודי ארה״ב וישראל: מעבר למסך הטלוויזיה
על פי סקר פיו החדש רוב יהודי ארה״ב דואגים לישראל ואף חשים חיבור אליה. עם זאת, כמעט מחצית מהם כלל או כמעט לא יודעים דבר על תנועת ה- BDS, תנועת החרם המנהלת קרב תודעתי בינלאומי כנגד מדינת ישראל. מחקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי, מצביע על גשר אפשרי אחד, בין פערי הידע והקירבה שבלב. סקר פיו החדש מספק נתונים…
״מאורעות תשפ״א״ של ערביי ישראל והשלכותיהן
במהלך חודש מאי 2021 התמודדה ישראל עם עימות אלים בשתי חזיתות עיקריות שהמשותף להן הוא ההקשר הרחב של יחסי יהודים וערבים במרחב הישראלי-פלשתיני: החזית האחת – מול ארגון חמאס בעזה, שירה יותר מארבעת אלפים רקטות על ערים בישראל. החזית השנייה – אירועים אלימים מסוגים שונים בתוך ישראל (כולל במזרח ירושלים), שכללו הפגנות, התפרעויות, שריפת רכוש, השלכת בקבוקי תבערה ואבנים, התנגחות…
יהודים אמריקנים בשנת 2020
מרכז המחקר פיו יהודים אמריקנים בשנת 2020 יהודי ארה”ב מעורבים תרבותית, הולכים ונִהְיִים מגוונים יותר ויותר, מקוטבים פוליטית, ומודאגים מאנטישמיות מסמך זה הוא תרגום מלא לעברית של פרק התמצית במחקר של מכון פיו Jewish Americans in 2020.1 התרגום נעשה על ידי המכון למדיניות העם היהודי בהסכמת מכון פיו אך ללא פיקוחו. האחריות על איכות התרגום היא של המכון למדיניות העם…
מה השתנה עם הזרמים היהודיים באמריקה? לא למעט בקרב הצעירים
מה אומר מחקר פיו החדש על יהדות אמריקה על מצב הזרמים היהודיים ומה התחדש מאז המחקר האחרון שנערך ב-2013? לא הרבה, למעט בקרב הצעירים. בדור הצעיר, יש תזוזות מענייניות ששווה לשים אליהן לב – תהליכים מבניים שעשויים להשפיע על הקהילה בעתיד. הנה שני דגשים. הראשון – בקרב יהודים מתחת לגיל 30 יש יותר אורתודוקסים ויותר יהודים שאינם משתייכים לאף זרם…
המחנה היהודי של התשעה אחוז
יש הרבה נתונים במחקר החדש של מכון פיו, חלקם מופיעים בכותרת, ויככבו בכל כותרת, חלקם נסתרים, נחבאים. לעיתים קרובות הם החשובים באמת, המעניינים באמת. הנה, הצעה לעיון באחד מהם, שעיקרו בחינה של הסוקרים את מידת הקשר שבין יהודים לבין יהודים אחרים. כמובן, כמו בכל סקר על יהודים באמריקה, נבחן הקשר לישראל. זה חשוב, אבל לא הדבר היחיד שחשוב. חשובה גם…
פרויקט משפחות יהודיות
השנה האחרונה היתה שנת הטלוויזיה. הסגרים, הבידוד החברתי והזמן הפנוי העודף, חיזקו את המדיום שגם כך זכה לעדנה בשנים האחרונות. ובעידן הטלוויזיה, בשנת הטלויזיה, היתה זו גם שעתו היפה של הערוץ הציבורי החדש (יחסית) כאן 11 בישראל. בטקס פרסי הטלוויזיה שהתקיים החודש, גרף כאן 11 33 פרסים והותיר את ערוצי השידור האחרים הרחק מאחור. על רקע הוויכוחים אודות הצדקתו של…
הציונות הדתית: נתונים חדשים ותובנות מעודכנות
מה מחבר את סמוטריץ', סילמן, בנט, תמנו-שטה ושטרן? הציונות הדתית: נתונים חדשים ותובנות מעודכנות פתיחה שמואל רוזנר, המכון למדיניות העם היהודי הצגת נתונים אריאל פינקלשטיין, מחבר הספר החברה הדתית לאומית בנתונים תגובות שמואל שטח, נאמני תורה ועבודה עפרה לקס, עתון בשבע אפרת שפירה רוזנברג, קולך דיון בהשתתפות הקהל סיכום: פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי
תמיכה בישראל וחינוך אודות ישראל: ההנהגה חייבת לקבל החלטה
המיזוג שבין תמיכה בישראל לבין חינוך אודות ישראל גרם לכך שמספרים גדלים והולכים של יהודים אמריקנים אינם מקבלים הכנה מספקת הכנה להבין ולהתמודד עם מורכבותה של ישראל כיום.
