תוצאות חיפוש:

חרדים

על השתטות והשתמטות

הממשלה בוחרת להתעלם מרצונם הברור של שלושה רבעים מהציבור הישראלי שדורשים שוויון בנטל. את המחיר החברתי, הכלכלי והבטחוני כולנו נרגיש בקרוב
חרדים
חרבות ברזל

קביעת יום הזיכרון לטבח בתאריך העברי היא עוד ניסיון לברוח מאחריות

ההחלטה לקבוע יום זיכרון למאורעות השבת השחורה לפי התאריך העברי, ולא לפי הלועזי, מריחה כמו ניסיון עלוב לטשטש את עוצמת הטראומה ולברוח שוב מאחריות.
חרבות ברזל
גיאופוליטיקה

ד"ר שוקי פרידמן: סנקציות על מתנחלים – סכנה אמיתית להתיישבות

סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ד"ר שוקי פרידמן התראיין לערוץ 7 והתייחס לסנקציות שהטיל ממשל ביידן על מתנחלים.
גיאופוליטיקה
דת ומדינה

לא ציונות ולא דתית

אחרי שהתחייב להמשיך לתת לחרדים להשתמט, סמוטריץ' וחבורתו מחוקקים חוק ג'ובים לרבנים. זוהי פגיעה בערכי הציונות הדתית לדורותיה.
דת ומדינה
מדד JPPI לחברה הישראלית

הישראלים מטילים את האחריות למחדל ה-7 באוקטובר על הממשלה והצבא במשותף

שני שליש מהישראלים סבורים שעל ישראל לתקוף את חיזבאללה במלוא העוצמה בהזדמנות ראשונה או לאחר המלחמה. רוב מוחלט מהציבור בישראל חושב שאין סיכוי לשלום עם הפלשתינים
מדד JPPI לחברה הישראלית
חרבות ברזל

לא מתקנים תקלה בתקלה

בעולם מתוקן גולדפוס האזרח היה מתמנה למנהיג, וגולדפוס הקצין היה מתבקש להתפטר. בעולם שלנו אפשר רק לחלום על גולדפוס המנהיג, וכל שנותר לנו הוא לשמור על גולדפוס הקצין.
חרבות ברזל
מדד JPPI לחברה הישראלית

מדד החברה הישראלית למרץ 2024: תמיכה במלחמה עם חיזבאללה ובביטול הפטור מגיוס לבני ישיבות

המדד החודשי של המכון למדיניות העם היהודי מלמד שלנוכח העימות בין ממשלת ישראל לבין הממשל האמריקאי, רוב בעלי הדעה סבורים שעל ישראל ״לעשות מה שנכון בעיניה״ גם במחיר של מחלוקת עם ארה״ב.
מדד JPPI לחברה הישראלית
מדד JPPI לחברה הישראלית

רוב מוחלט תומך בביטול הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות

למרות אזהרת הרב הראשי לישראל 74% מהחרדים אומרים כי גם אם הייתה להם אפשרות להגר מישראל לא היו עושים זאת. ירידה חדה במדד האופטימיות של הישראלים לגבי עתיד המדינה.
מדד JPPI לחברה הישראלית
מדד JPPI לחברה הישראלית

מרבית הישראלים משוכנעים כי חלה שחיקה בתמיכת הנשיא ביידן בישראל

רוב מצביעי הקואליציה ורוב המשיבים לסקר מקרב מצביעי האופוזיציה סבורים שתמיכת נשיא ארה"ב בישראל נחלשה בהשוואה לתחילת המלחמה. פרופ' ידידיה שטרן: רוב הישראלים מתנגדים להצעות הבאות מוושינגטון בקשר ל-"יום שאחרי".
מדד JPPI לחברה הישראלית

יוכי ברנדס, חיים נבון, מה יש לכם נגד עמלק?

ההסכת של המכון למדיניות העם היהודי – שמואל רוזנר בשיחה עם יוכי ברנדס והרב חיים נבון. למה לזכור את עמלק, ואת מי צריך להשמיד, והאם עדיין צריך להשמיד, ומי היה עמלק אז, ומיהו – אם בכלל, היום.
פודקאסט

יוכי ברנדס, חיים נבון, מה יש לכם נגד עמלק?

ההסכת של המכון למדיניות העם היהודי – שמואל רוזנר בשיחה עם יוכי ברנדס והרב חיים נבון. למה לזכור את עמלק, ואת מי צריך להשמיד, והאם עדיין צריך להשמיד, ומי היה עמלק אז, ומיהו – אם בכלל, היום.
פודקאסט
דמוקרטיה

דיון על שיטת הבחירות לכנסת – חייבים לשנות את השיטה(!?)

דיון על שיטת הבחירות הראויה לכנסת התקיים היום (ג') במכון למדיניות העם היהודי במסגרת פועלו של המכון לגבש 'חוקה רזה'. בדיון נטלו חלק מנהיגי ציבור, חוקרי אקדמיה מתחום המשפט ומדעי המדינה ועמיתי המכון.
דמוקרטיה
המזרח התיכון

דווקא ממשלה עם בן-גביר עשויה להביא לכפיית פתרון מדיני על ישראל

התנהלות נתניהו לאורך השנים מלמדת כי פעל ללא לאות לדחיית הכרעה, אך כעת תלותו בבן גביר מונעת ממנו גמישות מדינית, דווקא כשהלחץ הבינלאומי גובר
המזרח התיכון
יחסי ישראל-תפוצות

מדד קול העם היהודי לחודש פברואר 2024 – רוב יהודי ארה"ב: יחסי ישראל-ארה"ב יהיו טובים יותר עם ביידן

יהודי ארה״ב טוענים כי ישראל תהיה ״פקטור משמעותי״ בהחלטתם למי להצביע לנשיאות. רובם משוכנעים שביידן יהיה טוב יותר ליחסים בין המדינות מאשר טראמפ
יחסי ישראל-תפוצות
חרבות ברזל

האזינו: איך מזהים רגע היסטורי?

שלושה היסטוריונים מדברים על טרומפלדור, קישינב, בית ראשון, תש״ח, תרפ״ט, הרצל, הקיבוצים, ירידה, פונדמנטליזם, שמשון הגיבור, חיים נחמן ביאליק, מגילת העצמאות, מגילת איכה. שלושה היסטוריונים מדברים על שלושה חודשים – החודשים שאחרי ה-7 באוקטובר .
חרבות ברזל
חרבות ברזל

דעה: על מנהיגות, השתמטות ובריחה מאחריות

החרדים יודעים שיש מי שיישא בנטל במקומם, ונתניהו יודע שלכישלון ב-7 באוקטובר אבות רבים. זה מה שמאפשר בשני המקרים את זריקת האחריות על אחרים
חרבות ברזל
מדד קול העם היהודי

רוב יהודי ארה"ב – היחסים בין שתי המדינות יהיו טובים יותר עם ביידן מאשר עם טראמפ

רוב משתתפי המדד לחודש פברואר משוכנעים שישראל תהיה "פקטור משמעותי" בהחלטתם למי להצביע בבחירות לנשיאות. רובם סבורים שביידן יהיה טוב יותר ליחסים בין המדינות מאשר טראמפ 
מדד קול העם היהודי

קורס אזרחות – "בשביל ישראל"

קורס אזרחות "בשביל ישראל" הינו קורס ייחודי ופורץ דרך במשרד החינוך ובמדינת ישראל. הקורס נכתב על ידי אנשי אקדמיה, חינוך, תקשורת ומחקר ופותח על ידי מומחים בפדגוגיה מתקדמת.
דת ומדינה

חוק הגיוס המוצע – לא יהודי ולא שוויוני

בלי החרדים נטל השירות על שאר חלקי החברה הישראלית יהיה בלתי נסבל. על הנהגת הציונות הדתית לדרוש מהחרדים להיכנס מתחת לאלונקה
דת ומדינה

יחסי היהודים ומדינת ישראל לנוצרים ולנצרות

המכון למדיניות העם היהודי (JPPIׂ) מבקש לחקור את יחסם של היהודים בישראל ושל מדינת ישראל כלפי הנוצרים והנצרות בישראל.

פרויקט הפונדמנטליזם

פרויקט זה בוחן את האוכלוסייה היהודית והמוסלמית בישראל לאור מדדים בינלאומיים מוכרים של פונדמנטליזם דתי. לשם כך, עמית בכיר ב-JPPI, ד"ר שלמה פישר, השתלב בצוות מחקר של הפונדמנטליזם במזרח התיכון, בחסות הקרן הלאומית למדע בארה"ב.

אסטרטגיה למאבק באנטישמיות

לנוכח מחויבותה החוקתית לשלומם של יהודי התפוצות בהתאם לחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, מבקש המכון למדיניות העם היהודי (ה-JPPI) להכין הצעה מפורטת לאסטרטגיה לאומית למדינת ישראל למאבק באנטישמיות.

עמיות יהודית

בהמשך להצלחתו של קורס זהות ישראלית, המכון למדיניות העם היהודי מפתח כעת קורס אקדמי מקוון בנושא עמיות יהודית.

דיאלוג ישראל-תפוצות

דיאלוג ישראל-תפוצות של המכון למדיניות העם היהודי שואף לעמוד על דעותיהם של המנהיגי הקהילות היהודיות בתפוצות בשלל הסוגיות המעסיקות אותם.

שילוב נשים חרדיות בשוק התעסוקה

אחת האוכלוסיות העניות ביותר בישראל הינה האוכלוסייה החרדית – 60% מהמשפחות חיות מתחת לקו העוני.
חרבות ברזל

אפקט הבומרנג

בנאומו קיווה נתניהו להעביר מסר שהקמפיין נגדו אגרסיבי מדי ולכן לא אמין. זה מה שהוא רצה, רק שבפועל ההפך קרה
חרבות ברזל
חרדים

כך יעלו החרדים על מדים

בצד התועלת המעשית בהגנת הבית של כולנו, תושג גם תועלת סמלית – החרדים ילבשו מדים כשאר האזרחים ו"יצטרפו" למדינה בחווייתם. כאשר החרדים יהיו מגיני האוכלוסייה על כל גווניה, הרגשות השליליים כלפיהם יפוגו
חרדים
פודקאסט

ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי ה-7 באוקטובר: שיפור הממשל או טריבונל של תליינים?

שני משפטנים והיסטוריון, שמכירים מבפנים את החדרים הסגורים של ועדות חקירה ובדיקה, מדברים על משפט ופוליטיקה, מחדלים ותיקון
פודקאסט
גיאופוליטיקה

"הצו הזה הוא קטסטרופה לעתיד ההתיישבות, הצלחה ל-BDS"

סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ד"ר שוקי פרידמן התראיין בערוץ 14 והסביר את משמעותו של הצו שהטיל הנשיא ביידן נגד ארבעה מתנחלים: "לפי הצו הזה גם מי שיהיה מעורב בבניה חוקית ביהודה ושומרון עלול להיות חשוף לסנקציות"
גיאופוליטיקה
מדד JPPI לחברה הישראלית

מדד החברה הישראלית לפברואר 2024 – עמדת הציבור: הכרעת חמאס חשובה מהחזרת החטופים

47% מהציבור היהודי מעדיף להדיח את חמאס מהשלטון ברצועת עזה על פני החזרת החטופים. ירידה נוספת באמון הציבור בממשלה, שחיקה גם באמון במפקדי צה״ל
מדד JPPI לחברה הישראלית
מדד JPPI לחברה הישראלית

מדד החברה הישראלית: מיטוט חמאס חשוב לציבור יותר מהחזרת חטופים

המדד לחודש פברואר מלמד על העדפה ברורה של הציבור להדחת חמאס לעומת החזרת חטופים, במקרה שתעמוד ברירה חדה כזאת בפני מנהיגי ישראל
מדד JPPI לחברה הישראלית
אנטישמיות

העולם צריך להתעורר: האנטישמיות היא המגפה של 2024

האנטישמיות היא לא מחלה מקומית, אלא מגפה חברתית. על מדינת ישראל להילחם בה בכל האמצעים, כי את הסכנה שבמגיפות כולנו כבר מכירים היטב.
אנטישמיות

75 פנים למדינה יהודית

ישראל היא "מדינה יהודית". מהי המשמעות של קביעה זו וכיצד היא מתיישבת עם אופייה הדמוקרטי של המדינה? אלו השאלות שבבסיס המחלוקת הישראלית החורצת בנו סדקים מאז קום המדינה.

ההערכות שנתיות

ההערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי מסכמת את העבר וצופה אל העתיד. מצד אחד, היא בוחנת מדי שנה בשנה התפתחויות ואירועים שהייתה להם השפעה על מדינת ישראל ועל העם היהודי; מנגד, היא גם עוקבת אחר מגמות המסתמנות כבולטות במיוחד כדי לבחון כיצד אפשר להשפיע על הכיוון שהן הולכות אליו – מתוך מטרה לשפר הן את מצבה של ישראל הן את מצבן של קהילות יהודיות ברחבי העולם.

זהות ישראלית – חיים מתוך מחלוקת

 
דמוקרטיה

ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי ה-7 באוקטובר: שיפור הממשל או טריבונל של תליינים?

שני משפטנים והיסטוריון, שמכירים מבפנים את החדרים הסגורים של ועדות חקירה ובדיקה, מדברים על משפט ופוליטיקה, מחדלים ותיקון.
דמוקרטיה

אודות המרכז לחוסן יהודי

המרכז לחוסן יהודי מאגד במוקד אחד את הפרויקטים שעוסקים בהתמודדות עם האתגרים המאיימים פיזית על חוסנו של העם היהודי: השרידות, הביטחון, ועל השגשוג החומרי של ישראל והעם היהודי כולו. עיקר עניינו והתמחותו של המרכז הוא באותם אתגרים, ואף הזדמנויות, הניצבים בפני העם היהודי כמכלול: עם אחד החולק זהות, גורל ואתגרים משותפים.

אודות המרכז לזהות יהודית-ישראלית

הזהות היהודית ניצבת בבסיס תחושת ההשתייכות של בני העם היהודי. הכרה ב"יחד" היהודי היא תנאי הכרחי ללכידות יהודית, סולידריות וערבות הדדית. אלא ששימור וטיפוח הזהות היהודית הופכת לאתגר ענק בעולם פתוח וגלובאלי.

אודות המרכז ללכידות יהודית-ישראלית

האיום הגדול ביותר על העם היהודי בדורנו הוא המחלוקת הפנימית, בין יהודים לבין עצמם. המחלוקת – שכבר הובילה את העם היהודי לטרגדיות גדולות הן בעבר הן בהווה הקרוב והעכשווי– ממשיכה לכרסם בנו והיא מטילה צל כבד על עתיד העם היהודי בישראל ובעולם כולו.

אודות המרכז למידע וייעוץ ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר

המרכז למידע וייעוץ של קרן דיאן וגווילפורד גלייזר משתמש בטכנולוגיות מתקדמות ביותר ובמיטב המוחות הטכנולוגיים של מדינת ישראל על מנת לאסוף, לנתח ולהנגיש נתונים רלוונטיים על החיים היהודיים בישראל ובתפוצות; באמצעות כך, הוא ממלא פער משמעותי הקיים בתהליכי קבלת החלטות בכל העולם היהודי.
גיאופוליטיקה

הצו הנשיאותי של ביידן מבשר רעות להתנחלויות

הצו שהטילה ארה"ב על ארבעה אזרחים ישראלים אולי שגוי, אבל הדבר לא משנה את התוצאה המזיקה ומנבא רעות להתיישבות כולה. על ישראל לפעול כדי לבטל את רוע הגזירה
גיאופוליטיקה
גיאופוליטיקה

ביידן ונתניהו – האמנם סופה של ידידות מופלאה?

הממשל האמריקני, עשוי לפתוח במהלך שיכלול קידום של פתרון שתי המדינות, בצד נורמליזציה עם סעודיה והתמודדות עם איראן. בקרוב נדע אם ביידן יזרז תוכנית כזאת
גיאופוליטיקה
חרבות ברזל

מבחן ההנהגה

ברקע המלחמה בעזה טמון מבחן ההנהגה בהחזרת אמון הציבור. על כל אחד ואחת מהח"כים המכהנים להתרומם לגודל השעה ולפעול למען האינטרס הלאומי
חרבות ברזל
מדד קול העם היהודי

מדד קול העם היהודי

מדד קול העם היהודי נערך בקרב אלפי יהודים בארה״ב הרשומים לפאנל של המכון למדיניות העם היהודי. הדו״ח אינו מאפשר לספק נתון משוקלל המייצג את כלל יהודי ארה״ב, אולם מספר המשתתפים בו מקבוצות שונות מאפשר לזהות מגמות, עמדות מובהקות, וכן פערים בין קבוצות שונות של יהודים על פי השתייכות דתית, קרבה לישראל, עמדה פוליטית, קשר ליהדות ועוד.
מדד קול העם היהודי
מדד JPPI לחברה הישראלית

מדד JPPI לחברה הישראלית

מדד JPPI לחברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי נערך מדי חודש  בקרב אלפי משתתפים הנשאלים על עמדותיהם בשלל סוגיות העומדות על סדר היום בישראל
מדד JPPI לחברה הישראלית
חרבות ברזל

כן לעסקה, לא בכל מחיר

החזרת החטופים דחופה ומחויבת, אבל "עסקה" עם השטן לא יכולה לכלול מחירים שיסכלו את המשך המלחמה הזו.
חרבות ברזל
גיאופוליטיקה

המשיחיים מסוכנים. בשני הצדדים

כל אחד מהחזונות הללו, "ריבונות עכשיו" ו"מדינה פלסטינית עכשיו", קוסם לחלק מהישראלים, אבל הנכונות לקדמו בכל מחיר רווחת רק בשוליים.
גיאופוליטיקה
חרבות ברזל

כולם תמורת כולנו? — אסור להפסיק כעת את המלחמה

הפסקת המלחמה נגד החלש שבאויבינו ללא הכרעה כמוה כדימום עז של לווייתן בים שורץ כרישים. מי שחפץ בביצור ביטחון ישראל לדורות הבאים חייב לחשוק שיניים — ולהמשיך במלחמה עד שתושג הכרעה ברורה.
חרבות ברזל

ג׳וד (יהודה) טרגין

ג'וד הינו עוזר מחקר למספר פרויקטים במכון, לצד השלמת לימודיו לתואר שני במדעי המוח, ולאחר סיום התמחותו המשפטית במשרד ש' הורוביץ.
דמוקרטיה

חוקה רזה – עיגון סדרי השלטון בישראל

המכון למדיניות העם היהודי (JPPIׂ) מבקש להכין הצעה מפורטת של חוקה רזה המתמקדת בחלק הפרוצדורלי, המוסדי, של תפקודה של מדינת ישראל. לצורך זה מוקמות שתי קבוצות עבודה: בקבוצה אחת ישתתפו אנשי מקצוע שתפקידם יהיה להציע את ההסדרים, נכנה אותה "קבוצת המחקר". לצידה תעבוד הקבוצה השנייה – "מועצת החוקה הרזה", היא תשמש קבוצה מייעצת לקבוצת המחקר, והרכבה יהיה כזה שישקף את כל חלקי החברה הישראלית.
דמוקרטיה
מדד קול העם היהודי

מדד קול העם היהודי, ינואר 2024

בקרב רוב יהודי ארה"ב נמשכת התמיכה בישראל במלחמתה מול חמאס והם מצפים כי אמריקה תגביר את תמיכתה בישראל
מדד קול העם היהודי
חרבות ברזל

"הממשלה עדיין לא עמדה ביעדים שהגדירה". האזינו

פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי התראיין לאריה גולן ב'כאן ב' והתייחס לסקר שעשה המכון במלאת 100 ימים למלחמה.
חרבות ברזל
חרבות ברזל

אי תלות בארה"ב היא פנטזיה מסוכנת

אין מנוס משיתוף פעולה קרוב עם ארה"ב ובנות ברית אחרות שיש לו מחירים – גם בחופש הפעולה שלנו – וגם בדרך הפעולה שלנו תוך כדי לחימה.
חרבות ברזל
חרבות ברזל

אנחנו שונאים להפסיד יותר מאשר אנחנו אוהבים לנצח

בתלות ההדדית שיצר ראש הממשלה בין שחרור החטופים לניצחון על חמאס, הוא מתעלם מהתיאוריה החשובה שלפיה העצב על ההפסד גורם לכאב רב בהרבה מאשר שמחת הניצחון.
חרבות ברזל
חרבות ברזל

זה לא באג, זה פיצ'ר

מחדל ה-7 באוקטובר היה תוצאה בלתי נמנעת של האסטרטגיה הישראלית
חרבות ברזל

ד"ר שרה יעל הירשהורן

ד"ר שרה יעל הירשהורן היא פרופסור אורח בתכנית רודרמן ללימודי יהדות אמריקה וחוקרת בכירה במרכז קומפר באוניברסיטת חיפה. היא גם עמיתה במרכז לחקר האנטישמיות של הליגה נגד השמצה (ADL). היא מונתה בעבר כפרופסור אורחת ללימודי ישראל באוניברסיטת נורת'ווסטרן (2018-2022) והיתה מרצה ללימודי ישראל באוניברסיטת אוקספורד (2013-2018). פעילויות המחקר, ההוראה והמעורבות הציבורית שלה מתמקדות ביחסי התפוצות-ישראל, הסכסוך הישראלי-פלסטיני והתנועה האולטרה-לאומית הישראלית.
מדד JPPI לחברה הישראלית

מדד JPPI לחברה הישראלית, ינואר 2024

המדד החודשי של המכון למדיניות העם היהודי מלמד על ירידה באמון הציבור בכך שישראל תנצח במלחמה, ועל מחלוקת חריפה בקשר לאופי השלטון העתידי ברצועת עזה.
מדד JPPI לחברה הישראלית

און לוי

און לוי הוא דובר המכון למדיניות העם היהודי, היה הכתב והפרשן הצבאי של עיתון ״דבר״. זוכה פרס פרלמן ליצירות עיתונאיות בנושאי צבא וביטחון ומשמש יועץ אסטרטגי שיווקי-תקשורתי לגופים ומוסדות.
מדד JPPI לחברה הישראלית

האמון בראש הממשלה ובממשלת החירום נמוך; האמון במפקדי צה״ל ירד מעט אך נותר גבוה

המדד החודשי של המכון למדיניות העם היהודי מלמד על ירידה באמון הציבור בכך שישראל תנצח במלחמה, ועל יציבות באמון הציבור בממשלה, בראש הממשלה ובצבא.
מדד JPPI לחברה הישראלית
מדד JPPI לחברה הישראלית

הישראלים והממשל האמריקאי על מסלול התנגשות

הסקר מראה כי שיעור גדול מבין היהודים בישראל (44%) סבורים שיש לפתוח בחזית שניה נגד חיזבאללה בהקדם האפשרי
מדד JPPI לחברה הישראלית
דמוקרטיה

על הסבירות והנבצרות: הבעיה האמיתית

במקום חוקי יסוד מהסוג שבג"ץ פסל, או דומים להם, חיוני שהכנסת תירתם לחקיקת חוק יסוד: החקיקה, שיבטיח שחוקי יסוד יהיו ראויים לשמם וייתר עתירות לפסילתם.
דמוקרטיה
גיאופוליטיקה

להתעצבן על העולם זו לא אסטרטגיה

התחושות המרות שמציפות את הציבור הישראלי בעקבות הטראומה של ה-7 באוקטובר מחריפות על רקע האיבה המופגנת כלפי ישראל ברחבי העולם.
גיאופוליטיקה
חרבות ברזל

ניצחון במערכה המשפטית דורש מכולנו אחריות

המלחמה המשפטית שמתחילה היום בהאג תלווה אותנו שנים ארוכות. הצביעות של המערכת הבינלאומית ברורה. אבל אין לנו ברירה אלא לשחק במגרש הזה ולנצח גם בו.
חרבות ברזל
קהילות יהודיות בעולם

"אני כל הזמן שומע יהודים באירופה שאומרים: אין לנו סיכוי"

יובל גומא מראיין את ד"ר דב מימון, על מצבה של הקהילה היהודית באירופה, בדגש על צרפת, לנוכח הדמוגרפיה המוסלמית
קהילות יהודיות בעולם

ההסכת שלנו: חלמיש, גולני, אבלמן, איך מזהים רגע היסטורי?

שלושה היסטוריונים מדברים על טרומפלדור, קישינב, בית ראשון, תש״ח, תרפ״ט, הרצל, הקיבוצים, ירידה, פונדמנטליזם, שמשון הגיבור, חיים נחמן ביאליק, מגילת העצמאות, מגילת איכה. שלושה היסטוריונים מדברים על שלושה חודשים – החודשים שאחרי ה-7 באוקטובר .

ד"ר יהודה יפרח

עיתונאי תחקירים, הפרשן המשפטי של עיתון "מקור ראשון", ועורך דין המתמחה בליטיגציה

איל ינון

משפטן. שימש כיועץ המשפטי לכנסת וכמזכיר הכנסת. בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת

פרופ' יפה זילברשץ

פרופסור למשפטים המתמחה במשפט בינלאומי, משפט חוקתי, זכויות אדם והגירה, וכיהנה כדיקן

פרופ' קרן וינשל מרגל

פרופסור מן המניין וראש קתדרת אדוארד סילבר לפרוצדורה אזרחית. פרופ' וינשל היתה סגנית דיקן

ד״ר אלעד גיל

עמית בכיר וראש המחקר במכון תכלית למדיניות ישראלית. בעל תואר דוקטור (.D.J.S) במשפטים

השופט בדימוס אליקים רובינשטיין

כיהן בתפקידי המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה ומזכיר הממשלה

אודית קורינלדי – סירקיס

כיהנה עד לאחרונה כיועצת המשפטית לנשיא המדינה ומנהלת הלשכה המשפטית, מחלקת החנינות
דמוקרטיה

טובים השלושה מן השניים

המאמר הזה בא להכות על חטא. על חטא שחטאנו – סוקרים, פרשנים, חוקרים – בהצגת מציאות שמזינה את עצמה. על חטא שחטאנו, אפילו בזמן המלחמה, בהצגת שני גושים, ולא שלושה, או יותר
דמוקרטיה
דמוקרטיה

עכשיו יותר מתמיד: דרושה חוקה רזה לישראל

חוקה רזה תאפשר לחדול ממצב של מונולוג כוחני בו כל רשות בתורה מפעילה כלים עוצמתיים, ולעבור לשיח של דיאלוג מאזן ומכבד בין הרשויות שסמכויותיהן מוגדרות
דמוקרטיה
דמוקרטיה

שתי המהפכות רעות

ההפיכה המשפטית ומהפכת הנגד, בתוך שנה, שאנו עדים לה, היא טרגדיה בשני פרקים למשפט הישראלי, לדמוקרטיה ולחברה הישראלית
דמוקרטיה
דמוקרטיה

מכתב לאסתר חיות: אל תתני לקרע החברתי להגיע ללוחמים בשדה הקרב

אסור שהשסע יחלחל לצוות לוחמים שיושבים באותו נגמ"ש בעזה. העם צמא לאחדות, וכדי לשמר אותה - צריך לדחות את פרסום פסק הדין
דמוקרטיה

"פרסום החלטת בג"ץ חותר תחת האחדות"

פרופ' ידידיה שטרן טען בראיון ל-103FM כי פרסום פסק הדין של בג"ץ עלול לפגוע באחדות בעם. "זו טעות חברתית קולוסאלית", אמר, "השאלה האמיתית היא אם נכון שהיא תפורסם בזמן שבאותו טנק יושבים הבנים שלנו, שאחד תומך ברפורמה ואחד מתנגד לה"
חרבות ברזל

תכלה שנה וקללותיה? כדי לפתוח את 2024, צריך להשתחרר מתחלואי 2023

ישראל תשמח למחוק את השנה החולפת, אבל בזמן שבעולם התנשקו בחצות, אנחנו מיהרנו להיכנס לממ"דים והבנו: להתחלות חדשות, כמו למלחמות, יש קצב משלהן
חרבות ברזל
חרבות ברזל

בני הציונות-הדתית ראויים לתודה על הקרבתם

מאז תחילת הלחימה בעזה ברוב הודעות ה "הותר לפרסום" יש נופלים שצמחו בציונות-הדתית. רבים מהם גדלו או חיים בישובים ביהודה ושומרון.
חרבות ברזל

גנץ צריך להציג אלטרנטיבה ולא קלישאות

העמימות שלו לגבי העתיד הרצוי מול הפלסטינים תקרוס בקלות מול קמפיין "חמאסטן" של בנימין נתניהו. אין לו ברירה אלא להציב מראה מול פניו של הציבור
דמוקרטיה

בית המשפט: שקט – יורים

כמעט שכחנו – אבל בתקופה הקרובה אמורות להתפרסם הכרעות הדין של בית המשפט העליון בשני נושאים נפיצים במיוחד: חוקתיות שני חוקי יסוד – האחד, שביטל את עילת הסבירות (חוק יסוד השפיטה) והשני, שעוסק בסוגיית הנבצרות של ראש ממשלה (חוק יסוד הממשלה). לפני המלחמה אלו היו הנושאים שבעטיים הגענו אל סף מלחמת אחים.
דמוקרטיה
חרבות ברזל

לכל מלחמה יש שם: למה דחוף לנתניהו למצוא חלופה ל"חרבות ברזל"?

רבים הביעו תמיהה על רצונו של ראש הממשלה לשנות את שמה של המלחמה בעודה מתנהלת. אבל כשבוחנים את תולדות השיקולים במקרים דומים במלחמות קודמות, מבינים בדיוק מה הוא מבקש להשיג. מ"שלום הגליל", דרך "ענבי זעם" ועד ל"חרבות ברזל": הצצה לפוליטיקה של שמות המלחמות
חרבות ברזל
חרבות ברזל

למה הצעתי את "מלחמת בראשית"

המחויבות של החברה האזרחית לראשית מחודשת של המפעל הציוני תיחצב באבן על מצבותיהם של מאות הנופלים בקרבות שייכתב בהן "נפל/ה במלחמת בראשית"
חרבות ברזל
דמוקרטיה

דמוקרטיה ושוויון מחייבים את דחיית הבחירות לרשויות המקומיות

בנסיבות הקיימות, קיום הבחירות במועד עליו מתעקש, משום מה, שר הפנים יהיה טעות ויגרור פגיעה בהליך הדמוקרטי.
דמוקרטיה
גיאופוליטיקה

אסור לדחות את המהלך המדיני ליום שאחרי המלחמה

התנעת הסדר היסטורי לא תחכה לתום הלחימה: ההמתנה עלולה להיות כה ארוכה, שדי בה כדי לחסל את הסיכוי להגיע אי פעם לסיום הסכסוך. לישראל יש אינטרס להצהיר כבר עתה על מחויבותה לפתרון שתי המדינות – אלא שאין בקרבה מנהיגים שמוכנים לגלות את האומץ הדרוש
גיאופוליטיקה
דמוקרטיה

הממשק בין השלטון המרכזי למגזר השלישי בלחימה בשעת משבר

על המדינה להתייחס למגזר השלישי, לא כגורם החושף את ערוותה של המדינה, אלא כשותף לדרך
דמוקרטיה
גיאופוליטיקה

הרש"פ אינה פתרון

הרש"פ היא גוף כושל. הפקדתה על עוד 2 מיליון פלשתינים תהיה טעות ביטחונית, אזרחית, פרלמנטרית, כלכלית וחברתית
גיאופוליטיקה
זהות

"על השחיטה" 2023

"על השחיטה" ו"בעיר ההריגה", שתי יצירותיו המצמררות של חיים נחמן ביאליק שנכתבו לאחר פוגרום קישינב, נכנסו מחדש אל זרם הדם הישראלי מאז השבת האדומה של ה-7 באוקטובר.
זהות
חרבות ברזל

פליטים יהודים, בתש"ח והיום

חמישה ימים לאחר הכרזת המדינה, קיבלה ממשלת ישראל את אחת מהחלטותיה הראשונות: סיוע תקציבי למפוני הקרבות.
חרבות ברזל
חרדים

הכספים הקואליציוניים? פופוליזם על גב המורה של בתי

עיוות של עשרות שנים גרם לכך שכסף שמגיע בדין לחינוך החרדי, נשאר מחוץ לתקציב המדינה. למה שהמורים והמורות הללו ירוויחו פחות מעמיתיהם?
חרדים
חרבות ברזל

חידוש הלימודים במכללות זה כשל מוסרי

החוזה הבלתי כתוב בין מדינת ישראל לחייליה מחייב להמתין כדי למנוע פגיעה אקדמית במגויסי המילואים למלחמה בעזה. גם אם צריך לפתוח את הכיס לשם כך
חרבות ברזל
חרבות ברזל

מרוב טירוף ואכזריות, חמאס ירה לעצמו ברגל

חמאס לא יכול היה לנצח בכל הקופה . הוא כמו כנופיית העבריינים שמחפשת במצוקה את מבטי הכבוד והיראה כשאין לה שום דרך אנושית אינטליגנטית או מכובדת להשיגה ומתסכול על כך היא רק הולך ומקצינה . רק שקיצוניותו היא גם נקודת החולשה שלו .
חרבות ברזל
חרדים

התלמידות החרדיות שהצליחו במבחני פיז"ה נתקלות בחומת השביס

הצלחתן המרשימה של התלמידות החרדיות במבחני פיז"ה מבליטה את הפוטנציאל שמוחרב בכוונה ■ מערכת החינוך החרדית מסלילה את הבנות הללו לרמת לימודים נמוכה, כדי שיגדלו ילדים ולא יפתחו קריירה, אלא רק יפרנסו את לומדי התורה ■ הכספים הקואליציוניים נועדו לשפר את תנאי המורים ולא לטפח את התלמידות
חרדים
אנטישמיות

שובה של האנטישמיות

רעידת האדמה שהתרחשה בשבת השחורה בנגב המערבי הרימה גל צונאמי של אנטישמיות שמציף חלקים מארצות־הברית.
אנטישמיות
חרבות ברזל

מדד קול העם היהודי לחודש דצמבר 2023

לדברי פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי: ״יהדות ארה״ב היא בבחינת כלים שלובים עם מדינת ישראל. המתרחש כאן עומד במרכז תודעתם של היהודים ומשפיע ישירות על תחושת הביטחון שלהם".
חרבות ברזל
חרבות ברזל

דילמת החטופים – עם כיפה או בלעדיה

המובהקות של הימין הדתי המסתייג מתשלום מחיר לחמאס ממחישה פער החוצה את החברה הישראלית: התפיסה הקולקטיבית מול האינדיבידואליזם
חרבות ברזל
חרבות ברזל

סקר: למרות המלחמה רוב עצום מהחרדים בעד המשך הפטור המלא מגיוס

 ד"ר שוקי פרידמן, סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי: "התקוות שהמלחמה תגרום לחרדים לרצות להשתלב יותר בחברה הישראלית מתנפצות אל קרקע הנתונים"
חרבות ברזל
חרבות ברזל

חץ ישיר מסינוואר לעקב אכילס הישראלי

כולנו מוצפים – אזוקים לרכבת הרים רגשית שכל פיסת מידע על מי מהשבויים מטלטלת אותה בפראות. כאלה אנחנו: ערבים זה בזה, שותפים לברית גורל שעומדת למבחן בימים אלו. כל המדינה בכתה כשאוהד מונדר רץ לקראת אבא שלו. כאלה אנחנו – לב אחד.
חרבות ברזל
חרבות ברזל

תודה לאחים שמעבר לים

עצרת התמיכה שהתקיימה בוושינגטון היא שיא וביטוי פומבי ברמה הלאומית למאמץ של יהודי ארה"ב מאז פרוץ המלחמה.
חרבות ברזל
חרבות ברזל

סקר: 78% מהישראלים סבורים כי הזירה הפוליטית תשתנה

פרופ׳ ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי: ״המהלך הצבאי האגרסיבי ברצועת עזה משנה את מצב הרוח הלאומי. הישראלים עדיין מודאגים באשר למצב הבטחוני – אבל פחות, ובשיעור ניכר. גם הפסימיות הקשה שחווינו בעקבות התקפת החמאס מתמתנת״
חרבות ברזל
אנטישמיות

ה"ג'וקר" של בן לאדן: ככה הופכים מחבל אכזר לגיבור נערץ

הטרנד שכבש את טיקטוק, ובו צעירים מביעים תמיכה בבכיר אל קאעידה שעמד מאחורי מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר, צריך להדאיג גם אותנו. מי שהגו את הרעיון, כנראה שאבו השראה מדמות הליצן שהופך לרוצח וסוחף אחריו המונים. למרבה הצער, זה מצליח להם
אנטישמיות
המזרח התיכון

אחרי הפתעה צבאית, אנו עלולים להיות מופתעים מדינית

מנהיגים פלסטינים מזהירים מעת לעת כי בהיעדר סיכוי למימוש פתרון שתי המדינות, יאלצו לשנות את תביעתם: לא עוד מדינה פלסטינית עצמאית לצדה של ישראל, אלא זכויות דמוקרטיות שוות במדינה אחת המשתרעת מן הים ועד נהר הירדן.
המזרח התיכון

שלומי ברזניק

שלומי ברזניק הוא חייל  משוחרר מיחידה 8200 בה שירת בתפקיד Data Scientist. שלומי הוא בוגר תואר ראשון  של תואר הנדסת נתונים ומידע בטכניון (מדעי הנתונים). במהלך התואר זכה במקום שני בתחרות "פיתוחים בטכניון" על עבודתו "התמודדות עם טרור ההסתה ברשת והשלכותיו", שעסקה בהצעה לדרך התמודדות עם סיכול מפגע הבודד.
אנטישמיות

פשיטת הרגל של הארוורד

אוניברסיטת הארוורד, כמוסד, רחוקה מאד מאנטישמיות, אבל ההתנהלות הפחדנית של הנהגתה הנוכחית עלולה לנרמל אותה. האם תתעורר?
אנטישמיות
חרבות ברזל

חייבים הכרעה

ניצחון ברור במלחמה והשמדת חמאס הם ענין קיומי עבור מדינת ישראל. אבל תהיה להם גם השפעה מכרעת על תחושת הביטחון של יהודים ברחבי העולם.
חרבות ברזל
חרבות ברזל

החברה הערבית, זה הזמן שלכם

בוא נגיד את הברור – לעובדות אין שום כוח. אלו שמעוניינים לשמור על העמדות האנטישמיות שלהם לא יזועזעו על ידי תמונות של חטופים וסרטוני זוועות. צריך לפנות לעולם ההתערבויות הפסיכולוגיות, בו ארץ נהדרת, יוסף חדד ומנהיגי החברה הערבית מתאחדים לטובת שינוי הנרטיב
חרבות ברזל
חרדים

גיוס חרדים: במלחמה שלב ב', אחריה גיוס לכל

מי שחושב שתהליך איטי כלשהו יביא את החרדים להתגייס מנותק מהמציאות ומשלה את עצמו. יידרש לאחר המלחמה חוק גיוס חזק
חרדים
גיאופוליטיקה

המחזוריות שביסוד התקפת הפתע של החמאס

שלוש פעמים הופתעה ישראל אסטרטגית, באופן שגבה מחיר כבד. ב-1973 במלחמת יום כיפור. ב-2006 במלחמת לבנון השנייה, ובפעם השלישית בשמחת תורה 2023.
גיאופוליטיקה

הקונספציה טרם קרסה

מאז השבת הנוראה ב- 7 באוקטובר אנו מוצפים בדברי פרשנות נחרצים בדבר התמוטטות ההנחות שעמדו בבסיס התנהלותה של ישראל: שהחמאס מורתע ושניתן "להכיל" את האיום שגלום בו. הביטוי השגור עתה הוא, "הקונספציה קרסה". האמנם?

יוסף קשת

יוסף קשת הינו בוגר תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב
חרבות ברזל

מטוקיו לעזה: פשעי המלחמה של המפסידים

רדהבינוד פאל נולד ב-1886 באזור שהיום נקרא בנגלדש. הוא היה משפטן הודי. את חוות הדעת המעניינת ביותר שלו, הרלבנטית ביותר, כתב ביפן. השנה הייתה 1946, ופאל נשלח מטעם מדינתו לשבת בטריבונל הבינלאומי של פושעי המלחמה היפנים ממלחמת העולם השנייה.
חרבות ברזל
גיאופוליטיקה

מדד קול העם לחודש נובמבר 2023

עלייה משמעותית בתחושה בקרב יהודים שהמלחמה משפיעה באופן שלילי על הביטחון האישי שלהם.
גיאופוליטיקה
חרבות ברזל

לא שואה שניה

אירועי השבת השחורה והזוועות שביצעו רוצחי חמא"ס צמאי הדם הזכירו לרבים מראות ותמונות מהשואה. האכזריות הלא נתפסת של רצח תינוקות, נשים וגברים בהיותם יהודים הביאה להשוואות בין הנאצים לחמא"ס ובין השואה לטבח בדרום. וזו טעות.
חרבות ברזל
דמוקרטיה

האם נתניהו יגיד "אינני יכול עוד"? ההיסטוריה בעצמה דורשת את התשובות

מבט אל העבר מבהיר איך נהגו מנהיגי המדינה כמנחם בגין, גולדה מאיר ויצחק רבין ברגעי משבר ואסון. מההיסטוריה עולה תמונה שונה לחלוטין ממה שאנחנו רואים היום
דמוקרטיה
זהות

כי בישראלי אאמין

אין ישראלי שלא מתעורר בכל בוקר בשבועות שחלפו מאז והמחשבה הראשונה או השניה שלו היא אם הזוועה לה היינו עדים היא מציאות ממשית או חלום מסויט.
זהות
יחסי ישראל-תפוצות

המלחמה היא הזדמנות למפנה ביחסי ישראל עם יהודי ארה"ב

אחד המשברים המלווים את מדינת ישראל בשנים האחרונות הוא התהום שהלכה ונפערה בינה לבין הקהילה היהודית הגדולה בעולם בארה"ב.
יחסי ישראל-תפוצות
זהות

ארצי לא שינתה את פניה

המתקפה הרצחנית של חמאס הוכיחה לנו שהברית הישראלית לא נעלמה – היא עוברת תהליך התחשלות שבסופה נגלה מציאות חברתית חדשה.
זהות
חרבות ברזל

אמון גבוה של הציבור בצבא, אמון נמוך בממשלה

 
חרבות ברזל

סמואל ג׳ הייד

סמואל הייד הוא עיתונאי וחוקר שהחל את דרכו במחלקת המחקר לעניני אנטישמיות עכשווית במרכז השואה בקייפטאון. הוא ערך את ספרה האחרון של חברת הכנסת לשעבר ד"ר עינת וילף, "We Should All Be Zionists." סמואל עבד בצוותי חשיבה ובמכוני מחקר שונים בישראל, דרום אפריקה וארצות הברית.
חרבות ברזל

קיבוץ בארי: פאר ואפר

קיבוץ בארי הוא גן עדן שהפך לגיהנום. הייתי שם וראיתי את מה שאסור לראות: מלאך המוות חוגג על כרי דשא מוריקים; גיא צלמוות שהציפורים מצייצות בו בעליזות; סוכה מעוטרת קישוטים, עומדת ללא פגע, ליד הבית של מי שבנה אותה, השרוף עד היסוד. עולם הפוך: בית ארעי ששרד, ליד בית קבע שהושמד.
חרבות ברזל
חרבות ברזל

ברקע המלחמה: רוב יהודי ארה"ב מגלים תמיכה גורפת בישראל

לפי סקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי, "חרבות ברזל" הביאה לירידה של יותר מ-70% בתחושת הביטחון של הנשאלים • כ-80% ביטאו תמיכה אקטיבית בישראל " נשיא המכון: "יש להמשיך ולחזק את הקשר בין ישראל ויהודי התפוצות"
חרבות ברזל

ישראל במלחמה: הניתוח של JPPI

בעוד ישראל עומדת בצומת קריטי ויוצאת למלחמה, המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) עורך הערכת מצב יומית מעמיקה בחסות JFNA והסוכנות היהודית.
קהילות יהודיות בעולם

ניתוח: העימות בין ישראל לעזה בעיניים צרפתיות

ניתוח של האהדה המתפתחת בצרפת לישראל ולאוכלוסייתה היהודית
קהילות יהודיות בעולם
חרדים

המלחמה – הזדמנות למפנה ביחסי חרדים וישראלים לא חרדים

מרצחי חמאס אולי חשבו שהחברה הישראלית חלשה. אבל הטבח הנורא בדרום הוליד התגייסות מהירה ומופלאה.
חרדים
גיאופוליטיקה

שאלת הפרופורציות: העיוות התקשורתי סביב המלחמה בעזה

בזמן שישראל נלחמת על עתידה ומשפחות החטופים משתוקקים לשביב של מידע קרוביהם, נערכת במקביל מלחמת הסברה בינלאומית. אלא שבעולם מתעלמים מהנתון הכי חשוב שאינו בר השוואה לצד השני. על העיוות התקשורתי סביב המלחמה.
גיאופוליטיקה
חרדים

החרדים במלחמה: נקודת מפנה היסטורית?

הביטו בנתונים: יש שיראו בהם סוג של חוצפה. החרדים, שרוב גדול מהם אינם משרתים בכוחות הבטחון, אינם מסכנים את נפשם, תובעים פעולה נחרצת יותר של צה״ל.
חרדים
חרבות ברזל

מלחמת בראשית: למלחמה הזו אין עדיין שם

למלחמה הזו אין עדיין שם. חלפו עשרה ימים; נהרגו למעלה ממחצית מניין ההרוגים במלחמת יום הכיפורים וקרוב לכפליים מהנופלים בששת הימים – ועדיין אין לאסון הזה שם.
חרבות ברזל
חרבות ברזל

ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיראות חלשה בעיני אויביה

זו מלחמת אין ברירה, עניין קיומי, כי ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיראות חלשה בעיני אויביה – וגם בעיני בעלות בריתה. והשאלות הגדולות על המחדלים והכשלים חייבות לחכות לסוף הלחימה
חרבות ברזל
חרבות ברזל

בהיעדר משאבים, הצבא מתפשר על רמת הציוד המוחזק

לגיטימי שחיילים שיכולים לשפר את איכות ציודם באמצעות משאבים שגייסו – יעשו זאת, וטוב יעשה צה"ל אם יתמוך במאמץ באמצעות חיבור לספקים שלו ובדרכים נוספות
חרבות ברזל

יעקב כץ

יעקב כץ הוא העורך הראשי לשעבר של ה"ג'רוזלם פוסט" ושימש קרוב לעשור ככתב העיתון לענייני צבא ובטחון. קודם לכן שימש במשך שנתיים יועץ בכיר לענייני מדיניות במשרד הכלכלה ובמשרד התפוצות. מחבר שותף של הספרים Shadow Strike: Inside Israel’s Secret Mission to Eliminate Syrian Nuclear Power, The Weapon Wizards: How Israel Became a High-Tech Military Superpower ו- Israel vs. Iran: The Shadow War. כץ בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן. נשוי ואב לארבעה, מתגורר בירושלים.
גיאופוליטיקה

על לפיד וגנץ לחתור לאסטרטגיה אחרת בגזרה העזתית

נתניהו לא ישנה את דרכו, אך האם גנץ, לפיד ותומכיהם יעשו חישוב מסלול אסטרטגי מחדש?
גיאופוליטיקה
חרבות ברזל

המלחמה הזו חשפה את הפער הבלתי נתפס בין אזרחי המדינה למנהיגיה

תוך פחות משתי יממות הצליחו אזרחי ישראל לשלב ידיים וליצור שיתופי פעולה מדהימים לעזרת נפגעי הקרבות בדרום והלוחמים בשטח. וזה רק מעצים את הפער בין נבחרי הציבור לאזרחיה.
חרבות ברזל
חרבות ברזל

צפו: המערכה בדרום – דיון

אלוף (מיל) יעקב עמידרור, ותא"ל (מיל) רות ירון בשיחה בהנחיית אבי גיל. על רקע המערכה בדרום, השלושה מתייחסים להשלכות ארוכות הטווח של המשבר על עוצמתה האסטרטגית של ישראל, על מעמדה האזורי והבינ"ל ולאפשרות שהמשבר, ככול שהוא קשה וכואב מגלם גם הזדמנות לריפוי השסעים שנפערו בתוכנו, ולהעצמת כוחה של ישראל.
חרבות ברזל
דת ומדינה

הג'יהאד הליברלי לא עדיף על מקבילו החרד"לי

זה בכלל לא משנה מי "ינצח" במלחמה הזו. אם היא תימשך, הרוב הישראלי המבקש מדינה שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית-ליברלית, יפסיד.
דת ומדינה
זהות

האזינו: בין ברית הייעוד לברית הגורל 

נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן קיים שיחת עומק עם אלעזר בן-לולו בתכנית "שבט אחים ואחיות" בגלי צה״ל, על משמעותה מגילת העצמאות, על הדואט המורכב בין יהדות לדמוקרטיה ועל הדרך למציאת פתרונות כאשר מתגלעים מתחים בין השתיים.
זהות
זהות

לשמור על המגילה

מגילת העצמאות היא מסמך מכונן ומגבש זהות, אך התמיכה הציבורית בה עלולה להיפגע אם היא תהפוך לכלי המשמש להכרעות שיפוטיות.
זהות
גיאופוליטיקה

ההיגיון של פרס

מגרונו של נתניהו בקעה לה בשורת “המזרח התיכון החדש" של שמעון פרס, אבל למרות הדמיון ברטוריקה, השניים נבדלים בסוגיה משמעותית – הסכסוך הישראלי־פלסטיני
גיאופוליטיקה
זהות

המסגרת האחרונה שנותרה

מגילת העצמאות היא בסיס משותף, מגדלור ערכי ומסגרת אפשרית, אולי אחרונה, ליכולתנו להמשיך לחיות כאן יחד כעם אחד.
זהות

פרופ' מיכל בר-אשר סיגל

מיכל בר-אשר סיגל היא חוקרת תלמוד בבלי. מחקריה מתמקדים ביחסים שבין יהדות לנצרות בעולם העתיק ובהשוואה בין מקורות נצריים מוקדמים ומקורות רבניים. היא חברת סגל במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והיתה חברה באקדמיה הישראלית הצעירה למדעים. היא הייתה פרופסור אורח במחלקה לדתות באוניברסיטת ייל ובבית הספר למשפטים בהרווארד. ספרה הראשון הוא "Early Christian Monastic Literature and the Babylonian Talmud" (2013; זוכה בפרס Manfred Lautenschlaeger Award לשנת 2014). ספרה השני הוא "Jewish-Christian Dialogues on Scripture in Late Antiquity: Heretic Narratives of the Babylonian Talmud" (2019; פיינליסט, National Jewish Book Award, 2019).

ד"ר רייצ'ל פיש

רייצ'ל פיש היא המייסדת-שותפה של Boundless – צוות חשיבה למנהיגי קהילה כדי להחיות את החינוך על ישראל ולנקוט פעולות שתכליתן מלחמה באנטישמיות.

ד"ר דניאל סטייצקי

פרופ' עוזי רבהון

פרופ' לאונרד סאקס

פרופ' מאיר בוזגלו

דיאן קוהלר-אסש

סילביה ברק-פישמן

פרופ' רפי מלניק

פרופ' דן בן-דוד

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי

פרופ' ניסים ליאון

אפרת שפירא-רוזנברג

ג'ודי רודורן

רות ירון

יעקב עמידרור

אנטישמיות

הערכה שנתית: מצב העם היהודי לשנת 2023

ההערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי מסכמת את העבר וצופה אל העתיד. מצד אחד, היא בוחנת מדי שנה בשנה התפתחויות ואירועים שהייתה להם השפעה על מדינת ישראל ועל העם היהודי; מנגד, היא גם עוקבת אחר מגמות המסתמנות כבולטות במיוחד כדי לבחון כיצד אפשר להשפיע על הכיוון שהן הולכות אליו – מתוך מטרה לשפר הן את מצבה של ישראל הן את מצבן של קהילות יהודיות ברחבי העולם.
אנטישמיות
דמוקרטיה

האומץ להיות מתון

הציפייה שבג"ץ יציל אותנו מההתנגשות היא חזרה על טעות קולוסאלית, ופשרה תיטיב גם עם בית המשפט עצמו. המשנה ליועמ"ש לשעבר רז נזרי ונשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן מסבירים למה זה הזמן להשתחרר מברית הקיצונים
דמוקרטיה
דמוקרטיה

"אם הפשרה לא תתקבל, כל הצדדים יפסידו"

נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן שוב סייע לנסח מתווה פשרה. האם הפעם המנהיגים ישכילו לאמץ אותו?
דמוקרטיה
גיאופוליטיקה

30 שנה, ומה השתנה?

הסכם אוסלו הוא עדיין הפיל שבחדר: אף אחד לא תומך בו; אף אחד לא מעז לסלק אותו. מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, אבי גיל, העניק ראיון מקיף לעיתונאי 'ידיעות אחרונות' נחום ברנע ושמעון שיפר וסיפר על מה שקרה מאחורי הקלעים, ועל הלקחים.
גיאופוליטיקה
דמוקרטיה

על הדומה והשונה בין אהרון ברק לרבקה אימנו

בראיון ל'גלובס' הסביר פרופ' ידידיה שטרן כי נשיא בית המשפט העליון לשעבר ניסה בתחכום לקדם מדינה ליברלית יותר, אך הפער בין רצונו לבין המציאות יצר כאוס. "לא הייתה לו סיעתא דשמיא"
דמוקרטיה

אור רפל-קרויזר

אור רפל-קרויזר הוא דוקטורנט להסטוריה אמריקאית באוניברסיטת תל-אביב וחוקר בין-תחומי במדעי הנתונים. לאור נסיון עשיר כמהנדס אלגוריתמים ותכנה, מדען נתונים, ראש צוות פיתוח ומנהל טכנולוגיה במספר חברות היי-טק ובהן ברייטסורס ומובילאיי. בשנים האחרונות עוסק, בצד הדוקטורט, במחקרים אקדמיים מבוססי נתונים מגוונים במדעי הרוח והחברה, בפרט בהקשרים של פוליטיקה אמריקאית, וכעת מכהן כמדען הנתונים הראשי של המרכז האינטרדיסיפלינרי לחקר הנתונים (CIDR) באוניברסיטה העברית.

עמית שובל

עמית הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה ו"אמירים" – תכנית מצטיינים במדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים. מתעסק במחקר כלכלי וניתוח מידע רחב היקף במסגרת במחלקת המחקר של הסטרט-אפ החברתי JGive. בוגר יחידת 8200 עם רקע רחב ביחסי ישראל ומדינות המזרח התיכון. תחת הנחייתו של פרופ' יהונתן גבעתי, מקדם את מדד ישראל והתפוצות תוך הנחלת השימוש בשיטות כמותיות והישענות על תיאוריה כלכלית.

פרופ' גיל טרוי

פרופ' גיל טרוי הוא חוקר מצטיין של היסטוריה צפון־אמריקאית באוניברסיטת מקגיל הקנדית. משמש כיושב ראש ועדת החינוך הבינלאומית של פרויקט תגלית. הוא מחברם של 14 ספרים על הנשיאות האמריקאית ושלושה על ציונות. הוא נכלל לא מזמן ברשימת ה־100 של כתב העת היהודי "אלגמיינר" כאחד מ־100 האנשים הבולטים ביותר ב"השפעתם החיובית על החיים היהודיים". טרוי הופיע כפרשן קבוע בסדרה של תוכניות תיעודיות פופולריות של ה-CNN. הוא מתגורר בירושלים עם רעייתו לינדה. יש להם ארבעה ילדים.

ליפז רוטקובסקי

ליפז רוטקובסקי עובדת כיום במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ועוזרת הוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

ד"ר נורית כהן

ד"ר כהן היא היסטוריונית ואוצרת של תערוכות היסטוריות. היא מכהנת כסמנכ"ל התוכן במרכז יצחק רבין לחקר ישראל וממקימי המוזיאון הישראלי הפועל בו. בנוסף, היא אוצרת המוזיאון החדש בגבעת התחמושת, המוקדש למערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים. ספרה, המבוסס על עבודת הדוקטורט שלה, "פליטים יהודים במלחמת העצמאות", זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. בעברה שימשה בתפקידי מפתח במספר גופי תקשורת בכירים. במכון ד"ר כהן תיטול חלק בפרויקט על "עמיות יהודית".

ד"ר אלונה חגאי-פריי

אלונה היא עמיתת הוראה באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה הפתוחה ומרצה במספר מוסדות אקדמיים. בוגרת תואר ראשון בהצטיינות במשפטים ובמנהל עסקים, מאוניברסיטת רייכמן, תואר שני בהצטיינות במשפט ציבורי מאוניברסיטת תל אביב, תואר שלישי באוניברסיטת בר-אילן. זכתה במלגת הצטיינות ופרס ראול וולנברג לזכויות אדם ומלגת נשיא, באוניברסיטת בר אילן. בעבודת התיזה חקרה את "פשעי המין והמגדר במשפט הבינלאומי", בהנחיית פרופ' דפנה ברק ארז ופרופ' איל גרוס. ועבודת הדוקטורט, בהנחיית פרופ' אהרן ברק ופרופ' אריאל בנדור עסקה במחקר משווה של: "חובות אדם חוקתיות". חיברה את הספר: Sex and Gender Crimes in the New International Law: Past, Present, Future ופרסמה מספר מאמרים אקדמיים נוספים. חובשת רפואת חירום מתנדבת ואם לשלושה. במכון אלונה משתתפת ביישום פרויקט 'חוקת ישראל'.
חרדים

דעה: הנשים החרדיות מעוניינות בהפרדה, ויש לכבד את רצונן

בעולם שיש בו כל כך הרבה שוביניזם דוחה ומגעיל, טוב יהיה אם מפגינות למען זכויות הנשים לא יבזבזו את משאביהן ואת זמנן על בני ברק
חרדים
זהות ישראלית

מעמד השבת בישראל

סוגיית השבת בישראל מייצרת דרמות ואבסורדים ומלווה את ההיסטוריה הפוליטית במדינה משחר הקמתה. בפרק זה נסקור איך החל הוויכוח, והאם ישנה דרך להגיע להסכמות כלשהן על השבת הציבורית בישראל.
זהות ישראלית
דמוקרטיה

המרכז הישראלי מקצין, וזו סכנה לכולנו

יש מנעד של דרכי התנהלות אפשריות שבהן המרכז הישראלי יכול להפעיל את כוחו, בלי שיגרום נזק קולוסאלי לעתיד הישראלי
דמוקרטיה
חרדים

העליה בתעסוקת הגברים החרדים: אירוע נקודתי או שינוי מגמה?

נתונים שפורסמו השבוע מצביעים על שיא בשיעור התעסוק בקרב גברים חרדים. ד"ר שוקי פרידמן הסביר בראיון ל-"כאן" מה הביא לעליה זו
חרדים
דת ומדינה

אתם מתחמקים מהשאלה אם האברך הוא שליח שלנו

הסערה סביב "חוק יסוד: לימוד תורה" עסקה במחלוקת טקטית על העיתוי. אבל חובה להתעכב על השאלה האסטרטגית שנוגעת לדמותה ולצביונה של ישראל
דת ומדינה
דמוקרטיה

זה עוד יתהפך עליהם

הזעזוע שחוותה מדינת ישראל בחודשים האחרונים חרץ בה בקיעים עמוקים. גם אם הממשלה תחזור בה מכוונותיה, מה שהיה כבר לא יהיה
דמוקרטיה
גיאופוליטיקה

איך היתה נראית "התכנית הסעודית" של שמעון פרס?

לרגל 100 שנה להולדתו של אחד המדינאים הבולטים שהיו לנו, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר כותב כיצד לדעתו היה שמעון פרס נחלץ מהפלונטר סביב הנורמליצזיה עם סעודיה
גיאופוליטיקה
דת ומדינה

תנו לקהילה לבחור את הרב שמתאים לה

לא לחינם הרב קוק, מייסד הרבנות הראשית, דגל בקציבת קדנציות הרבנים ל-5 שנים. החוק שמקדמת הקואליציה רק יגביר את הניכור בין הרבנים לקהילותיהם.
דת ומדינה
זהות ישראלית

כללי המשחק בין הרשויות

הפרדת הרשויות היא אחד הכלים הקריטיים לקיומה של דמוקרטיה מתפקדת, אולם במדינה כמו שלנו, שאין בה חוקה כתובה, הקושי לארגן את כללי המשחק האלו הופך לוויכוח לוהט. אבל אולי, כעת שהמחלוקת בשיאה, ישנה דווקא הזדמנות לעשות תיקון?
זהות ישראלית
דמוקרטיה

לא הבינו את גודל השעה

חוסר האמון הכריע: מחד מי שלא הבינו את מגבלות הכוח, ומאידך אלה שדקלמו שטות אינטלקטואלית כמו "אין חצי דמוקרטיה". כך כשל הניסיון לפשרה
דמוקרטיה

הסיכון להתדרדרות למלחמת אחים מעולם לא היה גדול יותר

בניגוד לעמים אחרים, לנו אין את האפשרות לצאת ממלחמת אזרחים מחוזקים. להפך, אם חלילה תתחולל, היא תהווה לא פחות מאיום קיומי
דמוקרטיה

הצעת פשרה למניעת תשעה באב בדורנו

נשיא המכון למדיניות העם היהודי והמשנה ליועמ"ש לשעבר מציעים מתווה פשרה שיסדיר את עילת הסבירות באופן שלא יפגע ביסודותיה הדמוקרטיים של ישראל
דמוקרטיה

עו"ד רז נזרי

גיאופוליטיקה

על סף קריסה אסטרטגית

פעולות ממשלת הימין מעצימות את הדילמה של מנסחי הערכת המצב הלאומית. בקרוב גם הזהירים שבהם ייאלצו להבהיר בקול צלול כי מדיניות הממשלה מביאה לנזקים ניכרים בכל המרכיבים המונחים ביסוד עוצמתה הלאומית של ישראל
גיאופוליטיקה
זהות

אירוע: המסורתים והמסורתיות בישראל

 האירוע התקיים ביום שני כ״א בתמוז תשפ״ג  10 ביולי 2023 בין השעות 15:30 – 19:00 בהשתתפות אנשי ציבור וחוקרי המכון.
זהות
דמוקרטיה

"המשבר הנוכחי ייגמר יום אחד, כדאי שנפיק ממנו תועלת"

פרופ' ידידיה שטרן חזה שהרפורמה המשפטית תבעיר את הרחובות, אבל במקום לשבת בצד הוא החליט לנסות למצוא פתרון למחלוקות. בראיון למעריב הוא פורש את האלטרנטיבה שלו למשבר – 'חוקה רזה' שתסדיר את כללי המשחק בין השבטים בחברה הישראלית.
דמוקרטיה
יחסי ישראל-סין

למרות הכל, נתניהו צריך לנסוע לבייג'ין

איש לא האשים את מנהיגי גרמניה, צרפת או מדינות נאט”ו אחרות שביקרו בסין בבגידה בארה”ב. אין סיבה לחשוד בכך גם בישראל.
יחסי ישראל-סין
קהילות יהודיות בעולם

היהודים בגרמניה, כקנרית במכרה פחם

הצלחת מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" השבוע מתקשרת היטב לאזהרות הקהילה היהודית במדינה על האנטישמיות המבעבעת מתחת לפני השטח
קהילות יהודיות בעולם
קהילות יהודיות בעולם

ממשלת גרמניה תקצה סכום שנתי של 1.4 מיליארד דולר עבור ניצולי השואה

בתום משא ומתן שניהלה ועידת התביעות מול משרד האוצר הגרמני הוחלט כי הסיוע לניצולים יגדל השנה. סטיוארט אייזנשטאט: "זוהי חובתנו המוסרית כלפי אלה שחיים כאן איתנו"
קהילות יהודיות בעולם
דמוקרטיה

הסיכוי להצלחת השיחות מראש היה אפסי, ולא מהסיבה שחשבתם

גם אם הקואליציה והאופוזיציה היו מגיעות להסכמות, לשיחות בבית הנשיא לא היה שום סיכוי לרפא את השבר. כדי להבין מדוע, צריך לצלול לעולם הפסיכולוגיה החברתית
דמוקרטיה
דמוקרטיה

עיגון ערך השוויון בחוקה? עוד לא הגיעה השעה

בעולם ליברלי אי אפשר לכפות ערך חוקתי על חלק משמעותי מהאזרחים המתנגדים לו. התעקשות על המוצדק שאינו ניתן להשגה עלולה להיות מסוכנת
דמוקרטיה
חרדים

די לפטרונות: הנשים החרדיות אינן מסכנות | דעה

הבסיס לחברה משותפת טמון, ראשית לכל, בשחרור של כולנו מהצורך לגייר את האחר לערכינו
חרדים
חרדים

כשהחרדים החליטו להעביר מסר

החרם על מאפיית אנג'ל היה תגובה שורשית ספונטנית לרמיסת הסמלים היקרים ביותר של הקהילה החרדית
חרדים
חרדים

דיברת סרה בחרדים? לכלא

הצעת החוק שקובעת כי עבירת ההסתה לגזענות תכלול גם חרדים היא רעה בכל מובן. היא רעה לחופש הביטוי, היא רעה לסיכוי לנהל דיון ענייני והיא רעה לחרדים עצמם.
חרדים
זהות

מחקר: המסורתים והמסורתיוּת בישראל

מחקר מקיף בוחן תפיסות עולם, רשת שיח ומגמות תרבותיות בציבור המסורתי בישראל.
זהות
זהות ישראלית

גיוס חרדים

מכתב אחד של דוד בן גוריון העניק פטור ל-400 תלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל, סמוך לקום המדינה. איך הפכו 400 לרבבות ואיך הפך הנושא לשדה מוקשים חברתי ופוליטי שאיש עוד לא יצא ממנו בשלום.
זהות ישראלית
דמוקרטיה

חוקה רזה לישראל

חוקה מלאה היא רעיון נאצל אולם אינה אפשרות ריאלית במצב הנוכחי. החברה הישראלית יכולה וצריכה להגיע להסכמות על 'כללי המשחק' לטווח הארוך, אבל לשם כך דרושה מנהיגות
דמוקרטיה
זהות

היהדות היא ממד עומק של הציונות. אל תוותרו עליה

המרחק של מי שאינו דתי ממקורות היהדות הוא לא דבר חדש, אבל הקרבות הפוליטיים סביב הרפורמה המשפטית והדרישות המופרזות של החרדים למימון לימוד התורה, מחריפים את הרתיעה מהם
זהות
חרדים

פטירת הרב אדלשטיין – אתגר לא רק למגזר

דור הרבנים ששיקם את עולם התורה הלך בדרך כל בשר והנהגה באותו משקל אין בנמצא. המצב החדש יאתגר את המגזר החרדי ואת החברה הישראלית כאחד
חרדים
דת ומדינה

דת ומדינה – עידן הביזור

צניעותה הטבעית, ענייניות פסיקתה ועמדתה המובלעת המתנגדת להפרדת דת ומדינה, אפשרו לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ז"ל להכריע בסוגיות נפיצות, כהבנתה, לטובת החברה הישראלית. פרופ' ידידיה שטרן כותב בגעגוע על חברת מועצת המנהלים של המכון
דת ומדינה

גלית שמעון

גלית עובדת במזכירות המכון. קודם לכן עבדה במשרד האוצר בלשכת החשב הכללי במשך חמש שנים. סיימה ללמוד הדרכת טיולים. מתגוררת בירושלים.

אלי קנאי

אלי קנאי הוא בוגר מדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בדגש על מתמטיקה ופילוסופיה יהודית. לאלי יותר מ-20 שנות ניסיון בטכנולוגיה חינוכית, לאחר ששימש כמנכ"ל עמותת סנונית, מהראשונות והמובילות בישראל להוראה ולמידה באינטרנט וארכיטקטורת מידע. במהלך השנים 2000-2002 עבד בסטארטאפ ישראלי בתחום ניהול הידע. במהלך השנים 2002-2019 כיהן כמנהל הטכנולוגיה החינוכית של קרן אבי חי שפעלה בישראל, בצפון אמריקה ובחבר המדינות לשעבר, שם פיקח על פיתוח אתרי תוכן גדולים וסייע בהובלת מאמצי למידה מקוונים ומשולבים כמו גם פרויקטים אחרים הקשורים לטכנולוגיה. כיום, אלי עובד כיועץ עצמאי המתמחה באסטרטגיה דיגיטלית ובטכנולוגיה חינוכית.
אנטישמיות

תראו מה עשה היהודי, רמז אילון מאסק

בעימות שלו מול ג'ורג' סורוס נמנע מאסק מציון יהדותו, אבל השווה אותו לניצול שואה עם רצון להשתלט על העולם. כך נראית אנטישמיות "תחת מחיקה"
אנטישמיות

פרופ' ידידיה שטרן בשיחה עם פרופ' אהרון ברק והרב ישראל מאיר לאו

נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן ניהל דיון על משמעות המושג "מדינה יהודית", עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופ' אהרון ברק והרב הראשי לישראל לשעבר, הרב ישראל מאיר לאו.

המספרים מוכיחים: היהודים בישראל מזדהים עם מגילת העצמאות

סקר מקיף בדק את עמדות היהודים בישראל ומצא כי רובם המוחלט מסכימים עם הכתוב במגילה.
זהות

"מנגילת העצמאות". צפו

פרויקט מיוחד של המכון למדיניות העם היהודי שמזכיר שגם בגיל 75 מגילת העצמאות רלבנטית מתמיד
זהות

מיהו יהודי בעיני הישראלים?

לקריאת דו"ח 'מיהו יהודי' לחצו כאן
זהות

עמך עמי? זה תלוי בנו

אתגר הגיור בישראל מתעצם. המענה הקיים דל. האחריות לפתרונו היא עלינו. חג השבועות הוא הזדמנות לחשב מסלול מחדש, כדי שכמה שיותר ישראלים שאינם יהודים על פי ההלכה יוכלו לומר "אלוקיך אלוקי".
זהות
חרדים

כעניים בפתח

"תנו לשר האוצר לתקן את השחיקה", כותבת רבקה רביץ. "אפשרו לבני לקבל את הסבסוד הזעום המגיע לו בחוק".
חרדים

פרופ' שטרן בראיון לרדיוס 100fm: "לא נוכל לחיות ביחד בלי כללי משחק מוסכמים"

פרופ' ידידיה שטרן סיפר בראיון ליורם מוקדי על הספר "75 פנים למדינה יהודית", שיצא בהוצאת המכון, והסביר כיצד יכול הספר לסייע לחברה הישראלית להתמודד עם אתגריה.
דמוקרטיה

האזינו: "הגענו להסכמות בכל הנושאים סביב הרפורמה, מלבד סעיף אחד"

"רוטמן הגיע אלי הביתה, שמנו את הנשיא הרצוג על ספיקר" - פרופ' ידידיה שטרן חושף את מה שבאמת קרה מאחורי הקלעים.
דמוקרטיה

פגיעה בעתיד של כולנו

הכספים למפלגות החרדיות בהסכמים הקואליציוניים יפגעו בעתיד המשותף שלנו וביכולת של מדינת ישראל להמשיך ולשגשג.
גיאופוליטיקה

דרושה תקווה משותפת

רבים בינינו סבורים כי יש להשלים עם המציאות המרה, להכיר בכך שהסכסוך לא פתיר ולקבל את סבבי האלימות כחלק משגרת חיינו. אך יש גם ששואלים אם ניתן אחרת
גיאופוליטיקה
חרדים

האזינו: מה באמת חשוב לחרדים?

האם יש לנסות לגייס את החרדים, או שמא עדיף לתת להם פטור גורף בתקווה שרבים מהם ייצאו לעבוד?
חרדים
זהות

מדורת השבט

הלוואי ובין הביקורות על מנהג הדלקת המדורות היו נשמעות גם טענות עקרוניות-מהותיות שהיה אפשר לדון בהן ולהתווכח עליהן. במקום זה קיבלנו פטפטת בלי עומק תרבותי.
זהות
דמוקרטיה

לחברה הישראלית דרושים מנהיגים שלא בורחים מהכרעות

מול הפלסטינים אנו מעדיפים לנהל את הסכסוך, ובתוכנו אנו מעדיפים לנהל את הסתירה. בשנתה ה-75 ישראל לא נראית כמי שמסוגלת לעצב בעצמה את גורלה.
דמוקרטיה
זהות

הדיון סביב משמעות המילים "מדינה יהודית" הוא קיומי לעתיד ישראל

בגיל 75 החברה הישראלית נמצאת בגיל ההתבגרות, סוערת סביב זהותה העצמית. כדי להיחלץ ממנו עליה לעבור מהעימות הפוליטי השוצף להקשבה מעמיקה ורצינית
זהות
דמוקרטיה

פרופ' ידידיה שטרן בראיון מקיף: "יש לשאוף לכינון חוקה רזה"

נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן התיישב לשיחה ארוכה עם כתבי 'גלובס' וסיפר על אשר התרחש מאחורי הקלעים בבית הנשיא במסגרת הניסיונות לגבש פשרה חוקתית
דמוקרטיה

הנשיא הרצוג: "יש אפשרות שנגיע לרגע חוקתי מכונן". צפו

נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים בכנס השקת הספר '75 פנים למדינה יהודית' והתייחס למשבר החוקתי שמטלטל את המדינה.
זהות

האם ישראל יכולה לתפקד כבית של כולם?

לכל אחת מהקבוצות בחברה הישראלית תפיסות אחרות של דמוקרטיה, של יהדות ושל תכלית המדינה. למרות זאת, חובה עלינו לקיים את היחד מתוך נכונות לראות את האחר, ערכיו, דרך חייו, חזונו ושאיפותיו.
זהות

כפייה דתית או כפייה חילונית?

במדד הפלורליזם השנתי בדקנו האם בישראל קיימת כפייה חילונית, או שמא דווקא כפייה דתית.

מגילת העצמאות

פרויקט מיוחד של המכון למדיניות העם היהודי שמזכיר שגם בגיל 75 מגילת העצמאות רלבנטית מתמיד
זהות

זיכרון השואה כמִכְוַת אש בבשרם של הדורות הבאים

סיפורי האימים של השואה "שייכים" למי שחווה אותם על בשרו. הסיפור של החיים תחת צל השואה הוא גם הסיפור שלנו
זהות
דת ומדינה

מצבא העם לצבא דלת העם: פטור גורף לחרדים יסכן את ישראל

ההסדר המוצע שפוטר את החרדים מגיוס, אינו אלא תשלום דמי שתיקה לציבור הלא חרדי המשרת בצבא. אם יאושר, יהיה זה ויתור רשמי הן על השאיפה לשוויון והן על מודל "צבא העם"
דת ומדינה

מגילת העצמאות

דמוקרטיה

לא מחליפים ממשלה ברחוב

חלק ממנהיגי המחאה אינם מסתפקים בעצירת הרפורמה, אלא כופרים בעצם זכותה של הממשלה לכהן.  יש להתנגד לדרכם בתוקף
דמוקרטיה
דמוקרטיה

הרפורמה שכן הצליחה

המחאה נגד תכנית הממשלה פירקה את החומות שחצצו בין המגזרים. אין זה מפתיע שחובבי הסדר הישן מנסים כעת לשווק לציבור את אותם מנגנוני פילוג רק בעטיפה אחרת
דמוקרטיה
זהות

האתגר האמיתי שטמון בליל הסדר

למרות אמונתנו המוחלטת, כל אחד בדרכנו, ראיית האחר באופן כן ופתוח היא בעלת ערך גדול ואף קיומי. ליל הסדר הוא הזדמנות לאומית לכך
זהות

אירוע: השקת הספר 75 פנים למדינה יהודית

כנס בהשתתפות נשיא המדינה יצחק הרצוג, אנשי רוח, רבנים ומנהיגי ציבור, התקיים במכון למדיניות העם היהודי, ב-כ"ט בניסן תשפ"ג, 20 באפריל 2023.
דת ומדינה

ישראלים רבים ימשיכו לקוות לכינון חוקה, אבל לחרדים יש תכניות אחרות

המאבק על עיצוב חוקה אינו מאבק על הדרך הפורמלית למסגר את המבנה המשטרי של ישראל, אלא על הליבה הערכית של המדינה
דת ומדינה

תקציר דו"ח הפלורליזם לשנת 2023: רוצים דמוקרטית, וגם יהודית

מממצאי מדד הפלורליזם לשנת 2023 של המכון למדיניות העם היהודי עולה כי רוב עצום של אזרחי ישראל רוצים מדינה דמוקרטית ורוב גדול של היהודים בישראל רוצים שישראל תהיה מדינה יהודית
דמוקרטיה

שמרנים, חזרו לעצמכם

לפוליטיקאים שניזונו משך שנים מחבל הטבור השמרני נדרשו חודשיים כדי להפוך  את ישראל למפולגת באופן שמעולם לא חווינו
דמוקרטיה
זהות

אירוע הצגת ממצאי מדד הפלורליזם לשנת 2023

ממצאי סקר מקיף אודות הפלורליזם בחברה הישראלית הוצגו בוובינר ולאחר מכן התקיים דיון בשאלות העקרוניות ובהשלכות המדיניות שעולות מהנתונים.
זהות

מדד הפלורליזם 2023: רוצים דמוקרטית, וגם יהודית

סקר מקיף בחן את עמדות החברה הישראלית בשאלות של זהות וצביונה של המדינה.
דמוקרטיה

"חובה לנסות להגיע להסכמות, רוב הציבור רוצה בכך"

פרופ' ידידיה שטרן בראיון לקלמן ליבסקינד: "המנהיגים חייבים לקחת אחריות ולעצור, לפני שמשהו רע יקרה"
דמוקרטיה

איילת שקד: לחזק את הגיור בצה"ל, לאמץ את המתווה של משה ניסים

"אפשר לעשות במתווה הנשיא שינויים שיהיו מקובלים על שני הצדדים"

המתווה החוקתי שפרסם הנשיא הרצוג נדחה על ידי הקואליציה. נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן מבהיר כי עוד לא מאוחר למצוא נוסחה מוסכמת
דמוקרטיה

"מתווה העם" אינו מתווה החלומות של אף צד, וטוב שכך

הדרך היחידה לצאת מהתיקו הישראלי שמדרדר אותנו אל התהום היא הסכמה של מנהיגי המחנות הפוליטיים לפעול למען האינטרס המשותף, הכלל-ישראלי
דמוקרטיה
דמוקרטיה

"אם יש טענות נגד מתווה הנשיא, צריך פשוט לשבת ולדבר". האזינו:

נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן התייחס בראיון לאילנה דיין בגל"צ למתווה שנשיא המדינה יצחק הרצוג פרסם אמש.
דמוקרטיה

"התנגשות חסרת תקדים בין הרשויות, עלול להיות דם ברחובות"

סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי התייחס בראיון ל-"כאן" לניסיונות להגיע לפשרה והבהיר כי בראש ובראשונה יש להגיע להסכמה על כללי המשחק, אחרת החברה הישראלית עלולה למצוא את עצמה במקום רע מאוד.
דמוקרטיה

חכו רגע עם הניצחון הדמוגרפי של הימין

המערכת הפוליטית בישראל עוברת שינוי טקטוני, כי מה שהגדיר פעם מהם "ימין" ו"שמאל" כבר לא רלוונטי. לכן הנבואות על שליטה נצחית מקדימות את זמנן
דמוקרטיה
יחסי ישראל-סין

את מחיר המאבק הסיני בארה"ב תשלם ישראל

התקשורת הסינית לא מדווחת על המשבר בישראל, אבל קובעי המדיניות מודעים לו. והם מתכוונים לנצל את זה
יחסי ישראל-סין
דמוקרטיה

פתח לשינוי

מתחת לקולות ולברקים של העימות בין הצדדים הנאבקים בעד ונגד השינויים במערכת המשפט,  מתפתחת אפשרות שחלק מהציבור הדתי ישנה את הצבעתו הפוליטית לטובת שותפות עם המרכז הישראלי
דמוקרטיה

פרופ' שטרן על המו"מ בבית הנשיא: "עצמאות הרשות השופטת היא קו אדום"

נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן התראיין לרשת 13 וסיפר על המגעים בבית הנשיא: "יש אפשרות להגיע למתווה מוסכם"
דמוקרטיה

אם רק היו יותר אמהות בקרב מקבלי ההחלטות

"נשבר לי הלב" — זעקו מולי האותיות המרושלות ששורבטו בטוש אדום על בד יוטה לבן, בין כל השלטים המהוקצעים השחורים הבוהקים בהפגנה בירושלים.
דמוקרטיה

ד"ר רוברט נוייפלד

ד"ר רוברט נוייפלד הינו מומחה למשפט בינלאומי, לדיני חירום ולמשפט צבאי. רוברט שרת בשורה של תפקידים בפרקליטות הצבאית ובנציב קבילות החיילים, ובכלל זה שימש כמפקד בית הספר למשפט צבאי, כיועץ המשפטי לחיל האוויר, כיועץ המשפטי לאגף המודיעין, היועץ המשפטי לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, כראש הענף האופרטיבי במחלקת הדין הבינלאומי, כפרקליט צבאי וכן פיקח על הייעוץ המשפטי בפיקוד העורף, בחיל הים ובזרוע היבשה. מאז שחרורו מצה"ל, עוסק רוברט במתן ייעוץ משפטי בהיבטים הנוגעים ללוחמה משפטית בטרור, ב-BDS ובאנטישמיות. כן שימש רוברט כיועץ מטעם מועצת אירופה לפרלמנט ולבית המשפט העליון באוקראינה להתאמת החקיקה המסדירה את פעילות בתי המשפט למצב החירום עקב המלחמה ברוסיה תוך הגנה על זכויות האדם בנסיבות אלה.
גיאופוליטיקה

בניגוד לביקורת מימין, בג"ץ דווקא מסייע להתיישבות ביו"ש

פגיעה בעצמאותו של בג"ץ עלולה לכבול את ידיהם של לוחמי צה"ל ולסכן את המתיישבים
גיאופוליטיקה
דמוקרטיה

אין לקדש את המצב הקיים, דרושה רפורמה משפטית אחראית

האיזונים בין הרשויות לא מושלמים ויש מקום להכניס בהם שינויים ושיפורים. חייבים למצוא דרך להגיע להסדרים שיש בהם שינוי מהקיים, תוך שימור ישראל כדמוקרטיה ליברלית
דמוקרטיה
דת ומדינה

פרופ' שטרן: ההתבוללות היא בעיה, הפתרון הוא גיור בר השגה. צפו

נשיא המכון למדיניות העם היהודי נשא דברים ב'כנס ירושלים' והתייחס לממצאים לפיהם שני שליש מכלל העולים בשנים האחרונות אינם יהודים.
דת ומדינה
דמוקרטיה

הפשרה הכרחית ואפשרית

הקריאה הראשונה בכנסת על הרפורמה המשפטית התממשה, ובצידה קריעה אפשרית של החברה הישראלית. הדרך היחידה למנוע זאת היא הידברות שתוביל לפשרה – אך תנאי לכך הוא שבעלי המחלוקת יקבלו כלגיטימיים את רגשותיו של הצד האחר.
דמוקרטיה
דת ומדינה

"חוק החמץ" יצית עוד שריפה מיותרת

יתכן כי בעקבות החוק המוצע יהיה קצת פחות חמץ בבתי החולים, אבל השנאה ליהדות ולאיסור החמץ תלובה ויהדותה של המדינה תשחק
דת ומדינה
דמוקרטיה

"אין לנו זמן לבזבז, נדרשת הידברות עכשיו". צפו

נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן הציג בפני משתתפי כנס 'השילוח' את נתוני הסקר שמראה כי רוב הציבור הישראלי תומך בהידברות סביב הרפורמה המשפטית.
דמוקרטיה

אלדר זילבר

אלדר זילבר ( אל״מ במיל׳) שירת בצה״ל (חיל האוויר) כשלושים שנה. בתפקידו האחרון היה ראש מחלקת הפעלה למודיעין בלהק המודיעין של חיל האוויר. לאלדר תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בביטחון לאומי מאוניברסיטת חיפה.

יעל ריבנר

יעל ריבנר היא מנהלת קשרי חוץ במכון למדיניות העם היהודי. היא עבדה באגף קשרי חוץ ביד ושם במשך 15 שנה, ועזבה ב-2022 כסגנית מנהל האגף. היא למדה תקשורת ציבורית ומדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. היא פעילה במספר יוזמות קהילתיות  המתמקדות בנושאים כמו שוויון חברתי, זהות יהודית ומדינת ישראל.

פרופ' אריאל בנדור

אריאל בנדור הוא פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה למחקר משפטי ע"ש פרנק צ'רץ' בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן. הוא מכהן, בין היתר, כחבר מועצת הנאמנים וועדת המינויים של האוניברסיטה וכמנהל האקדמי של מערך הקליניקות המשפטיות, כראש פרסומי הספרים וכיו"ר ועדת האתיקה של הפקולטה למשפטים. שימש כדיקן בית-הספר ללימודים מתקדמים וכיו"ר ועדת מכונים ומרכזים של האוניברסיטה. לפני הצטרפותו לאוניברסיטת בר-אילן ב-2008 נמנה עם מייסדי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, שבה שימש, בין היתר, כדיקן הפקולטה למשפטים וכדיקן הסטודנטים. היה פרופסור או חוקר אורח בבתי-הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת מרילנד, אוסגוד הול (אוניברסיטת יורק בטורונטו), ואוניברסיטת סיינה. כיהן כיושב-ראש העמותה למשפט ציבורי בישראל. תחומי המחקר וההוראה המרכזיים שלו הם משפט חוקתי, משפט מינהלי, ותחומי ההשקה בין משפט ציבורי לתחומים אחרים. הנחה תלמידים ותלמידות רבים לתואר שלישי, מתוכם 23 כבר זכו בתואר ד"ר. כתב שני ספרים, ערך ארבעה ספרים נוספים ואת כתבי העת משפטים ומשפט וממשל, שימש כעורך הראשי של הוצאת הספרים…

פרופ' ידידיה שטרן: "אנחנו עומדים בפני רגע מכריע בתולדותינו"

סקר שביצע המכון למדיניות העם היהודי העלה כי שליש מהישראלים חושש ממלחמת אחים. נשיא המכון פרופ' שטרן בראיון לרשת 13: "שני הצדדים חשים מאויימים. כל רגע יכול לקרות דבר שנצטער עליו מאוד".

לא לכפייה ואלימות, כן להידברות. צפו

הדיון סביב הרפורמה המשפטית עלול לצאת מגבולות השיח הלגיטימי, ויש חשש שהוא ידרדר את מדינת ישראל למלחמת אחים, חס וחלילה. המכון למדיניות העם היהודי קורא למנהיגים משני הצדדים לשבת ולדבר
דמוקרטיה

ד"ר שוקי פרידמן: "שליש מהציבור חושש ממלחמת אזרחים"

בתגובה לסקר שפרסם המכון לפיו רוב הציבור מעוניין בהידברות, אומר ד"ר פרידמן לערוץ הכנסת: "הרצון בפשרה סביב הרפורמה המשפטית חוצה מגזרים".
דמוקרטיה
דמוקרטיה

הידברות עכשיו

אלו שמסרבים לפשרה היום עלולים לגלות מחר כי נהגו באופן בלתי אחראי נוכח הסכנה. הם לא יוכלו לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועיננו לא ראו".
דמוקרטיה
דת ומדינה

חייבים לשחות יחד – אחרת נטבע

המקרה בשכונת הר חומה מוכיח כי הדרך היחידה שבה נוכל להמשיך לחיות יחד היא לגלות יותר כבוד הדדי ולהגיע לפשרות
דת ומדינה
גיאופוליטיקה

הדילמה של צחי הנגבי

אם ראש המ"לל רוצה להיות נאמן לתפקידו, עליו לדרוש קיום דיון מעמיק בשאלת ההשלכות של קידום הרפורמה במערכת המשפט
גיאופוליטיקה

טליה גורודס

טליה היא עמיתת מחקר במכון המובילה פרויקט בנושא עמיות יהודית.
דמוקרטיה

זו עלולה להיות מחלוקת אחת יותר מדי

חמש מערכות הבחירות שעברו עלינו הפכו את המחלוקות הקורעות את העם לחריפות. אם לא נשנה כיוון ההיסטוריה היהודית הקשה עלולה לחזור על עצמה
דמוקרטיה

דניאלה רגב

דניאלה רגב היא עיתונאית, מרצה, תסריטאית ויוצרת תוכן מעולמות הידע וההעשרה.

ג׳נאן דניאל

 ג'נאן היא מורה לאזרחות ומדריכת מורים לאזרחות מעל ל-30 שנה. עד לאחרונה שימשה כרכזת במקצוע האזרחות במשרד החינוך והייתה מעורבת בכתיבה ובתרגום התכנים לשפה הערבית, תוך התאמתם התרבותית למגזר הערבי.

פרופ' יהונתן גבעתי

פרופ' יהונתן גבעתי מצטרף למכון וישמש כעמית בכיר. גבעתי סיים לימודי תואר שלישי במשפטים ובכלכלה באוניברסיטת Harvard ומשמש כפרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית. הוא המנהל המייסד של מרכז אומן-פישר למשפט, כלכלה ומדיניות ציבורית וחבר במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית. פרופ' גבעתי יעמוד בראש פרויקט "מדד ישראל-תפוצות" של המכון.

גילה אמאטי

גילה אמאטי גדלה באיטליה ומתגוררת כיום בירושלים. היא דוקטורנטית לתיאולוגיה ולימודי דת באוניברסיטת אוקספורד, הייתה חוקרת אורחת במרכז מינרבה על שם פרנץ רוזנצוויג באוניברסיטה העברית בירושלים, וכן עמיתת מחקר לשעבר בתכנית לזכויות אדם והיהדות במכון הישראלי לדמוקרטיה. גילה זכתה במספר מענקים ומלגות, ביניהם: מענק קרן הזיכרון לתרבות יהודית (MFJC) ומלגת קרן רוטשילד הנדיב אירופה. בעבר עבדה כאנליסטית עבור האקדמיה האירופית לדת וחברה (EARS).

שמרית כהן-ברבי

שמרית כהן ברבי היא אשת חינוך ויזמת בתחום החינוך. בוגרת תוכנית חותם לשוויון הזדמנויות בחינוך ומורה לאזרחות וקרימינולוגיה בתיכון אורט סינגאלובסקי בדרום תל אביב. מדריכה ארצית במזכירות הפדגוגית וכותבת תוכן בתחום החינוך ומיומנויות המאה ה-21.

ד"ר נדיה ביידר

ד"ר נדיה ביידר היא בעלת דוקטורט ביהדות זמננו מטעם האוניברסיטה העברית, ועמיתת בתר-דוקטורט באוניברסיטת קולג' בלונדון. היא מלמדת חינוך יהודי באוניברסיטה העברית ובעבר עבדה כדמוגרפית בוועידת התביעות.

יונתן סיידל

יונתן זיידל הוא סטודנט לממשל באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל בלוג ה-"שמוז" המהווה פלטפורמה דיגיטלית עבור צעירים החולקים את מחשבותיהם על יהדות בת זמננו.

מה משותף לכל היהודים?

גיאופוליטיקה

מה יוליד ההר?

גם ללא חומר הבעירה של ביקור השר בן גביר בהר הבית, הטרנד של דתיים העולים למקום צובר תאוצה ודורש התייחסות: מה מדינת ישראל רוצה שיקרה שם?
גיאופוליטיקה

קרן קרפ

קרן היא מנהלת פעילות קרן גלייזר בישראל. היא בעלת תואר ראשון בהיסטוריה אירופית ולימודי מזרח אסיה מטעם האוניברסיטה העברית ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת Hertie בברלין. בעבר ניהלה פרויקטים בתחום המדיניות הציבורית – הן בתחום המוניציפאלי והן במגזר השלישי. מתגוררת עם משפחתה בירושלים.

ריצ'ארד ברנשטיין

ריצ'רד ברנשטיין הוא עורך דין פעיל למעלה מ-40 שנה, בהם 15 שנים במשרד עורכי הדין הבינלאומי של Greenberg Traurig P.A. הוא יועץ עתיר ניסיון בתחומי ממשל תאגידי ושימש בתפקידים בכירים בארגונים לא ממשלתיים מקומיים, לאומיים ובינלאומיים, לרבות בסוכנות היהודית.

צור קרן

צור קרן הוא יועץ ניהולי בכיר כבר יותר מ-25 שנה. הוא ייעץ למנכ"לים ולצוותי הנהלה בכירים של תאגידים וארגונים גדולים בתכנון אסטרטגיה עסקית, תכנון ויישום של שינויים ארגוניים, ניתוח מערכות מורכבות, גיבוש מדיניות ליבה וניתוח ביג דאטה למטרות עסקיות. בין השנים 1994-2009 היה ראש המרכז לפסיכולוגיה צבאית (מצ"ח) ויועץ בכיר לאגף זרוע היבשה בצה"ל. בימים אלה הוא מסיים דוקטורט בסוציולוגיה באוניברסיטה העברית.

שאלנו את הישראלים מה דעתם על גיור רפורמי וחזרנו קצת מבולבלים

לקריאת דו"ח 'מיהו יהודי' לחצו כאן

מה הופך בני אדם ליהודים?

לקריאת דו"ח 'מיהו יהודי' לחצו כאן

אלירן קרסנטי

אלירן קרסנטי הוא מנהל הנכסים הדיגיטליים של המכון ועורך האתר שלו.