"כבודו"
"כבודו" מכונה בית המשפט; "כבודו" מכונה גם נשיא המדינה. חדשות היום נעות על הציר שבין שני בעלי הדרת הכבוד הללו: בית המשפט, שבו מתנהל משפט ראש הממשלה, ובית הנשיא, שבו מתנהל הדיון על הענקת המנדט להרכבת הממשלה הבאה. אסור לקשור בין שני ההליכים: ההליך המשפטי אמור להתנהל בצורה מקצועית ועניינית, כך שזהות הנאשם לא תשפיע כהוא זה, לא לקולא ולא…
הבחירות בישראל – לקחים ראשונים
את הבחירות שהסתיימו זה עתה בישראל, כמו כל מערכת בחירות, אפשר לבחון ברמה הטקטית, קצרת הטווח, וברמה של בחינת מגמות ארוכות טווח. ברמה הטקטית, הבחירות לא הובילו לניצחון חד משמעי של אף אחד מהמחנות הפוליטיים. מצב זה עלול להוביל את ישראל לבחירות חמישיות, ולחילופין להקמה של ממשלה שאינה קוהרנטית מבחינה אידאולוגית, שסיכוייה להחזיק מעמד לאורך זמן אינם נראים גדולים. בשורה…
מחלת הפיצול
הלכידות הישראלית נפרמת והולכת. בעבר, בזמן משברים קיומיים כגון מלחמות והתקפות טרור, ידעו הישראלים לתפקד יחדיו מתוך סולידאריות שהתגברה על מחלוקות עומק. מגיפת הקורונה, שהפילה קורבנות רבים מאלו שנפלו בכל אחת ממלחמות ישראל, לא הפעילה את אינסטינקט האחדות הישראלי; אדרבא היא חידדה את המפריד ביננו. התפרקות ה"אנחנו" הישראלי מומחשת במערכת הבחירות הנוכחית. ריבוי הרשימות שייכנסו לכנסת הבאה – תיבת הפתקים…
החרדים: מה שהיה הוא לא מה שיהיה
המרכזיות של החרדים בהוויה הישראלית היא התפתחות מפתיעה: עם קום המדינה הקהילה החרדית בישראל מנתה קומץ קטן, שעיקרו בני היישוב הישן ומעט עולים, פליטי חרב משואת אירופה.
ישראל זקוקה למנהיגים "נאיבים" מסוגו של שמעון פרס
שני נושאים קיומיים לא נמצאים על סדר יומה של מערכת הבחירות בישראל. את משבר האקלים מפקיד הבוחר הישראלי בידי מנהיגים זרים ואת הסכנות בהיעדר שלום עם הפלסטינים הוא מניח למנהיגיו לטאטא
מרות ועד רות
לפני מספר חודשים נפטרו בזו אחר זו שתי נשים מעוררות השראה ויוצאות דופן. לשתי הנשים הללו קראו רות ושתיהן היו יהודיות. שתיהן גם היו משפטניות מבריקות ולוחמות צדק בלתי נלאות. ובעיקר, הן היו נשים חזקות שמעולם לא הניחו למגדר שלהן להותיר אותן מאחור. אמנם הן חיו הרחק זו מזו, משני עברי האוקיאנוס, אך במבט משווה צצים קווי דמיון ותכונות משותפות.…
אתגר הגיור
בית המשפט העליון הכיר בתוקפם של גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנערכים בישראל לצורך מתן אזרחות על פי חוק השבות. המערכת הפוליטית גועשת סביב הנושא – המחנות הידועים מראש אינם מהססים לנקוט במילים הקשות ביותר – אך אסור לטעות: בהתבסס על תקדימים משפטיים שפותחו במשך יובל שנים, לבית המשפט כמעט ולא היה שיקול דעת. התוצאה התחייבה כמעט באופן מתמטי ראשית, ישראל, כמדינה…
הקהילה היהודית בתפוצות בעידן שאחרי הקורונה