ח"כ מתן כהנא: גיור נגיש זה עניין קריטי, פוליטיקאים קטנים טרפדו מתווים ראויים

מנכ"לית עמותת 'לובי המיליון' אלקס ריף: "45% מהעולים שאינם יהודים רוצים להתגייר"

פרופ' קמיל פוקס: העניין המרכזי הוא שעדיין מייחסים חשיבות רבה לשאלה האם האמא יהודייה

ד"ר שוקי פרידמן: בתפוצות עוקבים בחרדה אחר הדיונים בישראל בנושא הזהות היהודית

שמואל רוזנר: אין הסכמה בחברה הישראלית על מהו 'תוכן יהודי' ומה מגדיר 'יהודיות'

ח"כ קריב: "ביטול סעיף הנכד יקרע את העולם היהודי"

דת ומדינה

"רבים מהעולים רוצים להתגייר, מערך הגיור הממלכתי נכשל"

על רקע חשיפת ממצאי דו״ח ״מיהו יהודי״ של המכון למדיניות העם היהודי, התקיים כנס במכון ובו נטלו חלק חוקרים, אנשי ציבור ופעילים חברתיים.
דת ומדינה

האם הגיוס לצה"ל "מייהד"?

לקריאת דו"ח 'מיהו יהודי' לחצו כאן
זהות

ממצאי דו"ח 'מיהו יהודי' נחשפים: רוב היהודים דורשים כללים אחידים, אך חלוקים מהם הכללים הראויים

מחקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי מעלה כי רוב היהודים משוכנעים כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה, אולם יותר ממחצית היהודים בישראל מקבלים את כל סוגי הגיור.
זהות

אירוע: 'מיהו יהודי' – מי קובעים, איך קובעים.

בכנס מיוחד נחשפו ממצאיו של מחקר חדש ומקיף של המכון למדיניות העם היהודי, סביב העמדות העדכניות של יהודים בישראל בנוגע לשאלה "מיהו יהודי?" האם הגדרת היהדות מתגבשת בכל דור באופן שונה? אם ההגדרה משתנה מעת לעת, מי מוסמך לקבוע אותה? ובעיקר, מהי ההגדרה הראויה או המקובלת כיום? לוח זמנים: האירוע התקיים במכון למדיניות העם היהודי – קמפוס גבעת רם, ירושלים,…
דמוקרטיה

לא להפיכה, כן לשינוי

בצד הדרישה לעצמאות מלאה של מערכת המשפט, יש להיפתח לרעיונות חדשים בקשר לסמכויות שלה
דמוקרטיה
אנטישמיות

האנטישמיות בארה"ב עולה, הישראלים מצפים לעליית יהודי התפוצות

הרבה מאוד אמריקאים מחזיקים בעמדות לא מחמיאות ליהודים. זה לא דבר חדש, אבל נדמה שהוא מתגבר. סקר של הליגה נגד השמצה חשף נתונים חדשים השבוע, ויש בהם בכדי להטריד.
אנטישמיות
דמוקרטיה

לפני שיהיה מאוחר, שבו ותדברו

נאום הנשיאה חיות היה חריג ודרמטי. הוא שידר חשש גדול, אפילו מצוקה. תכניו חשובים, אבל העובדה שמי שעומדת בראש הרשות השופטת בחרה בטון חריף כזה משמעותית לא פחות.
דמוקרטיה
זהות

"מיהם יהודים?" – עמדות היהודים בישראל | הדו"ח המלא

מחקר מקיף בוחן את עמדות היהודים בישראל בנוגע לשאלה "מיהו יהודי?"
זהות
יהודים בצפון אמריקה

"יהודי ארה״ב מהווים נכס אסטרטגי, על ישראל לקחת אותם ברצינות״

השגריר לשעבר דניס רוס, המכהן כיו״ר משותף של המכון למדיניות העם היהודי, קיים דיון פומבי עם עורך הארץ אלוף בן, במהלך כנס גיאופוליטי בנושא השפעת תוצאות הבחירות בישראל על יחסיה עם ארה״ב.
יהודים בצפון אמריקה
זהות

השר בן גביר, אל תעלה להר

הקב"ה לא צריך עזרה מאף אחד כדי לקבע את קדושת ההר. עלייה להר הקדוש בניגוד לדברי רוב הרבנים איננה הדגל שהממשלה צריכה להרים
זהות
יחסי ישראל-תפוצות

נדרש מבט מפוכח: הפערים בין היהודים בישראל לאחיהם בתפוצות צפויים רק לגדול

רבים מיהודי התפוצות אחוזי הלם נוכח ממשלתו החדשה של נתניהו.
יחסי ישראל-תפוצות
חרדים

שילוב החרדים בחברה הישראלית הפך להיות אתגר קיומי

למרות שבעתיד הלא רחוק המגזר החרדי צפוי להיות שליש מאזרחי ישראל, הממשלה הנוכחית פועלת לבצר את האוטונומיה שלו
חרדים
יחסי ישראל והתפוצות

האתגר של שר החוץ: להניח גשרים אל יהודי ארה"ב המאוכזבים מדרכה של ישראל

אין כמו תפקיד שר החוץ כדי לגלות עד כמה "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". הסיסמאות שסייעו ללקט את קולות הבוחרים אינן מרשימות את השחקנים בזירה הבינלאומית.
יחסי ישראל והתפוצות
דת ומדינה

למרות ההפסד בבחירות, כדאי למחנה הליברלי לזכור שלא הכל שחור

מאז הבחירות לכנסת ה-25 ועם השבעת הממשלה בשבוע שעבר ופרסום קווי היסוד וההסכמים הקואליציוניים, חצי מהעם שרוי באבל. גם חלק מאלו שתמכו במפלגות הקואליציה לא ממלאים פיהם שירה.
דת ומדינה
אברכים בכולל. צילום: שאטרסטוק
חרדים

יש להתנות את המימון הממשלתי לישיבות במדידת הישגי התלמידים

אני מסכים עם ההשקפה החרדית. אני סבור כי לימוד תורה הוא ערך חשוב ביותר שישראל כמדינה יהודית צריכה לקדם.
חרדים
דת ומדינה

היענות לדרישות של המפלגות החרדיות תפגע בעתידה של ישראל

התחזקות המפלגות החרדיות מבלי שינוי נלווה באורח החיים של הציבור החרדי, לא יאפשרו לישראל להישאר מדינה משגשגת, כפי שאנו מכירים אותה כיום. האזינו לראיון שהעניק סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ד"ר שוקי פרידמן לפודקאסט 'המרקרים' של עיתון דה מרקר.
דת ומדינה
דמוקרטיה

מקומה של סוגיית גיוס החרדים איננו בבג"ץ

שוב חוזר הניגון — ליתר דיוק הצרימה — של סוגיית גיוס החרדים לצבא. על פי דיווחים מהמשא ומתן הקואליציוני, מתוכנן הסדר חדש שיסיים את נשף המסכות שמלווה סאגה זו במשך למעלה מיובל שנים.
דמוקרטיה

פרסומים

יחסי ישראל והתפוצות

הניחו לחוק השבות

חוק השבות הוא החוק החשוב ביותר סמלית ומעשית למימוש זהותה של ישראל כ"מדינה יהודית".
יחסי ישראל והתפוצות
חרדים

נשים חרדיות מעוניינות להתקדם בעבודה? כן, מאוד

כשדנים בסוגיית שילוב החרדים בשוק התעסוקה, ובפרט בשילוב הנשים החרדיות, ישנן שאלות גדולות שלא תמיד נשאלות: האם הנשים החרדיות העובדות מעוניינות בשינוי?
חרדים
דמוקרטיה

"אסור ששופטים יהיו תלויים בפוליטיקאים"

נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן התייחס בראיון לרינו צרור בגל"צ לרפורמות המשפטיות שנמצאות על סדר היום: "אפשר לבצע שינויים חוקתיים אבל אין לאפשר מצב בו עצמאות השפיטה נפגעת". https://jppi.org.il/wp-content/uploads/2022/12/11835746.mp3  
דמוקרטיה
דת ומדינה

המגזר החרדי והחברה הישראלית על מסלול התנגשות. האזינו:

הישגן של המפלגות החרדיות בבחירות האחרונות הביא רבים לתהות לאן פניה של החברה הישראלית והאם היא צפויה להיות שונה משהיכרנו. העיתונאי אטילה שומפלבי התיישב לשיחת עומק עם סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ד"ר שוקי פרידמן ושמע ממנו על האתגר המשמעותי ביותר שבפניו ניצבת ישראל. האזינו:
דת ומדינה
דמוקרטיה

רפורמות במערכת המשפט? רק בתמיכה ציבורית רחבה

ההצהרות של מנהיגי מפלגות הקואליציה המסתמנת, וההדלפות מחדרי המשא ומתן, מלמדות שישראל עומדת לפני שינוי חוקתי דרמטי.
דמוקרטיה
דמוקרטיה

כולם מדברים על כסף ומפספסים את הבעיה האמיתית

הכותרות באמצעי התקשורת עוסקות במשמעות התקציבית של מדיניות הממשלה המתגבשת, אבל דווקא ההשלכות החברתיות מסוכנות הרבה יותר
דמוקרטיה

ד"ר רועי שיינדורף

ד"ר רועי שיינדורף הוא עורך דין בכיר מומחה לליטיגציה ובוררות, בעל ניסיון עשיר בניהול מו"מ וליטיגציה של סכסוכים בין מדינות ואינטרסים ריבוניים. במשך כמעט עשור כיהן שיינדורף כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני המשפט בינלאומי. במסגרת תפקיד זה סיפק ייעוץ משפטי לממשלת ישראל בכל ההיבטים הקשורים למשפט הבינלאומי, ביטחון לאומי ומדיניות חוץ, והוביל את הייצוג המשפטי של ישראל סביב סוגיות אלו.…
דמוקרטיה

מי מוכן להתפשר על פסקת התגברות? אולי תופתעו לשמוע

זה ויכוח שאין ולא יכולה להיות לו הכרעה שמבוססת על עובדות. לשני הצדדים יש עובדות, לשני הצדדים יש עמדות.
דמוקרטיה
אברכים בכולל. צילום: שאטרסטוק
חרדים

הכפלת המלגות לאברכים תוביל לירידה בתעסוקה ולעליית מיסים

הכפלת המלגות לאברכים לצד ויתור כולל על לימודי ליבה בבתי ספר לחרדים ידחפו יותר גברים חרדים לא לעבוד.
חרדים
דת ומדינה

האם חזרת המפלגות החרדיות לממשלה תבלום את שילוב החרדים בשוק העבודה?

רבים מאמינים שתוצאות הבחירות סתמו את הגולל על הניסיון לשלב את החרדים בחברה הישראלית. ד"ר שוקי פרידמן: "הסטטיסטיקה מראה ששיעור התעסוקה של החרדים יורד דרמטית כשהם בקואליציה".
דת ומדינה
דת ומדינה

הסטטוס-קוו הוכיח את עצמו, אנא הניחו לו

סבתא שלי, בובי, היתה מהאנשים הקרובים והאהובים עלי בעולם. כשהיתה בת שלוש עזבה בובי את ביתה המפואר ואת חיי הנוחות שנולדה אליהם בניו יורק, ועלתה עם אמה ושני אחיה הקטנים לישראל.
דת ומדינה
דמוקרטיה

כיצד תשפיע הממשלה החדשה על לכידותה של החברה הישראלית? האזינו:

נשיא המכון למדיניות העם היהודי הפרופ' ידידיה שטרן התיישב לשיחה ארוכה עם קובי ברקאי מ-"כאן ב'". בין הנושאים שנידונו לעומק: הלקחים מרצח רבין, פורום תקנה, חוק הגיוס, יחסי דת ומדינה, פסקת ההתגברות ועתידה של החברה הישראלית. האזינו:
דמוקרטיה
גיאופוליטיקה

השיח הפוליטי הרדוד עלול לגבות מאיתנו מחיר כבד

הממשלה הבאה עומדת להיות מורכבת מאנשים רבים מדי שהנכונות להעמיד למבחן את עמדותיהם זרה לעצם הווייתם
גיאופוליטיקה
דת ומדינה

לפני שמזיזים את משחקי הכדורגל, כדאי קודם להכיר את הנתונים

ח"כ בצלאל סמוטריץ' טען כי קיום משחקי כדורגל בשבת מדיר מחצית מהציבור הישראלי מהמגרשים, אבל הנתונים מראים אחרת 
דת ומדינה

דיוויד מקובסקי

דמוקרטיה

אשליית ה-61

העובדה שאנו הולכים לקלפי בפעם חמישית בשלוש וחצי שנים מלמדת על קשייה של החברה הישראלית בקבלת החלטות באמצעות המנגנון הדמוקרטי.
דמוקרטיה
חרדים

הכישלון הזה ממש לא יתום

אם יימשכו מגמות אי ההשתלבות של החרדים בשוק התעסוקה ובמעגלי העשייה בישראל, לצד שימור קצב הגידול הדמוגרפי הנוכחי שלהם, ישראל תהפוך בהדרגה למדינת עולם שלישי
חרדים
יחסי ישראל-תפוצות

יחסי ישראל והתפוצות: ממיתוס למציאות

הישראלים צריכים לשנות את מערכת היחסים שלהם עם יהדות התפוצות – מאידיאולוגית וסמלית לקונקרטית וממשית.
יחסי ישראל-תפוצות
זהות

הברית המשותפת של חגי תשרי: הזדמנות למבט אחר על המציאות הישראלית

אחד הפיוטים היפים המושרים בבתי הכנסת בערב יום כיפור פונה אל הבורא ומבקש ממנו "לברית הבט ואל תפן ליצר".
זהות
דמוקרטיה

דווקא ביום שכזה, חשוב לבטא את הרתיעה מכוחה של מלכות

מות המלכה אליזבת עורר אצל ישראלים רבים געגועים למשהו שחסר להם כאן: אחדות. מי כמו המלכה מייצגת את הדבק שמחזיק יחדיו בני עם שהשוני והמפריד ביניהם רב.
דמוקרטיה
דת ומדינה

תקצוב מוסדות חינוך שאינם מלמדים לימודי ליבה? "טרגדיה לחברה הישראלית". האזינו:

בעקבות הבטחתו של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו למפלגות החרדיות לפיה יינתן תקצוב מלא למוסדות חינוך גם אם אינם מלמדים לימודי ליבה, התראיין סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ד"ר שוקי פרידמן לרדיוס 100FM והסביר את הסכנות שבמהלך.
דת ומדינה
דת ומדינה

יום כיפורים ציבורי

ביום הקדוש בשנה אנו עומדים מול האל לא רק כבני אדם פרטיים, אלא גם כחברה וכעם. על מה אנחנו, היהודים בישראל, צריכים לעשות תשובה לאומית?
דת ומדינה
קהילות יהודיות בעולם

גרמניה תעניק סיוע של 12 מיליון יורו לשורדי שואה אוקראינים

השגריר בדימוס סטיוארט אייזנשטאט: "זהו הישג מונומנטאלי שמראה את המחויבות של העם הגרמני להכיר ברוע של החברה הנאצית".  
קהילות יהודיות בעולם
דת ומדינה

הזמן שלנו

מתי מתחילה השנה עבור הישראלים – בראשון בינואר או ב-א' בתשרי? רובנו  מתנהלים ביומיום על פי התאריך הלועזי ואיננו ערים לתאריך העברי ביום נתון.
דת ומדינה
אנטישמיות

ההערכה השנתית: החמרה במדד האנטישמיות – דאגה גוברת בצרפת ובגרמניה

נסיגה מדאיגה במצב העם היהודי במספר  מדדים, הן בזירה הפנים יהודית, והן בזירת היחסים בין יהודים לבין שאר העולם, מחייבת התייחסות וטיפול, כך עולה מן ההערכה השנתית לשנת 2022 שמפרסם המכון למדיניות העם היהודי.
אנטישמיות

הערכה שנתית 2022

ראש פרויקט: שמואל רוזנר משתתפים: גבריאל אבנצור, נדיה ביידר, אבי גיל, בארי גלטמן, שלום סולומון ואלד, חיים זיכרמן, נעה ישראלי, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, שלמה פישר, דן פפרמן, שוקי פרידמן, ג'ון רסקיי, ידידיה שטרן, אדר שיבר
גיאופוליטיקה

דורון אלמוג: "אנחנו בתקופה של קיטוב, דרוש מאמץ לאומי לחיזוק הקשר בין ישראל לתפוצות"

בדיון של המכון למדיניות העם היהודי הוצגו ממצאי הדיאלוג השנתי השמיני לפיהם 60% מקרב הצעירים האמריקאים שהשתתפו במחקר ו-71% מהישראלים חשים מרחק רב בין יהודי התפוצות לישראלים וחשים שהישראלים כלל אינם מכירים או מתעניינים בהם
גיאופוליטיקה
יחסי ישראל-תפוצות

מדינת ישראל, התפוצות וחוק הלאום

מחברי הדו"ח: ד"ר שלמה פישר, ד"ר ג'ון רסקיי
יחסי ישראל-תפוצות
התפוצות

ישראל זקוקה להרצל הבא

יש להכיר באי-ההסכמה – בין יהודים בישראל, בין יהודים בתפוצות ובין יהודים בישראל ליהודים בתפוצות – כעובדת חיים. האתגר הוא עיצוב של חיים משותפים תוך מימוש החלום הציוני, למרות המחלוקת
התפוצות

חיים משותפים של יהודים וערבים? יצאנו לבדוק מה אתם באמת חושבים

ב"מדד הפלורליזם" שפרסם לאחרונה המכון למדיניות העם היהודי בכל הנוגע למרחב משותף בין יהודים לערבים התגלו נתונים שהפתיעו אותנו. אז יצאנו לבדוק אם הממצאים תואמים את מה  שקורה בשטח. והאמת? חזרנו מופתעים לא פחות.
דמוקרטיה

למה דווקא בג"ץ נתן הכשר לפרקטיקה הפסולה?

הפיקוח על הטלפונים הכשרים מכפיף את האזרח החרדי לוועדת רבנים המאיימת תדיר לרדת לחייו, לפגוע בחינוך ילדיו ובסיכוי שלהם לשידוכים. אז למה דווקא בג"ץ החליט פתאום לשתף פעולה עם הפרקטיקה המושחתת?
דמוקרטיה
צעדת התפוצות בירושלים. צילום: אסתי דזיובוב TPS

צעדת התפוצות בירושלים. צילום: אסתי דזיובוב TPS

התפוצות

עד כמה באמת חשוב לנו הקשר עם יהדות התפוצות?

המשבר עם רוסיה סביב פעילותה של הסוכנות היהודית, שוב הציף את השאלה איזה מחיר מדינת ישראל מוכנה לשלם עבור דאגתה לשלומן של קהילות יהודיות בעולם
התפוצות
יחסי ישראל והתפוצות

יהודים VS ישראלים

משבר הסוכנות היהודית מעמיד את ישראל במבחן • עצימת עיניים מול מחויבות ישראל להיות בית לאומי לעם היהודי והתמקדות באינטרס הישראלי הצר של לשמר יחסים טובים עם רוסיה כדי להבטיח חופש פעולה בצפון – יחטאו לערך הקיומי היסודי הזה
יחסי ישראל והתפוצות
גיאופוליטיקה

ההימור של ישראל בנושא רוסיה

פוטין הקשה על ישראל השבוע, אבל גם עשה לה טובה כשאילץ אותה לבדוק עם עצמה כמה רחוק היא מוכנה ללכת כדי לפעול בקרב יהודים במדינות אחרות # וגם: היתרונות והחסרונות של ממוצעי סקרים
גיאופוליטיקה

האם התמיכה האוונגליסטית בישראל באמת חד-משמעית?

אין לראות את התמיכה האוונגליסטית בישראל כמובנת מאליה; יש להזין ולטפח אותה.
גיאופוליטיקה

מאחורי החולשה הפלסטינית מסתתרת קללה קטלנית

החולשה הפלסטינית וסימני ההתמתנות בשאיפותיהם הלאומיות של הפלסטינים נתפסים על ידי רבים בישראל כתהליך מבורך, אך בברכה הזו עלולה להסתתר קללה קטלנית
גיאופוליטיקה
אנטישמיות

פריצת הדרך האלקטורלית של המפלגות האנטי מערכתיות בצרפת

בסוף יוני, לראשונה בהיסטוריה של צרפת, הצליחו המפלגות הקיצוניות לזכות בכמעט מחצית – 48% – מן המושבים בפרלמנט. 31.6% מחברי הפרלמנט החדש משתייכים לגוש השמאל הקיצוני, ו-17.3% לגוש הימין הקיצוני.
אנטישמיות

דנה פאן לוזון

בעלת תואר ראשון בתקשורת וכלכלה מאוניברסיטה תל אביב, תואר ראשון בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה הפתוחה ותואר תואר שני מחקרי בפסיכולוגיה חברתית-פוליטית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. בוגרת יחידה 8200, חמש יח' ערבית. דנה היא כתבת ,יוצרת תוכן ואשת תקשורת .הנחתה בעבר תוכנית בוקר בערוץ 2 ,שימשה כמגישת חדשות המונדיאל ,יצרה סדרת טלוויזיה בחו"ל העוסקת בשבירת סטריאוטיפים על נשים, עבדה כיוצרת, מפיקה וכתבת עבור…
התפוצות

עם אחד, עדיין

השבוע נבחר האלוף (מיל.) דורון אלמוג לעמוד בראש הסוכנות היהודית, תחת יצחק הרצוג שנבחר לנשיא המדינה. זהו רגע מתאים להתבונן  במגמות העל שמשפיעות על עתיד העם היהודי בתפוצות.
התפוצות
יהדות ישראלית

בזכות הזום: כמעט נישואים אזרחיים בישראל

כשפסק בית המשפט המחוזי בלוד שנישואים אזרחיים בחו"ל שנערכו בזום, כשהזוג בישראל, יירשמו כנישואים במרשם האוכלוסין – הוא נתלה בעילות טכניות, אבל הבין היטב את הזכות לשיוויון
יהדות ישראלית

ראשי המכון למדיניות העם היהודי הציגו בפני הממשלה את תמצית ההערכה השנתית

ראשי המכון למדיניות העם היהודי הציגו בפני הממשלה את תמצית  ההערכה השנתית
תַרְבּוּת

טלוויזיה ישראלית במבט גלובלי

תַרְבּוּת
גיאופוליטיקה

מוסר מול אינטרסים: הדילמה של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן

ביקורו הצפוי של הנשיא ביידן בסעודיה מלמד כי גם מעצמה אדירה כארצות הברית אינה יכולה להיות מודרכת על פי שיקולי מוסר טהורים בלבד. עד כמה ישראל מתחבטת בדילמות הללו?
גיאופוליטיקה
ישראל

בטחון? כלכלה? חברה? פשיעה? הנה סדר העדיפויות של הישראלים

יש הבדלים ברורים בין סוגי מצביעים וסוגי הבעיות שהם מתמקדים בהן. בימין, האתגרים המרכזיים בביטחון ובביטחון פנים. במרכז-שמאל, בחברה ובכלכלה.
ישראל
חינוך

ללא חינוך ממלכתי-חרדי, ישראל תקרוס תחת העול

ההנהגה החרדית מצאה אויב ישן-חדש: מערכת החינוך הממלכתית-חרדית.
חינוך

רבקה רביץ

רבקה רביץ היא דוקטורנטית בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ומכהנת כחוקרת במכון. היא מרצה בפני קציני צה"ל במסגרת פו"מ בנושאי חברה ישראלית. רבקה רביץ היא בת לקהילה החרדית, כיהנה בתפקידים ציבוריים בכנסת ובממשלה ושימשה כראש הסגל של נשיא המדינה העשירי, ראובן ריבלין. בבית הנשיא ניהלה פרויקטים לאוכלוסיות מגוונות ולמיעוטים, לרבות פרויקטים העוסקים באמנות ותרבות ישראלית.
בחירות

הבחירות בישראל מעוררות את הטראומה של יהודי ארה"ב

סיועם והשפעתם של יהודי ארה"ב יידרשו לנו מאוד בהמשך הדרך, ולכן זלזול והתעלמות עלולים בשעת מבחן לגבות מישראל מחיר כבד.
בחירות

מצב העם היהודי הערכה שנתית 2022 תשפ"ב – תמצית לממשלת ישראל

יְצִירָתִיוּת

לכידות יהודית ויצירתיות יהודית

מאז ימי קדם, יהודים היו יצירתיים בתחומים רבים, ובמשך תקופות ארוכות. יצירתיות זו הייתה – ועדיין היא – התגובה העיקרית של היהודים ושל מדינת ישראל לסביבה עוינת.
יְצִירָתִיוּת

אנחנו רק מדינה יהודית? או גם מוסרית?

ברקע המלחמה באוקראינה מתחדד האתגר שלנו לשמור על רגישות מוסרית. מדיניות החוץ צריכה לבטא את מה שאנחנו מבקשים להיות: אור לגויים
ישראל

האם להפעיל שיקולי מוסר במדיניות החוץ והבטחון? עמדות יהודי ישראל

עיקרי הדו״ח רוב גדול של יהודים בישראל סבור שישראל היא מדינה מוסרית וצה״ל צבא מוסרי רוב גדול סבור שיש לאזן במדיניות החוץ והבטחון בין האינטרסים לבין שיקולי מוסר עם זאת, הנטייה הרווחת יותר היא לאיזון שיש בו תיעדוף של אינטרסים על פני מוסר ישנו קשר מובהק בין עמדה פוליטית (לכיוון ימין) לבין הערכת ישראל כמוסרית ישנו קשר מובהק בין עמדה…
ישראל
יהודי ארה"ב

מדידת הפוליטיזציה של ישראל בקונגרס האמריקני

ממצאים עיקריים: 6 אחוזים מחברי הקונגרס מן המפלגה הדמוקרטית ו-94 אחוזים מחברי הקונגרס מן המפלגה הרפובליקנית צייצו אודות ישראל במושב הנוכחי של הקונגרס. במהלך שני המושבים האחרונים של הקונגרס חל גידול דרמטי בשיעור הציוצים שעושים פוליטיזציה לגבי הנושא הישראלי. במושב הקודם של הקונגרס, רפובליקנים ודמוקרטים הזכירו בציוציהם אודות ישראל את הפוליטיקה בתדירות גבוהה יותר מאשר בציוציהם שאינם נוגעים לישראל. במושב…
יהודי ארה"ב

הקהילה היהודית באוסטרליה – מבט אל העתיד

שלוש השנים האחרונות בשלוש השנים האחרונות נהנתה הקהילה היהודית של אוסטרליה מתמיכה ומהבנה חסרות תקדים מצידה של ממשלת אוסטרליה בהנהגתו של ראש הממשלה הליברלי, סקוט מוריסון, בנושאים הנוגעים למדינת ישראל ולמדיניות הפנים. אוסטרליה קיימה עמדה ריאליסטית ועקרונית כנגד הכרה במדינה פלסטינית תחת הרשות הפלסטינית הבלתי-מתפקדת, ובעד הכרה במערב ירושלים כבירתה של ישראל. אוסטרליה הצביעה באופן עקבי נגד ההחלטות האנטי-ישראליות האובססיביות,…

פיטר ורטהיים

אוקראינה כמשל: שיקולים מוסריים במדיניות חוץ של ישראל

המלחמה באוקראינה מעוררת דילמה עקרונית: האם מדיניות החוץ של ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, צריכה להעניק משקל יתר לשיקול המוסרי? ואולי, השיקול המוסרי עצמו משרת את אינטרס ביצור חוסנה הלאומי של ישראל? בכנס ידונו היבטים עקרוניים ומקרי בוחן של הסוגיה.  "האם להפעיל שיקולי מוסר במדיניות החוץ והבטחון? עמדות יהודי ישראל" מדיווחי העיתונות: ראש המוסד לשעבר על המלחמה באוקראינה: "ישראל יושבת…

היטלר, "דם יהודי" ואנטישמים יהודיים

מה מלמדים אותנו ההיסטוריה והמדע אודות שתי טענותיו של לברוב – "הדם" של היטלר והאנטישמים היהודיים?

הנה הוכחה שיהודים בישראל וארה״ב ימשיכו להתקוטט גם בדור הבא

יהודים אמריקאים חושבים שמותר להם להתערב במה שקורה בישראל – ישראלים חושבים שמוטב שלא יתערבו במה שקורה בישראל. הרבה אי הבנות, אכזבות, קמפיינים ותקוות נובעים מהממצא הזה

הבטחנו שוויון

בשבוע שעבר, בטיסה של חברת לופטהאנזה, שני יהודים סרבו לחבוש מסכות, בניגוד לכללים. החברה החליטה שמאחר שהפרת החוק היתה "של יהודים" היא תעניש עשרות יהודים נוספים שנכחו באותה טיסה. ההכללה הזו, שצחנתה האנטישמיות גלויה, גונתה מקיר אל קיר. לופטהאנזה התנצלה.

המדינה מכירה את ה-D-9 החרדי וישנה בעמידה

שורה ארוכה של סקרים מראים כי הציבור החרדי הוא הציבור הכי אנטי-דמוקרטי בישראל. ח"כ פינדרוס אינו לבד בחזונו לפוצץ את ביהמ"ש העליון. ללא שינוי דרסטי במערכת החינוך – חזונו עוד יתמשש

לממשלה אסור להחמיץ מנוף אסטרטגי כמו ג'יי סטריט להשגת יעדיה

ניהול דיאלוג עם ג'יי סטריט ועם תומכי השדולה הוא דרך יעילה לעורר מחדש את עניינה של יהדות ארצות הברית באתגרים של ישראל
פְּלוּרָלִיזם

מרחבים משותפים, מרחבים מאתגרים: מה מגלים נתוני סקר מדד הפלורליזם 2022 של המכון למדיניות העם היהודי

מדד הפלורליזם 2022
פְּלוּרָלִיזם

משימה בלתי אפשרית? שיקום יחסי ישראל עם יהדות ארצות הברית

האם יש ביכולתנו לשקם את הקשרים ההדוקים בין הקהילה היהודית בארצות הברית לבין יהודֵי ישראל, אשר איפיינו את חמישים השנים הראשונות שלאחר הקמת מדינת ישראל? התשובה לכך, אם להיות הוגנים, היא שלילית. עלינו לעצב קשרים אלה מחדש. הצבת היחסים על מסלול של הרמוניה משוקמת איננה עניין פשוט, של פתרון לנושא זה או אחר. תחילה יש להכיר בתנודות הבסיסיות שהתרחשו במהלך…

ביקורו של אנתוני בלינקן בישראל החזיר את השאלה: מי היה שר החוץ המצטיין של ארה"ב?

מעניין לעבור על רשימת שרי החוץ המצטיינים, ולראות כיצד כמעט כל אחד מהם התמודד עם רוסיה. רק מעטים חמקו מהצורך הזה. וגם: הלקח עבור ישראל הוא שלא תמיד מה שטוב להם הוא גם מה שטוב לנו

והיא שעמדה

"וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ! שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם" אחד הקטעים האופטימיים אבל גם טרגיים בליל הסדר, שזכה ללחנים רבים ויפים הוא "והיא שעמדה". היא, הבטחתו של האל לגאול את עם ישראל, עומדת לנו בכל דור. גם כאשר האופק שחור, ועומדים לכלותנו, נדע שהאל, העומד בהבטחתו, יחלץ…

על החרות

מידי שנה, תשעה מכל עשרה יהודים בישראל מסבים לשולחן הסדר ומספרים ביציאת מצרים. אירוע שהתרחש לפני כ – 3,500 שנים, ממשיך להצית את דמיוננו. השנה, מצטרפים אל השולחן אלפים נוספים, שהגיעו זה עתה מאוקראינה לישראל. יחדיו יסבו עקורים מביתם עם הנטועים בביתם. פליטים וריבוניים מוצאים מכנה משותף סביב הטקס, שבמרכזו המושג "חירות". ליבת הסיפור היא החירות שבה זכתה קבוצת העבדים…

ושאינו יודע לשאול

וְשֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול – אַתְּ פְּתַח לו, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיום הַהוּא לֵאמר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.   ואולי מי שלא יודע לשאול הוא דווקא האורח החשוב של הערב? מתוך ארבעת הבנים המגיעים לשולחן הסדר, עורך ההגדה נתן ביטוי לסוג מיוחד של מצטרפים לאירוע. אלה שלא יודעים לשאול. אלה שמגיעים כי אמרו להם לבוא, אלא שמבינים שמציינים הלילה אירוע מכונן אך לא יודעים…

לסלק זרים וגרים? זו לא רוח יציאת מצרים

הלאומיות והזהות היהודית הן בסיס קיומה של מדינת ישראל. אבל הלאומיות היהודית-ישראלית הזו במופעה הטהרני והדווקני, זה שדוגל בשיח הלכתי "כשר למהדרין" – היא דבר מסוכן

aaSurveyLoginSend

מוגן: שאלון הערכה שנתית

זהו פוסט מוגן ואין לו תקציר.

דיאלוג העולם היהודי 2021 – תקציר מנהלים

היחסים המתפתחים בין ישראל לבין התפוצות בהקשר של מימוש חוק הלאום (2018)  דיאלוג העולם היהודי 2021 של המכון למדיניות העם היהודי שאף לאסוף ולתכלל את השקפותיה של ההנהגה היהודית הגלובלית בשאלה כיצד יש לממש את הסעיפים 6ב' ו-6ג' בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי תשכ"ח – 2018. בשני סעיפים אלה, ישראל נוטלת על עצמה אחריות לפעולה בתפוצות…
חרדים

הטעות שבהקמת עיר חרדית ליד ערד

פתרונות הדיור של החרדים צריכים להיות בתוך ערי ישראל. זה מה שיגרום לחברה החרדית בדור הבא להיות חלק מהחברה הישראלי.
חרדים

יו"ר חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית – על פועלה של הסוכנות היהודית בעת הזו

תגובה למאמרו של זלמן שובל   השגריר שובל היקר, התאכזבתי, ולמען האמת גם תמהתי במידת מה, כאשר קראתי את מאמרך האחרון בנוגע לסוכנות היהודית לישראל. בקוראי את האשמותיך הגורפות נגד הסוכנות היהודית, חשבתי על כך שאני, בתור יו"ר חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית זה חמש שנים, לא ראיתי אותך בשום מפגש, תוכנית או פעולה כלשהי מבין פעולותינו הנוכחיות. ניסיונך בעבר,…

אחרון הגדולים

הלווית ההמונים של הרב קנייבסקי זצ"ל הדגימה באופן נחרץ את הנס החרדי שהתחולל מאז קום המדינה. לאחר השואה, חי בישראל רק קומץ קטן של חרדים והכול הניחו שההווייה החרדית של שטעטל מזרח-אירופאי תתנוון ותנבול על חולות הזהב של פלשתינה ועם ביסוסה של ריבונות יהודית. והנה, מהפך: החרדים מונים כיום כ – 1.2 מיליון אזרחים, שמחציתם קטינים. כשליש מהילדים היהודים וחמישית…

"גדול דור" הולך ו"גדול דור" בא, השיטה תישאר

החברה החרדית הליטאית בנויה על משטר קהילתי נוקשה ועל פוליטיקה ומנגנונים השואבים ממנו כוח. זו מערכת מצליחה וחזקה, פנימה והחוצה, ולכן התקווה לשינוי בתוכה היא תקוות שווא

בתכנית בחצי היום בכאן רשת ב׳ עם פרופ׳ ידידיה שטרן – החרדים נשארו ללא הנהגה

http://jppi.org.il/wp-content/uploads/2022/04/11313916.mp3 בתכנית בחצי היום בכאן רשת ב׳ עם פרופ׳ ידידיה שטרן
גיאופוליטיקה

המשבר באוקראינה – השלכות על העם היהודי

המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) יקיים דיון רב תחומי בתסריטים אפשריים להתפתחות משבר אוקראינה ובהשלכותיהם על העם היהודי ועל מדינת ישראל.  יידונו  היבטי חוץ (גיאופוליטיקה, ביטחון, אנטישמיות) והיבטי פנים (דמוגרפיה, הגירה, קליטה, זהות). דברי פתיחה : פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון תמונת מצב: ממשלת ישראל – השר נחמן שי, שר התפוצות הסוכנות היהודית – גב' אמירה אהרונוביץ, מנכ"לית משתתפים (א-ב):…
גיאופוליטיקה

מייקל סיגל מגיב לזלמן שובל

השגריר שובל היקר, התאכזבתי, ולמען האמת גם תמהתי במידת מה, כאשר קראתי את מאמרך האחרון בנוגע לסוכנות היהודית לישראל. בקוראי את האשמותיך הגורפות נגד הסוכנות היהודית, חשבתי על כך שאני, בתור יו"ר חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית זה חמש שנים, לא ראיתי אותך בשום מפגש, תוכנית או פעולה כלשהי מבין פעולותינו הנוכחיות. ניסיונך בעבר, עבר רחוק למדי, איננו רלבנטי למקצוענות…

גבריאל אבן צור

גבריאל אבן צור גדל בצרפת ועלה לישראל בשנת 2011. הוא חי בירושלים עם אשתו חן, ועם בנם פלאי. גבריאל הוא סטודנט לתואר שלישי בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמנינו וזכה במלגת נשיא לסטודנטים מצטיינים מטעם בית ספר ע"ש מנדל. תחומי המחקר שלו נמצאים בנקודת ההשקה של יהדות מזרחית, משפט עברי והיסטוריה. גבריאל מחזיק בתואר שני מהאוניברסיטה העברית ובתואר ראשון…

וילה על צוק

האקלים התרבותי והפוליטי בארה"ב מערער על מקומם של היהודים בתוכה ועל יחסה לישראל. תמונת מצב וקריאה לעשייה מצידנו

הטרגדיה של שחיקת הזהות היהודית

הבחירה באי התפשרות על קוצו של יוד ואי עשייה מול מציאות משתנה, מוכיחה את עצמה שוב ושוב כהרסנית.

העולם רואה אותנו אחרת. ישראל צריכה מיתוס חדש

החולשה בעיצוב הנרטיב בעולם נובעת מעצם הציונות, ששחררה את היהודים ממיתוס העם המדוכא והנרדף. ייתכן שיש קהלים מפתיעים לשתף איתם פעולה

יהודי אירופה ישלמו על החולשה הבינלאומית

במצב של שפל כלכלי, תנודות דמוגרפיות בשל הגירה זרה וכרסום האמונה כי הפוליטיקאים מסוגלים להגן על אזרחיהם – ליהודי אירופה יש סיבות טובות לדאגה

דווקא בתקופה הטעונה הזו: לסוכנות היהודית יש תפקידים חשובים בתחום אחדות העם

דווקא בתקופה הנוכחית ישנם לסוכנות, שבקרוב יוכרז מי יעמוד בראשה, תפקידים חשובים בתחום אחדות העם היהודי ומאבקו באויביו, בעיקר על רקע גל האנטישמיות ההולך ומתפשט בעולם
גיאופוליטיקה

שגרירים משוחחים

מוזמנים להצטרף אלינו בשידור חי שגרירים משוחחים משולש היחסים: ירושלים – וושינגטון – יהדות ארה”ב יום שלישי, 1 במרץ 2021 19:00-20:00 דניס רוס יו״ר שותף של המכון & תום ניידס שגריר ארה״ב בישראל פתיחה: פרופ׳ ידידיה שטרן, נשיא המכון משולש היחסים: דעת קהל בישראל, ארה״ב ויהדות אמריקה שמואל רוזנר, עמית בכיר השגריר דניס רוס והשגריר תום ניידס בשיחה עם תת…
גיאופוליטיקה
יהדות

חוק הגיור: להרבות, גיור הלכתי, בישראל!

2 אינסרט רפורמת גיור Read more publications on Calaméo 2 אינסרט רפורמת גיור Read more publications on Calaméo
יהדות

ג׳ימי קרטר, ישראל והיהודים

ספרו זה של סטיוארט אייזנשטאט, יושב ראש שותף של המכון למדיניות העם היהודי, התפרסם עתה בשפה העברית. אייזנשטאט, אשר שימש יועצו הבכיר של הנשיא קרטר במהלך התקופה של קידום יוזמת השלום ושל המשבר באיראן, הכין מהדורה מותאמת לקוראי העברית המתבססת על ספרו President Carter: The White House Years אשר זכה לשבחים רבים.

נועה ישראלי

נועה ישראלי היא מרכזת הקורס האקדמי "זהות ישראלית: חיים מתוך מחלוקת"; דוקטורנטית בבית הספר ללימודי היהדות באוניברסיטת תל אביב, ובוגרת התכנית לזכויות אדם והיהדות של המכון הישראלי לדמוקרטיה. מנהלת את תכנית המלגות לתלמידי הוראה מצטיינים אופקים" באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בתכנית רג"ב בסמינר הקיבוצים. מתגוררת בתל אביב ואם לשתי בנות.

קריאת הרב הראשי ליהודי אוקראינה לעלות – צביעות

קריאתו של הרב יצחק יוסף ליהודי אוקראינה לעלות לישראל מלאה במילים ריקות במקרה הטוב. למי מיהודי אוקראינה שיעלו לישראל מצפה דרך עמוסת חתחתים והשפלות מתוצרת הרבנות

הגישה החייכנית של בנט-לפיד אינה מסתגלת לדיפלומטיה החדשה

חייכנות דיפלומטית יכולה לטעת אשליה כי ישראל מנווטת בכיוון מדיני נכון, אך המציאות היא שבנושא המדיני המשמעותי ביותר הממשלה הזו משותקת

מדוע שיח הגזענות בארה"ב מצטמצם לצבע: לבן או שחור

ריאיון בעקבות הכרזתה של השחקנית וופי וולדברג.

העוני במגזר החרדי אינו גזירת גורל

רק התארגנות חרדית, שתעבור מעל ראשי הפוליטיקאים והמנהיגות החרדית שמשמרת את העוני, תוכל להנגיש השכלה ותעסוקה ראויות ותאפשר לרבים חיי רווחה

עין לתפוצות צופיה: על מחויבותה של ישראל ליהדות התפוצות

המכון למדיניות העם היהודי והמרכז העולמי של ארגון בני ברית ירושלים קיימו מפגש חשיבה מיוחד שעסק במימוש סעיף 6 בחוק הלאום והתחייבותה של ישראל לפעול למען שימור הזיקה בין המדינה לבני העם היהודי בתפוצות. הנושא קבל משנה תוקף נוכח המתיחות בין רוסיה לאוקראינה ומצוקתן של הקהילות היהודית נוכח המשבר. במפגש השתתפו בין היתר שר התפוצות הד״ר נחמן שי, יו״ר ההנהלה…

מפגש 150: ד"ר דב מימון – ההתקפה על ברית המילה באירופה, הביטוי האחרון של משפט ארוך

"חוק הגיוס" מסוכן ויחסל סופית את מודל צבא העם

לחרדים ולערבים נוח לטפח את אשליית הצבא המקצועי. אך לנוכח אתגריה הביטחוניים של ישראל, זוהי אשליה מסוכנת. מעבר לכך, במרקם החיים בישראל, הוויתור הערכי הזה הוא תקדים מסוכן

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה הינו יום רציני, כבד ראש, שבו אנו מעלים את זכרם של ששת מיליון היהודים, בהם כמיליון וחצי ילדים, ועימם מיליוני קורבנות אחרים של האכזריות הנאצית, אשר נרצחו בין השנים 1933-1945.

ריאיון עם סטוארט אייזנשטאט: "לא האמנתי שבימי חיי יהיו שומרים בבתי כנסת בארה"ב"

השואה לא היתה בלתי-נמנעת. היא הדוגמה הטרגית ביותר בהיסטוריה למה שקורה כאשר אנשים וממשלות מגלים אדישות לנוכח פני הרוע.
זיכרון השואה

לרגל יום השואה הבינ"ל: השדולה למאבק באנטישמיות וב-BDS כונסה בכנסת

נציגי ארגונים כמו יד ושם והסוכנות היהודית השתתפו בכינוס, שאורגן על ידי הח"כים שיקלי, יברקן ואקוניס • מטרת השדולה – שהכנסת תפעל לסיכול פעילויות ה-BDS • ח"כ שיקלי: "מציפים את הבעיה כדי למצוא אפיקים להתמודדות עימה"
זיכרון השואה
אנטישמיות

השתתפות בדיוני שדולת ה BDS בכנסת

יום השואה הבינלאומי | "השימוש בשואה כנגד היהודים – תופעה הולכת גוברת"
אנטישמיות
זיכרון השואה

ראיון עם סטיוארט אייזנשטאט ב YNET

יועץ מזכיר המדינה בנושאי השואה: "לא האמנתי שבימי חיי יהיו שומרים בבתי כנסת בארה"ב" | ריאיון
זיכרון השואה

רדיו אמצע הדרך – פרופ׳ ידידיה שטרן – עסקת טיעון

http://jppi.org.il/wp-content/uploads/2022/04/11189662.mp3

עברים למציאות

מה אתם עונים כששואלים אתכם מה אתם יותר, "יהודים" או "ישראלים"? חלקנו עונה ישראלים, חלקנו יהודים, חלקנו מסרב להשיב. רק מעט מהמשיבים "יהודים" מרגישים שהם לא "ישראלים" בכלל, ורק מעט מהמשיבים "ישראלים" מרגישים בכלל לא "יהודים". גם המסרבים לענות, ברובם פשוט מתקשים לבחור. היהודים בישראל חיים על המנעד של "יהודים" ו"ישראלים", אבל מצויים במקומות שונים, לעתים רחוקים, של המנעד. הפערים…

חוק הגיור: משחק המלחמה הדמיוני של הרבנים האורתודוקסים

מעולם לא הוקדשה תשומת לב רבה כל כך למהלך זניח כל כך, שישפיע על מעטים כל כך, כמו במקרה של חוק הגיור.

כדי לתקן צריך לפרק

ממשלת ישראל, שמעוניינת להרחיב את החיסון ולהגן על אזרחי מדינת ישראל, צריכה לפרק את הקבוצה הזאת שמכונה "מתנגדי חיסונים" למרכיביה ולהפסיק להתייחס אליה כמקשה אחת.

רדיו ירושלים – פרופ׳ ידידיה שטרן – הסדר טיעון

http://jppi.org.il/wp-content/uploads/2022/04/11178845.mp3

רדיו תל אביב – ד״ר שוקי פרידמן – חוק הגיור

http://jppi.org.il/wp-content/uploads/2022/04/11177424.mp3

התאבדות של חלק מההנהגה החרדית

הם הביטו על הרוע בפרשת חיים ולדר ובחרו להגן עליו או אפילו להאשים את חושפי העוול. היפוך היוצרות הלא–ייאמן הזה הוא חטא, שבצידו יגיע עונש

וולטר מונדייל: פרגמטיסט עם לקח לפרוגרסיבים

(נכתב בעקבות מותו של מונדייל) כאשר וולטר "פריץ" מונדייל נפטר באפריל השנה, בגיל 93, אמריקה איבדה את אחד ממשרתי הציבור המצוינים ביותר בתקופתנו – אדם שהיה שר המשפטים של מדינת מינסוטה; סנאטור; מי שיצר, יחד עם הנשיא ג'ימי קרטר, את כהונת סגן הנשיא בצורתה המודרנית; מועמד לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית; ושגריר ארצות הברית ליפן. אולם אנו איבדנו גם מנהיג פוליטי…

ההימור של איפא"ק

הצעד של איפא"ק אולי מחויב המציאות. אבל ברור גם שדרך הפעולה הזו טומנת בחובה סיכונים לאיפא"ק, ליהודים בארה"ב וגם לתמיכה במדינת ישראל.

בבתי הדין הפרטיים מאבדת המדינה את ריבונותה

בישראל פועלים עשרות בתי דין רבניים פרטיים, כולם בקהילה האורתודוקסית. התופעה הזו לכשעצמה חיובית, הבעיה מתחילה כשהבחירה החופשית להתדיינות הזו דומה יותר לאונס קהילתי

יורשי אבו מאזן לא יסתפקו באיום על מדינה אחת

ישראל הקפידה להתעלם מאזהרות הזאב-זאב של יו"ר הרשות. אלא שזמנו בתפקיד קצוב, בדיוק כמו הסבלנות של העולם להיעדר הזכויות של תושבי הגדה

כך יכולים "הסכמי אברהם" לסייע גם בשיקום יחסי ישראל עם יהדות ארצות הברית

  זה עתה חזרתי מסיבוב הרצאות שני בן שבוע בארצות הברית, כשנושא הרצאותי הוא "הסכמי אברהם". מטרת ההסכמים היתה לקרב בין צאצאיו של אברהם אבינו – יצחק וישמעאל. אולם יתכן שהם עשויים לסייע גם בקירוב בין צאצאיו של יצחק, דהיינו לתיקון הקרע ההולך ומתרחב בין מדינת ישראל לבין יהדות אמריקה. בראשית חודש נובמבר, יצאתי לארה"ב, בראש משלחת מטעם הארגון הבלתי-ממשלתי…

שוקי פרידמן- מה קובע חוק לאום?

קיצוניות פוליטית והיהודים

כאשר דנים בקיצוניות ובקיטוב פוליטי, קיימת נטייה טבעית לטעון כי הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני בארה״ב אינם אלא תמונות מראה האחד של השני. הטוען זאת נראה כמאוזן ואפילו כרחב אופקים, כזה המסוגל לחיות בשלום עם העובדה שהקיצונים מהצד שלו גרועים בדיוק כמו הקיצונים מהצד האחר. האמנם?

חוקה מפלסטלינה

המשטר החוקתי בישראל עובר זעזועים תכופים. חוקי היסוד שלנו שונו עשרות פעמים בשנים האחרונות. מנגד, התיקון האחרון בחוקה האמריקנית התרחש לפני כ – 40 שנה. כך, גם אתמול דנה הממשלה באפשרות לתקן את חוק יסוד הממשלה באופן שכהונת ראש ממשלה תקצב לשמונה שנים בלבד ובתום התקופה יראו את הממשלה כאילו התפטרה מתפקידה. תיקונים במשטר חוקתי הם לעיתים הכרח לא יגונה.…

זוהי השאלה המעשית שהממשלה מוכרחה לשקול

מתווה הכותל הוא עכבר שהפך להר. כבר חמש שנים הוא מלווה אותנו. מעטים מכירים את פרטיו על בוריים. מעטים מתעניינים בו. למעטים הוא חשוב באמת. מה צריך כדי לממשו?

רצונן של נשים חרדיות להשתלב בפוליטיקה מעיד על שינוי שמתרחש מול עינינו

מאבקן של הנשים החרדיות להשתלב בפוליטיקה החרדית מבטא את מגמות השינוי העכשוויות במגזר ומרמז על המשך ההיפתחות לחברה הישראלית

ג'נוסייד תרבותי: חופש הדת נכחד בשם הליברליזם

נוכח גל החקיקה האירופאי כנגד השחיטה הכשרה שמצטרף לפסיקות נוספות שמצרות את חופש הפעולה הדתי, למדינת ישראל יש חובה מוסרית להגיב בעניין

"מבצע שומר הפנסיות" בדרך לניצחון פירוס

ועדת לוקר הבינה את הקושי בשימור מיטב האנשים במסלולים הקרביים ובמסלולים ייחודיים אחרים, אך צה"ל ממשיך בשלו ופועל כוועד עובדים רב עוצמה. התייחסות "ארץ" נהדרת" אינה סימן מבשר טובות
יְצִירָתִיוּת

טלוויזיה ישראלית במבט גלובלי

התקבלות והשפעה של סדרות דרמה ישראליות בעולם (היהודי) בשנים האחרונות, ישראל הפכה לאחת השחקניות הבולטות בתעשיית הטלוויזיה הגלובאלית. סיפור ההצלחה של הסדרות הישראליות הוא פרק חדש של יזמות ישראלית, המתרחבת לתחומי התרבות. לקראת פרסומו של המחקר טלוויזיה ישראלית במבט גלובלי: התקבלות והשפעה של סדרות דרמה ישראליות בעולם (היהודי). נפגש לדיון על הסדרות כעוצמה רכה ישראלית ויהודית, ״ייצוג״ המדינה לעומת אמנות…
יְצִירָתִיוּת

מהו השלב הבא בקשרי ישראל – סעודיה?

טיסה ישירה מסעודיה נחתה בישראל ביום שני בערב, כך דווח באחד משרשרת הדיווחים בשנים האחרונות, המצביעים על התחממות בקשרי ישראל עם סעודיה. למרות נסיגות או הכחשות מפעם לפעם, המגמה נראית ברור, והיא מתקדמת לקראת נורמליזציה בעתיד. ואולם, אין לראות זאת כמובטח, ועוד הרבה צריך להתרחש – בירושלים, בריאד ובמיוחד בוושינגטון – על מנת שהסעודים יצטרפו באופן מלא ל"הסכמי אברהם". אם…

איום במלחמה הוא הדרך היחידה להשיג שלום עם איראן

טהרן הפסיקה לקחת את וושינגטון ברצינות, כך שאם מימשל ביידן מקווה להשיג התקדמות בשאלת הגרעין, עליו להחזיר לשולחן את האופציה של הסלמה צבאית. גישתו של מימשל ביידן לאיראן התבססה על החזרת התוכנית הגרעינית של הרפובליקה האסלאמית אל "הקופסה", על ידי השבת הסכם הגרעין משנת 2015 על כנו, יחד עם ההגבלות שהוא מטיל על התשתית הגרעינית של איראן עד שנת 2030.…

כן, אפשר להוביל גם בתחום האקלים

יתרון טכנולוגי בתחום משאבי מים, שיתוף פעולה אזורי ירוק, וחיבור צעירים יהודים דרך איכות הסביבה: לישראל יש סיבות טובות וייחודיות להיות חלוצה בתחום הקיימוּת
ישראל

תוכנית הדיור הממשלתית: מעט מדי, ללא בשורה חברתית

ללא שיתוף-פעולה עם השלטון המקומי לא ניתן יהיה לקדם הרבה בשוק הדיור.
ישראל
ישראל

הטרגדיה הפוליטית של מחנה השלום, הוא הטרגדיה הקיומית של ישראל

האם הסכם ישראלי־פלסטיני הוא עניין לנאיבים בלבד? הכל חייב להתחיל במנהיגות אמיצה משני הצדדים, שתשכיל להמס את חומות העוינות וליצור שינוי אידיאולוגי בציבור הרחב
ישראל

1 ניוזלטר של המכון למדיניות העם היהודי

זיכרון השואה

גרמניה מקציבה 767 מיליון דולר נוספים לניצולי שואה

ועידת התביעות בראשותו של השגריר סטיוארט אייזנשטט (יו"ר משותף של ה- JPPI) הבטיחה במו"מ עם ממשלת גרמניה הטבות נוספות בסך 767 מיליון דולר לניצולי שואה.
זיכרון השואה

הגנת הסביבה: כן, פיקוח נפש

חג הסוכות, שחל בראשיתה של שנת שמיטה, הוא הזדמנות לבחון את יחסנו כמדינה יהודית לאיכות הסביבה. בניגוד למרבית העולם, נראה שישראלים רבים, ובראשם הציבור הדתי והחרדי – די אדישים.

ד"ר חיים זיכרמן

ד"ר חיים זיכרמן הינו מרצה בכיר למשפטים בקריה האקדמית אונו, מומחה למשפט חוקתי ולדיני קניין, ועוסק אף במחקר החברה החרדית. ספרו "שחור, כחול-לבן" (הוצאת ידיעות ספרים, 2014) הינו מורה נבוכים רחב יריעה בכל הנוגע להבנת החברה החרדית בישראל. עד לשנה האחרונה ניהל זיכרמן את הקמפוסים החרדיים של הקריה האקדמית אונו, בהם לומדים אלפי סטודנטים וסטודנטיות. בשנים האחרונות ריכז זיכרמן את…

בוחרים שופטים, לא חברי מרכז

בשבוע שעבר פרסם שר המשפטים את רשימת המועמדים לביהמ"ש העליון, לקראת מינויים הצפוי של ארבעה שופטים, ומייד פרצה מהומה.

כיצד יש לבחור שופטים?

למעלה מרבע מהרכבו של בית המשפט העליון עתיד להיקבע בשבועות הקרובים בוועדה למינוי שופטים. שאלת זהות השופטים שיתמנו חשובה לעתידנו משום שבית המשפט הוא שחקן מרכזי במלחמת התרבות הישראלית. בדיון הציבורי התקבעו שני מחנות חלוקים: יש הרואים ב"מקצועיות" המועמד את אמת המידה היחידה למינוי ויש הסבורים כי ראוי לתת משקל משמעותי גם ל"ייצוגיות" של קבוצות זהות מרכזיות בהרכב בית המשפט.…
אנטישמיות

החרם בהקשרו

כשעל רקע העלייה בקריאות הגנאי ובתוקפנות נגד יהודים יש גם עלייה בעוינות נגד ישראל ובתמיכה בחרם, קשה שלא לראות את הדברים כשני צדדים של אותו מטבע
אנטישמיות

מי בעד הרפורמה בכשרות? מי שפחות אכפת לו ממנה

טובה או רעה, הרפורמה של כהנא לא הצליחה לשכנע את צרכניה העיקריים ועל תומכיה נמנים דווקא אלה שלא שומרים כשרות

על החילונים לעלות למגרש היהודי

במשוואה הקיימת כיום, הדתיים והחרדים "אחראים" להגדיר מה "יהודי" במדינה היהודית, והחילונים והדתיים גם יחד רבים ביניהם על משמעותה של "דמוקרטיה". זו משוואה מעוותת מן היסוד.
זהות

הזדמנות לשקם את היחסים עם יהדות ארצות הברית והדמוקרטים

ממשלתה החדשה של ישראל משכה תשומת לב בשל כמה חידושים חשובים. בנימין נתניהו כבר איננו עומד בראש הממשלה; הממשלה החדשה מגוּוֶּנת (מאוד) מבחינת הרכבה הפוליטי; לראשונה עומד בראשה ציוני-דתי, והיא כוללת מפלג ערבית דתית-אסלאמית.
זהות

כלא גלבוע כמשל

בפרספקטיבה היסטורית, החלטה להתעלם מן הנושא הפלסטיני היא "נורמלית" בערך כמו החלטה להתעלם ממגפת הקורונה.
אַסְיָה

סין, האתגר האמריקני וההשלכות על ישראל ועל העם היהודי

מה הן תוצאות העימות בין סין לארצות הברית, מבחינתם של מדינת ישראל ושל העם היהודי? כיצד משפיעות תגובותיה של סין לאתגר האמריקני על ישראל? שאלה זו הינה חלק מתמונה גלובלית רחבה יותר, שראשית כל יש לסקור אותה.
אַסְיָה
יחסי ישראל-סין

ארצות הברית נגד סין: העימות נמשך גם בשנת 2021

מה הן תוצאות העימות בין סין לארצות הברית, מבחינתם של מדינת ישראל ושל העם היהודי?
יחסי ישראל-סין
אנטישמיות

מעבר להוקעה פומבית דרושות אסטרטגיות חדשות למלחמה באנטישמיות

הוועד היהודי האמריקאי (AJC) הודיע באוגוסט על יוזמת "שיבוש האנטישמיות", שבמסגרתה הוצע מימון ל"רעיונות חדשים למאבק באנטישמיות, ברמה המקומית, הכלל-ארצית, או הווירטואלית".
אנטישמיות

אירוע פרידה מחברנו מייק הרצוג לקראת יציאתו לתפקיד שגריר ישראל בארה"ב

פְּלוּרָלִיזם

משבטיות ללכידות

לכידות פנים־ישראלית היא, קרוב לוודאי, התרופה הטובה ביותר שבידינו להציע לקירוב לבבות עם אחינו שמעבר לים: לכידות יהודית.
פְּלוּרָלִיזם

ארה"ב מצאה עצמה שקועה עד צוואר בבוץ ובדם רק בגלל חזיונות אוטופיים על דמוקרטיה

20 שנה אחרי פיגועי ה- 11 בספטמבר, האמריקאים מעוניינים לפרוש בשקט מתפקיד השומר העולמי. זו מחשבה מובנת, אבל ספק אם היא יכולה להתממש.

ישראל ויהדות ארה"ב – לעצור רגע לפני התהום

שיקום היחסים עם הקהילה היהודית בארה"ב הוא קריטי. יש בכך אינטרס ישראלי מהמעלה הראשונה, אבל גם אינטרס ערכי של שיפור הלכידות היהודית והאחווה בין שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם.
דת ומדינה

כשחרדי עובד מאבד 5,400 שקל בחודש, אין סיכוי שיעבוד

בחירתם של כמחצית מהגברים החרדים לא לעבוד היא בחירה ערכית הנובעת גם מתמריץ כלכלי משמעותי. הסדרת הפטור לחרדים משירות צבאי לא תשיג דבר אם לא תלווה בצעדי מדיניות נוספים
דת ומדינה

הנפת דגל לבן

למרבה הפלא, חוק הגיוס שהממשלה מבקשת להעביר בכנסת מחליק בגרון הציבורי בלי השתנקות, אף לא כחכוח. בעבר, בעקבות חוקי גיוס, ממשלות נפלו, מפלגות קמו ופורקו, מאות אלפים הפגינו, בג"ץ הפעיל את נשק יום הדין – פסילה של חוקי הכנסת – יותר מאשר בכל נושא אחר. ואילו עכשיו, שקט מפתיע מקיר לקיר. החרדים שותקים למרות שמובילי החוק הם ליברמן ולפיד –…

הערכה שנתית 2021

ממשלת ישראל החדשה והעם היהודי ראש פרויקט: שמואל רוזנר משתתפים: אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג, שלום סולומון ואלד, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר, דן פפרמן, שוקי פרידמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, ידידיה שטרן, אדר שיבר

יחסיה המיוחדים של ישראל עם ארה"ב אינם תלויים אך ורק בחשבון קר של אינטרסים

לקח הנטישה של אפגניסטן מחייב לבחון אם אנו משמרים ביחסינו עם ארצות הברית את אותם יסודות שאינם תלויים בחולות נודדים של אינטרסים משתנים.
יהדות

מהפך בצלחת

מערך הכשרות של הרבנות בישראל נע בין אפשרות שהאוכל כשר במקרה הטוב, לאחיזת עיניים במקרים רבים אחרים. בין חוסר ארגון במקרה הטוב, לכאוס במקרים רבים אחרים. לצדו פועל ג'ונגל של בד"צים פרטיים שהם 'כפל מס-כשרות' שכולנו משלמים. רפורמת הכשרות שמקדם השר לשירותי דת מתן כהנא היא מהפכה בקנה מידה היסטורי בשוק הכשרות, ואם תמומש באופן מושכל, תיתן לצרכני הכשרות מזון…
יהדות
יהודי ארה"ב

יהודי ארה"ב: בין תודעת מיעוט לתודעת רוב

סקר "פיו" שפורסם לאחרונה (יהודים אמריקנים 2020), מציג הן שוני בולט בין מגזרים שונים של הקהילה היהודית-אמריקנית והן שינוי עמוק בזהות היהודית בקרב האורתודוקסים ותפיסתם לגבי מעמדם של היהודים בעולם.
יהודי ארה"ב
המזרח התיכון

על מנת להרתיע את איראן, יש לתת לישראל את פצצת הענק לפיצוח הבונקרים

הדרך הטובה ביותר להבטיח שאיראן לא תשיג את היכולת לייצר נשק גרעיני היא שארצות הברית תחזק את בעלת בריתה
המזרח התיכון
דת ומדינה

דרך האמצע שתאפשר לדולגופיאט להתחתן

על מדינת ישראל להכיר בשני מסלולים מקבילים: נישואים דתיים בצד ברית זוגיות חילונית. כך יהפוך דולגופיאט לאזרח שווה זכויות מבלי שתיקרע רקמת החברה המשותפת.
דת ומדינה

מייק הרצוג, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, מונה להיות השגריר הבא של ישראל בוושינגטון

מייק הרצוג, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, מונה להיות השגריר הבא של ישראל בוושינגטון. מייק הוא ללא ספק האיש הנכון, במקום הנכון, בזמן הנכון. תכונותיו האישיות והמקצועיות היו נכס עבור המכון ומכאן הצער שלנו על הפרידה, אך, כמובן, אנו שמחים וגאים על כך שמדינת ישראל תיוצג על ידו. הקריירה הצבאית של מייק ועבודתו, בשנים האחרונות, במכון שלנו כמו גם…
התפוצות

למרות הכותרות הקודרות, יהדות אמריקה הולכת וגדלה

עיקרים מהרצאתו של פרופ' לן סאקס שהתקיימה במסגרת דיון ב- JPPI ב13 יולי, 2021
התפוצות
ישראל

חדר משל עצמן

האם יתכן כי פסיקת בג"ץ תזכה לשבחים מצד חרדים ומצד ליבראלים כאחד? חוכמת השיפוט של חנן מלצר וחבריו אפשרה זאת השבוע. הדיון עסק בשאלה האם יש לאפשר לחרדים, כשמינית מהאוכלוסייה, ללמוד בהפרדה מגדרית באקדמיה. השאלה הנקודתית חשובה מעבר לגבולותיה משום שפסק הדין מסרטט מתאר של כללי ההתנהגות הראויים במרחב הציבורי המשותף שאותו חולקים כלל הישראלים עם החרדים, המתפקדים כ"תרבות שכנגד"…
ישראל
יחסי ישראל-תפוצות

האם עתידה של יהדות אירופה בסכנה?

האם הקרקע שעליה התפתחה רוב יהדות העולם – ומושגים כמו ליברליזם, זכויות אדם, לאומיות, ואף ציונות –  נשמטת תחת רגלנו?
יחסי ישראל-תפוצות
יהודים בגרמניה

האם יש עתיד ליהודי אירופה

האם הקרקע שעליה התפתחה רוב יהדות העולם – ומושגים כמו ליברליזם, זכויות אדם, לאומיות, ואף ציונות – נשמטת תחת רגלנו?
יהודים בגרמניה

"האמצע היהודי" בארה"ב: דלדול או שינוי?

הצגת שאלות לא נכונות עלולה להביא אותנו למסקנות שגויות בנוגע לעתידה של יהדות ארה"ב. הדרך שבה ניגשים לשאלה יכולה לשנות את התשובות המתקבלות לה. חשוב לזכור זאת כשמנסים לקבוע האם "יהדות האמצע" (The Jewish Middle) בארה"ב מידלדלת, והאם בני ובנות הדור הצעיר[1] מחוברים פחות לזהות היהודית שלהם בהשוואה לדורות הקודמים. זהו הנרטיב הרוֹֹוֵחַ בקרב חוקרים ואנשי מקצוע בארגונים היהודיים על…
זהות

מבט באמצעות ביג-דאטה: ניתוח ראשוני של 15 מיליון ציוצים של עוקבי AIPAC ו- J-Street

ממצאים עיקריים לעוקבים של איפא"ק וג'יי סטריט בטוויטר יש נטייה שווה לכלול בביוגרפיה האישית שלהם את המילה "יהודי". לעוקבים אחרי איפא"ק יש נטייה רבה יותר משמעותית לכלול גם את המילה "ישראל". בערך אותו שיעור של עוקבי איפא"ק (48.1%) ועוקבי ג'יי סטריט (39.5%) מזכירים את ישראל לפחות פעם אחת ב-200 הציוצים הקודמים שלהם. עוקבי ג'יי סטריט נוטים יותר מעוקבי איפא"ק להשתמש…
זהות
גיאופוליטיקה

איראן כאתגר למשולש היחסים ירושלים וושינגטון יהדות ארה"ב

Israel should focus on a quiet dialogue with the Biden administration, in which it will clarify its expectations and its positions on the diplomatic effort vis-à-vis Iran, while reserving the right to take action against the Iranian nuclear program
גיאופוליטיקה
יהודי ארה"ב

סקר פּיוּ (PEW) 2020 בהקשר הדמוגרפי ויהדות ארה"ב בהקשר היהודי העולמי

מחקרים השוואתיים מתאפיינים בהוספת תובנות המאפשרות איתור מגמות והבדלים בסיסיים, זיהוי דפוסים והפרכת תפיסות קיימות.
יהודי ארה"ב
יחסי ישראל והתפוצות

הבה נשוחח – דיון בעתידו של העם היהודי

לא זו בלבד שתרבות הוויכוח זוכה לכבוד בנוהג היהודי, אלא שהיא אף מקודשת. ידוע לנו כי הוויכוח אינו מחליש אותנו; להפך – הוא מחזק אותנו. אולם חוששני שכיום, זהו שיעור שעלינו ללמוד אותו מחדש". נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין, "Forward", 8 בפברואר 2021 השיח התלמודי מלמד אותנו כי שוב ורצוי שיהודים ישאלו שאלות. ההגדה של פסח מציגה שאלות, לפעמים בצורה…
יחסי ישראל והתפוצות

הצגת המחקר החדש של מכון פיו – אלן קופרמן

  מנהל תחום המחקר הדתי של מכון פיו – אלן קופרמן, מציג את עיקר ממצאי המחקר החדש של מכון פיו ומתמקד בקשר שבין הקבוצות השונות ביהדות התפוצות (צעירים, מבוגרים, רפורמים, אורתודוקסים, קונסרביטים ועוד) לישראל ובדרכים השונות בהן הוא מתבטא.

ד"ר שוקי פרידמן

ד"ר פרידמן הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים במרכז האקדמי פרס. שימש מזכיר ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון, יו“ר ועדת הסנקציות נגד איראן בישראל וראש תחום משפט בינלאומי במשרד ראש הממשלה. תחומי מומחיות: יחסי דת ומדינה, תהליכי הדתה, יחסי חילונים־דתיים־חרדים, תעסוקת חרדים, תקציב הביטחון, המשפט המוסלמי, המשפט הבינלאומי, BDS.
יהודי ארה"ב

ההחמצה של דו"ח פיו

כאשר נודע לי על פרסום מחקר "פיו" משנת 2020 אודות יהדות ארה"ב, צפו ועלו במוחי זכרונות משנת 2011. שימשתי אז כמנכ"ל הפדרציה היהודית של ניו יורק, ופרסמנו את ממצאי המחקר מאותה שנה של הפדרציה אודות הקהילה היהודית של ניו יורק. המחקר זכה לשבחים רבים – עניין נדיר למדי, לנוכח המלחמות על המתודולוגיה, הפורצות בדרך כלל בעקבות פרסומם של מחקרים מסוג…
יהודי ארה"ב
ישראל

הכפתור האדום של מלחמת הרשויות

המשפט והפוליטיקה בישראל נמצאים זה מכבר במגמת התנגשות חזיתית. הרשות השופטת מבקשת לרסן את פעולת הרשויות האחרות, המבצעת והמחוקקת, מתוך אחריותה לשמירה על שלטון החוק. מנגד, הרשויות האחרות מבקשות להשתחרר מהרסן, בטענה שהן נבחרות וייצוגיות ולכן מבטאות את רצון העם בדרך דמוקרטית. פסיקת בג"ץ מאתמול היא ציון דרך נוסף, דרמטי במיוחד, במאבק בין הרשויות. הנושא הקונקרטי שנדון הוא בגדר אורווה…
ישראל
התפוצות

סקר פיו: זהות יהודית והקשר לישראל

שאלת אופי היחסים בין ישראל לתפוצות והעמקתה של התופעה המכונה ״ התרחקות״ עולה תדיר על סדר היום הציבורי. הנתונים החדשים של מכון פיו (יהדות אמריקה 2020) מאפשרים הצצה מעמיקה למצב בנקודת הזמן הנוכחית, ובחינה של השאלה האם וכיצד משתנה מערכת היחסים בין שתי הקהילות היהודיות הגדולות ביותר בעולם – ישראל וארה"ב. ההבדל המשמעותי ביותר בין הנתונים שהתפרסמו השבוע לנתוני עבר…
התפוצות

רק לנסיון, אפשר למחוק

יהודי ארה"ב

אחת, שתיים או שלוש זהויות יהודיות ביהדות אמריקה?

Credit: pio3/Shutterstock.com דו"ח "פיו" שפורסם לאחרונה, "יהודים אמריקנים בשנת 2020", מצביע על מציאות מעט מדאיגה ביהדות ארה"ב: בשולי הקהילה היהודית מתפתחות שתי תופעות קוטביות של יהודיוּת ושל זהות יהודית. הן ניכרות בעיקר בקבוצות גיל צעירות, ונעשות משמעותיות יותר עם הזמן. לשתיהן אופי שונה במובהק מזה של הזהות היהודית-אמריקנית במאה ה-20. שתי הצורות הן: 1) זהות יהודית אורתודוקסית, ו-2) "יהודים ללא…
יהודי ארה"ב
יהודי ארה"ב

יהודי ארה״ב וישראל: מעבר למסך הטלוויזיה

על פי סקר פיו החדש רוב יהודי ארה״ב דואגים לישראל ואף חשים חיבור אליה. עם זאת, כמעט מחצית מהם כלל או כמעט לא יודעים דבר על תנועת ה- BDS, תנועת החרם המנהלת קרב תודעתי בינלאומי כנגד מדינת ישראל. מחקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי, מצביע על גשר אפשרי אחד, בין פערי הידע והקירבה שבלב. סקר פיו החדש מספק נתונים…
יהודי ארה"ב
גיאופוליטיקה

שאלת עזה

עם שוך אבק המערכה בעזה, נדרשת ישראל לתהליך עמוק של הפקת לקחים.
גיאופוליטיקה
ישראל

״מאורעות תשפ״א״ של ערביי ישראל והשלכותיהן

במהלך חודש מאי 2021 התמודדה ישראל עם עימות אלים בשתי חזיתות עיקריות שהמשותף להן הוא ההקשר הרחב של יחסי יהודים וערבים במרחב הישראלי-פלשתיני: החזית האחת – מול ארגון חמאס בעזה, שירה יותר מארבעת אלפים רקטות על ערים בישראל. החזית השנייה – אירועים אלימים מסוגים שונים בתוך ישראל (כולל במזרח ירושלים), שכללו הפגנות, התפרעויות, שריפת רכוש, השלכת בקבוקי תבערה ואבנים, התנגחות…
ישראל
יהודי ארה"ב

יהודים אמריקנים בשנת 2020

מרכז המחקר פיו יהודים אמריקנים בשנת 2020 יהודי ארה”ב מעורבים תרבותית, הולכים ונִהְיִים מגוונים יותר ויותר, מקוטבים פוליטית, ומודאגים מאנטישמיות מסמך זה הוא תרגום מלא לעברית של פרק התמצית במחקר של מכון פיו Jewish Americans in 2020.1 התרגום נעשה על ידי המכון למדיניות העם היהודי בהסכמת מכון פיו אך ללא פיקוחו. האחריות על איכות התרגום היא של המכון למדיניות העם…
יהודי ארה"ב
יהודי ארה"ב

מה השתנה עם הזרמים היהודיים באמריקה? לא למעט בקרב הצעירים

מה אומר מחקר פיו החדש על יהדות אמריקה על מצב הזרמים היהודיים ומה התחדש מאז המחקר האחרון שנערך ב-2013? לא הרבה, למעט בקרב הצעירים. בדור הצעיר, יש תזוזות מענייניות ששווה לשים אליהן לב – תהליכים מבניים שעשויים להשפיע על הקהילה בעתיד. הנה שני דגשים. הראשון – בקרב יהודים מתחת לגיל 30 יש יותר אורתודוקסים ויותר יהודים שאינם משתייכים לאף זרם…
יהודי ארה"ב
גיאופוליטיקה

לסיכום העימות – הנחות אסטרטגיות שזועקות לבחינה מחודשת

גיאופוליטיקה
יהודי ארה"ב

המחנה היהודי של התשעה אחוז

יש הרבה נתונים במחקר החדש של מכון פיו, חלקם מופיעים בכותרת, ויככבו בכל כותרת, חלקם נסתרים, נחבאים. לעיתים קרובות הם החשובים באמת, המעניינים באמת. הנה, הצעה לעיון באחד מהם, שעיקרו בחינה של הסוקרים את מידת הקשר שבין יהודים לבין יהודים אחרים. כמובן, כמו בכל סקר על יהודים באמריקה, נבחן הקשר לישראל. זה חשוב, אבל לא הדבר היחיד שחשוב. חשובה גם…
יהודי ארה"ב

תנו את הכוח לוועדת החקירה

עוצמת אסון מירון – שלא היה כדוגמתו בחיינו האזחרים – עוררה דרישה להקמה של ועדת חקירה ממלכית. מה אמורה הועדה לחקור? מאז נחקק חוק ועדת חקירה, משך למעלה מיובל, הוקדמו בישראל 18 ועדות חקירה ממלכיות. כיהנתי כחבר באחרונה שבהן, בראשות השופט מצא, אשר חקרה את טיפול המדינה במפונים מגוש קטיף ומצפון השומרון. לוועדות חקירה ממלכיות הד תקשורתי רחב, והציבור הישראלי…
חרדים

שנת הקורונה, האמנם שנה של העמקת הקיטוב?

Credit: Alex Eidelman / Shutterstock.com
חרדים
תַרְבּוּת

פרויקט משפחות יהודיות

השנה האחרונה היתה שנת הטלוויזיה. הסגרים, הבידוד החברתי והזמן הפנוי העודף, חיזקו את המדיום שגם כך זכה לעדנה בשנים האחרונות. ובעידן הטלוויזיה, בשנת הטלויזיה, היתה זו גם שעתו היפה של הערוץ הציבורי החדש (יחסית) כאן 11 בישראל. בטקס פרסי הטלוויזיה שהתקיים החודש, גרף כאן 11 33 פרסים והותיר את ערוצי השידור האחרים הרחק מאחור. על רקע הוויכוחים אודות הצדקתו של…
תַרְבּוּת

משבר האקלים והשאלה היהודית

למרות כל המשותף ביניהם, החוויה היהודית של יהודי ישראל שונה במידה רבה מן החוויה היהודית של יהודי התפוצות. לא תמיד קיימת זהות בין תחומי העניין והאינטרסים של שתי הקבוצות, ויש ביניהן לא מעט מחלוקות, גם על ערכים וגם על דרכי פעולה. למי שדואג לעתיד העם היהודי, הבנה מעמיקה של המתחים הללו, וחיפוש אחר דרכים למיגורם, או לפחות להחלשתם, מהווה אתגר…

מארק וילף

מארק וילף- יו"ר חבר הנאמנים של JFNA. בעבר כיהן כיו"ר הקבינט הארצי למנהיגות צעירה של UJC וכנשיא הפדרציה היהודית בניו ג'רזי. לאחרונה עמד בראש היוזמה הלאומית של JFNA העוסקת ברווחת ניצולי שואה נזקקים בארה"ב. מר וילף הינו עורך דין ושותף בחברה לפיתוח נדל"ן Garden Homes , והבעלים/ הנשיא של NFL's Minnesota Vikings.בעל תואר במשפטים מאוניברסיטת ניו יורק.כבן לניצולי שואה, מארק…

איילת נחמיאס-ורבין

איילת נחמיאס היא יו"ר מכון היצוא. בעבר כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה. נחמיאס – ורבין היא עורכת דין בהכשרתה. בעלת תואר ראשון במשפטים מטעם האוניברסיטה העברית ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. נשואה ואם ל-3 ילדים.

ג'פרי ר. סולומון

ד"ר ג'פרי ר. סולומון הוא היועץ הבכיר של צ'סברו השקעות, של משפחת צ'רלס ברונפמן. במשך שני עשורים הוא היה נשיא הפילנתרופיות אנדראה וצ'ארלס ברונפמן, קבוצת קרנות שפעלה בקנדה, ישראל וארצות הברית. כיום הוא יושב בדירקטוריון קרן ג'ים ג'וזף (בה הוא משמש כמזכיר), קרנות KIND ו וקרן משפחת לובצקי.כיהן כיו"'ר Leading Edge- ארגון שמטרתו לרכוש כישרונות ושימורם בקהילה היהודית, ומכהן כיום…

מייקל סיגל

מייקל סיגל הוא חבר מועצת הנאמנים של הסוכנות היהודית מאז 2012 וכיהן כיו"ר מועצת הנאמנים משנת 2017 עד לשנת 2022. בעבר שימש כיו"ר דירקטוריון החברה הכלכלית לישראל, כיו"ר הפדרציה היהודית של קליבלנד ויו"ר הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה.

אריקה רודין-לוריא

אריקה רודין-לוריא היא נשיאת הפדרציה היהודית של קליבלנד. קודם לכן שימשה כסגנית יו"ר הפדרציה והייתה אחראית על התכנון האסטרטגי, פיתוח הקהילה, והתקציבים של הפדרציה. היא בעלת תואר ראשון בממשל מאוניברסיטת ברנדייס ותואר השני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת קולומביה. מתגוררת באוהיו, נשואה ואם ל-2.

גארי רוזנבלאט

גארי רוזנבלט שימש כעורך והמוציא לאור של ה-Jewish Week בניו יורק במשך 26 שנה. לפני כן היה עורך ה-Jewish Times במשך 19 שנים. הוא ממשיך לכתוב את הטור שלו “Between The Lines" ב- garyroseblatt.substack.com

לוני נסטיר

לוני נסטיר- מכהן כנשיא מנכ"ל הפדרציה היהודית בשיקגו. 2005-2019 כיהן כמנהל האזורי של הליגה נגד השמצה באזור שיקגו. נסטיר הוביל יוזמות למאבק באנטישמיות ובכל סוגי הגזענות. כיהן כמנהל אזורי של ADL , והוביל את יישום התוכנית האסטרטגית שלה. לפני כהונתו ב- ADL שימש נסאטיר כמנהל מחלקת הסיוע הציבורי באילינוי האגף לאכיפת מזונות ילדים. נסאטיר עבד עם הממשלה הפדרלית, האסיפה הכללית…

לינדה מירלס

לינדה מירלס היא יו"ר חברת ההשקעות Key Corporation. לינדה היא חברה פעילה בקהילה היהודית בניו יורק ובעבר כיהנה כיו"ר הפדרציה היהודית בניו יורק. היא ילידת דרום אפריקה, בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית בהצטיינות מאוניברסיטת יוהנסבורג ותואר שני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת וושינגטון.      

דניאל ליברנט

דניאל ליברנט הוא חבר כבוד בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית וחבר בקבינט המגבית העולמית של קרן היסוד. כמו כן, הוא פעיל מרכזי בשותפות אשכול-מקסיקו של הסוכנות היהודית. בעבר כיהן כיו"ר חבר הנאמנים העולמי של קרן היסוד מקסיקו והיה חבר ברשות המשותפת לחינוך יהודי ציוני של הסוכנות היהודית, חבר במועצת המנהלים של רשות החינוך במקסיקו וחבר המנהלים של בית התפוצות.

שרה ג'נסטיל

ד"ר שרה ג'נסטיל היא פסיכולוגית קלינית. לג'נסטיל תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת דרום קליפורניה, תואר שני מהיברו יוניון קולג' ותואר דוקטור בפסיכולוגיה קלינית. בעבר הייתה יועצת לשמעון פרס וכיהנה כחברת מועצת עיריית מבשרת ציון ובהמשך כסגנית ראש המועצה. כפסיכולוגית, עובדת גנסטיל עם משרד הביטחון ומסייעת למשפחות שכולות וכן היא עובדת עם הביטוח הלאומי בסיוע לנפגעי טרור. ג'נסטיל נשואה, אמא ל-3…

ראלף גרסון

ראלף גרסון- מכהן כיו"ר הדירקטוריון לשעבר של חברת Guardian Industries Corp. כיום הוא משמש כגזבר, כיו"ר ועדת ההשקעות ומנהל קרן וויליאם דוידסון. מר גרסון הוא גם משקיע פרטי. בין השנים 1990-2011 כיהן מר גרסון כסגן נשיא, נשיא ומנכ"ל Guardian Industries Corp. בשנת 1988 היה מר גרסון שותף במשרד עורכי הדין Akin, Gump, Strauss, Hauer & Feld בוושינגטון .בין השנים 1983…

ג'ון פישל

ג'ון פישל- מאז 2010 משמש כמנהל קרן דיאן וגילפורד גלזר בלוס אנג'לס. הקריירה שלו בשירות הקהילה היהודית נמשכה למעלה מ- 40 שנה. בעבר כיהן כמנהל בפדרציה היהודית במונטריאול ובהמשך בפדרציה היהודית בלוס אנג'לס במשך למעלה מ- 18 שנה. מר פישל מגלה עניין רב במערכת היחסים בין הקהילות היהודיות בצפון אמריקה לישראל.

שיבי גרינפלד

ד"ר שיבי גרינפילד הוא משנה למנכ"ל בסוכנות היהודית לישראל ואחראי על האסטרטגיה, התכנון וההערכה של פעילות הארגון ברחבי העולם. הוא בעל תואר ראשון ושני בפילוסופיה פוליטית ובכלכלה מהאוניברסיטה העברית ובעל תואר דוקטור בתיאוריה פוליטית מאוניברסיטת אוקספורד.

אריק פינגרהוט

אריק פינגרהוט הוא הנשיא והמנכ"ל של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA). לפני מינויו ב-JFNA, שימש כנשיא של ארגון הלל. קודם לכן כיהן כנשיא מועצת המנהלים של אוניברסיטת אוהיו. מ-1997 עד 2006, כיהן פינגרהוט כסנאטור במדינת אוהיו. בשנת 2004, הוא היה מועמד המפלגה הדמוקרטית לסנאט האמריקני. פינגרהוט הוא דוקטור למשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת סטנפורד ותואר ראשון מאוניברסיטת נורת'ווסטרן.

אנטישמיות והשפעתה על זהות יהודית

אסתר דומיניסיני

סנדי בקלור

סנדי בקלור, שימש בתפקידים רבים ברחבי העולם היהודי. הוא כיהן כנשיא הפדרציה היהודית של מחוז פאלם ביץ' ובעבר שימש כיושב ראש וועדת ההתחדשות היהודית של ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. בקלור נשוי לארלין קאופמן, תומכת ותיקה ומנהיגה הן של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה והן של הסוכנות היהודית.

אמירה אהרונוביץ'

אמירה אהרונוביץ' היא מנכ"לית הסוכנות היהודית, והיא האישה הראשונה המשמשת בתפקיד זה. אהרונוביץ' החלה את דרכה בסוכנות היהודית בשנת 1994 וניהלה אזורי שותפויות עם קהילות בתפוצות, הייתה מנהלת תקצוב וכספים, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון, סמנכ"לית תפעול ומשנה למנכ"ל הסוכנות היהודית. בעלת תואר ראשון ותואר שני במנהל עסקים מהמסלול האקדמי המכללה למנהל ובוגרת בית הספר למנהיגות חינוכית של קרן מנדל. אהרונוביץ' היא…
זהות

הציונות הדתית: נתונים חדשים ותובנות מעודכנות

מה מחבר את סמוטריץ', סילמן, בנט, תמנו-שטה ושטרן? הציונות הדתית: נתונים חדשים ותובנות מעודכנות פתיחה שמואל רוזנר, המכון למדיניות העם היהודי הצגת נתונים אריאל פינקלשטיין, מחבר הספר החברה הדתית לאומית בנתונים תגובות שמואל שטח, נאמני תורה ועבודה עפרה לקס, עתון בשבע אפרת שפירה רוזנברג, קולך דיון בהשתתפות הקהל סיכום: פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי
זהות

הזדמנות לחיסול מונופול הסלולר הכשר

ביום שני החליט בית המשפט למנות מפרק לעמותת 'ועדת הרבנים לענייני תקשורת' השולטת ביד ברזל מונופוליסטית שנים ארוכות במעל לחצי מיליון משתמשי סלולר חרדים. פירוק העמותה הוא הזדמנות של ממש לשנות את השוק המעוות הזה באופן משמעותי, ולאפשר לחרדים שמבקשים סינון תכנים, לבחור את הספקים ומידת הסינון הרצויה להם. זוהי גם הזדמנות לשבירת המונופול הדורסני של ועדת הרבנים ויצירת תחרות…

מה מחבר את סמוטריץ', סילמן, בנט, תמנו-שטה ושטרן?

הזמנה לאירוע משותף של המכון למדיניות העם היהודי ונאמני תורה ועבודה מה מחבר את סמוטריץ', סילמן, בנט, תמנו-שטה ושטרן? הציונות הדתית: נתונים חדשים ותובנות מעודכנות יום שלישי, 27 באפריל 20:30 (ארוע דיגיטלי) פתיחה שמואל רוזנר, המכון למדיניות העם היהודי הצגת נתונים אריאל פינקלשטיין, מחבר הספר החברה הדתית לאומית בנתונים תגובות שמואל שטח,  נאמני תורה ועבודה עפרה לקס, עתונאית, בשבע אפרת…
חינוך

תמיכה בישראל וחינוך אודות ישראל: ההנהגה חייבת לקבל החלטה

המיזוג שבין תמיכה בישראל לבין חינוך אודות ישראל גרם לכך שמספרים גדלים והולכים של יהודים אמריקנים אינם מקבלים הכנה מספקת הכנה להבין ולהתמודד עם מורכבותה של ישראל כיום.
חינוך
ישראל

"כבודו"

"כבודו" מכונה בית המשפט; "כבודו" מכונה גם נשיא המדינה. חדשות היום נעות על הציר שבין שני בעלי הדרת הכבוד הללו: בית המשפט, שבו מתנהל משפט ראש הממשלה, ובית הנשיא, שבו מתנהל הדיון על הענקת המנדט להרכבת הממשלה הבאה. אסור לקשור בין שני ההליכים: ההליך המשפטי אמור להתנהל בצורה מקצועית ועניינית, כך שזהות הנאשם לא תשפיע כהוא זה, לא לקולא ולא…
ישראל
יהדות ישראלית

מדד הפלורליזם 2021: מעגלי לכידות ומחלוקת

עורכים: נח סלפקוב, שמואל רוזנר
יהדות ישראלית
אנטישמיות

יום הזיכרון לשואה

Credit: Tulio Bertorini, CC BY-SA 2.0
אנטישמיות
בחירות

הבחירות בישראל – לקחים ראשונים

את הבחירות שהסתיימו זה עתה בישראל, כמו כל מערכת בחירות, אפשר לבחון ברמה הטקטית, קצרת הטווח, וברמה של בחינת מגמות ארוכות טווח. ברמה הטקטית, הבחירות לא הובילו לניצחון חד משמעי של אף אחד מהמחנות הפוליטיים. מצב זה עלול להוביל את ישראל לבחירות חמישיות, ולחילופין להקמה של ממשלה שאינה קוהרנטית מבחינה אידאולוגית, שסיכוייה להחזיק מעמד לאורך זמן אינם נראים גדולים. בשורה…
בחירות
ישראל

מחלת הפיצול

הלכידות הישראלית נפרמת והולכת. בעבר, בזמן משברים קיומיים כגון מלחמות והתקפות טרור, ידעו הישראלים לתפקד יחדיו מתוך סולידאריות שהתגברה על מחלוקות עומק. מגיפת הקורונה, שהפילה קורבנות רבים מאלו שנפלו בכל אחת ממלחמות ישראל, לא הפעילה את אינסטינקט האחדות הישראלי; אדרבא היא חידדה את המפריד ביננו. התפרקות ה"אנחנו" הישראלי מומחשת במערכת הבחירות הנוכחית. ריבוי הרשימות שייכנסו לכנסת הבאה – תיבת הפתקים…
ישראל
חרדים

החרדים: מה שהיה הוא לא מה שיהיה

המרכזיות של החרדים בהוויה הישראלית היא התפתחות מפתיעה: עם קום המדינה הקהילה החרדית בישראל מנתה קומץ קטן, שעיקרו בני היישוב הישן ומעט עולים, פליטי חרב משואת אירופה.
חרדים
בחירות

ישראל זקוקה למנהיגים "נאיבים" מסוגו של שמעון פרס

שני נושאים קיומיים לא נמצאים על סדר יומה של מערכת הבחירות בישראל. את משבר האקלים מפקיד הבוחר הישראלי בידי מנהיגים זרים ואת הסכנות בהיעדר שלום עם הפלסטינים הוא מניח למנהיגיו לטאטא
בחירות
זהות

מרות ועד רות

לפני מספר חודשים נפטרו בזו אחר זו שתי נשים מעוררות השראה ויוצאות דופן. לשתי הנשים הללו קראו רות ושתיהן היו יהודיות. שתיהן גם היו משפטניות מבריקות ולוחמות צדק בלתי נלאות. ובעיקר, הן היו נשים חזקות שמעולם לא הניחו למגדר שלהן להותיר אותן מאחור. אמנם הן חיו הרחק זו מזו, משני עברי האוקיאנוס, אך במבט משווה צצים קווי דמיון ותכונות משותפות.…
זהות

בג"ץ שוב מוציא את ערמוני דת ומדינה מהאש

15 שנים חיכה בג"ץ עד שהכריע כי גיור רפורמי וקונסרבטיבי שנערך בישראל יקנה את הזכות לשבות, כלומר לעליה לישראל. בשנים האלו הוא כמעט התחנן בפני הכנסת שתכריע בנושא בעצמה, עד שנואש ופסק צפוי וכמעט מתבקשת. לח"כים, שאת מלאכתם התרשלו מלעשות, לקח חמש דקות לזרוק אבנים על בג"ץ. לדבריהם, בגרסה כזו או אחרת, ביהמ"ש העליון שוב נטל לעצמו את החופש להתערב…
התפוצות

אתגר הגיור

בית המשפט העליון הכיר בתוקפם של גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנערכים בישראל לצורך מתן אזרחות על פי חוק השבות. המערכת הפוליטית גועשת סביב הנושא – המחנות הידועים מראש אינם מהססים לנקוט במילים הקשות ביותר – אך אסור לטעות: בהתבסס על תקדימים משפטיים שפותחו במשך יובל שנים, לבית המשפט כמעט ולא היה שיקול דעת. התוצאה התחייבה כמעט באופן מתמטי ראשית, ישראל, כמדינה…
התפוצות
התפוצות

הקהילה היהודית בתפוצות בעידן שאחרי הקורונה

בתקופת מגפת הקורונה חלו שינויים מפליגים באופן שבו יהודים מממשים את יהדותם. בהינתן האפשרות שלא תהה חזרה לשגרה של טרום המגפה, יש להתניע סדרת צעדים שיאפשרו לעם היהודי בתפוצות להיערך להשפעות של שינויים אלה ואף להפכם להזדמנות המאפשרת התחדשות וצמיחה. בתקופת מגפת הקורונה חלו שינויים מפליגים באופן שבו יהודים מממשים את יהדותם. באופן טבעי, מצב משברי מעין זה מעורר שאיפה,…
התפוצות
ישראל

בעיות המדידה בימי מגפת הקורונה

בשעת פרסום שורות אלה, מספר המתים במדינת ישראל בגלל מגפת הקורונה יתקרב ל-6000, כמספר הקורבנות בחברה האזרחית ובשורות הצבא במלחמת העצמאות. וועדת חקירה על דרכי הניהול של מגפת נגיף ה-covid19 בישראל בוודאי תוקם על ידי הממשלה הבאה, ואם לא על ידה, על ידי אחת הממשלות שתבואנה אחריה בשנים הבאות. וגם אם זה לא יקרה, אז בביטחון מלא ניתן לקבוע שבדיקה…
ישראל
גיאופוליטיקה

שינויי האקלים, ישראל והעם היהודי

גדעון בכר, שגריר מיוחד לענייני אקלים במשרד החוץ: משבר האקלים יוצר מחסור במים ובמזון, והוא מהווה איום ממשי על ביטחונן וכלכלתן של מדינות המזרח התיכון. Credit: Government Press Office "השפעת המשבר האקלימי צפויה להחריף ולפגוע משמעותית במדינות רבות. שינויי האקלים אינם פוסחים על המזרח התיכון. טוב תעשה מדינת ישראל אם תיזום שיתופי פעולה אזוריים למניעת המשבר״. כך אמר גדעון בכר,…
גיאופוליטיקה
חרדים

למה אנחנו אוהבים את שטיסל, ולא ממש את החרדים?