בתקופת מגפת הקורונה חלו שינויים מפליגים באופן שבו יהודים מממשים את יהדותם. בהינתן האפשרות שלא תהה חזרה לשגרה של טרום המגפה, יש להתניע סדרת צעדים שיאפשרו לעם היהודי בתפוצות להיערך להשפעות של שינויים אלה ואף להפכם להזדמנות המאפשרת התחדשות וצמיחה. בתקופת מגפת הקורונה חלו שינויים מפליגים באופן שבו יהודים מממשים את יהדותם. באופן טבעי, מצב משברי מעין זה מעורר שאיפה,…
בעיות המדידה בימי מגפת הקורונה
בשעת פרסום שורות אלה, מספר המתים במדינת ישראל בגלל מגפת הקורונה יתקרב ל-6000, כמספר הקורבנות בחברה האזרחית ובשורות הצבא במלחמת העצמאות. וועדת חקירה על דרכי הניהול של מגפת נגיף ה-covid19 בישראל בוודאי תוקם על ידי הממשלה הבאה, ואם לא על ידה, על ידי אחת הממשלות שתבואנה אחריה בשנים הבאות. וגם אם זה לא יקרה, אז בביטחון מלא ניתן לקבוע שבדיקה…
שינויי האקלים, ישראל והעם היהודי
גדעון בכר, שגריר מיוחד לענייני אקלים במשרד החוץ: משבר האקלים יוצר מחסור במים ובמזון, והוא מהווה איום ממשי על ביטחונן וכלכלתן של מדינות המזרח התיכון. Credit: Government Press Office "השפעת המשבר האקלימי צפויה להחריף ולפגוע משמעותית במדינות רבות. שינויי האקלים אינם פוסחים על המזרח התיכון. טוב תעשה מדינת ישראל אם תיזום שיתופי פעולה אזוריים למניעת המשבר״. כך אמר גדעון בכר,…
למה אנחנו אוהבים את שטיסל, ולא ממש את החרדים?
העונה ה-3 של שטיסל עלתה לשידור בישראל בימי הקורונה. ימי שנאה וזעם ציבורי גובר כלפי הציבור החרדי. האם כפי שאנו נפתחים אל הדמויות בשטיסל, אנו מסוגלים כחברה להכיל ולקבל את החרדים גם במציאות?
יצירתיות יהודית לאורך ההיסטוריה – ומה באשר לעידן הקורונה
יצירתיות משמעה שינוי וחדשנות, יצירת מוצרים ורעיונות חדשים. בתקופה המודרנית התפרצה ונפוצה היצירתיות היהודית כאשר הסתיימה האפליה, אולם יצירתיות היתה קיימת אפילו בתקופת התנ"ך. חרדה, חינוך, השקפות רב-תרבותיות הם מנועים (drivers) של יצירתיות. מגיפת הקורונה ואנטישמיות מגבירות כיום את החרדה, ולכן יש סבירות לכך שהן יגבירו את היצירתיות היהודית. יצירתיות מהי? למשבר הקורונה עשויות להיות תוצאות משמעותיות מאוד, מחוללות שינויים…
ההסתערות ההמונית על גבעת הקפיטול וכניסת ממשל חדש: השלכות לישראל ולעם היהודי
מבוא ב-6 בינואר 2021, במהלך הפגנה בעד הנשיא היוצא טראמפ, שעילתה היתה נעוצה בהאשמה כי תוצאות הבחירות זויפו לטובת המועמד הדמוקרטי, ג'ו ביידן, הסתערו מפגיני ימין על בניין הקפיטול בוושינגטון. במהלך ההפגנה, חלק מהמפגינים פרצו לתוך בניין הקונגרס, התעמתו באלימות עם שוטרים, פרצו למשרדים של חברי קונגרס והרסו רכוש, עד שנהדפו ע"י כוחות משטרה. כעבור שבועיים, ב-20 בינואר, הושבע ג'ו…
מדד הפלורליזם 2020
מדד הפלורליזם של המכון למדיניות העם היהודי נערך השנה בצילה של מגפת הקורונה, ומיד בתום שנה שבה החברה הישראלית עברה שלוש מערכות בחירות קשות ומתוחות.