העונה ה-3 של שטיסל עלתה לשידור בישראל בימי הקורונה. ימי שנאה וזעם ציבורי גובר כלפי הציבור החרדי. האם כפי שאנו נפתחים אל הדמויות בשטיסל, אנו מסוגלים כחברה להכיל ולקבל את החרדים גם במציאות?
חרדים
יְצִירָתִיוּת

יצירתיות יהודית לאורך ההיסטוריה – ומה באשר לעידן הקורונה

יצירתיות משמעה שינוי וחדשנות, יצירת מוצרים ורעיונות חדשים. בתקופה המודרנית התפרצה ונפוצה היצירתיות היהודית כאשר הסתיימה האפליה, אולם יצירתיות היתה קיימת אפילו בתקופת התנ"ך. חרדה, חינוך, השקפות רב-תרבותיות הם מנועים (drivers) של יצירתיות. מגיפת הקורונה ואנטישמיות מגבירות כיום את החרדה, ולכן יש סבירות לכך שהן יגבירו את היצירתיות היהודית. יצירתיות מהי? למשבר הקורונה עשויות להיות תוצאות משמעותיות מאוד, מחוללות שינויים…
יְצִירָתִיוּת

הנשיא ביידן והסדר העולמי – השלכות על ישראל והעם היהודי

שנות כהונת טראמפ העצימו את תהליך השחיקה בהשפעתו של האתוס הליברלי-דמוקרטי על הסדר העולמי ומוסדותיו. עד כמה המטוטלת תיטה בכיוון ההפוך עתה בעקבות תבוסתו? מוקדם לומר
יהודי ארה"ב

ההסתערות ההמונית על גבעת הקפיטול וכניסת ממשל חדש: השלכות לישראל ולעם היהודי

מבוא ב-6 בינואר 2021, במהלך הפגנה בעד הנשיא היוצא טראמפ, שעילתה היתה נעוצה בהאשמה כי תוצאות הבחירות זויפו לטובת המועמד הדמוקרטי, ג'ו ביידן, הסתערו מפגיני ימין על בניין הקפיטול בוושינגטון. במהלך ההפגנה, חלק מהמפגינים פרצו לתוך בניין הקונגרס, התעמתו באלימות עם שוטרים, פרצו למשרדים של חברי קונגרס והרסו רכוש, עד שנהדפו ע"י כוחות משטרה. כעבור שבועיים, ב-20 בינואר, הושבע ג'ו…
יהודי ארה"ב

פרופ' ידידיה שטרן

פרופ' שטרן הוא נשיא המכון למדיניות העם היהודי ופרופ' מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר ישיבת ההסדר 'כרם ביבנה' (1973-1978); בעל תואר במשפטים (בהצטיינות יתירה) מאוניברסיטת בר-אילן (1982) ותואר שלישי מאוניברסיטת Harvard בתחום המשפט העסקי (1986). שטרן כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים בבר-אילן (1994-1998) וכעמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה (1989-2000) ובמשך עשור היה סגן נשיא למחקר במכון זה. תחומי התמחותו…

בין חפות להחפה

תופעת טבע מוזרה הקרויה "החפה" מתרחשת מעת לעת כאשר להקות גדולות של לווייתנים מסתערות על החוף ומאות מהם מתאבדים יחדיו. חברי הכנסת שלנו מתקנאים בלווייתנים וגם הם ביצעו "החפה", כאשר הצביעו בעד הקדמת מועד התפוגה של הכנסת בטרם עבר שליש מתקופת כהונתה. הכנסת פיזרה עצמה לדעת ואנו נתדרדר למערכת בחירות רביעית תוך שנתיים. מה פשר העניין? חיינו האישיים והלאומיים נלקחו…

שיח האוטונומיות מסוכן לקיומנו כחברה

החילונים בתל אביב, החרדים בירושלים, הימנים בשטחים וכן הלאה. מעבר לחוסר ההיתכנות המעשית של הרעיון הזה, עצם הדיון בו מסוכן. שיח האוטונומיות חסר התוחלת רק נותן רוח גבית לשבטיות הישראלית. במקומו, דרוש לחברה הישראלית תהליך של איחוי וגישור. זו הדרך היחידה לקיום הישראלי. גם טרם ימי הקורונה, החברה הישראלית הייתה שסועה. מאבקי דת ומדינה, שבטיות, רדיקליזציה של חלקים ממנה –…

המשטרה אינה אויב העם

המשטרה הפכה לשק החבטות של החברה הישראלית. לא חולף יום בלי "תמונות קשות" בתקשורת או ברשתות החברתיות של "שוטרים מכים" וגינויים על אלימות המשטרה מפוליטיקאים במגזר "המותקף". הטרנד הזה רע ומסוכן. במציאות המוטרפת של ימי הקורונה, גם עבודת המשטרה לא נורמלית; שוטרים נאלצים להפסיק תפילות והפגנות. כשהם עושים את זה הם משרתי העם והמאבק בקורונה, ולא אויבי העם. זה לא…

ג’וש שוורץ

חשבון אכזרי

התנהגות (חלק מ)החרדים בעת האחרונה איננה מובנת. מה עולה בדעתו של האדמו"ר מבעלז שמכנס את חסידיו באלפיהם, בניגוד להוראות, כשמלאך המוות מרקד בחצריו ואוסף אל חיקו כמה וכמה מהחסידים? הלב נשבר למראה נער בעלזאי שיושב שבעה לבדו, כיוון שאביו, סבו ודודו נדבקו והלכו לבית עולמם. לכאורה הם היו יכולים להיות אתנו לו החליט האדמו"ר להילחם בנגיף. כיצד מעיזים אלפי חסידים…

צבא של תשעה מיליון

חשוב להתחיל בעיקר: הנהגת המדינה הפסיקה להיות רלוונטית למלחמה בקורונה. לא זה הזמן לנתח את הסיבות לכך ולהטיל אשמה. זו הסטת אנרגיות מהחזית האמיתית. ברור גם כי קיימת חובה אזרחית עליונה לציית לכל הנחייה של ההנהגה הנבחרת. אך ההצלחה או הכישלון במלחמה שוב אינם תלויים בהנהגה אלא בי ובך – כל אחד ואחת מאתנו, האזרחים. קיימת סבירות גבוהה שבעתיד המידי,…

הזמנה לאירוע על מצב העם היהודי: הערכה שנתית

מצב העם היהודי: הערכה שנתית בהשתתפות אבינועם בר יוסף, אבי גיל, שמואל רוזנר וגיתית לוי פז. יום חמישי 24.9 בשעה 5 אחר הצהריים. האירוע פתוח לציבור בזום: Meeting ID: 896 3797 5303 Passcode: 707736 bit.ly/AA2020H

מפוליטיקה למלחמת דת

בתקופה האחרונה אנחנו עדים לתופעה משונה. עמדות פוליטיות, תפיסות עולם אידיאולוגיות, תמיכה בראש הממשלה או התנגדות לו, כולן עברו המרה והפכו לאמונות דתיות. למפלגות החרדיות הוותיקות נוספו חרדים חדשים. חלקם חרדים לחילוניותם, אחרים חרדים לשנאתם לנתניהו, ואחרים לאמונתם שהקורונה 'שפעת עם יחסי ציבור טובים'. בהתאם, הוויכוח הפוליטי בישראל לובש אופי של מלחמת דת. לדת יש  היבטים חיוביים, אבל מלחמות דת,…

הקורונה והמחלוקת הישראלית

הנגיף הערמומי עיוור לזהויות שמפרידות בינינו. הוא תוקף את כל מי שלא שומר מרחק מזולתו בין אם הדבר מתבצע בבר טרנדי, בבית כנסת שמרני, בחתונה צבעונית או בטיסה טרנס-אטלנטית. לפיכך, לכאורה, ההתמודדות עם הנגיף אמורה להיות גם היא עיוורת לזהויות, אך זו טעות: המלחמה בנגיף אמנם מבוססת על ידע רפואי מקצועי, אך היא, כמו כל עניין ציבורי אחר, עניין להכרעה…

הערכה שנתית 2020

תש"פ | 2020

השבטיות הישראלית מסוכנת לנו

"בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה". כמו שההתנהלות הישראלית נראית לעת עתה אנחנו שבים לתקופת השופטים. שבטים שבטים וכאוס. זה רע בימים רגילים. בתקופת הקורונה התוצאה היא אובדן חיי אדם. לקורונה יימצא חיסון, אבל השבטיות הישראלית לא תעלם מאליה. אם החברה הישראלית לא תשכיל לפורר את השבטיות ולמצוא מכנה משותף ממלכתי לקיום במדינת ישראל היא תתפורר. בראשית…

אמונה או מניעים פוליטיים?

הנסיעה לאומן הפכה להיות הנושא החם של פוליטיקת הקורונה בימים האחרונים. אחרי התבטאות אומללה של מוביל המאבק בקורונה, פרופ' רוני גמזו, הפוליטיקאים החרדים קידשו מלחמה על זכות החסידים להשתטח על ציון קברו של רבי נחמן מברסלב. פוליטיקאים מימין ומשמאל, מהקואליציה ומהאופוזיציה הצטרפו לתגרה כשכל צד מנסה לגרד קצת רלוונטיות וסימפטיה על גבם של החסידים המבקשים, מתוך כנות האמונה, לממש את…

לצאת לרחובות ולצעוק: 'לא' לטירוף הבחירות

מערכת בחירות רביעית בשנתיים תהיה הרסנית. הסיטואציה הזו מטילה על הפוליטיקאים מן השורה, בכל מפלגות הממשלה, אחריות אישית למנוע את הבחירות. אם לא יעשו כן, ישראל תיגרר לחצי שנה נוספת של כאוס שלטוני וחברתי והמחירים שנשלם עליהן, בכסף ובחיי אדם יהיה גבוה מאוד. רוב הישראלים, שמתנגדים לבחירות, חייבים להשמיע את הקול שלהם באופן ברור ולמנוע את הטעות הטרגית הזו. כמעט…

לעצור על סף תהום

הקורונה מוכיחה עד כמה קרום הנורמליות של החיים דק. איך העולם המוכר לנו יכול להשתנות באבחה. איך מראית העין של חברה נורמלית ומתפקדת מתבררת לפתע כקליפה דקה. המערבולת המטורללת של השבועות האחרונים מרעידה את יסודות החברה. אם ייקרע קרום הנורמליות עלולה ישראל להפוך לכיב מדמם נוסף במזרח התיכון. יש רק דרך אחת למנוע את זה – אחריות אזרחית אישית. "הם…

הערכה שנתית 2020 תמצית מיוחדת לממשלת ישראל

זלמן שובל

זלמן שובל הוא דיפלומט, פוליטיקאי ובנקאי ישראלי, חבר הכנסת לשעבר מטעם רפ"י – הרשימה הממלכתית ואחר-כך הליכוד, סגן-אלוף במילואים ושגריר ישראל בארצות הברית בשנים 1990-1993, ו-1998-2000.

אנרכיה זו לא תוכנית עבודה

הפגנה ליד בית ראש הממשלה השבוע, שהסתיימה בהתפרעות קשה. הפגנה בתל אביב במוצאי שבת שגלשה לוונדליזם. הפגנת חרדים בירושלים שהפכה למופע אימים של שבאבניקים. חסימות כבישים של כל קבוצה שרוצה חשיפה בפריים-טיים של חדשות הערב. ומעל כולם, כמה פוליטיקאים בהווה ובעבר שזועקים חמאס ומעודדים את ההמון לעלות על הבריקדות, לשרוף את המועדון. 'עולם ישן עד היסוד נחריבה' סטייל. כולם דוחפים…

האם שוק הכשרות כשר?

בוקר. מסעדת "קאלו" בירושלים. מוסטפה הטבח עומד ליד הכיריים-אינדוקציה-ומטגן חביתה. לקוחות מתיישבים, מזמינים. לפתע נכנס אל המסעדה אדם בחולצה לבנה וכיפה לראשו. בלי אומר, הוא ניגש אל הקיר שמאחורי הדלפק, נוטל את תעודת הכשרות ומסתלק. למה? כי מוסטפה ליד הכיריים מטגן חביתה. קאט. הסצנה ההזויה הזו היא עוד תולדה של מונופול הכשרות של הרבנות, שאומנם נסדק, אבל עדיין חי ובועט.…

מדינת תל אביב- עכשיו יותר מתמיד

בימים האחרונים חולדאי הכריז כי הוא מקים מעין מרשם עירוני לזוגות להטב"ים. זאת אחרי שעיצב מדיניות עצמאית בשורה של נושאים כמו מסחר ותחבורה ציבורית בשבת, יחס לקהילה הגאה, יחס למבקשי מקלט ועוד ועוד. אנחנו כאן לסייע, ולהציע לחולדאי ולתלאביבים לעשות את זה רשמי, ולהכריז על הקמת האקס-טריטוריה הראשונה בישראל, היא, מדינת תל-אביב. אנו תושבי תל-אביב מאסנו במדינת ישראל. בין רידינג…

דרעי מחרחר עוד מלחמה מיותרת

בימים האחרונים החל שר הפנים דרעי לקדם תזכיר חוק שמטרתו לבצר את מונופול הרבנות על הגיור שנשחק בשל פסיקות בג"ץ. תזכיר החוק הזה שמצטרף לבדיקות היהדות שמבצעים פקידי רשות האוכלוסין לכאלו שכבר מזמן הוכרו כיהודים הוא מזיק. הוא מרחיק מהיהדות את מי שמבקשים להתגייר בישראל ויהודים ששוקלים לעלות אליה, ומחבל עוד יותר ביחסים המעורערים ממילא של ממשלת ישראל ויהדות התפוצות.…
פְּלוּרָלִיזם

מדד הפלורליזם 2020

מדד הפלורליזם של המכון למדיניות העם היהודי נערך השנה בצילה של מגפת הקורונה, ומיד בתום שנה שבה החברה הישראלית עברה שלוש מערכות בחירות קשות ומתוחות.
פְּלוּרָלִיזם
פְּלוּרָלִיזם

שינוי ממשי בהגדרת הזהות העצמית של ערביי ישראל

74 אחוזים מערביי ישראל מגדירים עצמם ישראלים או ערבים ישראלים, רק 7 אחזים מגדירים עצמם פלשתינים נתוני מדד הפלורליזם של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) לשנת 2020 מגלים שהשנה חל שינוי ממשי בהגדרת הזהות העצמית של ערביי ישראל. על פי נתונים אלה, המבוססים על סקר המכון בעריכת פרופ׳ קמיל פוקס, כרבע מהמיעוטים בישראל (23%) מגדירים את זהותם העיקרית ״ישראלי״ ועוד…
פְּלוּרָלִיזם
פְּלוּרָלִיזם

מדד הפלורליזם 2020 של המכון למדיניות העם היהודי: אירוע חשיפה דיגיטלי

ביום חמישי, 23 באפריל, יערוך המכון למדיניות העם היהודי אירוע להצגת מדד הפלורליזם של המכון לשנה זו. במסגרת האירוע יחשפו נתונים חדשים מהסקר השנתי של המכון, ויוצג ניתוח של כמה מגמות מרכזיות בחברה הישראלית.
פְּלוּרָלִיזם

זמן לחוזה חדש

עבור חרדים, צירוף המילים "גדול הדור שגה", הוא כמו חמץ בפסח: בל ייראה ובל ימצא. בפועל, זו לא הייתה שגגת יחיד: שורה ארוכה של רבנים חרדים מובילים, בארץ ובחו"ל, סירבו, בתחילה, להוראה לסגור את הישיבות, בתי הכנסת והמקוואות. ברגע היסטורי נדיר, בשאלה של חיים ומוות הנוגעת לציבור כולו, עומתו ישירות שני מקורות סמכות: זה שמחוץ לקהילה – המדינה והידע המדעי…
חרדים

דו"ח צמיחת הקהילות החרדיות בתפוצות

חרדים

קמפיין ועדת החקירה מסוכן לכלכלה ולחיי אדם

ישראל בעיצומו של משבר בקנה מידה היסטורי. חיי אדם בסכנה והכלכלה ניצבת בפני אתגר עצום. המערכת הממשלתית על כל זרועותיה ממוקדת בהתמודדות עם מצב חסר תקדים. כל זה לא מפריע לכמה עיתונאים ואישי ציבור לקרוא כבר עכשיו להקמת ועדת חקירה ממלכתית בשש אחרי הקורונה. מעבר לדה-מורליזציה שיש בכך, קריאה כזו בעיצומו של המשבר יכולה להביא את מקבלי ההחלטות בכל הרמות…
יחסי ישראל-סין

עלייתה של סין, היריבות מצד ארה"ב, וההשלכות על ישראל

יחסי ישראל-סין
תַרְבּוּת

הגעגוע ככוח יהודי

שני סיפורים מקבילים המתארים את קורותיהם של שני זוגות צעירים מניו יורק – זוג סופרים יהודים אמריקאים־חילונים וזוג חרדים מקהילת סאטמר. בעקבות "הנודדים" – מחזה מרתק ויהודי לעילא בשנים האחרונות יצא לי לכתוב, לדבר ולעסוק רבות בשאלות של זהות יהודית וישראלית. זו אולי הסיבה שאחת המחשבות הראשונות שעלו בי לאחר צפייה בהצגה ״הנודדים״ בתיאטרון גשר הייתה כי זו הצגה יהודית.…
תַרְבּוּת

על מה היו הבחירות?

על מה נסובות הבחירות? האם שווה לטרוח ולהצביע בפעם השלישית תוך שנה? בשורה ארוכה של עניינים, המציאות לא תשתנה עקב ניצחון גוש אחד או משנהו. בסוגיות הביטחוניות – מעזה ועד איראן – נמשיך לעמוד מול האתגרים הידועים, כאשר ברור שלמרות ההתלהמות, בנט אשכנזי או ליברמן, כשרי בטחון, יפעלו בדרך דומה. שני הבנימינים זהירים ושקולים וקיימת הסכמה רחבה בדבר חשיבות בניין…

תפקיד חברי הכנסת- בין הפוליטי לשיפוטי

זו תקופה ארוכה שהכנסת איננה מתפקדת במשימתה המרכזית – חקיקה למען הציבור. תחת זאת היא עסוקה בעצמה – במסגרת ועדת הבחירות המרכזית, חברי הכנסת בוחנים את השאלה האם יחידים ורשימות יהיו רשאים להתמודד בבחירות הבאות. ובמסגרת ועדת הכנסת, ולאחר מכן, במליאת הכנסת, עליהם להכריע האם אחד מחבריהם למשכן יקבל חסינות מפני העמדה לדין פלילי. לשני העניינים שמעסיקים את הכנסת בעונת…

הצד הטוב של המשיחיות

עסקת המאה מהווה, בעצם פרסומה, שינוי אסטרטגי. ברור שלתוכנית יש השלכות גשמיות, אבל זרמי העומק ששרטטו אותה הם משיחיים, הן במובן הדתי והן במובן החילוני של המלה. זה, לכשעצמו, לא בהכרח רע. בהימנעות מפינוי ישובים תוך קבלת פתרון שתי המדינות, ובעוד כמה סוגיות, עסקת המאה משנה פרדיגמות ישנות ומציעה במקומן חדשו כאלה שיש להן פוטנציאל להתממש ולהביא, אינשאללה, קצת שקט…

רבנים ופוליטיקה – התנגשות חזיתית

הפליק-פלאק המרהיב של הרב רפי "מילה זו מילה" פרץ בסוף השבוע החולף, והחודשים האחרונים, מוכיח שוב שמעורבות של רבנים בפוליטיקה רעה לרבנות וליהדות שהם מייצגים, ורעה לפוליטיקה. רבנים אינם בהכרח פוליטיקאים גרועים או טובים יותר מפוליטיקאים בעלי רקע אחר. אבל פוליטיקאים שזוכים בכיסאם בזכות היותם רבנים, כלומר מייצגים של עולם יהודי ערכי-הלכתי אידיאלי, בהכרח ייכשלו. או שיישארו נאמנים לרבנותם ואז…

הרבנות הראשית נגד 1.2 מיליון יהודים

דברי הבלע של הרב הראשי יצחק יוסף נגד העולים מחבר העמים הם לא הבעיה, הם רק סימפטום. הבעיה האמתית היא שהרבנות הראשית, שבראשה עומד הרב יוסף יחד עם עמיתו האשכנזי הרב לאו, מתנכלת לעולים הללו ביום-יום, ותוך הפעלת מדיניות הלכתית מחמירה ברישום לנישואין, בירור יהדות וגיור, משניאה עליהם את היהדות ומדירה אותם מן האפשרות להפוך לחלק מהעם היהודי. גם אם…

עם אחד – גורל אחד?

מה המשמעות של להיות עם יהודי אחד? בראש ובראשונה, המשמעות היא תודעתית. המודעות לגורל משותף אחד לכל היהודים בעולם. ליהודים רבים, התחושה הזו מובנת מאליה, אבל מסתבר שלרבים לא. מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2019 מגלה שרק 51% מהיהודים בישראל חשים שיש להם וליהודים בגולה גורל משותף. התוצאה הזו מאכזבת ומדאיגה. היא מעידה על כרסום בסולידריות היהודית בין ישראלים ליהודים בתפוצות.…

הצבעת אמון בשלטון החוק

ראש הממשלה החליט לממש את זכותו לבקש חסינות מפני העמדה לדין. לכאורה, הדיון בבקשה, לכשייערך בוועדת הכנסת ולאחריה במליאת הכנסת, יכריע בעניין נקודתי מוגדר: מתי יתנהל משפטו של נתניהו – מידית, או כשיפסיק לכהן כחבר כנסת. ואולם, למעשה, הדיון בחסינות יעסוק בעניין חשוב לאין שיעור: מעמדו של שלטון החוק בישראל. הטענות המשפטיות המופיעות ב"בקשה למתן חסינות" שהגיש ראש הממשלה, והרטוריקה…

האם על בג"ץ להשאיר עצמו מחוץ לדיון על הרכבת הממשלה?

החלטת בג"ץ לדון בעתירה לפסול את האפשרות שבנימין נתניהו יתמודד על משרת ראש הממשלה בבחירות מחריפה את המתח בין המערכת הפוליטית לבין המערכת המשפטית, עד כדי סכנה של ממש ליציבות הדמוקרטיה הישראלית. אסור לבג"ץ להימנע מלדון בנושא כלשהו מתוך חשש למעמדו. חשש שכזה, אם יכריע את הכף וישתיק את שלטון החוק, משמעו כי המערכת המשפטית מאבדת את עצמאותה. אם ניתן…

כרטיס אדום – רק מהציבור

ראש הממשלה, מנהיג הליכוד, יוצא למערכת בחירות חדשה, כפי שעשה פעמים רבות בעבר. אלא שהפעם הוא מתמודד כאשר שלושה כתבי אישום משמעותיים כרוכים על צווארו. היועץ המשפטי לממשלה, שהוא הגורם המוסמך לכך על פי חוק, החליט, לאחר שיקול דעת מעמיק, להעמיד אותו לדין. האם בכך הסתיים תפקיד מערכת המשפט, עד לדיון המשפטי ולהכרעה בכתבי האישום עצמם, או שמא למשפט יש…

לא כל ביקורת היא הסתה

בחילופי האש המילוליים המתחוללים לנגד עינינו, ההאשמה ההדדית הרווחת ביותר היא ב"הסתה". ליברמן מסית נגד החרדים, השמאל מסית נגד נתניהו, תומכי ראש הממשלה מסיתים נגד מערכת המשפט וכולם מסיתים נגד כולם. נכון שהחלל הציבורי רווי גם בדברי הסתה, אבל השימוש בהאשמה הזו, בתגובה לכל סוג של ביקורת, הופך לכלי מסוכן לסתימת פיות. כדי שהמלחמה תישאר מילולית, יש מקום לאפשר השמעת…

בין קודש לחול

בחסות הקקופוניה הכללית של הימים האחרונים עברה בלי תשומת לב רבה החלטתה של עיריית תל-אביב לצד עיריות נוספות על הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. ההחלטה, שהיא לא פחות מצעד היסטורי, היא גם עוד צעד באטומיזציה של הסדרת מנוחת השבת בישראל, ומעבר מהסדרה ארצית של סוגיה זהותית המשמעותיות להסדרה עירונית, ואפילו שכונתית. בשנת 1934 פרסם ראש עיריית תל-אביב דיזינגוף, מודעה עירונית "נגד…

שני ערכים וביניהם מחיצה

המחלוקת הישראלית איננה יודעת מעצור. שיניה החדות ננעצות בכל מכל כל. הקורבן האחרון, הבלתי צפוי, הוא מפעל החסד המופלא של חסיד בעלז, הרב פירר והעמותה שלו, "עזרה למרפא". אשרי מי שלא נזקק ליהודי הצנום הזה, אבל הרבים שנזקקו מכירים לא רק בגאונותו, אלא חשוב מכך, במסירותו להצלחת החיים, כפשוטם. הרב פירר מייעץ בהפניות רפואיות, במשך 40 שנה, לכל אחד, ברגע…

בין הפוליטי למשפטי

המאבק בין הפוליטי למשפטי, בין הייצוגי למקצועי, הולך ומחריף. שר המשפטים הנוכחי, מינוי פוליטי אישי של ראש הממשלה, שבמשרדו מתנהלת אחת מהמערכות המקצועיות החשובות ביותר במדינה, הפרקליטות, תוקף אותה בחריפות. עוטה חליפה ועניבה, אך נטול כפפות ודרך ארץ, משתלח השר בעובדים הבכירים ביותר של משרדו. זוהי תופעה מפחידה של גוף שלטוני שתוקף את עצמו. בעולם הרפואה מצב כזה מכונה מחלה…

המו"מ הקואליציוני – גם בהסדרי דת ומדינה

בסופו של יום הפוליטיקאים יצטרכו 'לסגור' הסכמים קואליציוניים. אחת הסוגיות המרכזיות שתונח על השולחן תהיה יחסי דת ומדינה. בשורות שלהלן אציע להם ולכולנו דרך חדשה לחשוב על הסוגיות הללו, אמות מידה לפתרונות אפשריים, וכיווני פתרון קונקרטיים. 'הסטטוס קוו' ההיסטורי ביחסי דת ומדינה נשחק עד דק, וההסדרים שלו לא רלבנטיים. לאחר עשרות שנים של כרסום על ידי מאבקים פוליטיים, פסיקה של…

המהפכה הקפיטליסטית הבאה

חברות עסקיות הן שחקן מרכזי בחיינו. אנחנו עובדים עבורן, צורכים את המוצרים והשירותים שלהן ומשקיעים בהן את כספנו. הן משפיעות על איכות החיים, רמת החיים ותוחלת החיים. הן מעצבות תודעה באמצעות כוחן בתקשורת, בתרבות, במדע ובפוליטיקה. רוב העושר האנושי צבור בידיהן. חברות הן הגביר בעיירה הגלובלית. לשם מה נועד כוח עצום זה? הדעה הרווחת היא שתכלית הפעולה של החברה היא…

עונת החגים

משהו טוב עובר על החברה הישראלית. מסורתיזציה. מחברה בה החלוקה ביחס ליהדות הייתה דיכוטומית, דתית, או חילונית, היא הופכת לחיות על הרצף ומבקשת יותר חיבור ליהדות ולמקורותיה. קמפיין ה'הדתה' הצעקני, המנופף בשד הדתי מדומה, טובע בביקוש האותנטי למסורת יהודית. המגמה הזו שבאה לגמרי מלמטה, שהיא ברוכה כשלעצמה, יכולה לסייע גם למתן את המתחים הפוליטיים בין דתיים וחילוניים, ולסמן לפוליטיקאים המתקוטטים,…

דת ומדינה: ממאבק להידברות

הבחירות שהסתיימו זה מכבר סבבו במידה רבה סביב יחסי דת ומדינה. כדרכן של מערכות בחירות, הן חידדו עד הקצנה את המתחים הקיימים בשגרה בסוגיות הללו, והוכיחו שגם אחרי שבעים שנה, בישראל יש מאבק עז על אופיה של המדינה: ליברלית ורחוקה מזהותה הדתית, או מדינת כמעט-הלכה. גם ביום שאחרי ולאור תוצאות הבחירות, ניתן לומר בוודאות שתהיה הממשלה אשר תהיה, העימות הזה…

יהודית או דמוקרטית? אסור להכריע

הבחירות שהסתיימו היו במידה רבה על יחסי דת ומדינה. כדרכן של מערכות בחירות הן חידדו עד הקצנה את המתחים העזים גם כך הקיימים בשגרה בסוגיות הללו, והוכיחו שגם אחרי שבעים שנה, בישראל יש מאבק עז על אופיה של המדינה: ליבראלית ורחוקה מזהותה הדתית או מדינת כמעט הלכה. גם ביום שאחרי ולאור תוצאות הבחירות ניתן לומר בוודאות שתהיה הממשלה אשר תהיה,…

בדרך הנורמליות

דכדוך נפל על ישראל כשהתברר שאיש לא ניצח בבחירות והתיקו ממשיך לשתק את המערכת הפוליטית. ואף על פי כן אפשר שיתברר, בשוך הסערה, כי יש מנצח אחד בבחירות אלו, והוא מתנשא מעל לבעלי המחלוקת כולם: הנורמליות. התמונה הכוללת שעלתה מיום הבוחר האחרון היא של חיזוק הדמוקרטיה: למרות שזו הפעם השלישית בתוך שנה שהישראלים בוחרים, שיעור ההשתתפות בבחירות היה מכובד ביותר…

הפרויקט

במוקד הפרויקט של המכון למדיניות העם היהודי עומדת שאלת האיזון הרצוי והאפשרי להרגעת המתח בין הגדרת מדינת ישראל כ"מדינה יהודית" לבין הגדרתה כמדינה דמוקרטית, והשאלה כיצד לתרגם איזון זה בחיי היומיום של המדינה. ההנחה המונחת ביסוד השאלה היא, שבאפיון הייחודי לישראל ובמציאות קיומה אין מקום להפריד בה בין דת ומדינה. לפיכך, יש לחפש את הדרך המיטבית שתאפשר להן לדור בכפיפה…

הציונות הדתית היא לא אויב העם

בתקופה האחרונה, וביתר שאת במהלך הקמפיין לבחירות מועד ב' כמה דוברים משמאל מצאו סכנה קיומית חדשה למדינת ישראל, הציונות הדתית. מההתבטאויות השונות עולה שבני הציונות הדתית, רק ממתינים לשעת כושר כדי הפוך את המדינה לממלכה יהודית לא דמוקרטית, והיא אחראית לכל חולייה של החברה הישראלית. מה לא נאמר עליה: היא משיחית, פשיסטית ובניה שכחו מה זה להיות ציוניים. היא עסוקה…

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

מגמות והמלצות מדד משולב של אנטישמיות באירופה ובארה״ב פרק חדש: יצירה של יהודים ויצירה יהודית   ראש פרויקט שמואל רוזנר משתתפים: אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג, שלום סולומון ואלד, רמי טל, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר, דן פפרמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, אדר שיבר

מסרבים לצאת מהקופסה

בימים האחרונים אנחנו עדים לפארסה נוספת סביב עוד סרבן גט. לפי גרסת הרבנות, קבורת אמו עוכבה על ידי הרב הראשי, עד שהסכים לתת גט. לגרסת הבעל המעגן, לא היו דברים מעולם והרבנים הם "מושחתים" ו"חבורת שקרנים". כך או כך, הסיפור מציף שוב את הבעיה הכואבת הזו. נשים רבות כלואות בנישואים על ידי בעליהן. הניסיון של הרב הראשי לכפות גט, ממחיש…

דרכיה (אינן) דרכי נעם

בדיחה מפורסמת מספרת על אישה שמתקשרת לבעלה לרכב ואומרת לו, 'דוד מותק, בחדשות דיווחו שיש איזה לא נורמלי אחד שנוסע בכביש 1 נגד כיוון התנועה'. הוא מגחך 'לא נורמלי אחד? יש כאן מאות כאלו שנוסעים מולי'. הבדיחה המזוקנת הזו ממחישה היטב את התפיסה של מפלגת נעם. יש תפיסת עולם נורמלית אחת, זו שמפלגת נעם ומנהיגיה הרוחניים מייצגים. השאר, הם בין…

איראן זה כאן? זה לא שחור או לבן

לפני מספר ימים התפרסם בארה"ב דוח על "הדת בחיים הציבוריים" הבוחן את הכפייה הדתית וההגבלות על חופש הדת בעולם כולו. בכמה מהמדדים שמציע הדוח ישראל נמצאת בשכונה לא מחמיאה, איפשהו בין איראן לאפגניסטאן. אז איראן זה כאן? לא ממש. הדו"ח בונה מדדים "יבשים" שמוחלים על מדינות שונות באופן זהה, וכך מגיע לתוצאה המעוותת הזו. מצד שני, יש בישראל כמה מגבלות…

זהות יהודית כבדת משקל

התבטאותו האומללה של שר החינוך הרב פרץ לפיה ההתבוללות היא 'שואה שנייה', מציפה שוב במלוא עוצמתה את שאלת הזהות היהודית ברמה הערכית והמערכתית. בניגוד לסוגיות דת ומדינה אחרות, השאלה הזו נוגעת לא רק למי שחי בישראל אלא למיליוני יהודים בעולם. במובן ההסדרי-חוקי, תפוח האדמה הלוהט הזה יהיה מהסוגיות הראשונות שהממשלה שתקום לאחר הבחירות תצטרך להתמודד אתה. את הטיפול בה יש…

ג'יימס טיש

ג'יימס טיש הוא הנשיא והמנכ"ל של Lowes Corporation. בנוסף, הוא חבר במועצת המנהלים של הספרייה הציבורית של ניו יורק ועמית באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים. בעבר שימש יו"ר מועצת הנגידים של הסוכנות היהודית ונשיא הפדרציה היהודית של ניו יורק.

מארק יוטאי

שותף מנהל ב Clarion Capital Partners, LCC, חברת ניהול נכסים בניו יורק. בין השנים 1993-1999 כיהן כמנכ"ל Wasserstein & Perella Co, וכחבר ועדת מדיניות של חברה זו. במהלך תקופה זו, הוא הוביל השקעות בתאגיד Imax ובחברת All-Clad. בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת פנסילבניה.

סלי מרידור

סלי מרידור שרת כשגריר ישראל בוושינגטון בין 2006 – 2009 וכיו"ר הסוכנות היהודית בין 1999 – 2005. בין 2011 – 2018 כיהן כיו""ר ושותף מייסד של קרן הון סיכון ממוקדת בביטחון סייבר. כיום הוא מכהן כיו"ר קרן פנסיה וכחבר בוועדים מנהלים של מכוני מחקר שונים. נשוי לנעה, אב לשלוש וסב לשמונה. צילום תמונה: מוקי שוורץ. הספרייה הלאומית

מרים נאור

המכון למדיניות העם היהודי הציג לממשלה את ההערכה השנתית

ראש הממשלה נתניהו קיבל את המלצת המכון למדיניות העם היהודי להקמת גוף ממשלתי בעל סמכויות ביצועיות שיוביל את המאבק באנטישמיות
תַרְבּוּת

סופו של עידן ספרותי

פטירתם השנה של פיליפ רות ועמוס עוז איננה רק סיפור אישי. היא מסמלת את קיצה של תקופה ספרותית שבה יכול היה סופר אחד לשקף את החוויה היהודית של בני דורו פיליפ רות (2018־1933) ועמוס עוז (2018־1939) הותירו אחריהם מגוון רחב של יצירות ספרות וספרי עיון. אולם מעבר לכל יצירה בודדת, רות ועוז סימלו בחייהם – ויצירתם הספרותית ממשיכה לסמל גם…
תַרְבּוּת

גנטיזציה מסוכנת של העם היהודי

חג השבועות בו נקראת מגילת רות מחדד שוב את הפער בין הגיור המהיר בעולם של מי שהפכה להיות סבתו של דוד, מלך ישראל האולטימטיבי, לבין הליך הגיור המדינתי-הלכתי והליכי בירור היהדות המקובלים בישראל היום. לרף ההלכתי הגבוה מצטרף בשנים האחרונות טרנד מטריד של שימוש בבדיקות גנטיות לשם בירור יהדות ולמעשה גנטיזציה של העם היהודי. בשלב הזה מדובר ביוזמות פרטיות בעיקרון…

גיור – הצטרפות לדת או ללאום?

המאפיין הבולט ביותר לצביונה של ישראל כמדינת הלאום היהודי הוא חוק השבות, אשר מאפשר כניסה לישראל לא רק ליהודים אלא גם למי שקשורים אליהם בקשרי משפחה מוגדרים, אף שאינם יהודים. כתוצאה מכך, מתוך למעלה ממיליון זכאי שבות שהגיעו ארצה ממדינות חבר העמים, כשליש (350,000) הם בני משפחה של יהודים שאינם מוכרים כיהודים. קבוצה זו גדלה, מדי שנה, בכ-10,000 נפש, כתוצאה…

לעצור את האיוולת

צל כבד מאיים על המשטר החוקתי בישראל. ההדלפות מחדר המשא ומתן הקואליציוני מלמדות על רצון לממש מהלך מהפכני נגד מערך האיזונים הנוכחי בין המשפט לבין הפוליטיקה בישראל. תחת המצב הנוהג של "משפטיזציה של החיים בישראל" מבקשת הקואליציה העתידית לבצע "פוליטיזציה של המשפט הישראלי". על סדר היום שינוי בשיטת מינוי השופטים כך שהממנים יהיו בעיקר פוליטיקאים; העברת הזכות ל"מילה אחרונה" ביחס…

ישראלים מבחירה, לא מהכרח

שלושה ילדים של סבא רבא שלי, יהושע, שרדו את השואה. שנים בחרו לחיות בצפון אמריקה, סבי וסבתי, שהחזיקו גם הם ויזה לשם, בחרו לעלות לארץ. בזכותם חיים כאן היום 72 הצאצאים שלהם. אז והיום, אפשר היה לבחור לחיות במקום אחר. אז והיום לבחירה הערכית לחיות בישראל קוראים ציונות. במשך שנים ארוכות מאוד הם, כמו גם קבוצות אחרות במרקם הישראלי, כמו…

הפסד המחנה הדמוקרטי-ליברלי בבחירות ידוע מראש

בבחירות האלו, שאלת השמאל-ימין לא הייתה כן או לא שטחים. המוקד היה שאלה אקוטית אפילו יותר, איזו דמוקרטיה היא ישראל ומהם ערכיה היסודיים. הניצחון הברור של גוש הימין מסמל את הכיוון בו בחרו רוב אזרחי מדינת ישראל- מדינה יהודית-מסורתית בה הדמוקרטיה פורמלית. כרגיל לאחר 'הפתעת' הבחירות, גוש המרכז-שמאל, מנסה להבין למה הקמפיינים לא עבדו, למה הערבים לא נהרו לקלפיות, ואיך…
גיאופוליטיקה

עתידו של הסדר העולמי – השלכות על ישראל והעם היהודי

גיאופוליטיקה

הדתה בכנסת או הזדמנות לשינוי?

לפי הסקרים, מסתמן כי חלקם של הדתיים והחרדים בכנסת הבאה יהיה גדול בהרבה מחלקם היחסי באוכלוסייה הבוגרת, המוערך בכ-21%. אין כל חדש בכך שהמפלגות החרדיות והדתיות – יהדות התורה, איחוד מפלגות הימין וש"ס – עתידות לאייש כ-20 מושבים בכנסת. ואולם, בנוסף לפוליטיקה הדתית המאורגנת, מספר רב של דתיים וחרדים עתידים להיבחר באמצעות מפלגות כלליות, לא דתיות: חמישה חברי כנסת בכל…

מה חושבים הישראלים על יהודי התפוצות, ולמי הכי אכפת מאיפא״ק?

לפני שחמאס ירה את הטיל, לפני שנתניהו החליט לחתוך ולחזור, לפני שמוקד סדר היום עבר מוושינגטון לעזה – לפני שקרו כל הדברים האלה התכנסו כמעט 20 אלף פעילים יהודים אמריקאים של איפא"ק, כדי לתמוך בקשרי ישראל־ארה״ב. מי הם היהודים האלה, ומה מניע אותם? שאלה מעניינת, שכבר קיבלה מגוון של תשובות. מה אנחנו הישראלים חושבים עליהם? מה יהודי ישראל חושבים על…

למה הציבור הדתי לא מאמין למנדלבליט?

סביב חקירות ראש הממשלה ועובר לפרסום כתב החשדות נגדו, נחשף במלוא עוצמתו חוסר האמון שרוחשים דתיים וחרדים למערכת אכיפת החוק בישראל. נתונים אלו מצטרפים לנתונים העולים ממדד הדמוקרטיה השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמראים באופן עקבי כיצד האמון של דתיים וחרדים בדמוקרטיה, ובמוסדות מרכזיים שלה נמוך יותר מזה של שאר האוכלוסייה היהודית. לעומת זאת, הציבור הדתי והחרדי לאומי יותר ורואה…

שכחו מה זה להיות יהודים? הנתונים שחושפים את האמת מאחורי האמירה

יש כל מיני "שמאל" בישראל. יש מי שנמצא משמאל לקו דמיוני שעובר בדיוק במרכז. יש מי שלא תומך בראש הממשלה נתניהו. יש מי שפעם היה ב"מחנה השלום", גם אם כבר מזמן התברר לו שאין מחנה ואין שלום. נדמה שבמותג "שמאל" נעשה שימוש רב יותר, ככל שהשמאל נעשה קטן יותר. כמה קטן? תלוי את מי שואלים ומה שואלים. אבל כך או…

שכחו מה זה להיות יהודים

האיחוד בין הבית היהודי לבין עוצמה לישראל מסמל את סופה העצוב של מפלגה שהייתה שותפה להקמת המדינה וכעת היא חוברת לשוליים המסוכנים של הימין הקיצוני. הפיצול בתוך הציונות הדתית בין הזרם המרכזי לזרם החרדי-לאומי (חרד"לי) שבא לידי ביטוי בחיי היומיום ובתפיסות עולם שונות מהותית, מקבל עכשיו את ביטויו המובהק גם בשדה הפוליטי ולמעשה משלים את הפיצול בציונות הדתית לשני זרמים;…

המאגר הלאומי: כמה ישראלים באמת נמצאים במרכז הפוליטי

רוב גדול של הבוחרים היהודים בישראל נמצא ב"מרכז". כמה גדול? תלוי איך תרצו לצייר את המפה הפוליטית שלכם. אם המפה כוללת רק שלושה מחנות: ימין, מרכז ושמאל – כמו המפה של סוקרי מכון "פיו" (PEW) לפני כמה שנים – תמצאו במרכז כמעט שני שלישים מהבוחרים היהודים. אם המפה כוללת חמישה מחנות: ימין, מרכז־ימין, מרכז, מרכז־שמאל, שמאל – כמו במפה ששרטטנו…
גיאופוליטיקה

עתידו של הסדר העולמי – השלכות על ישראל והעם היהודי

המחיר הנורא ששילמה האנושות במלחמת העולם השנייה הניע את ארצות הברית לפעול לכינונם של מוסדות, כללים, אמנות והסכמים, שביקשו להסדיר ביחסים הבינלאומיים תחומי יסוד כמו בקרת נשק, סחר, בריאות, איכות סביבה ועוד. "סדר עולמי" זה, שעוצב בתקופה של דומיננטיות אמריקנית, ואשר נשען על גישה רב-צדדית לבעיות עולמיות, נועד להקנות יציבות, להבטיח את פתרונם או הכלתם של סכסוכים (בדגש על סכסוכים…
גיאופוליטיקה

מבחן בוזגלו, במהופך

ההתנהלות בתיקי נתניהו – ראש ממשלה נבחר, שזוכה לאמון הציבור גם בעת הזו – מחייבת מחשבה זהירה, הן מצדו והן מצד הרשויות. על ראש הממשלה מוטלת החובה להעמיד את האינטרס הלאומי לפני האינטרס הפרטי ולהימנע מלתקוף את הלגיטימיות של דרך פעולתן של רשויות החוק. הוא זכאי, כמובן, לחזקת החפות, ורשאי לפעול בכל דרך חוקית שתוכיח את חפותו. אבל עליו לעשות…

רבנים בפוליטיקה- מתכון לקיפאון

בשנות ה-50 פנו פוליטיקאים דתיים לרב הראשי יצחק הרצוג בבקשה שיפסוק בענייני ציבור הנוגעים לאופי השבת בפרהסיה בישראל. בתשובתו הוא קובע כי מבחינה הלכתית השינוי שהם מבקשים להוביל אסור, אבל מאחר והם פוליטיקאים ולא פוסקי הלכה, הוא סמוך ובטוח שיפעילו את שיקול דעתם ויגיעו לתוצאה המיטבית בנסיבות הקיימות, גם אם היא אינה מתיישבת עם קוצה של יוד של ההלכה. התשובה…

כמחצית מתומכי הימין־ימין הם דתיים והמאבק עליהם צמוד ומורכב מאי־פעם

כשליש מהיהודים בישראל מגדירים את עצמם "ימין" (34%). כלומר, ימין־ימין. שליש מיהודי ישראל לא בחרו באופציה "ימין־מרכז", ולא באופציה "מרכז", שלא לדבר על שמאלה מזה. לא בערך, ולא ליד. ימין. בישראל, ימניוּת ומסורתיוּת הולכות יד ביד. כל ישראלי יודע את זה, והמחקר המקיף של פרויקט #יהדותישראלית נותן לזה תוקף במספרים (ראו מסגרת). החילונים ("חילונים לחלוטין" ו"חילונים קצת מסורתיים") פחות מתחברים…

למה לנו פוליטיקה דתית?

התרגלנו למפלגה דתית. כמו סוודר מהוהה שמתלבש על הגוף בנינוחות של הרגל ביום חורף. נעים, חמים, מריח "בית". וכך, השבוע הוא יצא שוב מהארון, מריח נפטלין: נבחר צוות מוביל ל"בית היהודי" ול"איחוד הלאומי" ונבדק שיתוף אפשרי עם "עוצמה לישראל". עוד נכונו עלילות. אבל, ראוי להרהר בשאלה המקדמית האם יש צורך במפלגה ציונית-דתית, שגם אם רוממות הממלכתיות בפיה, מגזריות הוא שמה…

מיליון ישראלים יבחרו לפי הסקרים בליכוד – מי הם, ומה הם מחפשים?

כמעט מיליון ישראלים בחרו בליכוד לפני ארבע שנים, ואם הסקרים מדייקים, מיליון יבחרו בליכוד גם בעוד חודשיים. קרוב לרבע מכלל הבוחרים בישראל. קרוב יותר לשליש מהבוחרים היהודים. השבוע בחרו הליכודניקים – אלה מהם שממש מחויבים למפלגה – רשימה חדשה. האם היא מייצגת אותם נאמנה? ובאיזה אופן? האם מצביעי הליכוד מחפשים אידיאולוגיה, יחס נכון של מזרחים-אשכנזים, דתיים-חילונים, ימין-מרכז? מה שברור, הבוחרים…

הקרב על היהדות הישראלית: הסיבה שהרבה מפלגות מצטופפות במרכז

הבוחרים של שלוש מפלגות בלבד ממוקמים מחוץ לקונצנזוס היהודי־ישראלי. וזה מצד אחד די מדהים, ומצד שני כמעט מובן מאליו. מדהים, כי הנתונים מסתדרים בצורה כל כך מתאימה למה שאפשר היה לנחש. מובן מאליו, כי כנראה לא יכלו להסתדר אחרת. תכף נסביר. אבל קודם נציג את אותה כותרת, רק באופן קצת אחר. כל המפלגות שפונות למצביעים יהודים, חוץ משלוש, מתחרות למעשה…

בחירות על זהותה היהודית של המדינה

ביום שני בצהריים הוטלה ישראל למערכת בחירות. בין הסיבות שנמנו להליכה לבחירות דווקא כעת הייתה חוסר הנכונות של החרדים להתגמש בנושא חוק הגיוס גם כמלא הנימה. סדר היום הישראלי המטורף מטשטש במעט את המרכזיות של סוגיות דת ומדינה בשנה החולפת-עבודות רכבת, גשר בתל-אביב ועוד, כל אלו הביאו שוב ושוב לעימותים ציבוריים ופוליטיים. בכל המקרים מי שהובילו את העימותים היו החרדים.…

מדינה אחת, שני גושים מרכזיים

לפנינו מאה ימים של שכרון חושים חדשותי עד מועד הבחירות. רכבת ההרים הפוליטית מחממת מנועים לקראת מסע עתיר הפתעות, צהוב ופרוע, ובסופו ייבחר נהג לקטר הלאומי. בפתח התקופה, בטרם ניסחף בפרטי העלילה הצבעוניים, ראוי להרים את הראש מעל מהדורת החדשות הבאה ולראות את התמונה הכוללת. על מה לא ייסובו הבחירות? בבחירות יעלו נושאים קונקרטיים, אופייניים לשיחה הישראלית: השטחים, ההתנחלויות והיחס…

טובין ציבורי שיש לשמור עליו

האוניברסיטה העברית שוקלת לשנות את שפת הלימוד מעברית לאנגלית בחלק מהתארים הנלמדים בה. קיימת סבירות שזהו צעד ראשון בדרך שתוביל להוראה באנגלית גם לתואר ראשון, בתחילה במדעי הטבע ובהמשך גם במדעי האדם. ההכרעה של ה"עברית" לעבור לאנגלית תשמש דגם חיקוי למוסדות אחרים להשכלה גבוהה, ובעתיד גם לבתי ספר תיכון שיבקשו להצטייר כתחרותיים. ההצדקות למהלך ברורות: אנגלית תאפשר השתלבות בעולם הגלובלי…

השבט האופטימי

מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018, אשר הוגש בשבוע שעבר לנשיא המדינה, עמוס כהרגלו בנתונים מרתקים. הוא מציג לקוראים את מצבה של מדינת ישראל בעיני אזרחיה (וגם בהשוואה בינלאומית), תוך שהוא מפלח את שפע המידע בדרכים שונות, שאחת מהן היא הציר האמוני (חרדים/ דתיים/ מסורתיים/ חילונים). הדבר מאפשר בחינה איכותית של תמונת הקלסתר של הציבור הדתי בישראל. במה, אם בכלל, השבט…

שתי דמוקרטיות לשני עמים

אם עד עכשיו דיברנו על המתח בין ערבים ויהודים, דתיים וחילונים או ימין מדיני ושמאל מדיני, נתוני מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2018 מגלים ששסע משמעותי חדש נולד: השסע הדמוקרטי. במדינת ישראל של שנת 2018 שסע מרכזי שהולך ומתחדד הוא בשאלת היסוד המגדירה את המדינה – מהי דמוקרטיה. זה לא בא בהפתעה. במבט מעמיק על המאבקים האחרונים בכנסת…

מעבר למסך הבערות

בעוד מספר חודשים יכריז היועץ המשפטי לממשלה על הכרעתו בתיקי נתניהו. איש איננו יודע מה תהיה ההחלטה, לשבט או לחסד. נערכו חקירות, נאספו ראיות, נחתמו עסקאות עם עדי מדינה, אך מנקודת הראות של התובע הכללי של מדינת ישראל, המכלול העובדתי שנחשף טרם גובש לכדי תמונה שמאפשרת קבלת הכרעה. כיוון שכך, אנו נמצאים כולנו מעבר למסך הבערות. זהו "רגע נקי" שמאפשר…

מעשה באזרחים ישראלים

הביטו בשני ישראלים שגרפו השיגים מרשימים לאחרונה: איש מדע מהטכניון, הדהים את העולם המדעי הגלובאלי באמצעות מחקריו וזכה, זה עתה, בפרס החדשנות של הנציבות האירופית. ספורטאי במדים הלאומיים, הצליח במבצע אישי מרהיב להוביל את נבחרת הכדורגל הישראלית לרגע של תקווה. הרקע, המשמעות והחשיבות של מעשיהם שונים לגמרי זה מזה: פרופ' חוסאם חאיק, חוקר ישראלי, איש המחלקה להנדסה כימית בטכניון, אשר…

השב/י על השאלון ומצא/י את עצמך על מפת היהדות הישראלית

פרויקט #יהדותישראלית הוא יוזמה של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI). מטרתו להבין טוב יותר את זהותה המתגבשת של החברה היהודית בישראל, ואת המגמות העיקריות בה. הפרויקט נשען על סקרי דעת קהל מפורטים, וכן על ניתוח מקורות, בדיקת חומרי רקע, והעמקה בסוגיות המרכזיות המעסיקות את היהודים בישראל. בראש הפרויקט עומדים שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, ופרופ׳ קמיל פוקס…

בית שמש ליברלית מתל אביב?

אם חשקה נפשך במשנה ליברלית-פלורליסטית, לאן תפנה? לבית שמש או לתל-אביב?נתוני הפתיחה של בית שמש גרועים במיוחד: מתנהלת שם מערכה אינטנסיבית על שליטה במרחב הציבורי בין חרדים מכאן וחילונים וציונים-דתיים משם. המערכה איננה רעיונית בלבד: כך, למשל, הדרת נשים תקיפה ומכוערת היא פרקטיקה שכיחה. זכורות לרע יריקות על ילדות שלבושן איננו עונה לקוד המחמיר ושלטים המבקשים להכווין נשים למדרכות משלהן.…

יחסי דת ועיר והבחירות המקומיות

לכן, בבחירות המקומיות, השאלות שיעמדו על הפרק הן לא רק טיב הכבישים ותדירות פינוי האשפה אלא גם אופיו של המרחב הציבורי העירוני. יחסי דת ומדינה בישראל עשויים כמו שמיכת טלאים. אופיה היהודי של המדינה מורכב מסוגיות שונות, ותערובת של חוקים ארציים, תקנות, חוקי עזר עירוניים ופרקטיקה יומיומית שלפעמים דורסת את כל אלו. במרקם היחסים העדין הזה, להסדרה ברמה העירונית המקומית…

רבנים בבחירות המקומיות-כהן בבית הקברות?

"זאת התורה לא תהיה מוחלפת" זועק שלט חוצות בבני-ברק. האם מדובר במאבק במיסיון המנסה לשבות נשמות יהודים? עיון נוסף בשלט מגלה שהאיום הוא לא המיסיון אלא רשימות מתמודדים אחרות בבחירות המקומיות. מתחת לסיסמה הנוקבת מופיעות תמונותיהם של שמונה רבנים עבדקנים שמורים למאמיניהם, כך משתמע מן השלט להצביע 'ג'. השלט הסמוך מסבך את העניינים. גם שם רבנים, אבל הם מורים שהתורה…
זהות

זרמים בעלייה: היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית בישראל

זהות

בין אשמה לאחריות

מדינת ישראל ממשפטת עצמה לדעת. מערכת המשפט היא שחקן ראשי בדרמה הישראלית הנוכחית – ידה בכול ("הכול שפיט") ויד הכול בה (לקראת מלחמת הרשויות המתרגשת ובאה). יש הרואים בה אורים ותומים, מצפן מוסרי וערכי המשרת חברה שנוטה לאבד את דרכה; נער הולנדי שסוכר במו ידיו שטפון פוסט-ליבראלי מאיים. אחרים רואים בה מערכת מתנשאת, שחורגת מגבולות סמכותה, שמנסה לכפות העדפות ערכיות…

הערכה שנתית 2018

ראש פרויקט ד"ר שלמה פישר משתתפים: אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג, שלום סולומון ואלד, יהודית בוקסר ליברנט, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, דן פפרמן, עוזי רבהון, שמואל רוזנר, ג'ון רסקיי, אדר שיבר עורכים: רמי טל בארי גלטמן

לכבד את המסורתיות הישראלית

כבר כמה וכמה שנים, כמעט כחלק מההכנות לראש השנה וחגי תשרי, מפרסמים ערוצי תקשורת שונים 'תמונת מצב' על הזיקה של הישראלים ליהדות. הסקרים הללו מראים, באופן עקבי ומתמשך, שלרוב היהודים בישראל, גם אלו שמגדירים את עצמם מסורתיים וחילוניים, יש זיקה לזהותם היהודית לא רק כענין הצהרתי, אלא גם באמצעות ביטוי מעשי של קיום מצוות מסוימות, והשתתפות בתפילות או בטקסים דתיים…

הקומבינה של השנה ברבנות הראשית

בשבוע הבא צפויות להתקיים הבחירות למועצת הרבנות הראשית לישראל. בבחירות, המתקיימות פעם ב-5 שנים, נבחרים 10 מבין חברי מועצת הרבנות הראשית, בהליך בחירות מסובך וארכאי. סמכויותיה של מועצת הרבנות הראשית בתחום שירותי הדת משמעותיות, ולמעשה היא הגוף ההלכתי הרשמי העליון של מדינת ישראל. בשתי הקדנציות האחרונות, כלומר בעשר השנים האחרונות, מכהנים במועצה אותם רבנים. דיל פוליטי מבאיש, שנרקם בין המפלגות…

חכמים היזהרו בדבריכם – גם כשמדובר בלהט"בים

המאבק על דמותה של המשפחה בישראל זכויות הלהט"בים לא התחיל בשבועות האחרונים. בשני העשורים האחרונים חלו שינויים מרחיקי לכת במבנה המשפחה בישראל (ובעולם) והודות לחידושים מדעיים, תרבותיים ומשפטיים, מבנה המשפחה המסורתי, וזה שנתפס על ידי היהדות וההלכה כיחיד הלגיטימי לכתחילה, מאותגר. בעוד שכשמדובר בהקמת משפחות 'סטרייטיות' שלא בחופה וקידושין, או חד הוריות, לרוב כאלו של נשים, הרבנים לא מרימים קול…

גול עצמי מרהיב

ראש הממשלה התלונן שהדיון בחוק היסוד "ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי" נעשה באופן רדוד. נתניהו מכוון לכך שה"כצעקתה" של המתנגדים איננה מבוססת על ניתוח רציני ולכן היא לוקה בהבנת הנקרא. ואולם, התבוננות מקצועית בחוק – הן מהבחינה המשפטית והן מהבחינה החברתית – מעצימה את התחושה כי מדובר בתקלה בעלת ממדים היסטוריים. רבות דובר בפגיעה שהחוק מסב למיעוטים הלא-יהודים…

הגיע הזמן לבטל את ט' באב?

אני יושב ברכב המזדחל בפקק בכביש בגין החוצה את ירושלים. מסביבי מאות נהגים מתוסכלים. ההרים מסביבי מכוסים כולם בשכונות בנויות בצפיפות. ירושלים של 2018 היא העיר הגדולה בישראל. אלו ימי האבלות על חורבן הבית וכבר לא התגלחתי כמה ימים. אני שולח יד לגרד את זיפי זקני המציקים ואגב כך תוהה ביני לבין עצמי. ירושלים בנויה כפי שאף פעם לא הייתה.…

על חורבן, משפט ומוסר

חכמי הדורות התחבטו באשר לסיבת חורבן בית המקדש וירושלים. המקורות התלמודיים והמדרשיים מעלים מגוון רחב של אפשרויות, שכולן תולות את האשמה בהתנהגות של בני התקופה. אחד ההסברים המרתקים מופיע בתלמוד הבבלי (בבא מציעא, ל): "אמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על דין תורה… ולא עבדו לפנים משורת הדין". במבט ראשון, הדברים תמוהים: שמירת דין התורה היא…

איש אוחז בצוואר רעהו

על פניו, תהליך חקיקתו של חוק יסוד מסוג זה היה אמור להיות מהלך חגיגי במיוחד: לאחר שבעים שנות ריבונות, המדינה מגדירה את עצמה בחוקתה ומקדשת את היותה "מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו להגדרה עצמית". לכאורה, זה רגע היסטורי בחיי האומה והמדינה כאשר בית המחוקקים מתכנס לצורך תרגום המסרים הנעלים של הכרזת העצמאות אל תוך החוקה…

ישראל ויהדות ארה"ב כמו קואליציה ואופוזיציה

האירועים הללו הם שיא של תהליך שהופך את העם היהודי בישראל ובתפוצות מעם אחד, לסוג של קואליציה ואופוזיציה, צדדים נצים, שכל מפגש ביניהם הופך לעימות פוליטי על שורה של נושאים שלגביהם לעולם לא תהיינה הסכמות. ככל שהתהליך הזה מתקדם, הוא הופך להיות קשה ובנקודה מסוימת יש חשש שהוא יהיה לא הפיך. על שני הצדדים להתעשת ולנהל את היחסים המורכבים הללו…

שועלים קטנים מחבלים בכרמים הלאומיים

כנסת ישראל שוקדת על עיצוב חוק יסוד שיעסוק בזהות המדינה: חוק הלאום. אף שהחוק מיותר במובן המהותי – שהרי קיימת הסכמה רחבה מאד, מקומית ובינלאומית, כי ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי – ניתן היה להצדיק את חקיקתו כמהלך סמלי, חגיגי, שמנסח גם ברמה הנורמטיבית את תעודת הזהות הקולקטיבית של המדינה. ואולם, שועלים קטנים – פוליטיקאים מהימין ההזוי ונספחיהם…
יחסי ישראל-תפוצות

70 שנה ליחסי ישראל-תפוצות: הדור הבא

דיאלוג ישראל תפוצות 2018 70 שנה ליחסי ישראל – תפוצות: הדור הבא דו"ח מיוחד של המכון למדיניות העם היהודי ראשי הפרויקט: שמואל רוזנר, ג’ון רסקיי משתתפים: דב מימון, נח סלפקוב, דן פפרמן, עוזי רבהון, אדר שיבר עורכים: רמי טל ובארי גלטמן  
יחסי ישראל-תפוצות

לא רק ערבים, גם יהודים מסוימים נפגעים מחוק הלאום

בנוסח שיידון בכנסת בימים הקרובים, לקראת אישורו במליאה בקריאה שניה ושלישית, נקבע כי "המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי" לדקדוק המשפטי הזה יש משמעות מעשית גדולה. בדרך הזו החוק מאפשר לממשלת ישראל לעשות כל צעד שהוא שיש בו פגיעה ביהודי התפוצות ובקשר עמהם. מצדדי החוק טענו כי אחד ממוקדיו הוא מתן מעמד חוקי-חוקתי לזיקה של…

מי את מדינת ישראל?

מי את מדינת ישראל? וועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת מתכנסת היום במטרה להכין לקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק יסוד הלאום, שיקבע – החזיקו חזק בכיסאות – כי ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. מסתבר שהעובדה שהכרזת העצמאות, חוקי יסוד קיימים, פסיקה מסועפת של בתי המשפט והרוב המכריע של אזרחי ישראל ושל אזרחי העולם רואים בישראל מדינת הלאום של…

מערכת נישואין וגירושין הכאוטית והטרגית בעולם

בצעד תקדימי, הפקיע אתמול בית הדין הרבני בחיפה את נישואיה של ג' וסרבן הגט עודד גז. זאת כשבועיים לאחר שבין דין פרטי הפקיע את נישואיה של צביה גורודצקי, אחרי שמונה עשרה שנות עגינות. מקרי הקצה הללו הם החריגים שלא מעידים על הכלל-מסורבות גט רבות הכלואות ונסחטות על ידי בני זוגן שמערכת בתי הדין המחמירה בדרך כלל, לא מצליחה, לרוב מחוסר…

התפר הרגיש ואיחויו

כל אדם שמיני בישראל, כמיליון אזרחים, הוא חרדי. זו הקהילה הצעירה בעולם: מחצית החרדים מתחת לגיל הגיוס. אם צעירים אלו יבחרו, כאבותיהם, שלא לשרת בצבא, הכמות תעשה איכות שתאיים על החברה הישראלית בשלושה מובנים לפחות: מנקודת ראות ביטחונית, נתקרב במהירות למצב שבו מחצית המחזור בגיל גיוס לא ילבש מדים. הדעת נותנת שהחצי האחר יאבד סבלנות ומודל "צבא העם", שבו הכול…

חומה בצורה עם שער פתוח לרווחה

גיור הוא עניין אישי אינטימי, ולכן, על פניו, אין הוא נושא שהמדינה אמורה לעסוק בו. יגדיר כל אחד את זהותו כרצונו ואם חפצה נפשו בגיור, יעשה זאת בהליך על פי בחירתו. ואולם, בצד ההיבט הסובייקטיבי, הפרטי, של המרת הדת, יש לגיור גם השלכות אובייקטיביות וציבוריות: המשפט הישראלי מייחד את היהודים בכמה הקשרים ובראשם הזכות לעלות ארצה מכוח חוק השבות והזכות…

הנצחת מונופול הרבנות בכשרות היא בחירה רעה

הביקוש לכשרות בישראל גדול. סקרים מראים שרוב היהודים בישראל מבקשים לצרוך אוכל כשר. הבעיה היא בצד ההיצע. שוק הכשרות בישראל מגלגל כ-4 מיליארד ₪ בשנה. הוא חולה כבר הרבה שנים, ולוקה בבעיות מבניות ותפקודיות קשות. הבעיות הללו מובילות לחוסר יעילות והשתת עלויות מיותרות על צרכני הכשרות. מדובר בשוק שמצד אחד מתנהל כמונופול, בו שולטת הרבנות הראשית, ומצד שני מתקיימת בו…

כיצד נישאר עם אחד?

השר משה ניסים הגיש המלצותיו להסדר סוגית הגיור בישראל. עוד לא יבשה הדיו, וכבר מצופפים שורות כל שחקני הווטו, בראשם הרבנים הראשיים, במטרה לבצע סיכול ממוקד בהמלצות. מבחינתם, ניסים, בנו של רב ראשי קודם, יביא ל"חורבן היהדות". הכצעקתם? כיום קיימת הסכמה שהדרך היחידה להפוך ליהודי היא באמצעות התהליך הדתי של גיור. יש מחלוקת באשר לטיבו של ההליך – למי הסמכות…

מי צריך רב עיר?

כמה אזרחים יהודים בישראל יודעים מי הוא רב העיר שלהם? כמה מבני הקהילה הדתית יודעים מי איך קוראים לו? כמה מהם שאלו את רב העיר שאלה או שמעו ממנו שיעור בשנה האחרונה? אי פעם? התשובה במקרים רבים היא, מעטים. עבור רוב גדול של תושבי ישראל היהודים, הרב המקומי פשוט לא רלבנטי. לכך מצטרף התפקוד הלקוי של מספר לא מבוטל של…

לפוגג את תוגת הישראליות

במרחב הציבורי הישראלי מתקיימים ארבעה חזונות המשיבים בצורה שונה על שאלת היסוד באשר לתכליתה של המדינה. כל אחת מארבע ההצעות ל"חיים טובים" קיבוציים, מבקשת לכייל את המצפן הישראלי, כך שיורה לכיוון שונה, לעיתים הפוך, מזה המועדף על חברתה. כל אחד מהחזונות נתמך על ידי חלק חשוב, בכמות ובאיכות, בחברה הישראלית. החזונות מתמודדים באגרסיביות על בכורה בשוק הרעיונות ובזירה הפוליטית, והתוצאה…

בין היועץ והקברניט – האתגר להשפיע

בעקבות פרסום ספרו החדש של אבי גיל נוסחת פרס, קיים "המכון  למדיניות העם היהודי" דיון במערכת היחסים המורכבת בין יועצים לקברניטים (16 במאי 2018). הדיון התמקד באתגר שניצב בפני יועץ וגופי יעוץ שמבקשים להשפיע על הקברניטים: איך מונעים את ניירות המדיניות לאגור אבק על המדף, כיצד מבטיחים שהמחליטים יתייחסו להמלצות, ואיך מערכת היחסים האישיים משפיעה על התוצאה. הדיון נפתח בשיחה בין…

"תרבות הסמוך"

יש לנו בן בגיל של הנספים באסון נחל צפית. הוא שקל להצטרף לקראת השנה הבאה למכינת "בני ציון", המעולה, אך בחר לבסוף במקום אחר, מצוין גם הוא. אדם קרוב אצל עצמו, ולכן מיד התחבטתי בשאלה האם הייתי מונע ממנו לצאת למסע הגיבוש הקטלני, לו היה נרשם למכינה? ואתם הקוראים, האם הייתם מוכנים, כחניכים או כהורים, בזמן אמת, לעמוד מול הזרם,…

מדינת מסורתית ודמוקרטית

גם ביום הולדתה השבעים, היסודות החוקתיים-זהותיים של מדינת ישראל מעורערים. בישראל היהודית והדמוקרטית, ניטש עדיין ויכוח נוקב על משמעותם של שני רכיבי המשוואה, כל אחד בפני עצמו ובעיקר על טיב היחס ביניהם. מבט על ישראל של היום, מורה כי למעשה, בוחרים רוב היהודים בישראל וגם רוב מנהיגי המפלגות הפוליטיות המכהנים היום, את הזהות היהודית מסורתית או מגלים כלפיה זיקה. את…

אחדות יהודית סביב שלחן הסדר

בליל חג הפסח, נשב סביב שולחן הסדר לקריאת ההגדה ושאחר מצוות ומנהגי החג. יחד אתנו, יסבו לשלחן החג רוב מדהים של עם ישראל. סקרים שנערכים כמעט מדי שנה מעידים כי קרוב ל-100% מהיהודים בישראל חוגגים את ליל הסדר. הסקרים מלמדים שרוב גדול של החילונים (63%) חוגג את הסדר בדרך המסורתית, קריאת ההגדה וקיום מנהגיו השונים. ההיקף הגדול מאוד של יהודים…

הסכנה שבין הפוליטי למשפטי

נראה שהממשלה נחושה לשנות את האיזון הקיים בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת. על הפרק הצעה לתיקון חוק יסוד השפיטה, שתשלול את הסמכות של בית המשפט להכריז על חוק כבטל ("המודל הבריטי") ולחלופין, הצעה לאפשר לכנסת לחזור ולחוקק חוק שבוטל, באמצעות רוב קואליציוני של 61 ח"כים ("פסקת ההתגברות"). קיים פיתוי לתמוך בהצעות אלו: הכנסת היא הגוף הנבחר המייצג את הרצון הקולקטיבי…

לשמר את יצר ההישרדות היהודי

סבא רבה שלי, יהושע גרוס על שמו אני קרוי, נרצח בברגן בלזן בימים אלו, לפני 73 שנים. תמונתו מונחת על שלחן העבודה שלי, ובכל עת הוא מביט אלי בעיניו הטובות ומזכיר לי את פלא חיינו במדינה ריבונית ואת חובתנו היהודית לזכור ולשרוד. שבעים שנה הן הרף עין בהיסטוריה של העם היהודי, שבשלושת אלפי שנותיו חווה רק רגעים קצרים של ריבונות…

70 שנה ליחסי ישראל תפוצות: הדור הבא

ראשי הפרוייקט: שמואל רוזנר, ג׳ון רסקיי
אנטישמיות

קמפיין הדה-לגיטימציה הבין לאומי נגד ישראל

  קמפיין הדה-לגיטימציה הבין לאומי נגד ישראל ניתוח וכיוונים אסטרטגיים   מיכאל הרצוג   מבט על מאת דניס רוס   עורכים: רמי טל ובארי גלטמן
אנטישמיות

פרופ. קמיל פוקס

משבר אמיתי או תירוץ?

מסתמן כי הולכים לבחירות. הסיבה, לכאורה, היא אי הסכמה סביב סוגיית גיוס החרדים. השחקנים מתפקדים כמצופה: מצד אחד, האדמו"ר מגור, נחרץ כתמיד; ומצד שני, שר הביטחון ליברמן, קשוח כתמיד. חרב עקרונית אחת מצטחצחת בירך חברתה. ובתווך, ראש הממשלה, ממלכתי מתמיד, חותר למצוא פשרה – שתוכל לעמוד בבחינה משפטית – אך הדבר לא עולה בידו למרות מאמציו הכנים. האמנם? תרשו לי…

בחירות על זהותה של המדינה

תופי הטמטם של בחירות קרבות מחרישים את האוזן הציבורית ושוב אלו החרדים שמכים בהם. גם הפעם, כמו בפעמיים האחרונות בחודשים שחלפו, ובפעמים רבות בעבר, החרדים הם אלו שמאיימים להפיל את הממשלה, וגם הפעם העילה – שאלת גיוס החרדים לצבא – היא סוגיה הנובעת מהמתח בין דת ומדינה בישראל. אלא שהחרדים כבר לא אותם חרדים. אם בעבר הפוליטיקאים החרדים ראו עצמם…

שתיקת הרבנים

חלק מאנשי הימין טוענים שרשויות אכיפת החוק מתאנות לראש הממשלה ומבקשות להחליפו באמצעים לא כשרים. זו טענה קיצונית, קונספירטיבית, שאין לה שום ביסוס במציאות הגלויה לנו. ואכן רוב אנשי הימין אינם מחזיקים בה. מנגד, חלק מאנשי השמאל "יודעים" שנתניהו אשם עוד בטרם החליטו על כך הגורמים המוסמכים. גם זו טענה מופרכת, שחותרת תחת שלטון החוק בישראל משום שהיא מבקשת להתעלם…

עול מלכות ושלטון החוק

אין לדעת כיצד תסתיימנה "פרשיות נתניהו", התופחות מרגע לרגע, אך תוצאה אחת – חמורה ביותר – מסתמנת כתוצאה הכרחית: אמון הציבור בשלטון החוק הולך ונשחק. כל אחת משתי האפשרויות של סיום הפרשיות מוליכה לכיוון זה. אם בסופו של יום ייאלץ ראש הממשלה לעזוב את תפקידו עקב החלטות המערכת המשפטית (היועץ המשפטי לממשלה ולאחריו בית המשפט) תותקף המערכת כמי שביצעה "הפיכה…

הרבנות יוצאת מהצלחת

השבוע הודיע 'ארגון רבני צהר' על הקמת גוף כשרות פרטי שיפעל בחסות החלטת בג"ץ ובמקביל ותוך תחרות עם מערך הכשרות המונופוליסטי של הרבנות הראשית. למהלך המבורך הזה תהיה תועלת מעשית של שיפור והוזלה של שירותי הכשרות ותועלת עקרונית על הוצאת המדינה מהצלחת של אזרחיה. המהלך הוא גם עוד מסמר בארון הקבורה של הרבנות ומונופול שלה על שירותי הדת שהיא נותנת,…

הבשורה על-פי שקד

שרת המשפטים שבעת רצון מההרכב החדש של בית המשפט העליון. עם מינוי שני הפרופסורים – שטיין וגרוסקופף – למשרה הנכבדה, המצטרפים לארבעה מינויים קודמים בקדנציה זו, מלכת השמרנות הכריזה כי "המהלך לשינוי פני העליון הסתיים". זוהי בשורה חשובה לא רק לתומכי השקפת העולם השמרנית, אלא גם לכל מי שמעוניין בשיפור מערכת היחסים הרעועה שבין "המשפט" לבין חלק חשוב בחברה הישראלית.…

מעמיות לאחווה

"היה זה הטוב שבזמנים, היה זה הרע שבזמנים". נראה שדבריו של צ'רלס דיקנס מיטיבים לתאר את מצבו של העם היהודי והיחסים בין הקהילות הגדולות המרכיבות אותו, היהודים בישראל ויהודי ארצות הברית. מחד גיסא, מעולם לא היו היהודים חזקים כל כך ומשפיעים כל כך ומעולם לא הייתה להם מדינה עם עוצמות כאלו. מאידך גיסא, במובן של שימור הזהות היהודית והיחסים בין…

את מי מעניינים הרבנים

הרב אבינר קרא לא לשרת ביחידות שמשרתות בהן נשים, והרב אליהו הרהיב לקרוא לראש הממשלה לפטר את הרמטכ"ל בשל הרחבת השירות המשותף, והארץ רעדה. אבל ההתבטאות הזו, כמו עוד התבטאויות קשות, קיצוניות ולפעמים הזויות של רבנים ציוניים מדי פעם, מחדדת את השאלה – את מי מעניינים הרבנים? במבחן הסערה התקשורתית, נראה כאילו הרבנים, אלו ואחרים, מובילים מאחוריהם צבאות של מאמינים…

האם הכנסייה צדקה?

בין היהדות לנצרות יש הבדל תהומי באשר ליחס הרצוי בין הדת והמדינה. על פי התפיסה הנוצרית, שאמנם לא תמיד עומדת במבחן המציאות, צריך להפריד בין דת ומדינה. האפיפיור גלסיוס ה-I (נפטר ב-496) ניסח זאת במכתב 'שתי החרבות' שלו, בו הוא מציע הפרדה בין חרבו של האל, אותה אוחזים כהני הדת, שתפקידם לעסוק בשלמות הרוח, וחרבו של הקיסר, אותה אוחז השלטון…

מגילת העצמאות: שיח זהויות או שיח זכויות?

הנשיא אהרן ברק פרש מכס השיפוט לפני תריסר שנים. אף שעל כיסא נשיא בית המשפט העליון כבר ישבו, אחריו, ארבעה שופטים אחרים, ברק עדיין מזוהה, ובצדק, כדמות המשפטית המובילה בישראל. בניגוד לציפיותיהם של רבים, פרישתו של ברק מהזירה הציבורית, כשהוא בשיא כוחו האינטלקטואלי, הייתה ממשית. נאמן לתפיסת התפקיד, ליושרתו ולצניעותו האישית, ברק בחר להתרחק מהעין הציבורית ומהזירה הכלכלית, ותחם את…

ד"ר גתית לוי-פז

ד"ר גתית לוי-פז היא עמיתה לשעבר במכון למדיניות העם היהודי. בעלת תואר דוקטור במדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן, תואר שני בספרות עברית מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ותואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן. עבודת הדוקטורט שלה עסקה במחקר בינתחומי, ספרותי וסוציולוגי פוליטי של הזהות היהודית האמריקאית הצעירה. כיום, בנוסף לעבודתה במכון, היא מרצה במנהל המכללות באוניברסיטת בר-אילן. בעבר שימשה כעמיתת…

בין בני ברק לוושינגטון: "דת ומדינה" בשבע שגיאות

"החייט האמיץ", עליו מסופר באגדות האחים גרים, הצליח להרוג שבעה זבובים במכה אחת ולכן חרט על חגורתו: "שבעה במכה אחת". דומה שגם ממשלת נתניהו יכולה לייחס לעצמה הישג דומה: במהלך ישיבת ממשלה אחת בקיץ האחרון – בה הוחלט על ביטול מתווה הכותל ועל ביצור המונופול של הרבנות הראשית החרדית בנושא הגיור – היא פגעה בלא פחות משבעה עניינים אסטרטגיים כבדי…

אין לו אלוהים

אריה מכלוף דרעי בדק אם 'הלכתית' וכדי 'למנוע חילול שבת' אפשר להביא את ח"כ יהודה גליק להצבעה בכנסת על 'חוק המרכולים', שלוש שעות אחרי שנפרד מאשתו לעולמים. אלוהים שבשמיים שפשף את עיניו בתדהמה. אם אלו הנציגים שלי בארץ, עדיף להיות דתל"ש, הוא אמר לעצמו. גם המאמינים האחרונים של דרעי מבינים, האיש איבד את אלוהים. אבל מה לנו להלין על דרעי.…

הדתיים לא על הגדרות

על פי מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהתפרסם בשבוע שעבר, הדתיים על הגדרות ועוד שניה כובשים את מדינת ישראל. 79% מהחילונים, מסכימים כי "הדתיים משתלטים על המדינה". התוצאה המדהימה הזו מבטאת הצלחה גורפת של קמפיין ההפחדה המתנהל בשנים האחרונות, וצובע כל פעולה שיש לה זיקה ליהדות או לערכים יהודיים בצבעיה השליליים של ההדתה. חילונים, תסתכלו מסביב ותראו גם אתם.…

בלוף המרכולים הגדול של דרעי

הסטטוס-קוו בנושא השבת נשמר שנים ארוכות, למרות שחוקי השבת היו, ועדיין חסרים מאוד. אבל בשנים האחרונות חל גידול מתמשך בהיקף הפעילות המסחרית בשבת. יותר מרכולים, קניונים וחנויות פועלים מחוץ לערים ולאחרונה גם במרכזי הערים. פעילות זו מצטרפת לעוד ענפים שפועלים בשבת באופן מסורתי. התוצאה היא שעבור עובדים יהודים רבים, כ-400,000 (!) בישראל השבת אינה יום מנוחה. מקובל היה לחשוב כי…
המזרח התיכון

הזירה הגיאופוליטית – אי וודאות גוברת על רקע נשיאותו של טראמפ

המזרח התיכון מוסיף לגעוש. קורסות בו אבני בסיס של הַסֵּדֶר האזורי הישן, כאשר באופק לא מסתמן עדיין סדר אזורי חדש שבכוחו להבטיח יציבות.
המזרח התיכון

רוח גדולה ולא גטו רוחני

לו הייתי אני הרב טאו, הייתי קובע את כ"ה בכסלו כראש השנה לחרד"לים. יש בחג את כל המרכיבים שמזינים את התפיסות החר"דליות העדכניות. מלחמת שחרור לאומית מול כובש למען שחרור לאומי. מלחמת חורמה פנימית נגד יהודים שסטו מהדרך ואמצו קו פחות קיצוני ביחס לכל מה שאינו יהודי. מלחמה רוחנית פנימית בכל מה שהוא לא חלק מהרוח היהודית הטהורה. בקיצור, כל…

ישראל: בוכה או צוחקת?

השיחה הישראלית רוויה ביקורת עצמית נוקבת על "המצב". מוסיקת הרקע לחיינו הציבוריים היא מהז'אנר הדיכאוני; סימפוניה מתמשכת של "תוגת הישראליות". על רקע זה, מפתיע לקרוא את מדד הדמוקרטיה 2017 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהוגש אתמול לנשיא המדינה: מתברר, שבמענה לשאלה מהו מצבה של ישראל, רק מיעוט קטן סובר שהמצב "רע" או "רע מאד". כשליש משיבים "ככה ככה", והקבוצה הגדולה ביותר,…

כשפוליטיקה בוחשת בקמפוס

הצטרפות החרדים ללימודים גבוהים במוסדות אקדמיים היא בגדר "נס" חברתי. בקבוצה, שחלק ממנהיגיה סבורים שההשכלה הגבוהה "גרועה מאושוויץ" משום ש"השמדה רוחנית גרועה מהשמדה פיזית", מתרחשת מהפיכה שקטה, שבשורותיה צועדים בסך, ברגע זה, למעלה מ – 11,000 סטודנטים חרדים וחרדיות. לכל אחד מהם חברים היושבים על הגדר וממתינים לראות האם הדור הראשון, הנחשוני, יצליח להשתלב בשוק העבודה. אם כך יהיה, הסכר ייפרץ,…

על חשיבות ה"חוץ"

פרשת השבוע מלמדת שיעור מורכב יותר: בפרשת "ויצא" מתואר מסעו של יעקב לחו"ל: הוא עוזב את כנען בודד וחסר כול וחוזר כבעל משפחה ענפה ורכוש רב. השינוי הגדול בחייו מתרחש דווקא בחו"ל. מהו המסר החבוי בכך? זוהי תבנית חוזרת בספר בראשית: המשכיות האומה תלויה ב"חוץ", שהרי הכלות של האבות מיובאות מחו"ל (משום האיסור להתחתן עם "בנות כנען"). חו"ל נתפס כמקום…

המאבק על זכותנו לבית לאומי לא תם

במלאת מאה שנה להצהרת בלפור שעליה נבנתה הלגיטימציה הפוליטית והמשפטית הבינלאומית להקמת מדינת ישראל, מסתבר שבית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל עדיין לא מובן מאליו. בשבועות האחרונים הגיע לשיא הקמפיין של הפלסטינים, הנהגת ערביי ישראל, ותומכיהם בישראל ובעולם, הקורא לבריטניה להתנצל על הצהרת בלפור ולפצות את הפלסטינים על הנזקים שהיא גרמה להם. בשלילת הצהרת בלפור, חושפים הפלסטינים, אלו שמחוץ לקו…

'להתאבד' על סוגיות דת ומדינה

בכאוס השולט בהסדרי דת ומדינה, היום יותר מתמיד, כל דאלים גבר. בסיטואציה פוליטית שבה הכל עובר לסוחר, וכל הצעת חוק הזויה יכולה לבוא בשערי ספר החוקים אם ישלמו עליה לבעלי אינטרסים במטבע קשה, חרויות הפרט והפלורליזם הדתי בישראל הם קורבן כמעט טבעי למולך החרדי. ההנחה שאפשר לשנות את הסדרי דת ומדינה על חרבות בג"ץ עלולה להיות מופרכת בקרוב מאוד כששטף…

הערות

1 הדיאלוג של המכון למדיניות העם היהודי והסקר המתלווה אליו משקפים את ממוצע הדעות של קבוצה נבחרת, המורכבת ברובה ממנהיגים יהודיים ומיהודים שמעורבותם בקהילה גבוהה, אשר בחרו להשתתף בדיאלוג. פירוט בנושא זה ראו בנספח. 2 עוד בנושאים אלה, ועל חלק מן הסיבוכים הכרוכים בהתמודדות מולם, ראו: האתגר החרדי, מאת דב מימון ושמואל רוזנר, המכון למדיניות העם היהודי, 2013. מחקר זה…

דת-ומדינה-תשע"ח – לחשב מסלול מחדש

השנה שחלפה חידדה עוד יותר את המחלוקות הקורעות את הציבור הישראלי בסוגיות דת ומדינה. בכל הסוגיות המרכזיות, התחוללו אירועים דרמטיים, חלקם כאלו שאיימו, ועדיין מאיימים לפרק את הקואליציה, וכולם מאיימים על שלמות העם בישראל והעם היהודי כולו. בימים בהם 'על המדינות יאמר' ועם כניסתה של שנת ה-70 למדינה, האם נדונה החברה והמדינה ללכת באותו נתיב למשברים חוזרים ונשנים, או שאולי…

צרו קשר

מייל info@jppi.org.il טלפון +972-2-563-3356 פקס +972-2-563-5040 כתובת קמפוס גבעת רם, ת.ד. 39156, ירושלים, 9139101 דובר המכון – און לוי מייל: on@on-done.com | טל': 050-521-7239

השבט החמישי

נאום השבטים של הנשיא ריבלין, משנת 2015, הנכיח את קיומו של "סדר ישראלי חדש", המורכב מארבעה שבטים מרכזיים: חילונים, חרדים, ערבים וציונים-דתיים. זהו, לכאורה, ה"אנחנו" הישראלי: פדרציית שבטים החולקים גורל משותף, גם אם קיימת ביניהם מחלוקת עמוקה בדבר החזון הראוי למדינת ישראל. ואולם, אפשר שהתמונה מורכבת יותר: הנשיא נשא השבוע דברים בפני אלפי יהודים, חברי הפדרציות הציוניות, שמייצגים קבוצת ענק…

הפלסטינים לא שקופים

המדרש בבראשית רבה, הדן בקניית מערת המכפלה על-ידי אברהם, גורס כי "זה אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הן בידיכם". המפרשים ראו בכך את ראשית קניינו של עם ישראל בארץ ישראל, שהצטרף להבטחת ה' לאבות ולזרעם. לצערנו, הפלסטינים אינם מתחשבים במדרש זה, או באופן כללי להבטחת הארץ לעם ישראל. הם תובעים לעצמם זכויות בארץ,…

ירושלים והעם היהודי: אחדות ומחלוקת

דיאלוג ישראל תפוצות 2017 ירושלים והעם היהודי: אחדות ומחלוקת דו"ח מיוחד של המכון למדיניות העם היהודי ראשי הפרויקט: שמואל רוזנר, ג’ון רסקיי סייעו בהכנת הדו"ח : נח סלפקוב, חיה אקשטיין עורכים: רמי טל ובארי גלטמן  

האם השופטים אוביקטיביים?

האם זהותו האישית של השופט רלוונטית להכרעה השיפוטית בה יבחר? יש הסוברים כי העבודה השיפוטית היא במהותה אובייקטיבית, ניטרלית, בעלת אופי סמי-מדעי. לשיטתם, השופט הוא מקצוען נטול העדפות אישיות, ולכן מומחיותו המשפטית קובעת את התוצאה השיפוטית – ולא זהותו. כשם שהפעלת כללי משחק השחמט איננה מושפעת מהרקע האישי של השחקנים, כך גם שיקול הדעת של השופט אינו מושפע מהרקע האישי…

יהדות ואסלאם-לא קיר, גשר

היהדות והאסלם דתות אחיות. הזהות ביניהן גדולה מאוד. למרות זאת, התפיסה הבין-דתית הרווחת של המאמינים בשתי הדתות, היא של תהום בין הדתות, והתפיסה הפוליטית היא של הדתות כאיום. אבל הדמיון בין הדתות, והיחס הדתי החיובי ההדדי, יכולים להפוך אותן לגשר. היכרות של יהודים את האסלאם ועקרונותיו, ולהפך, באמצעות מערכת החינוך, ובערוצים אחרים, כמו גם שיח בין-דתי, יכולים לבנות את הגשר…

משפט עברי ובני תרבות

מאמרי דעה שפורסמו מעל בימה זו, הפעילו צופרי אזעקה המתריעים מפני אסון קרוב המתרגש ומאיים על החברה הישראלית: סעיף המשפט העברי בהצעת חוק הלאום (מאמר מערכת, הדתת שיטת המשפט, 18.9.17; פרוקצ'יה, יום הכיפורים של המשפט הישראלי, 26.9.16). על פי הסעיף, במקרי לקונה משפטית – כאשר אין בנמצא תשובה מחייבת, בחוק, בפסיקה או בהיקש, לשאלה שבמחלוקת – יחויב בית המשפט להכריע…

אנחנו והאומות-לחשב מסלול מחדש

מה יונה זו מכפרת על העונות, כך ישראל מכפרים על האומות, שכל אותן שבעים פרים שמקריבים בחג כנגד שבעים אומות שלא יצדה העולם מהם כפי שכתוב: (תהילים קט) "תחת אהבתי ישטנוני, ואני תפלה" (מדרש שיר השירים רבה, א). במהלך כל השנה מוקד התפילות ועבודת המקדש, או כיום עבודת ה' של עם ישראל מכוונת פנימה ומבקשת לפעול בציר שבין אדם למקום…

כיוון חדש לציונות הדתית

מיהי הציונות הדתית? האם יש לה עתיד כמגזר, כקהילה אחת, או שדינה להתרסס לקהילות קטנות, נבדלות ומפולגות? האם יש טעם למצוא מכנה משותף רחב אחד, או שהימים הללו חלפו, ובאה העת להכיר בכך שמדובר בשם תואר בלבד, ללא תוכן אמתי? האם יש לשמור על 'טוהר המחנה', כמו שטען כאן לאחרונה הרב אלי סדן וסבורים אחרים, או להעדיף הטרוגניות מכילה? לשאלות…

אשמנו? בגדנו? / סולידאריות ישראלית

השעון הלאומי מורה על "ימים נוראים", מועד של חשבון נפש. הביטוי החד לכך הוא בווידוי הקלאסי – "אשמנו, בגדנו, גזלנו" – שהוא הנושא החוזר המרכזי של תפילת יום הכיפורים. הווידוי, ביקורת עצמית שנוסחה קבוע מראש, מניח שתי הנחות מעוררות מחשבה: ראשית, הביקורת העצמית – זה ברור – לא תיגמר בטוב, ולא תוציא אותנו עם דו"ח התנהגות נקי. הטקסט המוכתב מניח…

נצלו את יום הכיפורים

לפני כמה שנים הייתי בניו-יורק בערב יום כיפור. כאילו בניגוד לטבע, בשעה שתים התחבורה הציבורית לא הפסיקה. הסאבווי המשיכה לדהור. בשעה שלוש ערוצי התקשורת לא דממו. הם ירו חדשות כרגיל. בשעה חמש הרחובות לא התרוקנו ממכוניות והתמלאו באופניים. מלבד שקט יחסי בעומק השכונה היהודית בה התארחתי, עולם כמנהגו נהג. שאון החול המשיך להלום כבשאר הימים. הניגוד מול הנעשה בישראל היה…

מסורתיות ישראלית

כמדי שנה יתפרסמו היום או בערב יום כיפור סקרים שיעידו שלרוב היהודים בישראל יש זיקה ליהדות. בין אם הזיקה היא לפרקטיקות או לתפיסות יסוד דתיות, רובם יעידו שהם קשורים בדרך כלשהי למסורת היהודית. לא עוזרים קמפיינים ב'הארץ' וזעקות 'הדתה'. לישראלים זיקה משמעותית למסורת היהודית. ניתוח של הסקרים הללו לדורותיהם, מראה שרבים מאלו שמגדירים את עצמם חילונים שותפים לפרקטיקות ולתפיסות עולם…

האם שוק הכשרות בדרך להפרטה?