שינוי ממשי בהגדרת הזהות העצמית של ערביי ישראל
74 אחוזים מערביי ישראל מגדירים עצמם ישראלים או ערבים ישראלים, רק 7 אחזים מגדירים עצמם פלשתינים נתוני מדד הפלורליזם של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) לשנת 2020 מגלים שהשנה חל שינוי ממשי בהגדרת הזהות העצמית של ערביי ישראל. על פי נתונים אלה, המבוססים על סקר המכון בעריכת פרופ׳ קמיל פוקס, כרבע מהמיעוטים בישראל (23%) מגדירים את זהותם העיקרית ״ישראלי״ ועוד…
מדד הפלורליזם 2020 של המכון למדיניות העם היהודי: אירוע חשיפה דיגיטלי
ביום חמישי, 23 באפריל, יערוך המכון למדיניות העם היהודי אירוע להצגת מדד הפלורליזם של המכון לשנה זו. במסגרת האירוע יחשפו נתונים חדשים מהסקר השנתי של המכון, ויוצג ניתוח של כמה מגמות מרכזיות בחברה הישראלית.
הגעגוע ככוח יהודי
שני סיפורים מקבילים המתארים את קורותיהם של שני זוגות צעירים מניו יורק – זוג סופרים יהודים אמריקאים־חילונים וזוג חרדים מקהילת סאטמר. בעקבות "הנודדים" – מחזה מרתק ויהודי לעילא בשנים האחרונות יצא לי לכתוב, לדבר ולעסוק רבות בשאלות של זהות יהודית וישראלית. זו אולי הסיבה שאחת המחשבות הראשונות שעלו בי לאחר צפייה בהצגה ״הנודדים״ בתיאטרון גשר הייתה כי זו הצגה יהודית.…
סופו של עידן ספרותי
פטירתם השנה של פיליפ רות ועמוס עוז איננה רק סיפור אישי. היא מסמלת את קיצה של תקופה ספרותית שבה יכול היה סופר אחד לשקף את החוויה היהודית של בני דורו פיליפ רות (2018־1933) ועמוס עוז (2018־1939) הותירו אחריהם מגוון רחב של יצירות ספרות וספרי עיון. אולם מעבר לכל יצירה בודדת, רות ועוז סימלו בחייהם – ויצירתם הספרותית ממשיכה לסמל גם…
עתידו של הסדר העולמי – השלכות על ישראל והעם היהודי
המחיר הנורא ששילמה האנושות במלחמת העולם השנייה הניע את ארצות הברית לפעול לכינונם של מוסדות, כללים, אמנות והסכמים, שביקשו להסדיר ביחסים הבינלאומיים תחומי יסוד כמו בקרת נשק, סחר, בריאות, איכות סביבה ועוד. "סדר עולמי" זה, שעוצב בתקופה של דומיננטיות אמריקנית, ואשר נשען על גישה רב-צדדית לבעיות עולמיות, נועד להקנות יציבות, להבטיח את פתרונם או הכלתם של סכסוכים (בדגש על סכסוכים…
70 שנה ליחסי ישראל-תפוצות: הדור הבא
דיאלוג ישראל תפוצות 2018 70 שנה ליחסי ישראל – תפוצות: הדור הבא דו"ח מיוחד של המכון למדיניות העם היהודי ראשי הפרויקט: שמואל רוזנר, ג’ון רסקיי משתתפים: דב מימון, נח סלפקוב, דן פפרמן, עוזי רבהון, אדר שיבר עורכים: רמי טל ובארי גלטמן
קמפיין הדה-לגיטימציה הבין לאומי נגד ישראל
קמפיין הדה-לגיטימציה הבין לאומי נגד ישראל ניתוח וכיוונים אסטרטגיים מיכאל הרצוג מבט על מאת דניס רוס עורכים: רמי טל ובארי גלטמן
הזירה הגיאופוליטית – אי וודאות גוברת על רקע נשיאותו של טראמפ
המזרח התיכון מוסיף לגעוש. קורסות בו אבני בסיס של הַסֵּדֶר האזורי הישן, כאשר באופק לא מסתמן עדיין סדר אזורי חדש שבכוחו להבטיח יציבות.