בג"ץ שבר את מונופול הכשרות. לאחר שבעים שנה של מונופול, למעשה, ולאחר מכן להלכה, של הרבנות הראשית בתחום הכשרות, תם עידן. שוק הכשרות הולך בפועל להפרטה. מעתה והלאה, כל אחד יוכל להכריז על עצמו ככשר, גם אם לא יעשה שימוש במילה זו, שבאופן מגוחך, הבעלות עליה, היא השריד שהותיר בית המשפט בידי הרבנות הראשית. הפסיקה דרמטית לשוק הכשרות, אבל לא…

פצצת הזמן מתקתקת

הדרמה השיפוטית סביב עניין (אי) גיוס בני הישיבות שוברת כל שיא אפשרי. העניין נידון תשע פעמים בפני בית המשפט העליון במשך ארבעה עשורים. חוקתיותו של דבר חקיקה בנושא זה נידונה ארבע פעמים ובשני מקרים – האחרון שבהם אתמול – פסל בית המשפט את חוק הכנסת. לא היה כדבר הזה. השופטים אינם מהססים בגינוי החוק הנוכחי: "נשף מסכות סטטוטורי", "סוג של…

משאבים חומריים

גורמים חיוביים הצמיחה הכלכלית של ישראל יציבה, נעזרת בסוף שנת 2016 בביקוש מקומי ובביצועים משופרים של היצוא תוך קיום איזון מאקרו-כלכלי איתן. האינדיקטורים של השתתפות ערבית בכוח העבודה של ישראל ובהכשרה מקצועית ממשיכים במגמת עלייה. הגידול בהבחנת מגמות אנטישמיות המקיפות קהילות גדולות בתפוצות לא נראה כבעל השפעה על יצירת עושר בקרב קהילות אלה, וגם לא השפיעה על הקצאת משאבים למוסדות…
קהילות יהודיות בעולם

דמוגרפיה יהודית

בחברות מערביות בנות זמננו, אירועים ותהליכים דמוגרפיים הם על-פי-רוב איטיים. שינויים בגודל אוכלוסייה, במימדי הגירה ובדפוסי פריון ותמותה מצטברים לכדי השפעה משמעותית רק במשך כמה שנים. הוא הדין לגבי האוכלוסייה היהודית העולמית, המרוכזת רובה ככולה בישראל, באמריקה ובאירופה. לפיכך, אף כי הדמוגרפיה היהודית היא בסה"כ יציבה ומשקפת מגמות מאוד מתונות של גידול ושיפור בכמה מדדים מרכזיים, החלטנו להשאיר את המחוג…
קהילות יהודיות בעולם

הערכה שנתית 2017

הערכה שנתית 2017 5777 ראש פרויקט ד"ר שלמה פישר משתתפים: חיה אקשטיין, אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, מתיו גרסון, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג, שלום סולומון ואלד, יוסי חן, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גתית פז-לוי, דן פפרמן, עוזי רבהון, שמואל רוזנר, ג'ון רסקיי עורכים: רמי טל בארי גלטמן
זהות

זהות והזדהות

הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016 הבליטו את הקשר בין זהות יהודית לבין מערכת היחסים עם הסביבה הלא-יהודית המקיפה את הקהילות היהודיות בתפוצות, וחיזקו את הקיטוב הפוליטי והתרבותי הגדל והולך בין המגזר האורתודוכסי לבין המגזרים הלא-אורתודוכסים בקהילה היהודית-אמריקנית. קיטוב זה התבטא, בראש ובראשונה, במגמות הצבעה. באופן כללי, בקרב יהודי ארה"ב היה רוב ברור (70 אחוז) לקלינטון, מועמדת המפלגה הדמוקרטית. מגמה זו בלטה…
זהות

פרופסור עמנואל סיוון

תיבת הפנדורה

כבר הורגלנו לביטול חוקים על ידי בית המשפט כאשר הם סותרים חוקי יסוד. אך מעולם לא בוטל חוק שאין בתכניו פגם והסדריו תקינים לחלוטין, אלא שדרך חקיקתו, ההליך, פגום. במהלך השנים הוגשו עשרות עתירות נגד הכנסת בגין הליכי חקיקה פגומים – אך בית המשפט מעולם לא נענה לעותרים. פעם אחר פעם סרבו השופטים, לדורותיהם, להתערב בהליכים פנימיים של הכנסת וכיבדו…

לוויתנים, קרפיונים ושלטון החוק

אבל הכוח שאנו מעניקים מרצון למלכות, ללוויתן, הוא עצום מאין כמוהו ולכן מסוכן במיוחד. השלטון מפעיל אלימות ממוסדת כלפי פנים (משטרה) וכלפי חוץ (צה"ל). אנו מעבירים לו תשלומי מיסים במיליארדים מתוך ציפייה שיספק לנו מוצרים ציבוריים קריטיים – בריאות, פנסיה, שירותי רווחה. הוא שולט במערכות החינוך שמעצבות את הדור הבא, ועוד ועוד. הדרך המרכזית שמונעת מהלוויתן האימתני לעשות שימוש לרעה…

התכנית: הרבנות הראשית העולמית

נכון, הרבנות הראשית נהנית מאחיזה פוליטית איתנה בזכות המפלגות החרדיות. אבל עדיין יש דרך וחובה להיאבק באימפראליזם הגלובלי שהרבנות חותרת אליו. לרבנות הראשית מונופול מכוח חוק בתחום הנישואין והגרושין של יהודים בישראל, ושליטה משמעותית על שער הכניסה ליהדות בישראל באמצעות הסמכות לקובע מיהו גר ומהו גיור תקף בעיניה. מכוח הסמכויות בתחום המעמד האישי, הרבנות יכולה לקבוע מי נשוי ומי לא…

מיהודית ודמוקרטית לחרדית ודמוקרטית

יחסי דת ומדינה בישראל נמצאים במצב משברי ובמחלוקת מתמשכת זה עשרות שנים. המחלוקת נוגעת בעצבים חשופים של החברה הישראלית ושל העולם היהודי והיא מציבה איום של ממש על האפשרות להשיג איזון ראוי בין אופייה היהודי של המדינה ובין אופייה הדמוקרטי. מציאות זו יצרה בשנים האחרונות משבר במערכת היחסים בין יהדות התפוצות ובין מדינת ישראל; ובין חלקי החברה היהודית בישראל –…

מיהודית ודמוקרטית לחרדית ודמוקרטית

יחסי דת ומדינה בישראל נמצאים במצב משברי ובמחלוקת מתמשכת זה עשרות שנים. המחלוקת נוגעת בעצבים חשופים של החברה הישראלית ושל העולם היהודי והיא מציבה איום של ממש על האפשרות להשיג איזון ראוי בין אופייה היהודי של המדינה ובין אופייה הדמוקרטי. מציאות זו יצרה בשנים האחרונות משבר במערכת היחסים בין יהדות התפוצות ובין מדינת ישראל; ובין חלקי החברה היהודית בישראל –…

חלם או סדום?

בראשית השבוע התכנסו בירושלים, במקביל, שתי הקבוצות החשובות ביותר של מנהיגי העם היהודי בעת הזו: הממשלה וחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. על פניו, לשתי ההנהגות – של הישראלים, מכאן, ושל יהודי התפוצות, משם – מטרות דומות ושותפות טבעית. הישראלים רואים ביהודי התפוצות אחים ועורף איסטרטגי; יהודי התפוצות רואים בישראל בית שני, מקור לזהות ולגאווה. והנה, בניגוד לכל הגיון, החליטה ההנהגה…

הציונות הדתית – מ׳שפחה׳ ל׳גבירה׳

מאז ומתמיד הציונות הדתית תפקדה כ"לכלוכית" במפעל הציוני: שותפה עמלנית וחרוצה, אך שחקנית משנה, בלתי נחשבת. במאבקים שקדמו להקמת המדינה, מול העולם וגם בתוך היישוב, הדתיים שימשו גלגל חמישי. לאחר הקמת המדינה היוו סרח עודף – שרי הסעד והדואר – בממשלות התקופה. והנה, לפני חמישים שנה נגע בציונות הדתית שרביט הקסמים של הפיה הטובה שהמיר את לכלוכית בנסיכה. זוהי כמובן…

פרופ' סילביה ברק-פישמן

מסע אל הזהות

בליל שבועות, מאות אלפים ייצאו מביתם ויקיימו "לילה לבן". לערב אחד יושעו הכוחות הגדולים המניעים את הישראלים – כסף, פוליטיקה, סלבס, מחלוקת או ספורט – וקהל רב, נשים וגברים, יתקבץ בחבורות שתעסוקנה בעיון ובלמידה של טקסטים ורעיונות יהודיים. המופע המדהים, המנוגד לרוח התקופה, של "תיקון ליל שבועות", יתרחש לא רק בבתי המדרש בבני ברק וברחבת הכותל המערבי, אלא גם, ובגדול,…

ירושלים והעם היהודי: אחדות ומחלוקות

דו"ח ביניים, הוצג לראש העיר ירושלים ניר ברקת, לקראת יום ירושלים ה-50 ראשי הפרויקט: שמואל רוזנר, ג'ון רסקיי ניהול הפרויקט: חיה אקשטיין-קופל השתתף בכתיבה: נח סלפקוב

להוציא את המדינה מהצלחת

מאז קום המדינה, שוק הכשרות נשלט על ידי מונופול הרבנות הראשית. אבל נראה שימיו של המונופול הזה ספורים. דו"ח המבקר שהתפרסם היום, והמחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שצפוי להתפרסם בקרוב, מוכיחים שמערך הכשרות הקיים לקוי מן היסוד. הפתרון הראוי למתן כשרות בישראל הוא להוציא את המדינה מהצלחת, או במילים אחרות, לשבור את מונופול הרבנות הראשית ולהפריט את שוק הכשרות. נתחיל…

ישראל – לא מה שחשבתם

כשישראלי נשאל לשלומו, התשובה השכיחה היא "באופן אישי, טוב". זהו חיווי כפול, לא רק על המצב האישי, אלא גם, במשתמע, על המצב הכללי, הציבורי. בדומה, מדד הדמוקרטיה הישראלית 2016 מצא כי שלושה רבעים מהישראלים מדווחים על מצב אישי טוב, אך רק כשליש חושבים שמצבה של המדינה הוא "טוב". קרוב לשני שלישים סבורים שמצב המדינה "ככה-ככה" או אפילו "רע". אכן, קיימת…
קהילות יהודיות בעולם

הבחירות לנשיאות צרפת, מנקודת מבט של העולם היהודי

ד"ר דב מימון, מומחה ליהדות צרפת ועמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, בתוכנית לונדון וקירשנבאום על הבחירות לנשיאות צרפת, מנקודת מבט של העולם היהודי
קהילות יהודיות בעולם
פְּלוּרָלִיזם

2017 Pluralism in Israel Index

 
פְּלוּרָלִיזם
פְּלוּרָלִיזם

אינדקס הפלורליזם לשנת 2017 – הודעה לעיתונות

אינדקס הפלורליזם של המכון למדיניות העם היהודי לשנת 2017: ישראלים – יהודים וערבים מאושרים לחיות בישראל – רק לא ביחד
פְּלוּרָלִיזם

חג ללאומיות, לא ללאומנות

פסח הוא חג החרות אבל גם חג הלאומיות היהודית. ביציאת מצרים, הפכו שבטי בני ישראל לעם ישראל. הלאומיות היהודית שבה וחזרה להיסטוריה עם הקמת התנועה הציונית. היא הייתה לאומיות חילונית. אבל בשנים האחרונות דומה שהלאומיות נכבשת על ידי הדתיים והדת ומסגלת דמות קיצונית. קבוצה קטנה רואה עצמה שומרת החותם הלאומיות והרוב היהודי מוותר עליה. זוהי טרגדיה שתוצאתה הפיכת הלאומיות היהודית…

לא מפתיע: מה הישראלים חושבים על הציבור הסרוג?

78% מהישראלים היהודים חושבים שלציבור הדתי לאומי תרומה חיובית להצלחתה של ישראל, כך עולה מסקר שערך המכון למדיניות העם היהודי שנערך לקראת חשיפת 'אינדקס הפלורליזם' בערב יום העצמאות מסקר של המכון למדיניות העם היהודי לשנת 2017 שנערך ע"י מכון 'פאנלס פוליטיקס' בקרב מדגם גדול מאוד של 1,300 אנשים המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית, עולה כי 78% מהיהודים בישראל סבורים…
יחסי ישראל והתפוצות

סקר חדש מגלה מה באמת חושב הציבור על המגזר הדתי

משה ויסטוך נשיא המכון למדיניות העם היהודי מתייחס לסקר חדש שמלמד כי 78% מהציבור היהודי סובר שלציבור הדתי-לאומי יש השפעה חיובית על המדינה הרשת גועשת והרוחות סוערות בעקבות מאמרו של יוסי קליין ב'הארץ', בו כינה את הדתיים הלאומיים כמסוכנים יותר מחיזבאללה. עם זאת, סקר חדש מלמד שהמגזר הסרוג יכול להיות רגוע שכן הציבור בישראל ממש לא מזדהה עם אמירות קיצוניות…
יחסי ישראל והתפוצות

חג של חירות למיעוט

פסח הוא חג החרות והלאומיות. יציאת בני ישראל מעבדות מצרים העניקה להם את החרות, הפכה אותם לעם. אבל יציאת מצרים הטילה על עם ישראל גם אחריות לאחר. גם המצווה לאהוב את הגר: את השונה, האחר, בן המיעוט, מקורה במצרים. לאומיות היא גורם חיובי בבנית אומה, ובמשפחת העמים, אבל היא צריכה להיות מאוזנת ולשמור על החרות והזכויות של כלל האזרחים ובוודאי…

טניה פרלין

מדינת הלאום המתגוננת

הלגיטימציה של ישראל כמדינת לאום יהודית מותקפת מבית ומחוץ. מחוץ המתקפה באה מהשמאל הרדיקלי באירופה ובארה"ב ומתומכי תנועת BDS. מבפנים, המתקפה באה מצד רוב מנהיגי המיעוט הערבי בישראל. מסמך בשם "החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל", והשיח הלאומי העכשווי של מנהיגי המיעוט הערבי המתבסס על טקסט זה, שוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית. בגלל הפערים, הנראים בלתי ניתנים לגישור, בין…

רעלה, כיפה, צלב

עם סיום לימודי המשפטים התחלתי לעבוד כעורך דין צעיר שבצעירים במשרד עורכי הדין אמריקני מפורסם במנהטן. מעמדי היה ברור: אחרון בשרשרת מזון יוקרתית העשויה מחמש מאות עורכי דין שכל אחד מהם מחייב את הלקוח במאות רבות של דולרים לשעת עבודה. התרגשתי, כדרכם של מתחילים. ביום השני לעבודתי נכנס לחדרי שותף בכיר בפירמה, עניבת פרפר אדומה לצווארו, שלייקס מהודרים ותואמים לכתפיו,…

מתיו גרסון

Search Results

[wp_google_search]

בכיר רפובליקני-יהודי: "המטרה של טראמפ היא שלום, לא שתי מדינות"

Walla News טל שלו, וואלה ניוז אליוט אברהמס, שהיה סגן היועץ לביטחון לאומי בממשל בוש הבן, אומר לוואלה כי הנשיא מחויב לפריצת דרך בתהליך המדיני: "הוא לא נטש את עמדות העבר". על טרפוד מינויו לסגן שר החוץ: "טראמפ טעה, הוא צריך להסתכל על מי שיכול לעזור לממשל ולא אחורה לקמפיין" "דונלד טראמפ טעה כשהתנגד למינויי לסגן שר החוץ. הוא צריך…
אנטישמיות

נשיאת בית המשפט מרים נאור- על אנטישמיות, זכויות אדם, ושוויון

נאום נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור במליאת הפתיחה של כנס המכון למדיניות העם היהודי לשנת 2017.
אנטישמיות
יחסי ישראל-תפוצות

יו"ר הסוכנות, נתן שרנסקי- בין גלובליזציה ללאומיות, נקודות אי הבנה בין ישראל ליהדות העולם

נאומו של יו"ר הסוכנות היהודית, מר נתן שרנסקי, באירוע הפתיחה של כנס המכון למדיניות העם היהודי לשנת 2017. הנאום עוסק במתח שבין גלובליזציה ללאומיות, ועל המתחים שנוצרים בעקבותיו בין יהדות ישראל ליהדות התפוצות.
יחסי ישראל-תפוצות

אבינועם בר-יוסףי דברי פתיחה בכנס המכון 2017

דברי הפתיחה של נשיא ומנכ"ל מייסד של המכון למדיניות העם היהודי, באירוע הפתיחה של הכנס לעתיד העם היהודי, שהתקיים בבית הנשיא בחודש פברואר 2017
יחסי ארה"ב-ישראל

הנשיא ראובן ריבלין- עקרונות לדיאלוג אסטרטגי בין ישראל ליהדות התפוצות

נאום נשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין, בכנס המכון למדיניות העם היהודי 2017. הנשיא ריבלין התייחס בנאומו לשני דחפים סותרים  המנתבים את האומה היהודית לכיוונים שונים ומנוגדים: הדחף לאוניברסליזם והשאיפה לפרטיקולריות, והציע מספר עקרונות מרכזיים שיכולים לסייע להתגבר על חלק מהאתגרים ולייצר דיאלוג אסטרטגי בין ישראל ליהדות התפוצות
יחסי ארה"ב-ישראל

אין מקום לבהלה

ארבעת המתמנים החדשים הם שופטים מחוזיים וותיקים ומנוסים, שהרקורד המקצועי שלהם ידוע ומוכר היטב. הם בשר מבשרה של מערכת המשפט כפי שעוצבה על ידי דורות קודמים. הם חונכו על ברכי "גדולי הדור" של מערכת המשפט, חלקם באופן אישי, וכולם באמצעות לימוד מתמשך והפנמה עמוקה, רבת שנים, של תורתם. כולם דוברים רהוטים של השפה הליבראלית, שהיא שפת המשפט הישראלי. עשיית משפט…
גיאופוליטיקה

שינויים במערב שעשויים להשפיע על ישראל והעם היהודי

כינוס 2017 של המכון למדיניות העם היהודי יתחקה אחר מגמות השינוי הרוחשות בעולם המערבי – החברתיות, הפוליטיות, הכלכליות והרעיוניות – שעשויות להשפיע על עתידו של העם היהודי. הכנס ישאף לזהות את המגמות המרכזיות ולהעריך את השפעתן האפשרית. דגש מיוחד יושם על ניסוחן של המלצות למהלכי מדיניות שבכוחן לסייע בבלימת השלכות שליליות ולמנף הזדמנויות חדשות. כדי לסייע בהבניית דיוני הכינוס, צוות…
גיאופוליטיקה

טרור אסטרטגי

כמאה וחמישים מחבלים שילמו בחייהם על רצחנותם במהלך אינתיפאדת הסכינים, אך לא השיגו כל מטרה ממשית, על אף הסבל העצום שגרמו לקורבנותיהם. רק אחד מהם – המחבל המזיק ביותר – הצליח מעל למצופה במשימת הטרור שנטל על עצמו. קרוב לוודאי ששמו של המחבל המזיק ביותר לביטחון ישראל בשנים האחרונות איננו מוכר לקוראים. הוא איננו סלב טרור מפורסם, לא נערך אחריו…

עמונה מבעד למשקפיים האידיאולוגים

מדוע השמאל שמח? משום ש"פינוי" עמונה מסמל – אמנם לרגע קטן אחד, וכ"שמחת עניים"- שקיימת עדיין האפשרות לעצור את מגמות הסיפוח, מה שיאפשר את חלוקת הארץ לשתי מדינות, שאחת מהן תהיה גם יהודית וגם דמוקרטית. זהו ערך לאומי חשוב, אבל עבור איש שמאל אמיתי, יש דבר שקודם ללאומיות: הרגישות ההומאנית לסבלו של אדם באשר הוא אדם. אין ספק שאנשי עמונה…

אחריות הרבנים בעמונה

רבנים הם לא רק דמויות ציבוריות ואנשי רוח אלא גם מנהיגים דתיים. ככאלה, לדבריהם יש תיבת תהודה מיוחדת בציבור הדתי. הם נהנים מכריזמה שאין למנהיגים אחרים – פוליטיים, מקצועיים או תרבותיים – כך שחלק משומעי לקחם, מאזינים לדבריהם בבחינת "כזה ראה וקדש". קריאת הרבנים, וודאי כשמדובר בקבוצה כה נכבדה, נתפסת בקהלים שונים כדבר אמת, כפשוטו. על רקע זה מתעורר חשש…

לא להביא את השבת לבג"ץ

תל אביב היא מקרה מבחן חשוב. אולי תקדימי, אבל היא לגמרי לא לבד. חנויות נוחות, מרכולים וגם קניונים ומרכזי מסחר פועלים בערים שונות בישראל. בעבר בשוליהן, ולאחרונה במרכזיהן. הפעילות המסחרית בשבת היא מערבולת שגוררת לתוכה עוד ועוד עסקים, כמעט בדלית ברירה. הנתונים מראים שהפדיון בחנויות שפתוחות בשבת גבוה יותר לא רק בגלל יום פעילות נוסף אלא גם בגלל שהפדיון בימים…

דורון שורר

דורון שורר הוא רואה חשבון, שכיהן בין היתר כמנכ"ל משרד התחבורה, כממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, יו"ר קרן הפנסיה "מבטחים" ויו"ר חברת הביטוח "הפניקס". שורר נשוי ואב לשני בנים.

יום הכיפורים של בתי הדין הרבניים

לאחרונה, זימן הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף שהוא גם נשיא בית הדין הגדול לערעורים, דיון של הרכב מורחב בביטול הגט. האישה עתרה לבג"ץ ובקשה למנוע את הדיון בעניינה בבית הדין הרבני הגדול. העתירה שמבקשת ביטול הדיון בגט, היא תקוותה של האישה שלא לשוב לכלא נישואיה. עצם הדיון, הציבורי וההלכתי, באפשרות של ביטול גט בישראל הוא מזעזע. משמעותו, שאף גט,…

קורסת או בריאה כשור?

האם הדמוקרטיה הישראלית שבירה, פגיעה ועומדת על סף קריסה או שהיא חזקה, יציבה ומלאת חיוניות וכוח עמידה? התשובה לשאלה זו נמצאת במחלוקת חריפה. כך, שרת המשפטים איילת שקד קבעה לאחרונה כי הדמוקרטיה הישראלית "בריאה כשור". היא "תוססת, חיה, נושמת ובועטת, וחזקה יותר מכל מבקריה ומכל מספידיה". היא יצאה נגד הקולות המזהים תהליכים אנטי-דמוקרטיים המתרחשים בכנסת ובחברה וסתרה את החשש שאנו…

בארי גלטמן

בארי גלטמן הוא עורך פרסומי המכון בשפה האנגלית משנת 2008. במקביל הוא מלמד ספרות אמריקאית בתיכון הלר ופועל לחיזוק הקשר בין בני הנוער של התנועה הרפורמית לישראל. לפני כן עבד גלטמן כמפיק עצמאי בטלוויזיה ובקולנוע. הוא בוגר אוניברסיטת ייל, עלה לישראל ב-2003 ומאז מתגורר בירושלים.

רני טריינין

השגריר אבי פזנר

 

יעקב נאמן

עו"ד יעקב נאמן, שותף מייסד במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן משנת 1972 ומתמחה במיסוי בינלאומי.  עו"ד נאמן שימש בעברו כשר האוצר ושר המשפטים.

וונדי פישר

וונדי פישר היא פסיכולוגית קלינית ומנחה של ארגון נשיאים צעירים, מנכ"לית קרן הצדקה של קירש, יו"ר של מוזיאונים לאמנות בישראל (8 מוזיאונים), ופסלת. בשנת 1993 נבחרה וונדי פישר לייצג את אנגליה כפסלת בתערוכת אמנות בינלאומית "נשים ואירופה", בשנת 2012 זכתה בפרס חופש העיר של לונדון על הכרה בקהילת האמנות והחינוך וכיום היא מציגה בגלריות בבריטניה ובארה"ב. היא אם לשלושה ילדים.

יוהנה ארביב

יוהנה  ארביב נולדה ברומא, איטליה. היא עשתה תואר במנהל עסקים, התמחות במימון, באוניברסיטת ג'ון קבוט. וכרגע יועצת בכירה של קרן לונדונית בינלאומית הנדל"ן וקרן השקעות פרטיות איטלקית. פעילותה בעולם היהודי החלה בשנת 1985, בגיל 16, כשהיתה מעורבת בקמפיין המקומי של קרן היסוד. בעקבות צעדיו של אביה, היא הקדישה את עצמה לקמפייני קרן היסוד רבים ברחבי העולם במהלך 30 שנים, הפועלת…

אהרון ידלין

אהרון ידלין הוא חתן פרס ישראל למפעל חיים לשנת תש"ע, עבור תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. להלן נקודות מרכזיות בעשייתו הציבורית: פעיל מרכזי בהנהגת הסתדרות הצופים 1945-1946 ממייסדי קיבוץ בארי, אוקטובר 1946, משנת 1950 חבר קיבוץ חצרים (היה מזכיר הקיבוץ מספר פעמים) חבר הוועד הפועל של ההסתדרות 1950-52 מרצה ומנהל בית ברל 1955-57 חבר כנסת- כנסת רביעית- כנסת תשיעית 1959-1979 סגן…

פול זינגר

דוד סילברס

קרן ג’ודי ומייקל שטיינהרט

צ’רלס רטנר

רוברט קפיטו וג'פרי שונפלד

אירינה נבזלין

נתן ופרנסיס קירש

קרן ויליאם דוידסון

לסטר קראון וצ’רלס גודמן

הרב ורנון קורץ

הרב ורנון קורץ הוא רב בית הכנסת 'בית אל' בהיילנד פארק, אילינוי. בעל תואר ראשון מאוניברסיטת יורק, ותואר שני ושלישי מבית המדרש לרבנים באמריקה. הרב קורץ סיים לאחרונה כהונה של 6 שנים כנשיא MERCAZ Olami, הארגון הציוני העולמי של התנועה הקונסרבטיבית. הוא חבר מועצת הנאמנים של הסוכנות היהודית, וכיהן במשך 10 שנים כחבר במועצת הרבנים של היהדות הקונסרבטיבית. הרב קורץ…

פרופ' יהודה ריינהרץ

יהודה ריינהרץ נולד בחיפה בשנת 1944. הוא למד בתיכון בגרמניה והיגר לארצות הברית עם הוריו בשנת 1961. ד"ר ריינהרץ בוגר שני תארים ראשונים מאוניברסיטת קולומביה ומהסמינר התיאולוגי היהודי של אמריקה. את התואר השני שלו עשה באוניברסיטת הרווארד בשנת 1968 בנושא 'היהודים בימי הביניים' ואת הדוקטורט עשה ב-1972 באוניברסיטת ברנדייס על ההיסטוריה היהודית המודרנית. ד"ר ריינהרץ היה הפרופסור הראשון ללימודי יהדות…

ד"ר סטיב נסטיר

ד"ר סטיב נסטיר, הוא הנשיא לשעבר של הפדרציה היהודית של שיקגו. הוא בוגר אוניברסיטת אילינוי; בעל תואר שני מאוניברסיטת רוזוולט ותואר דוקטור. מאוניברסיטת נורת'ווסטרן. הוא חבר שותף במועצת הנגידים וציר מטעם הסוכנות היהודית, ומשתתף ויועץ פעיל לפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA). הוא נשוי לקרולין רוזנברג, שהיא עורכת דין ושותפה ב-Reed Smith Sachnoff & וויבר בשיקגו ולהם חמישה ילדים.

עו"ד יצחק מולכו

עו"ד מלכו מתמחה בעיקר במשפט מסחרי ובדיני חברות, פירוק ושיקום חברות, טלקומוניקציה, דיני זכויות יוצרים, קניין רוחני ותיקי ליטיגציה מורכבים, כך למשל ייצג בהצלחה את התובע במשפט "המגילות הגנוזות" (ראה גם lawatch.haifa.ac.il/heb/month/dead_sea.htm). פסק הדין שניתן הוא אחד מפסקי הדין הבולטים בתחום דיני זכויות היוצרים וזכה לתהודה אקדמית וציבורית נרחבת. בנוסף, לעו"ד מלכו ניסיון עשיר בייצוג חברות ומוסדות גדולים, מקומיים וזרים,…

פרופ' יהודית בוקסר ליברנט

פרופ' יהודית בוקסר ליברנט היא פרופסור מן המניין למדעי המדינה באוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו, שם היא מנהלת את בית הספר לתואר שני במדעי המדינה. היא חברה באקדמיה המקסיקנית למדעים. היא פרסמה ספרים ומאמרים רבים בתחום התיאוריה הפוליטית, זהויות קולקטיביות ויהדות אמריקה הלטינית. בשנת 2002 היא מונתה לחברה במועצת זכויות האדם של האו"ם.

גלן לווי

גלן לווי הוא מנהל בכיר ב-Hudson Ventures – קרן הון סיכון ממוקדת טכנולוגיה שבסיסה בניו יורק. בטרם הצטרף להדסון בשנת 2000, גלן שימש במשך 25 שנים כיועץ לכמה מהתאגידים הגדולים בעולם. בהמשך כיהן כיו"ר הליגה נגד השמצה (ADL). גלן הוא בעל תואר ראשון תואר מאוניברסיטת אמהרסט ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת שיקאגו. מתגורר בניו יורק עם אשתו ושלושת ילדיהם.

מייקל שטיינהרט

מייקל ה. שטיינהרט הוא איש עסקים ומנהל כספים מוכשר שהפך לפילנטרופ והחליט לקדם שינוי בחייהם של יהודי ארה"ב. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר למנהל עסקים בוורטון בשנת 1960, החל מר שטיינהרט את הקריירה הכלכלית שלו כעמית מחקר, כתב מערכת ואנליסט לניירות ערך. בשנת 1967 הקים שטיינהרט חברת קרן גידור עצמאית (Steinhardt Partners L.P), שבה הרוויח את הונו, במה שנחשב…

ברנאר-אנרי לוי

ברנאר-אנרי לוי הוא פילוסוף, סופר, קולנוען ואיש עסקים יהודי-צרפתי יליד אלג'יריה. כאינטלקטואל מעורב, לוי מרבה לדבר ולכתוב באמצעי התקשורת על ענייני השעה והוא בין האנשים המסוקרים ביותר בצרפת. הוא בעל תואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטת פריז. על פעילותו למען זכויות אדם ולמען מדינת ישראל קיבל לוי תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בר-אילן.

אלן הופמן

אלן הופמן כיהן כמנכ"ל הסוכנות היהודית מחודש מרץ 2010. מאז עלייתו ארצה מדרום אפריקה בשנת 1967, הוקדשו חייו המקצועיים של אלן לקידום החינוך והקהילה היהודית. אלן החל את הקריירה שלו כמנהל בתוכנית השנתית של תנועת יהודה הצעיר. בתום שלוש שנות לימודי דוקטורט בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד, הוא כיהן במשך שלוש-עשרה שנים במרכז לחינוך יהודי ע"ש מלטון, באוניברסיטה העברית…

סטיב הופמן

הופמן הוא נשיא הפדרצייה היהודית של קליבלנד ופעיל בקהילה זו מאז 1974. להופמן תואר ראשון מ- Dickinson College שבפנסילבניה, תואר שני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת מרילנד ותואר שני במדעי היהדות מהאוניברסיטה העברית בבולטימור. הופמן הוא זוכה פרס צ'ארלס אייזנמן לשנת 1999. בשנת 2004 הוא מונה על ידי הנשיא ג'ורג' בוש כראש משלחת ארצות הברית לוועידת המאבק באנטישמיות שהתקיימה בברלין. הופמן נשוי…

דן הלפרין

דן הלפרין נולד בירושלים ב- 1942. את השכלתו רכש בירושלים והוא בוגר האוניברסיטה העברית במדעי הרוח. משנת 1963 מילא מגוון תפקידים במשרד האוצר, ביניהם: דובר, יועץ לשר, הממונה על הלוחמה בחרם הערבי וסמנכ"ל לעניינים בינ"ל. כמו כן עבד במשך תקופה של שנתיים ברשות השידור כעורך ופרשן כלכלי ומדיני. ב- 1979 מונה לציר כלכלי בוושינגטון, תפקיד בו כיהן שבע שנים. בתקופה…

אריק גולדשטיין

אריק גולדשטיין הוא מנכ"ל הפדרציה היהודית בניו יורק. בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת קולומביה ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת קורנל. בעבר, היה היה שותף מוביל במשרד Paul, Weiss, Rifkind, Wharton & Garrison LLP. גולדשטיין, פעיל זמן רב בקהילה היהודית בניו יורק ומוביל פרויקטים בתחום החינוך היהודי בקהילה זו. מתגורר במנהטן עם אשתו תמר וארבעת ילדיהם.

ד"ר מישה גלפרין

סמי פרידריך

סאמי פרידריך הוא המייסד והבעלים של חברת שלדור; שלדור היא החברה הגדולה בארץ בתחום של ייעוץ אסטרטגי, והיא מפתחת אסטרטגיות אופרטיביות לחברות ישראליות מובילות, עם דגש להישגיות בת-קיימא בתחרות הגלובלית והמקומית. סאמי גדל בצרפת, עלה לארץ בתום לימודי התיכון, למד מתמטיקה-פיזיקה באוניברסיטה העברית, שירת בחיל האוויר, ולמד מנהל-עסקים באוניברסיטת הרווארד. הוא עבד מספר שנים בחו"ל בחברות ייעוץ בין-לאומיות והוא גם…

פרופ' אירווין קוטלר

אירווין קוטלר- פרופסור למשפטים, חוקר משפט חוקתי והשוואתי, עורך דין זכויות אדם בינלאומי, יועץ לאסירי מצפון, אינטלקטואל ציבורי, ופעיל שלום. כיהן חבר פרלמנט בין 1999-2015, וכשר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה בקנדה בין 2003-2006. כיום ארווין קוטלר הוא חבר פרלמנט קנדי, יו"ר התוכנית לזכויות האדם InterAmicus. בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת ייל.

אליוט אברמס

אליוט אברמס שירת בתפקידי מדיניות חוץ בימי שני נשיאים רפובליקנים של ארצות הברית: רונלד רייגן וג'ורג' בוש הבן. בתקופת ממשל רייגן כיהן כעוזר מזכיר המדינה לענייני זכויות אדם ועניינים הומניטריים. בתקופת כהונתו הראשונה של בוש הבן, שימש אברמס עוזר מיוחד לנשיא ומנהל בכיר במועצה לביטחון לאומי לענייני המזרח התיכון וצפון אפריקה. בתחילת הקדנציה השנייה של בוש, הוא קודם לתפקיד סגן…

המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה: עמדות יהודי העולם

פתח דבר ב-2016 מציין המכון למדיניות העם היהודי את השנה השלישית להקמת המסגרת לקיום דיאלוג מובנה ושיטתי בין ישראלים לבין יהודי התפוצות בנושאים שעומדים במרכז תחומי העניין המרכזיים לעם היהודי ברחבי תבל. בחינת המרחב היהודי בעת של זהות גמישה ושיח משותף על ההתייחסות של הזרמים השונים ליהדות, הם מרכיבים מרכזיים בפרויקט שלנו המתמקד בפלורליזם ודמוקרטיה בישראל ובעולם. אנו מביעים הערכה…

ד"ר ענבל הקמן

ד"ר ענבל הקמן היא בוגרת בית הספר ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלה, שנכתבה תחת הנחייתם של פרופסור אלכס מינץ ופרופסור רענן סוליציאנו-קינן עסקה בניתוח תהליכי קבלת החלטות של מדינאים ישראלים בנושא ביטחון לאומי. בנוסף לעבודתה במכון היא מרצה בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בקורס יישום מדיניות. בעבר שימשה כעוזרת הוראה בבית הספר למדיניות…

אבינועם בר יוסף

לשעבר הכתב והפרשן המדיני של עיתון מעריב, ומאוחר יותר שליח העיתון בארה"ב. אבינועם כתב אלפי מאמרים, טורים שבועיים וניתוחים, רבים מהם בתחומי מדיניות העם היהודי, וכתב טור קבוע בג'רוזלם פוסט. בין השנים 1996-1997 הוזמן כעמית מבקר במכון וושינגטון ללימודי המזרח הקרוב, ובשנת 1998 הצטרף למשלחת הישראלית לשיחות הפסגה בוואי פלנטיישן.לשעבר הכתב והפרשן המדיני של עיתון מעריב, ומאוחר יותר שליח העיתון…

ליאוניד נבזלין

לאוניד נבזלין נולד במוסקווה בשנת 1959. את השכלתו כמהנדס תוכנה רכש במכון ללימודי תעשיית הכימיה של הנפט והגז במוסקווה. כשסיים את לימודיו התחיל לעבוד במשרד לגיאולוגיה של בריה"מ. את שנות בגרותו המוקדמות בילה נבזלין בעמדות השפעה הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי ברוסיה. ב- 1989 הצטרף למיכאיל חודורקובסקי כשותף עסקי. נבזלין וחודורקובסקי עסקו בין השאר בפעילות פוליטית וציבורית עם דגש…

דניס רוס

השגריר דניס רוס הוא יו"ר משותף (עם השגריר סטוארט אייזנשטאט) של מועצת המנהלים והוועדה המייעצת של המכון למדיניות העם היהודי. השגריר רוס הצטרף מחדש למועצת המנהלים לאחר שכיהן כשליח המיוחד של הנשיא אובמה וכיו"ר בכיר בזירה התיכונית של המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב. במשך למעלה מעשור (בין השנים 1988 -2000), מילא השגריר רוס תפקיד מרכזי בעיצוב המעורבות האמריקאית במזה"ת, כמנהל…

סטוארט אייזנשטאט

השגריר אייזנשטאט, לשעבר תת שר החוץ האמריקאי ושגריר ארה"ב לאיחוד האירופאי. כיום משמש כשותף בכיר בחברת עוה"ד Covington and Burlington ומרכז את הפעילות הבינ"ל של החברה. בין שלל התפקידים שמילא כיהן גם כיו"ר חבר המנהלים במכון וייצמן. השגריר אייזנשטאט התחנך בבתי הספר הציבוריים באטלנטה. הוא בוגר האוניברסיטה של צפון קרוליינה בצאפל היל (Phi Beta Kappa, cum laude) ובית הספר למשפט…

פרופ' יחזקאל דרור

פרופסור למדע המדינה ומנהל ציבורי, אמריטוס, באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי הוראה, מחקר וייעוץ כוללים מדינאות, ביטחון לאומי, תכנון מדיניות, היכולת למשול, העם היהודי, ציונות ומדינת ישראל. פירסם ספרים ומאמרים רבים בשתיים עשר שפות, כולל בעברית, בין השאר: מדינות מטורפות, אסטרטגיה- רבתי לישראל, חידוש הציונות, איגרת למנהיג יהודי- ישראלי, מדינאות מדינית- ביטחונית למדינת ישראל. שימש שש שנים כנשיא מכונן של המכון…

דן פפרמן

דן פפרמן סיים את שירותו הצבאי בדרגת רס"ן. קרוב לעשור, דן שימש כחוקר ויועץ מדיניות חוץ וביטחון לאומי במטכ"ל, והתמקד ביחסי ישראל-ארה"ב; כעוזרו המיוחד של סגן הרמטכ"ל; וכמקפד של יחידת מודיעין מיוחדת בחטיבת המחקר של אמ"ן, שם הוא ממשיך לשרת במילואים. במגוון תפקידיו, דן היה מעורב מקרוב בסוגיות הביטחוניות – מדיניות הדחופות ביותר שאיתן מתמודדת ישראל. בנוסף, דן מייעץ, מרצה…

נתן שרנסקי

נח סלפקוב

נח שימש כיועץ אסטרטגי וכיועץ למדיניות חוץ לחברת הכנסת ד"ר עינת וילף, ועבד בכנסת ישראל כעוזר פרלמנטרי. במסגרת עבודתיו אלו, היה אחראי בין היתר על תדרוך דיפלומטים בכירים וכתבי תקשורת זרים מרחבי העולם. נח עבד עם ארגונים פרו-ישראלים וארגונים יהודים ברחבי העולם וארגן ביקורים והרצאות בקהילות. לנח תואר ראשון בהצטיינות בלימודים יהודיים מאוניברסיטת יורק ותואר שני בדיפלומטיה ויישוב סכסוכים מבית…

רמי טל

נולד ב-1948 בתל-אביב, למד משפטים, היסטוריה כללית ומדע המדינה, והתמחה בפילוסופיה מדינית. ב-1977 החל לעבוד בעיתון "ידיעות אחרונות" כעורך חדשות. בין השנים 1989-93 שימש כתב העיתון בוושינגטון. מאז שובו ארצה עבד טל בעיקר בהוצאת "ידיעות ספרים", בין היתר כראש מדור הספרים בנושאי פוליטיקה וביטחון. ערך את ספריהם של בנימין נתניהו, שמעון פרס, עזר ויצמן, משה ארנס, יוסי ביילין, משה (בוגי)…

ד"ר שלמה פישר

שלמה פישר הוא עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי. הוא מלמד סוציולוגיה וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב. מוקדי המחקר שלו הם קבוצות דתיות בישראל, מעמד ופוליטיקה בישראל וזהות יהודית בתפוצות. הוא ערך (יחד עם אדם סליגמן) את הספר "ע[ו]ל הסובלנות: מסורות דתיות ואתגר הפלורליזם", ופרסם מאמרים רבים על הציונות הדתית ועל תנועת ש"ס. בימים אלו הוא עורך (יחד…

ד"ר שלום סולומון ואלד

ד"ר שלום (סלומון) ואלד נולד בשנת 1936 במילאן, איטליה. הוא גדל בבאזל שבשוויץ, שם גם למד מדעי החברה, היסטוריה, והיסטוריה של הדת. את לימודי הדוקטורט סיים בשנת 1962. בשנת 1964, הצטרף ואלד לארגון ה- OECD בפאריז (ארגון העוסק בשיתופי פעולה ופיתוח כלכלי), שם הוא נשאר עד פרישתו מהארגון בשנת 2001. במהלך שנותיו בארגון עסק בחינוך, יוזמות טכנולוגיות, מדיניות מדע וטכנולוגיה,…

פרופ' סטיבן פופר

פרופסור סטיבן פופר (מחזיק בתואר ד"ר בכלכלה מאוניברסיטת ברקלי, 1985; ותואר ראשון B.S בביוכימיה מאוניברסיטת מיניסוטה, 1976), הוא כלכלן בכיר במכון ראנד ופרופסור למדיניות מדע וטכנולוגיה בביה"ס לבוגרים של ראנד. פרופסור פופר משמש גם כראש היוזמות של התאגיד בישראל. פרופסור פופר הנו מומחה בעל שם למדיניות מדע וטכנולוגיה. במהלך השנים פרסם מחקרים פורצי דרך רבים, ייעץ לגופי ממשלה בנושא, והיה…

ד"ר עינת וילף

ד"ר עינת וילף היא עמיתה נלווה במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון. היא שירתה כיו״ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, יו״ר ועדת המשנה לקשרי ישראל והעם היהודי וחברה בוועדת החוץ והביטחון בכנסת ה-18. ד"ר עינת וילף שימשה בעברה כיועצת מדינית למשנה לראש הממשלה שמעון פרס, יועצת אסטרטגית בחברת הייעוץ העולמית מקינזי ושותפה מנהלת בכור הון סיכון. בצה"ל שירתה ד"ר וילף כקצינת מודיעין…

אבי גיל

איש שירות החוץ. בתפקידו האחרון, שירת כמנכ"ל משרד החוץ (אפריל 2001- נובמבר 2002). קודם לכן שירת כמנכ"ל המשרד לפיתוח אזורי, סמנכ"ל מרכז פרס לשלום, כמנהל לשכת משרד ראש הממשלה ובתפקידים בכירים נוספים. היה מעורב באופן ישיר בתכנון מדיניות ישראלית, בתהליך השלום עם הפלסטינים ובחתימת הסכם השלום עם הממלכה הירדנית. בעל תואר מוסמך במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית וביה"ס לממשל באוניברסיטת הרווארד…

טראמפ והברקזיט נוהרים לקלפיות

לנצחונו המדהים של טראמפ בבחירות לנשיאות הצטרפה ההצלחה היסטורית ('שיא של מאה שנים') לה זכתה המפלגה הרפובליקנית בבתי הנבחרים ובמדינות. הישגים דרמטיים אלו, חושפים את עוצמת זרמי העומק של הלאומיות האמריקאית ששטפו, אלקטורלית, את אמריקה. נכון שהלאומיות האמריקאית שונה מזו האירופית והישראלית. היא מתבססת על ערכים וסמלים אזרחיים משותפים יותר מאשר על גורמים לאומיים קלאסיים כמו זהות אתנית או היסטוריה…

לקראת אזרחות משותפת

לפני כשלוש שנים קבע בית המשפט העליון של מדינת ישראל כי אין בנמצא לאום ישראלי. נדחתה עתירתם של אזרחים ישראלים, יהודים וערבים, שבקשו לשנות את תוכנו של פרט הלאום במרשם האוכלוסין מהקטיגוריות האתניות והדתיות – "יהודי" ו"ערבי" – הנוהגות כעת, לקטגוריה חדשה: "ישראלי". הפסיקה הכריעה כי לכלל אזרחי ישראל אין זיקות זהות משותפות משמעותיות כדי לייחד את הישראליות כלאום. כולנו…

דתיים במשפט

לא פחות ממחצית השמות ברשימת הארוכה של 28 מועמדים לבית המשפט העליון הם בוגרי החינוך הממלכתי-דתי. זהו ייצוג יתר קיצוני, יחסית לחלקו של החינוך הממלכתי-דתי במערכת החינוך הישראלית. הרכבה של הרשימה החדשה מבטא את העובדה שמערכות השירות הציבורי בישראל מוצפות במשפטנים דתיים, לא רק בשורות האחרונות אלא גם, ובגדול, בשורות הקדמיות ביותר. שלושה משופטי העליון, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה…

ישראל והיהודים – על סף פיצוץ

ההפגנה של נשות הכותל והזרמים הלא אורתודוכסיים ברחבת הכותל ביום רביעי, מביאה לשיא חדש את העימות בין מדינת ישראל לזרמים הלא אורתודוכסיים בכלל, ובנושא התפילה בכותל בפרט. היא גם ביטוי לתסכול הגובר והולך של זרמים אלו מהיחס של מדינת ישראל אליהם, שלתחושתם מתחיל מראש הממשלה ומשפיע על כלל רשויות המדינה. אדי הדלק בעימות הזה באוויר, והם רק הולכים ומתרבים. פיצוץ…

אות קין

השבוע ימלאו שישים שנה לאירוע המזעזע של טבח ערבים אזרחי ישראל, תושבי כפר קאסם, שהפרו את פקודת העוצר שהוטלה על האזור עם פתיחת מלחמת סיני. ההפרה היתה בשוגג: שעת העוצר הוקדמה מבלי שהדבר נודע לתושבי הכפר שעבדו בשדותיהם. עם שובם לבתיהם, בתם יום עבודה, נורו. שורת המתים כללה 49 אזרחים – גברים, נשים וטף. קל ונוח לבודד את האירוע מחיינו…

איטה אלקלעי

גב' איטה אלקלעי עבדה בלשכת שר האוצר מעל 3 שנים עם פרופ' יעקב נאמן ודן מרידור ובין השנים 1990-1995 עבדה עם בנימין נתניהו. שירתה במשרד החוץ משנת 1987 ועד שנת 1993. בוגרת אוניברסיטת בר-אילן במדעי המדינה. עובדת המכון מאז היווסדו.