דמוגרפיה יהודית
בחברות מערביות בנות זמננו, אירועים ותהליכים דמוגרפיים הם על-פי-רוב איטיים. שינויים בגודל אוכלוסייה, במימדי הגירה ובדפוסי פריון ותמותה מצטברים לכדי השפעה משמעותית רק במשך כמה שנים. הוא הדין לגבי האוכלוסייה היהודית העולמית, המרוכזת רובה ככולה בישראל, באמריקה ובאירופה. לפיכך, אף כי הדמוגרפיה היהודית היא בסה"כ יציבה ומשקפת מגמות מאוד מתונות של גידול ושיפור בכמה מדדים מרכזיים, החלטנו להשאיר את המחוג…
זהות והזדהות
הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016 הבליטו את הקשר בין זהות יהודית לבין מערכת היחסים עם הסביבה הלא-יהודית המקיפה את הקהילות היהודיות בתפוצות, וחיזקו את הקיטוב הפוליטי והתרבותי הגדל והולך בין המגזר האורתודוכסי לבין המגזרים הלא-אורתודוכסים בקהילה היהודית-אמריקנית. קיטוב זה התבטא, בראש ובראשונה, במגמות הצבעה. באופן כללי, בקרב יהודי ארה"ב היה רוב ברור (70 אחוז) לקלינטון, מועמדת המפלגה הדמוקרטית. מגמה זו בלטה…
הבחירות לנשיאות צרפת, מנקודת מבט של העולם היהודי
ד"ר דב מימון, מומחה ליהדות צרפת ועמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, בתוכנית לונדון וקירשנבאום על הבחירות לנשיאות צרפת, מנקודת מבט של העולם היהודי
אינדקס הפלורליזם לשנת 2017 – הודעה לעיתונות
אינדקס הפלורליזם של המכון למדיניות העם היהודי לשנת 2017: ישראלים – יהודים וערבים מאושרים לחיות בישראל – רק לא ביחד
סקר חדש מגלה מה באמת חושב הציבור על המגזר הדתי
משה ויסטוך נשיא המכון למדיניות העם היהודי מתייחס לסקר חדש שמלמד כי 78% מהציבור היהודי סובר שלציבור הדתי-לאומי יש השפעה חיובית על המדינה הרשת גועשת והרוחות סוערות בעקבות מאמרו של יוסי קליין ב'הארץ', בו כינה את הדתיים הלאומיים כמסוכנים יותר מחיזבאללה. עם זאת, סקר חדש מלמד שהמגזר הסרוג יכול להיות רגוע שכן הציבור בישראל ממש לא מזדהה עם אמירות קיצוניות…
נשיאת בית המשפט מרים נאור- על אנטישמיות, זכויות אדם, ושוויון
נאום נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור במליאת הפתיחה של כנס המכון למדיניות העם היהודי לשנת 2017.
יו"ר הסוכנות, נתן שרנסקי- בין גלובליזציה ללאומיות, נקודות אי הבנה בין ישראל ליהדות העולם
נאומו של יו"ר הסוכנות היהודית, מר נתן שרנסקי, באירוע הפתיחה של כנס המכון למדיניות העם היהודי לשנת 2017. הנאום עוסק במתח שבין גלובליזציה ללאומיות, ועל המתחים שנוצרים בעקבותיו בין יהדות ישראל ליהדות התפוצות.
הנשיא ראובן ריבלין- עקרונות לדיאלוג אסטרטגי בין ישראל ליהדות התפוצות
נאום נשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין, בכנס המכון למדיניות העם היהודי 2017. הנשיא ריבלין התייחס בנאומו לשני דחפים סותרים המנתבים את האומה היהודית לכיוונים שונים ומנוגדים: הדחף לאוניברסליזם והשאיפה לפרטיקולריות, והציע מספר עקרונות מרכזיים שיכולים לסייע להתגבר על חלק מהאתגרים ולייצר דיאלוג אסטרטגי בין ישראל ליהדות התפוצות
שינויים במערב שעשויים להשפיע על ישראל והעם היהודי
כינוס 2017 של המכון למדיניות העם היהודי יתחקה אחר מגמות השינוי הרוחשות בעולם המערבי – החברתיות, הפוליטיות, הכלכליות והרעיוניות – שעשויות להשפיע על עתידו של העם היהודי. הכנס ישאף לזהות את המגמות המרכזיות ולהעריך את השפעתן האפשרית. דגש מיוחד יושם על ניסוחן של המלצות למהלכי מדיניות שבכוחן לסייע בבלימת השלכות שליליות ולמנף הזדמנויות חדשות. כדי לסייע בהבניית דיוני הכינוס, צוות…
מבט יהודי-ישראלי על ביטחון ומדינאות
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט – לפתיעם ברשג – ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט מוסן מנת. קולורס מונפרד אדנדום סילקוף, מרגשי ומרגשח. עמחליף גולר מונפרר סוברט לורם שבצק יהול, לכנוץ בעריר גק ליץ, הועניב היושבב שערש שמחויט – שלושע ותלברו חשלו שעותלשך וחאית נובש…
מבט יהודי-ישראלי על ביטחון ומדינאות
פרופ' יחזקאל דרור מסה זו, מנתחת לעומק את מסמך הרמטכ"ל "אסטרטגיית צה"ל". המסה נכתבה מתוך פרספקטיבה מדינית- ביטחונית, יהודית – ישראלית. והיא מרחיבה את היריעה מעבר להיבטים הצבאיים וכוללת גם התייחסויות להקשר היהודי של הדיון לקריאת המסמך המלא: מבט יהודי ישראלי על ביטחון ומדינאות: הרהורים בעקבות מסמך הרמטכ"ל "אסטרטגיית צה"ל"- פרופסור יחזקאל דרור לקריאת המסמך: אסטרטגיית צה"ל (שעליו…
חברה, זהות וזיקות פוליטיות בישראל
מסמך זה מציג ומנתח את המאפיינים החברתיים, הזהותיים, והפוליטיים של האוכלוסייה הישראלית תוך התמקדות עיקרית ביהודים. אנו משרטטים את קווי ההתפתחות של מאפיינים אלו לאורך שנות קיומה של המדינה, אבל עם דגש מיוחד על עשרים וחמש השנים האחרונות. אף כי כל אחד ממאפיינים אלו עומד בפני עצמו, הרי ככל שהניתוח שלנו מתקדם הוא מקשר את התכונה הנידונה עם תכונות שנבחנו…
הצבעת ישראלים בחו"ל
החוק הקיים בישראל מתיר הצבעה לישראלים בחו"ל בתנאים מסוימים בלבד. מצב זה יוצר עיוות ממסדי לפיו עשרות אלפי אזרחים ישראלים הנמצאים בחו"ל באופן זמני (חלקם אף בתפקידים ביטחוניים), ורואים במדינת ישראל את מרכז חייהם, אינם יכולים להצביע. השינוי שחל בשנים האחרונות כתוצאה מתהליכי גלובליזציה שלוו בהגירת ישראלים לפרקי זמן קצרים וארוכים, הביא את מוסדות המדינה והציבור בישראל לזנוח את גישת…
תוכנית חירום לעלייה מצרפת
לאור ההתפתחויות האחרונות באירופה בכלל, ובצרפת בפרט, מציע המכון למדיניות העם היהודי תוכנית חירום לעלייה וקליטה של כ- 120,000 יהודים מצרפת. לקריאת הדו"ח המלא: תכנית חירום עליה מצרפת
לעזור ל"יורדים" להישאר יהודים
נייר מדיניות חדש של "המכון למדיניות העם היהודי" קורא לממשלת ישראל להשתתף בעלות החינוך היהודי-ציוני של ילדי מהגרים ישראלים ("יורדים") בתפוצות הנייר "מדיניות חדשה לטיפול במהגרים ישראלים: לעזור ל'יורדים' להישאר יהודים" קובע כי קהילת המהגרים הישראלים במדינות העולם, בעיקר בצפון אמריקה, יכולה להיות נכס אסטרטגי לישראל, לסייע בהתחדשות זהותית ודמוגרפית בקהילות יהודיות בחו"ל ולשמש ראש גשר ביחסי ישראל- תפוצות. הנייר מופנה למקבלי ההחלטות בישראל…
הגרעין האיראני: כך ראוי להחליט על תקיפה
מבחינת עקרונות הדמוקרטיה, מוצדק הדיון הציבורי ברעיון של התקפה ישראלית על מתקני הגרעין האיראני, בהנחה שאין בו נזק מדיני וחשיפת מידע. אך במקרה הזה מדובר בדיון ריטואלי חסר תכלית. למעשה, אי אפשר לנקוט עמדה רצינית בסוגיה ללא בקיאות מלאה בעובדות, החל בעמדות של מדינות חשובות לישראל ועד לתמונה המודיעינית ולאפשרויות המבצעיות. לכן אין ברירה אלא לקבוע, שהעובדה שרבים ענו "בעד"…
הם חוזרים!
ישראלים המתגוררים בחו"ל אינם יכולים להצביע בבחירות בישראל. התשובה הרווחת היא, כי מי שאינו גר כאן ואינו נושא בתוצאות ההצבעה (מלחמות, אסונות, מיתון) – אינו צריך לקבל את הזכות להצביע. מבחינה מוסרית, טיעון זה תקף עדיין. עם זאת נתוני מאזן ההגירה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעמידים בסימן שאלה את ההנחה המרכזית, ולפיה ישראלים היוצאים לחו"ל אינם מתכוונים לחזור. מאזן…
אל תזלזלו בדה- לגיטימציה של ישראל
מדינת ישראל בת ה- 63 ידעה מתקפות צבא וטרור, ויכלה להן. משניצחה, פנו אויביה למתקפה על הלגיטימיות שלה. זוהי מערכה מורכבת ומסוכנת. חדשות לבקרים שומעים על יוזמות לחרמות על ישראל או ישראלים, תביעות נגד ישראל וישראלים בגין "פשעי מלחמה" ועוד. הרשת מוצפת באתרים המשתלחים בלגיטימיות של ישראל, ומיליונים נחשפים אליהם. מהי הדה- לגיטימציה ומה בינה לביקורת לגיטימית? בליבתה, זוהי שלילת…
הח"כים מגלים את אמריקה
קרן צדקה תטיס לארה"ב שישה חברי כנסת מהליכוד, העבודה וקדימה כדי שילמדו קצת על היהודים האמריקאים הסיפור של פורים, של מגילת אסתר שקוראים היום בירושלים ואתמול בתל אביב, הוא סיפורה של הקהילה היהודית בתפוצות. סיפורה של קהילה פגיעה מאוד, אך גם כזאת שידעה, ברגעיה הטובים, להתברג למקומות הנכונים ברגעים הנכונים. כמה מעצבי דעת-קהל יהודים אמריקאים למדו ממנו לקחים חשובים.…
מדינת העם היהודי כולו
במאמרו "פגיעה מהותית בריבונות" ("הארץ", 27.2) מעלה שלמה אבינרי באופן חד את סוגיית המשמעות המהותית של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. המדובר בשאלה חשובה ביותר, שיש לה השלכות רבות על עתידם של העם היהודי בכלל ושל מדינת ישראל בפרט. הסוגיה נוגעת לעצם מהותו של העם היהודי ולמקומה של מדינת ישראל במהות זו. עם כל ההערכה לפרופ' אבינרי, אינני יכול לקבל…
לקראת הרעש שאחרי הסערה
כשהם, וישראל כולה, בעין הסערה, טוב יעשו המשקיפים והפרשנים אם ייזהרו בהערכותיהם בכל הנוגע לתוצאות רעידת האדמה האדירה המטלטלת את אזורנו.
אנטישמיות מוסלמית – אתגר ודרכי תגובה אפשריות
מסמך זה, שפורסם לראשונה בשנת 2009, מבקש לשפוך אור ולנתח את תופעת האנטישמיות בעולם המוסלמי, לעמוד על הסכנות הנובעות מתופעה זו ולהציע דרכי פעולה להתמודדות עימה.
נפרדים מהאתרוג
עם כל הצער על המחיר ששילם גלנט, צריך לקוות כי ביטול מינויו מסמן את סוף הלגיטימציה של השחיתות ביטול מינויו של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל, ממשיך לעורר תחושות של תסכול, לא רק בצבא, אלא גם בקרב יהודים וידידים בעולם. להבדיל, גם פרשת המסמך המזויף של בועז הרפז, שמעורר סימני שאלה קשים לגבי התנהלותה של צמרת הצבא, במקביל להרשעות ולמשפטים בהנהגה…
זאת אינה אותה טורקיה
בל נשלה את עצמנו. מטוסי הכיבוי הטורקיים לא יכבו את האש שאחזה ביחסי טורקיה-ישראל. אפילו אם תימצא נוסחה שתספק את דרישת טורקיה להתנצלות ולפיצויים בגין הרוגי המשט, עדיין ניוותר עם מדיניות טורקית בעייתית מיסודה.
תנו כבוד לזהות
יש נושאים בחיי אומה ומדינה, שאסור להופכם כלי במשחק פוליטי פנימי ואין לפורטם לפרוטות טקטיות. אחד מהם, אם לא הראשון שבהם, הוא הרעיון המכונן של מדינת ישראל – מדינת הלאום הייחודית של העם היהודי, המקיימת ערכים אוניברסליים של דמוקרטיה, הומניזם וזכויות אדם. עתידה של המדינה תלוי ביכולתה למנוע וליישב מתחים בין היותה "יהודית" ו"דמוקרטית". למשימה כזו יש לגשת בחרדת קודש.…
קלינטון טועה ומטעה
בשלהי כהונתו של הנשיא ביל קלינטון, כאשר הפופולריות שלו בציבור האמריקאי החלה לדעוך, הוא הרבה לפקוד את אזורנו והרגיש בבית בישראל. מלות הפרידה שלו מיצחק רבין, "שלום חבר", החום שהפגין כלפי אזרחי ישראל ובקיאותו ברזי החיים בארץ נטעו בנו תחושה שהוא חבר של כולנו. ההתבטאויות התמוהות שהשמיע בשולי ועידה שכינס בניו יורק בשבוע שעבר, כאילו העולים מברית המועצות לשעבר הם…
2030: עתידים חלופיים לעם היהודי
2030: עתידים חלופיים לעם היהודי– הפרוייקט ברשותם של השגריר אבי גיל וחה"כ, הד"ר עינת וילף, מייצג מאמץ משותף שנמשך 6 שנים של צוות המכון כולו בהנחייתו של פרופסור דרור. המחקר מציג ומתמודד עם האתגרים העיקריים שכפי הנראה יעמדו בפני העם היהודי בעשרים השנים הקרובות. בשילוב עם ההערכות השנתיות שמפרסם המכון וניירות אסטרטגיים נוספים, נייר זה יכול לשמש כבסיס לתכנון עתידי עבורינו, עבור…
ערבות, אחריות ושותפות
דו"ח זה, שפורסם בנובמבר 2009 מציג פרדיגמה חדשה בנוגע לזהות היהודית והקשר בין ישראל לעולם היהודי. הדו"ח מציג הצעת מדיניות לממשלת ישראל בעניין חיזוק הזהות היהודית והַעֲצָמַת הקשר עם ישראל בקרב צעירים יהודיים ברחבי העולם לקריאת הדו"ח המלא- ערבות, אחריות ושותפות
ירושלים
מסמך זה עוסק בחיזוק מעמדה של ירושלים כבירתו התרבותית של העם היהודי, וכמרכז תרבותי ורוחני לאנושות כולה, תוך כיבוד ושמירה על חשיבותה לנצרות ולאיסלאם מסמך זה הוא יוזמה משותפת של ראש עיריית ירושלים ושל השר לענייני ירושלים ותפוצות, והוא מהווה חלק ממיזם בנושא זהות יהודית עולמית, בראשותו של הפרופסור חיים וקסמן. לקריאת התוכנית האסטרטגית לחיזוק מעמדה של ירושלים כבירה ציביליזציונית…
סין והעם היהודי: ציביליזציות עתיקות בעולם החדש
לאור חשיבותה ההולכת וגוברת של סין בזירה הבינ"ל, מציע מסמך אסטרטגי זה, אשר נכתב ע"י הד"ר שלום ואלד, טווח רחב של המלצות מדיניות.
האנטי-יהודיות החדשה
במסמך התראה ייחודי זה, פורש בפנינו הפרופסור ארווין קוטלר את התופעה ההולכת ומתרחבת של אנטי- יהודיות החדשה: שלילתה או תקיפתה של הלאומיות והאחדות של העם היהודי בכל מקום ומקום, ובידודם של ישראל והעם היהודי ממשפחת האומות (בשונה מהאנטישמיות הקלאסית שבמרכזה עומדת שלילת זכותם של היהודים לחיות כחברים שווי מעמד בחברה החופשית). פרופסור קוטלר מציעה 13 מדדים שיסייעו לזהות את האנטי-…