ד"ר ג'ון רסקיי

ד"ר ג'ון רסקיי שימש כאיש מקצוע מוביל בקהילה היהודית האמריקנית בארבעת העשורים האחרונים. ביוני 2015, סיים רסקיי כהונה של 15 שנים כסגן נשיא בכיר ומנכ"ל פדרציית ניו יורק (UJA), הקרן הפילנתרופית הקהילתית הגדולה בעולם. הוא קידם את הפדרציות כך שיהוו משאב בעל עוצמה ביצירת קהילות בעלות השראה ואכפתיות, ועמד מאחורי יוזמות קהילתיות רבות ומוצלחות. לפני שהחל את כהונתו בפדרציית ניו…

תא"ל (מיל.) מיכאל (מייק) הרצוג

תת-אלוף במילואים. השתחרר באוגוסט 2010 משירות ארוך בצה"ל שכלל, בין השאר, לחימה כחייל חי"ר במלחמת יום הכיפורים, מסלול ארוך באגף המודיעין (אמ"ן), ראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באגף תכנון (אג"ת), המזכיר הצבאי לשר הביטחון וראש מטה שר הביטחון (סה"כ שש שנים בשני התפקידים האחרונים, עם ארבעה שרי ביטחון). תא"ל (מיל.) הרצוג נטל חלק בכל שיחות השלום של ישראל עם הפלסטינים, הסורים…

ד"ר דב מימון

מומחה למחשבת ישראל ולדיאלוג בין-דתי. בעבר איש היי-טק המתמחה בפיתוח עסקי בינלאומי. נולד בפריס, קיבל תואר מהנדס מהטכניון, תואר שני במנהל עסקים מאינסאד (פונטייבלו, צרפת), תואר שני באנתרופולוגיה של הדת ותואר דוקטור לפילוסופיה במדעי האסלאם ובמדעי ימי הביניים מאוניברסיטת סורבון (פריס) בהצטיינות יתרה. עבודת הדוקטורט שלו נבחרה כעבודה הטובה ביותר בספרות ובמדעי הרוח בצרפת וזיכתה אותו בפרס היקרתי "Grand Prix…

ייעוד המכון

המכון למדיניות העם היהודי (מיסודה של הסוכנות היהודית לא"י) בע"מ פועל במתכונת של  צוות חשיבה (Think-Tank) ומאוגד כחברה ללא מטרות רווח. באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו לתרום לשגשוגם של העם היהודי ושל הציביליזציה היהודית. המכון יושב בירושלים, אך מתייחס לכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם בראייה גלובאלית. פעילות המכון למדיניות העם היהודי מכוונת מעשה ומדגישה במיוחד את…

זהות השופטים בחברה רב-תרבותית

הוועדה למינוי שופטים, בראשות השרה איילת שקד, השכילה למנות שופטים רבים במהלך השנה האחרונה. הכמות חשובה, אבל חשובה עוד יותר העובדה שתהליך המינויים הנוכחי מכוון ביודעין למטרה של העשרת הגיוון הזהותי של שופטי ישראל: במתמנים החדשים ערבים רבים ודתיים לא מעטים; חרדי (בינתיים בודד) ואתיופיות; פריפריה, כולל "חברתיים" ו"מתנחלים", ומרכז. מהי חשיבות העניין? זה שנים מושמעת תלונה חריפה שההרכב האנושי…

כשהוא נדחק לפינה, העליון מנהל את יחסי דת ומדינה בישראל

משולש היחסים העדין בין הדת, המדינה ובית המשפט העליון היה השנה סוער במיוחד. אם תרצו, משולש ברמודה שמאיים להטביע בין גליו את כל המעורבים. בשורה של הכרעות משמעותיות, בית המשפט העליון נכנס לנעליהם של פוליטיקאים או גורמים משפטיים וקבע מסמרות שמשפיעות עוד על יחסי דת ומדינה בישראל, ומכרסמות בהסדרים הקיימים. בכל ההכרעות, בית המשפט פעל, לפחות בעיני עצמו, כמי שכפאו…

שמואל רוזנר

שמואל רוזנר הוא חוקר, עורך ובעל טור. הוא העורך של פרויקט המדד, לפוליטיקה, חברה זהות ותרבות בישראל ומשמש פרשן טלוויזיה בכאן חדשות. בנוסף, הוא בעל טור במעריב, העורך הפוליטי של הלוס אנג׳לס ג׳ואיש ג׳ורנל, וראש מיזם הספרים והרעיונות הקיפוד והשועל. רוזנר היה העורך הראשי של ספרי העיון בכנרת-זמורה-דביר מ-2009 עד 2021. היה בעל טור בעיתון ניו יורק טיימס מ-2012 עד 2021. היה כתב בארה"ב, ראש…

שמאל-ימין-יהדות

בתקופה האחרונה פוליטיקאים ואפילו מפלגות מגלים את יהדותם. ליהי לפיד מפרישה חלה. יאיר לפיד מתעטף בטלית בכותל. מפלגת העבודה מוציאה דף פרשת שבוע בו מככבים יושב הראש שלה וחברי כנסת אחרים. במאבקי השבת, רוב חברי הכנסת של האופוזיציה, נשמעים יותר נכונים לפשרה מאשר למאבק למען האופי החילוני של השבת. ועוד כהנה וכהנה סימנים לכך שגם המרכז-שמאל החילוני, איכשהו נהיה מסורתי…

מי ברעש ומי במגפה?

ראש השנה הוא תחנה בזמן. הזדמנות לעצור ולהרהר במה שאנו אוהבים לשכוח או שוכחים לאהוב. זו העת להתנתק מהיומיום, שמאפיין בהילוך זיקית קופצני, שנע בחדות בין מאניה לבין דיפרסיה. תחתיו נאמץ, רק לרגע, את הילוך הצב השקול כבד הראש. בראש השנה מצב הרוח הקיומי משחרר אותנו מהעבדות ל"כאן" ול"עכשיו", פותח עבורנו את קופסת ההדחקות ומאפשר לנו התבוננות בתמונה כולה, ולא…

ישראל ויהודי ארה"ב – הזדמנות לקרבה מתוך הקשבה

בנתנה תוקף, התפילה המרגשת ביותר בסדר התפילה של ראש השנה, אנו קוראים כי ביום הזה, 'כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון'. כלומר, בראש השנה האל לא שופט רק את היהודי, או את בני העם היהודי. זהו יום בעל משמעות אוניברסלית. ברור אם כן, שזוהי הזדמנות להרחיב מבט מהעצמי, או הקהילה שלי. במעגל השנה הימים הנוראים, ראש השנה ויום הכיפורים…

ייעוד המכון

המכון למדיניות העם היהודי (מיסודה של הסוכנות היהודית לא"י) בע"מ פועל במתכונת של  צוות חשיבה (Think-Tank) ומאוגד כחברה ללא מטרות רווח. באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו לתרום לשגשוגם של העם היהודי ושל הציביליזציה היהודית. המכון יושב בירושלים, אך מתייחס לכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם בראייה גלובאלית. פעילות המכון למדיניות העם היהודי מכוונת מעשה ומדגישה במיוחד את…
גיאופוליטיקה

מבט יהודי-ישראלי על ביטחון ומדינאות

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט – לפתיעם ברשג – ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט מוסן מנת. קולורס מונפרד אדנדום סילקוף, מרגשי ומרגשח. עמחליף גולר מונפרר סוברט לורם שבצק יהול, לכנוץ בעריר גק ליץ, הועניב היושבב שערש שמחויט – שלושע ותלברו חשלו שעותלשך וחאית נובש…
גיאופוליטיקה

דף הבית

הסתכלו לשבת בעיניים

שוב נקלעה השבת הישראלית, שלא בטובתה, לסמטה המפוקפקת של מאבקי דתיים וחילוניים. שוב היא מקוטלגת כבעיה ולא כהבטחה; כיום כפייה ולא כיום מנוחה; כמנותקת מהחיים ולא כמשיבת רוח חיים. שבת על כידונים קואליציוניים ולא "ארמון בזמן". שמלת השבת הלבנה שלנו, הישראלים, מרובבת כתמים של מחלוקת מכוערת בת שבעים שנה, תולדת מאבקים מקולנוע אדיסון ועד לקולנוע היכל, מכביש רמות ועד לכביש…

המרכז החדש

מיהם אזרחי ישראל הערבים? זהותם האזרחית – ישראלית; זהותם הלאומית – פלסטינית. יש המבקשים לחדד את משמעות הזהות המורכבת הזאת: יהודים הדורשים "נאמנות" למדינה כתנאי למתן זכויות שוות לאזרחים ערביים, מצד אחד; וערבים הדורשים ביטול האופי היהודי של המדינה כתנאי לשיתוף פעולה, מצד שני. אלו גם אלו מבקשים לסחרר את יחסי יהודים וערבים בישראל אל תוך סופה רגשית חמוצה של…

טרגדיית הזרמים בחינוך בישראל

לפני 63 שנים התקבל בכנסת של חוק חינוך ממלכתי שהנציח את הזרמים בחינוך, ולפני כמעט 70 שנים נכתב מכתב הסטטוס-קוו של בן גוריון, שהבטיח לחרדים לקיים מערכת חינוך בה יש הפרדה בין זרמים. בפרספקטיבה היסטורית, מדובר בטרגדיה. מראשיתה, התנועה הציונית התאפיינת במחלוקות אידיאולוגיות רבות, ופלגנות, שבאה לידי ביטוי גם במערכת החינוך בישוב, טרם ימי המדינה. הקמת המדינה הייתה הזדמנות פז…

אחים למסע משותף

תשעה באב, יום הזיכרון לחורבן בית המקדש, עוסק לא רק במה שהיה אלא גם במה שהווה, כאן ועכשיו. סיבת החורבן – שנאת חינם – רוחשת בתוכנו גם היום, לבושה במחלצות חדשות. קוראים לה בשם מכובס: מלחמת תרבות. המחלוקת היהודית היא מן המפורסמות. כך, למשל, הטקסט היסודי בארון הספרים היהודי, התלמוד, עניינו היחיד הוא מאות אלפי מחלוקות בין חכמים בנוגע להתנהגות…

הערכה שנתית 2016

הערכה שנתית 2016 5776 ראש פרויקט ד"ר שלמה פישר משתתפים: חיה אקשטיין, אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, רמי דניאל, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג, שלום סולומון ואלד, עינת וילף, סוזנה כהן-וייס, סיימון לוקסמברג, דוד לנדס, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, דן פפרמן, עוזי רבהון, שמואל רוזנר, ג'ון רסקיי עורכים: רמי טל בארי גלטמן

ישראל כמודל ללאומיות אירופית מתחדשת

לתוצאות משאל העם בבריטניה שהכריע Leave, סיבות רבות ומגוונות, כלכליות, פוליטיות וחברתיות, אבל הסיבה המרכזית לרצונם של האזרחים הבריטים לעזוב את האיחוד הייתה 'לשמור על בריטניה'. במהלך הקמפיין גם מנהיגי לייבור והשמרנים עשו שימוש מאסיבי בטיעון הלאומי. שלא לדבר על נייג'ל פרג', מנהיג UKIP הימנית, שאיים על הבריטים באבדן קרב של הממלכה, ודחף בכל כוחו את מחנה ה-Leave. וזה עבד.…

מלחמת דת על המדינה

בשנים האחרונות מתרחשת דרמה של ממש באשר לאפיה ומקומה של הדת בישראל וביחסי דת ומדינה. מאמץ של ארגונים שונים, המתודלק במימון של הפדרציות היהודיות-אמריקאיות ותורמים יהודים מארה"ב המשתייכים לזרמים הפלורליסטיים, נותן את אותותיו. בכמה תחומים בהסדרי דת ומדינה, ובתפיסה הציבורית של היהדות, חל שינוי משמעותי. שורה של ארגוני חברה אזרחית מציעים אלטרנטיבה למונופול שירותי הדת של הרבנות. בתי מדרש פלורליסטיים…

פוליטיקה ללא מתווכים

שתי התופעות, שבמבט ראשון נדמות כבלתי קשורות, מדגימות מצב זהה של קריסת הפוליטיקה הרגילה, הממסדית; זו שבנויה ממוסדות מפלגתיים ונשענת על גורמים מתווכים בין האזרחים ובין מקבלי ההחלטות. במקרה הבריטי הפוליטיקה הממסדית הובסה באמצעות תחייה מחדש של מנגנון ההכרעה העתיק – הדמוקרטיה הישירה. משאל עם שאפשר למיליוני אנשים רגילים, "סתם אזרחים", לפעול באופן אישי ולכתוב מחדש את ההיסטוריה בעצמם, בלי…

שבת של כו-לם

שמירת השבת בישראל של היום עשויה טלאים טלאים. במובן החוקי, הסדרת שמירת השבת חלקית ויש איים של הסדרה, מדינתית ומקומית, שיוצרים הסדרים שונים ברמה הארצית והמקומית. לצד זאת, גם החוק הקיים נאכף באופן סלקטיבי היוצר מוטיבציה להפרתו. המצב הזה פוגע באופן חמור בשבת. פעילות מסחרית שיש מניע כלכלי חזק לקיימה משגשגת. מי שנזקק מכל למנוחה שבועית מוצא את עצמו נאלץ…

הכשר הבג"ץ לא יחזיק מים

בית המשפט הגבוה לצדק פסק השבוע, שרק הרבנות הראשית יכולה לקבוע אם בית עסק המוכר מזון כשר. כל גורם אחר שיעיד על כשרותו של עסק, גם אם זה בעל המקום עצמו, יישא בתוצאות פליליות של מעשהו. פסיקת בית המשפט העליון המחזירה לרבנות הראשית לישראל את המונופול המוחלט על מתן כשרות ואמורה לחסום את האפשרות למתן כשרות אלטרנטיבית. אבל אפשר להעריך…

השד ההדתי

הדתה! הדתה! זעקות שבר עולות. הדתה!!! את השד העדתי דחסנו לבקבוק. אז עכשיו יש את השד ההדתי. כותרות בעיתון. פנלים מלומדים. מחקרים אקדמיים. סרטי תעודה. תכניות סטירה. כולם מדברים, מה זה מדברים, זועקים, הדתה! זר כי ייקלע לדיונים הללו, או מי שיושב מעבר לים וקורא את הגרסה האנגלית של עיתון זה ואחרים, יהיה משוכנע שהנה מעבר לדלת, או בנחיתתו בנתב"ג…

טראמפ, קלינטון ומלך מואב

לפיכך, ממשלות ישראל קבעו בצדק כי גיור העולים הוא משימה לאומית חשובה. ואולם, העובדות טופחות על פנינו: קבוצת חסרי הדת הולכת וגדלה בכ – 10,000 אזרחים בשנה (עלייה נוספת וריבוי טבעי), בעוד שמספר הגרים הוא רק כ- 1,800. כנגד כל גר מתווספים חמישה אזרחים שאינם מוכרים כיהודים. שאלת הגדרת גבולות הקולקטיב היהודי היא מרכזית ביותר לעתיד העם היהודי בישראל ובתפוצות:…

אסטרטגיה לאומית לגיור

אנו מציעים לשים יעד לאומי של 5000 מתגיירים בשנה, עד לשנת 2019 ולהעלות ב-10% את מספר המתגיירים בכל שנה החל משנה זו, תוך שימת דגש על מתגיירות. <p">אנו מציעים לנקוט במספר פעולות שיביאו להשגת יעד זה, בהנחה שלפחות חלקן יהיו מוסכמות על מערך הגיור הממלכתי, והוא נכון לקדמן. גיור בישראל-נתוני יסוד: נתוני הגיור הממלכתיים מעידים כי פרוייקט הגיור הלאומי נכשל.…

לא עומדים באתגר

בסדרת המאמרים "הלכה ציונית" שפורסמה במקור ראשון, בודק פרופ' ידידיה שטרן את התגובה ההלכתית למדינה. לטענתו, כיוון שההלכה גובשה ברובה בגלות, בהעדר ריבונות יהודית, קשה לאתר בה התייחסות ישירה לריבונות. התופעה המרעישה ביותר בחיי היהודים בדורות האחרונים – שובם אל ההיסטוריה – נשארת בלתי מוסדרת בידי ההלכה. פרופ' שטרן טוען כי לשתיקה ההלכתית נוכח הריבונות יש תוצאות קשות הן לגבי…

על מדים וערכים

יש קשר בין מדים לבין ערכים. תהליך ההכשרה המקצועית של קציני צה"ל טוען אותם בפק"ל ערכי, שהוא הבטוחה להיותם שליחים נאמנים של מדינה שערכיה יהודיים ודמוקרטיים. הקצין הוא לא רק "מורעל", חרב להשכיר, אלא גם ג'נטלמן, אישיות ערכית ומוסרית. ואולם יש להבחין היטב בין האחריות של קצין לתפקוד ערכי מול חייליו ובדרך הפעלת הכוח, לבין האחריות שלו כלפי החברה האזרחית…

מדד האושר היהודי

ביום-יום, עמודים אלו מדגישים את הקשיים בחיינו הלאומיים – מלחמת תרבות, פערים כלכליים, דת שמתגוששת עם מדינה, ושסעים חברתיים. ריבוי החזיתות, והנזק המצטבר כתוצאה מהן, משרה את "תוגת הישראליות" שכולנו חווים באינטנסיביות. ובכל זאת, יום העצמאות מזמין אותנו לחגוג את שלושת רבעי הכוס המלאה של המפעל הציוני. לו הייתה ברשותי מכונת זמן שמאפשרת לי, כיהודי, לבחור מתי והיכן למקם את…

דרמת הגיור ומהפכת ההפרטה של שירותי הדת

החלטת בית המשפט העליון להכיר בגיורים שנעשים בישראלי על ידי בתי דין אורתודוכסיים היא לא פחות מדרמה היסטורית. משמעותה המידית אובדן המונופול האורתודוכסי של הרבנות הראשית לישראל בנושא הגיור. אבל ההחלטה בנושא הגיור היא גם אבן דרך משמעותית בהפרטת שירותי הדת בדרך לאבדן הרלבנטיות של הרבנות הראשית לישראל. על מה המהומה? עד כה, מי שהתגייר בישראל במסגרת בית דין אורתודוכסי…

מדינת פלנגות

בזירה הכלכלית אנו עמלים, זה מספר שנים, לאיית את המילה "גז" בשבע שגיאות לפחות. האחרונה שבהן, מהשבוע, היא המאבק החוקתי בין "בית המשפט" לבין "הממשלה" באשר לדרך הנכונה לתרגם את נס חבית הגז, שאירע לנו, למציאות רווחית לטובת הכלל. בלי להתייחס לגוף ההכרעה השיפוטית באשר למתווה הגז, ברור שהמתח החוקתי סביב שאלת האחריות והסמכות של רשויות המדינה מגיע לנקודת רתיחה.…

בין נס להתנסות

אבל אנחנו, היום, לא רואים ניסים גלויים. המציאות הידועה לנו פועלת על פי חוקים קבועים של טבע ושל אדם. חיינו הם מסע ארוך, לפעמים מתיש, של התמודדות עם אתגרים המוצבים בפנינו, כפרטים וכקבוצה. התוצאה, לכאורה, תלויה רק בנו: הצלחה או כישלון, התגברות או כניעה, למות או לכבוש את ההר. המלאכים שפגשתי בחיי, והם רבים, כולם אנושיים ונטולי כנפיים. לא חזיתי,…

הטהרה שלי והטומאה שלך

ראיתם פעם הצעת חוק במדינת ישראל שדברי ההסבר שלה מגייסים, להצדקת האמור בה, את בית המקדש ואת הכהן הגדול, את יום הכיפורים ואת קודש הקודשים? ואם לא די בכך, המציעים גם מקשרים בין הצעת החוק שלהם לבין המקום המקודש ביותר, הלא הוא "קודש הקודשים" ואף למעמד הר סיני וקבלת התורה הגיעו. אין ספק, השימוש בכל ארסנל הקדושה היהודי – גבוה…

טובלים ושרץ בידם

הממשלה החליטה להעביר השבוע את "חוק המקוואות" אותו יזמה סיעת יהדות התורה כתגובה להחלטת בג"ץ שהורה לפתוח את שירותי המקוואות הציבוריים לכלל הזרמים ביהדות. זהו חוק רע. הוא רע כי תכליתו המוצהרת היא לעקוף את פסיקת בג"ץ ובכך הוא מכרסם תחת סמכותו ויוצר עוד עימות מיותר בין הכנסת לבין בית המשפט העליון בנושא הנפיץ של יחסי דת ומדינה. אבל הוא…

מעשה בלעם במהופך

לפני ימים אחדים הניח ח"כ ניסן סלומינסקי על שולחן הכנסת הצעה לתיקון חוק יסודות המשפט שמטרתה לחזק את מעמדו של המשפט העברי בפעילותם של בתי המשפט בישראל. על פניו עניין ראוי ביותר, שאנו תומכים בו בכל לב. המשפט העברי יכול להוות סממן חשוב במתן תוכן ערכי ליהדותה של מדינת ישראל. ואולם, קריאת פרטי ההצעה הנוכחית – כמה מאכזב – מדגימה…
ישראל

מבט יהודי-ישראלי על ביטחון ומדינאות

פרופ' יחזקאל דרור מסה זו, מנתחת לעומק את מסמך הרמטכ"ל "אסטרטגיית צה"ל". המסה נכתבה מתוך פרספקטיבה מדינית- ביטחונית, יהודית – ישראלית. והיא מרחיבה את היריעה מעבר להיבטים הצבאיים וכוללת גם התייחסויות להקשר היהודי של הדיון   לקריאת המסמך המלא: מבט יהודי ישראלי על ביטחון ומדינאות: הרהורים בעקבות מסמך הרמטכ"ל "אסטרטגיית צה"ל"- פרופסור יחזקאל דרור   לקריאת המסמך: אסטרטגיית צה"ל (שעליו…
ישראל

מפלים את הציונים

בשבוע האחרון הודיעה המדינה כי ההקצאה הזעירה שהובטחה לארגונים העוסקים ב'התחדשות יהודית' – כבשת רש אנורקטית – "מוקפאת בשלב זה". בזמן שמאות מיליונים המיועדים לקידום "תרבות יהודית" מוקצים בעיקר לארגונים אורתודוקסיים, המדינה מתנערת מתקצוב ארגונים שמעוניינים להנגיש תרבות יהודית לחברה הישראלית, ברוח ציונית של כלל ישראל. ידיעה זו, בשפה יבשושית וטכנית, מבטאת העדפה סקטוריאלית לקידום תפיסה אחת של "יהדות", זו…

למי שייכת מגה?

למי שייכת חברת מגה? איזה אינטרס היא אמורה לשרת? התשובה השכיחה לשאלות אלו היא אחת: בעלי המניות. ההנחה היא שמאחר והחברה עסקית היא פרי יוזמתם של בעלי המניות וכיוון שהם מממנים אותה תוך נטילת סיכונים, החברה "שלהם". בעלי המניות נתפסים כבעלים של החברה, ואילו כל שאר המעורבים בחייה – עובדים, נושים, ספקים, צרכנים ואחרים – חיצוניים לה. תפיסה זו היא…

חינוך במדינת כל מיעוטיה

יש מילה בעברית שאיננה ניתנת לתרגום לשפות אחרות: "ממלכתיות". הקושי בתרגום מלמד לא רק על חמקמקות המשמעות של המונח, אלא גם על היותו מאפיין ייחודי של החברה הישראלית. בן-גוריון, הארכיטקט הגאוני של תקומת ישראל, טבע את המונח והפך אותו לדגל המבטא את השאיפה לנטוע תודעת מדינה ריבונית בעם שהיה מפוזר ומפורד בין העמים. הממלכתיות, כפי שמסביר ניר קידר, נועדה להעצים…
ישראל

חברה, זהות וזיקות פוליטיות בישראל

מסמך זה מציג ומנתח את המאפיינים החברתיים, הזהותיים, והפוליטיים של האוכלוסייה הישראלית תוך התמקדות עיקרית ביהודים. אנו משרטטים את קווי ההתפתחות של מאפיינים אלו לאורך שנות קיומה של המדינה, אבל עם דגש מיוחד על עשרים וחמש השנים האחרונות. אף כי כל אחד ממאפיינים אלו עומד בפני עצמו, הרי ככל שהניתוח שלנו מתקדם הוא מקשר את התכונה הנידונה עם תכונות שנבחנו…
ישראל

כנסת בורחת מאחריות

שוב חוזר הניגון, והוא צורם, מאכזב ומביש. חוק שירות ביטחון, שמכוחו מתגייסים בנינו ובנותינו להגנת המדינה בגופם, תוקן שוב השבוע בכנסת ישראל, לרגל חילופים בהרכב הקואליציוני. התיקון הנוכחי, על פי דרישת החרדים, הוא מפנה אחרון בעלילה סבוכה ומופרכת של הוראות בדבר הגיוס לצה"ל. גיוס החרדים לצה"ל הוא לא רק ראוי אלא גם בר ביצוע, ללא מאבק תרבותי ודתי, ובלבד שהמערכת…

גיור – הדור הבא

מסורת היהדות מכירה באפשרות של מי שאיננו יהודי להפוך ליהודי. בכך מובהר כי ה"יהדות" איננה רואה עצמה כגזע אלא כקבוצת זהות. ואולם, מהו התהליך שבאמצעותו ניתן להפוך ליהודי? מי מנהל אותו ומכוח איזו סמכות? מהו קנה המידה שעל פיו ניתן לממש רצון להמיר זהות אחרת בזהות יהודית? התשובות לשאלות אלו נתונות במחלוקת עמוקה בתוך ישראל ומחוצה לה. המסגור המקובל של…

להתפלל עם העבריינים

המאמר התפרסם לראשונה במקור ראשון בערב יום הכיפורים יתכנס רוב רובו של העם בבתי הכנסת ויאמר, שלוש פעמים רצופות, את המילים העתיקות, הסתומות: "על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירין להתפלל עם העבריינים". מה פירוש עניין זה? האם הוא נוגע לחיינו או שמדובר בנוסח ישן, אנכרוניסטי, שנאמר מתוך שמרנות גרידא? ובכלל, מיהם העבריינים?…

תשובה בנוסח ישראלי

המאמר פורסם לראשונה בהארץ. במסורת היהודית נתפסים הימים שבין כסה לעשור כימים של רפלקסיה והתבוננות עצמית. רבים, לאו דווקא שומרי מצוות, חווים מהלך נפשי, המכונה "תשובה". זהו מסע אינטימי: האדם מתעמת עם מעשיו, בוחן אותם באופן ביקורתי, מזהה את כשליו, מודה בהם, ומקבל על עצמו שלא לחזור עליהם. הפרט נוטל אחריות ושואף לתיקון עצמי. ואולם, בתשובה פרטית, אישית, אין די.…

מסטאטוס קוו לשבת לאומית

המאמר פורסם לראשונה ב"מקור ראשון" מאבקי השבת האחרונים על פתיחת בתי קולנוע נוספים בירושלים הם מלחמת מאסף חלושה של מלחמות השבת ועל שמירת השבת בישראל. הקרב על שמירת השבת נוצח מזמן. 'הסטאטוס קוו', אם היה קיים פעם, מת. מדינת ישראל הפסידה את השבת. האשליה לפיה השבת נשמרת בישראל, הולכת גם היא ומתפוגגת. לכן הגיע הזמן לכונן את שמירת השבת כערך…

סוף הרבנות הראשית?

המאמר פורסם לראשונה ב"הארץ" לפני כתשעים שנה הקים הרב קוק את הרבנות הראשית. עם הקמת מערך הגיור האורתודוכסי הפרטי היא מתה. או לפחות נתקע עוד מסמר גדול ומשמעותי בארונה. באחרונה גיירו רבנים מרכזיים ומקובלים מבין רבני הציונות הדתית שישה ילדים בבית דין פרטי. בכך נתנו לגיטימציה ורוח גבית משמעותית לזרם גובר והולך של פעילים ופעילויות שתכליתן מתן שירותי דת שלא…

תיקון

המאמר פורסם לראשונה ב"מקור ראשון" ראוי לכל אחד מאתנו לשאול את עצמו בכנות: מהי האחריות שלי לטרור היהודי שמכה בנו? האם ידיי נקיות מדמה של הנערה הירושלמית ומדמו של התינוק מהשומרון? התשובה השכיחה והנוחה היא שהמפגעים הם עשבים שוטים ולכן אין אחריותם עלינו. ואמנם אין ספק שהטרוריסטים הם "משוגעים" מקצה המחנה, שעמדותיהם אינן מקובלות על ידי רוב מניינו ובניינו של…

הקטרקט המוסרי

המאמר פורסם לראשונה ב"הארץ", בתאריך 23.7.2015 ערב ההתנתקות מגוש קטיף, אבי שגיא ואנוכי קראנו לימין לדחות הטפות רבניות לסירוב פקודה על רקע דתי, ודחקנו בשמאל לגלות "חמלה וסולידריות, לא ניכור וצדקנות" כלפי המפונים לעתיד, שעולמם עומד להיחרב עליהם. קיווינו שהמאבק ינוהל "מתוך פינוי מקום של ממש לזולת" כדי שהוא יוכרע "בלי שייהרס המחר המשותף" ("התנתקות, לא פרידה", "הארץ", 15.7.05). עברו…

ערכים יהודים ושימוש בכוח על ידי ישראל בעימות מזוין: עמדות יהודי העולם

הקדמה זו השנה השנייה שבה המכון למדיניות העם היהודי מוביל דיאלוג מובנה בין הקהילותהיהודיות בתפוצות לבין ישראל, בנושאים שיש להם חשיבות והשפעה על כלל הקהילות.בשנה שעברה, במסגרת תהליך של משרד המשפטים, ועל רקע יוזמות חקיקה בישראל,הוקדש הדיאלוג ל"אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל". הפרופסור רות גביזון,שגיבשה המלצות לשרת המשפטים, ביקשה מהמכון לבדוק את יחסם של יהודי התפוצותלישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית"…

כשרות – באמונה, לא באכיפה

עד כמה צריכה הרבנות להיכנס לצלחתו של כל אזרח? זו השאלה שתעמוד בפני ועדת השרים לענייני חקיקה עם העלאתו הצפויה של "חוק ההונאה בכשרות". התשובה שמספק החוק- מהמנה הראשונה, ועד הקינוח. שוק הכשרות בישראל מגלגל בכל שנה, על פי הערכות גסות, לפחות עשרות מיליוני שקלים, ויש שגורסים שהרבה יותר מזה. בישראל פועלים היום לצד הרבנות הראשית, כ- 33 ארגונים שונים…

בין יועץ לנועץ בשירות המדינה

פעם אחר פעם עולה לדיון ציבורי ומקצועי שאלת מהותו של הייעוץ המשפטי הציבורי, וההבדלים בינו ובין הייעוץ המשפטי הפרטי. טובי המשפטנים בישראל מתחבטים בשאלות אלו. מטרתו של גילוי דעת זה היא לעסוק בהיבט אחד של הסוגיה – הציפיות הראויות של הנועץ מהיועץ באשר למידע המוחלף ביניהם; היבט שטיפול נכון בו נדרש למען חיזוק הייעוץ המשפטי בשירות המדינה. עניין זה התעורר…

כמה עצות לדוד אזולאי, שר הדתות הנכנס

אדוני השר. כמי שמופקד על מתן שירותי הדת ליהודית, יש לך הזדמנות פז להביא הרבה כבוד ליהדות, או בשפה אחרת, לקדש שם שמים, ודי בקלות. הנה כמה דברים שראוי לעשות, או להימנע מהם במשרדך החדש: שירותי הדת, כמו כל שירות אחר, צריכים להיות יעילים וידידותיים. היום הם לא. אם רק תשכיל לעשות את הרפורמות הנחוצות בגיור, קבורה, מועצות דתיות ועוד…
זהות

הצבעת ישראלים בחו"ל

החוק הקיים בישראל מתיר הצבעה לישראלים בחו"ל בתנאים מסוימים בלבד. מצב זה יוצר עיוות ממסדי לפיו עשרות אלפי אזרחים ישראלים הנמצאים בחו"ל באופן זמני (חלקם אף בתפקידים ביטחוניים), ורואים במדינת ישראל את מרכז חייהם, אינם יכולים להצביע. השינוי שחל בשנים האחרונות כתוצאה מתהליכי גלובליזציה שלוו בהגירת ישראלים לפרקי זמן קצרים וארוכים, הביא את מוסדות המדינה והציבור בישראל לזנוח את גישת…
זהות

יום זיכרון של דור מאושר

מדינת ישראל חוגגת 67 שנות עצמאות. העצמאות הזו נקנתה בדם של אלפי צעירים וצעירות שמסרו את נפשם למען הכלל בשירותם בצבא ובכוחות הביטחון. לפיכך, הישראלים מצמידים זה לזה את יום הזיכרון לחללי צה"ל ואת יום העצמאות – שני ימים מרגשים במיוחד, כך שמידי שנה הכאב והשמחה מתערבבים זה בזה ללא הכר. בביתי שלי, הפרטי, במשך חמש עשרה שנה רצופות, אחד…
יהדות אירופה

תוכנית חירום לעלייה מצרפת

לאור ההתפתחויות האחרונות באירופה בכלל, ובצרפת בפרט, מציע המכון למדיניות העם היהודי תוכנית חירום לעלייה וקליטה של כ- 120,000 יהודים מצרפת.   לקריאת הדו"ח המלא: תכנית חירום עליה מצרפת
יהדות אירופה

הפיל שבחדר: יחסי דת ומדינה

המאמר פורסם לראשונה בידיעות אחרונות בתאריך 17.2.2015 הפיל נמצא בחדר, ממלא את חללו, רגוע לכאורה. כל תזוזה שלו תגרום נזק סביבתי ניכר. כולם מתהלכים סביבו בשקט רב. עושי רעש מקצועיים – פוליטיקאים מימין ומשמאל, אינטרסנטים גוזרי קופונים, אנשי תקשורת תאבי המולה, וערב רב של עמותות וארגונים שאילוף הפיל הוא אומנותם – סוכרים פיהם. כולם מבינים שזה הזמן לדומם מנוע. אבל,…

הר הבית: בין השתוקקות למימוש

המאמר התפרסם לראשונה בעיתון מקור ראשון ב 14.11.2014 מה יותר טבעי ומתבקש, ממימוש מלא וישיר של הכוח הריבוני על הר הבית, פיסת אדמה קטנטנה, מאות מטרים רבועים, שעומדת במרכז התודעה היהודית הקולקטיבית לדורותיה? כיצד זה אנחנו, דור מאושר שגאל את הארץ וקיבץ את בניה לתוכה, זונחים את הפעולה האקטיבית לביצוע חזון ישעיהו כי "נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים…

יועץ או תובע?

המאמר פורסם לראשונה בעיתון הארץ בתאריך 29.10.14 היועץ המשפטי לממשלה נכנס, לא מכבר, לרבע האחרון של תקופת כהונתו ובעתיד הקרוב יתחדש הדיון הציבורי והמקצועי באיוש המשרה לכשתתפנה. זו העת לעורר את הדיון בדבר סמכויותיו של היועץ שחובש, כידוע, שני כובעים: ראש התביעה הכללית, המפעיל את הדין הפלילי במדינת ישראל, ויועץ משפטי של הרשות המבצעת. בזמנו, בעת שהייתי מועמד לתפקיד, תמכתי…

מדים פרומים

מאמר זה פורסם בעיתון ידיעות אחרונות בתאריך 20.10.2014 שר הביטחון והרמטכ"ל בטאו לאחרונה הסתייגות זהירה מהאופי האמוני-דתי שנשא דף הקרב של מח"ט גבעתי בפתח מבצע "צוק איתן". כזכור, המח"ט הגדיר את המשימה במונחים דתיים – כנגד אויב המנאץ את שם האל. בניגוד לדיון הרגיל בסוגיות של מפגש בין דת וצבא, הנוגעות לאורח החיים הצה"לי, כאן מדובר בשאלת יסוד: מהו אתוס…

צו 8 לאמפתיה

המאמר פורסם לראשונה בעיתון ידיעות אחרונות בתאריך 7.8.2014 החמאס נכשל בהתקפותיו הפיזיות על ישראל. יכולנו לו, ובגדול, בזכות אומץ לב של חיילים ומפקדים, עמידה איתנה של עורף קשוח ותבונה של ממציאים טכנולוגיים. התוכנית לשבור ולהתיש את הרוח הישראלית כשלה נוכח צונאמי מיטיב של סולידאריות ואחדות פנימית. גם הפטריוטיות קבלה מחדש את שמה הטוב. ובכל זאת עולה החשש שהמערכה שניהל החמאס…

הערכה שנתית 2013-2014

הערכה שנתית 2013-2014 מס' 10 ראש פרויקט ד"ר שלמה פישר משתתפים: נדיה אליס, אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג, שלום סולומון ואלד, עינת וילף, דב מימון, אסף ניסנבוים, דוד סאקס, נח סלפקוב, סטיבן פופר, סילביה ברק פישמן, אנטוני קורנשטיין, שמואל רוזנר עורכים: רמי טל בארי גלטמן תודה מיוחדת לפרופ' עוזי רבהון ולפרופ' גדעון שמשוני לקריאת המסמך המלא: ההערכה…

גיור ממלכתי: אחדות ולא אחידות

מאמר זה התפרסם לראשונה במוסף יומן" של עיתון "מקור ראשון" בתאריך 11.7.2014 אחד מכל עשרים וחמישה אזרחים ישראלים הוא עולה מחבר העמים לשעבר, או צאצא של עולה, שאיננו מוכר בישראל כיהודי. מאחר שהיהדות איננה גזענית, היא מאפשרת למי שאינו יהודי להצטרף לעם באמצעות הליך דתי מוסכם, והוא הגיור. הגיור הוא תהליך אישי, אינטימי. לפיכך אין להפעיל לחץ לגיורו של מי…

ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: עמדות יהודי העולם

דו"ח מיוחד זה, של המכון למדיניות העם היהודי, מציג את עמדותיהם של יהודי התפוצות לגבי מאפייניה הייחודיים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ומאפשר לשלב אותם בתוך היוזמה החשובה של משרד המשפטים הישראלי. חשיבותו העיקרית והמהותית של תהליך זה,  היא בהיוועצות אמיתית, עמוקה וכנה עם יהודי התפוצות,  סביב נושא שקודם לכן נתפס כעניין פנים-ישראלי מובהק. לדיאלוג הזה עם יהודי העולם נודעת…

קריה נאמנה?!

טולטלתי השבוע על רכבת שדים רגשית – שעצבות, גאווה וחרדה זורקים אותה מצד לצד – נוכח קביעותיו של בית המשפט ביחס לראש עיר הבירה וראש הממשלה לשעבר. העצבות היא ברמה האישית. אני מכיר את אהוד אולמרט. לא חבר שלי, אבל כשנפגשים – מתחבקים. איש חכם, חם, חד עין ולשון, בעל כושר החלטה ותכונות מנהיגות לא שכיחות. מסלול חייו חופף את…

האחר הוא אני

המאמר פורסם בידיעות אחרונות בתאריך 10.4.2014 גם השנה שיא הרייטינג בישראל לא יקבע באירוע עכשווי – פוליטי, ספורטיבי או תרבותי אלא באירוע שמציין את מסורת העבר: ליל הסדר. כ – 85% מהיהודים בישראל יסבו לארוחת ערב טקסית, כפי שעשו עשרות דורות קודמים, שבמרכזה סיפור עתיק, בלתי מוכח, שסופו ידוע מראש – סיפור יציאת מצרים. איננו לבד. המעמד המיוחד של הסיפור…
יחסי ישראל-תפוצות

לעזור ל"יורדים" להישאר יהודים

נייר מדיניות חדש של "המכון למדיניות העם היהודי" קורא לממשלת ישראל להשתתף בעלות החינוך היהודי-ציוני של ילדי מהגרים ישראלים ("יורדים") בתפוצות הנייר "מדיניות חדשה לטיפול במהגרים ישראלים: לעזור ל'יורדים' להישאר יהודים" קובע כי קהילת המהגרים הישראלים במדינות העולם, בעיקר בצפון אמריקה, יכולה להיות נכס אסטרטגי לישראל, לסייע בהתחדשות זהותית ודמוגרפית בקהילות יהודיות בחו"ל ולשמש ראש גשר ביחסי ישראל- תפוצות. הנייר מופנה למקבלי ההחלטות בישראל…
יחסי ישראל-תפוצות

נשף מסכות

הקהילה החרדית יוצאת היום מהגטו אל כיכר העיר הישראלית בהפגנת כוח. מתג ההפעלה בידי ישיש בן 100, הרב שטיינמן, המנהיג בתבונה את קבוצת האוכלוסייה הצעירה בישראל. הקבוצה שהאתוס שלה בעבר, היא העתיד: בעוד שבציבור החילוני מספר הילדים גדול פי 2.5 ממספר הזקנים, אצל החרדים סביב כל זקן מתרוצצים לא פחות מ-50 ילדים, ציציותיהם מתנפנפות. מחצית הקהילה – 400,00 נפש –…

מעשה בלעם בכנסת

ועדת שקד מצביעה בימים אלו על הצעת חוק בעניין השוויון בנטל. זוהי הישורת האחרונה של מהלך חברתי, פוליטי ומשפטי רב-שנים שמבקש לתקן מעוות שימיו כימי המדינה. חברי הכנסת קיימו דיונים רציניים, משך חודשים ארוכים, כיאות לנושא. ואולם, קיימת הסתברות גבוהה שהחוק העתידי יהיה כל כך בעייתי שבג"ץ ייאלץ להכריז עליו כעל חוק בלתי חוקתי. בג"ץ הוא שחקן מרכזי בסוגיית גיוס…

אין לאום ישראלי

הורידו את המאמר המלא (באדיבות כתב העת "הפרקליט", ינואר 2014)

שוויון עכשיו?!

סוגיית השוויון בנטל עמדה במרכז מערכת הבחירות האחרונה לכנסת. הקואליציה הנוכחית – נטולת חרדים, ונשענת על ברית ה"אחים" בין בנט ולפיד – נתפרה על מנת לאפשר חקיקה שתתקן עיוות חמור של דחיית גיוס המונית למגזר גדול בחברה. ואכן, דומה שהבשיל הרגע ההיסטורי לכריתת ברית אזרחית, בין יהודים בישראל, בדבר נשיאה משותפת בנטל הריבונות. היכן הדברים עומדים? הצעת חוק ממשלתית, שעברה…

ראש השנה: בין האישי והלאומי

ביומיום, שעון הזמן שלנו מתכוונן אל הגלובאלי, מצטרף אל העולם, וזונח את הייחודי, המקומי, המסורתי. אבל, זו זניחה חלקית בלבד. דווקא הרגעים הגדולים של החיים מתנהלים בישראל על פי הלוח העברי. הנה עכשיו, החמישי בספטמבר עוטה את החגיגיות המיוחדת של א בתשרי, מועד של סיכומים ושל התבוננות; זמן של תקוות ושל הבטחות. הראשון בינואר הוא, לכל היותר, עת למסיבות ולסיכומי…

השתלבות או התבדלות?

וועדה פרלמנטרית, בראשות ח"כ שקד, מכינה את הצעת החוק בעניין קידום השוויון בנטל לקריאה שנייה ושלישית. זוהי התחנה האחרונה, המכרעת, של מהלך רב-שנים לתיקון היחסים הכואבים בין החרדים והמדינה. ואולם, כדי לפרק את המוקש רב-העוצמה בהצלחה – גיוס מאסיבי ללא מלחמת תרבות, שלאחריו השתלבות בחברה – יש להגדיר בדייקנות וברגישות את תפקידה הראוי של המדינה. צעיר חרדי, השוקל השתלבות, חייב…

ההערכה שנתית לשנים 2012-2013

מבין פעילותיו ופרסומיו של המכון למדיניות העם היהודי, ההערכות השנתיות הן משמעותיות במיוחד.הן מספקות תמונת מצב שנתית חיונית על התנודות והאירועים המשפיעים בעם היהודי ומציגות המלצות מדיניות מקיפות. גם הפעם ממלאת ההערכה השנתית תפקיד חיוני זה. המלצת המכון למדיניות העם היהודי לממשלת ישראל להקים מטה מקצועי שירכז את המאבק בתופעת הדה לגיטימציה נגד ישראל, הוצגה בישיבת הממשלה שהתקיימה ב- 23ביוני,…

דודי חמק עבר

פוליטית, מדובר בפארסה. מספרם של חברי כנסת הציונים-דתיים גדול ממשקל המגזר בציבור הכללי וגדול ממספר חברי הכנסת החרדים. אין ספק כי אילו היה השר בנט מטיל את מלוא כובד משקלו למען מועמד ציוני דתי ומבהיר כי בכך תבחן השותפות הקואליציונית, התוצאות היו מתהפכות. אין מדובר בטירונות פוליטית גרידא; למרבה הצער זהו ביטוי לסולם ערכים שגוי. האכזבה רבה. מנקודת ראות דתית,…

פוליטיקה חדשה במבחן

האינטרס הברור של יאיר לפיד ומפלגתו הוא להשלים את המהלך החקיקתי מיד. הציבור הרחב דורש חוק גיוס מבלי שיתעניין במיוחד בפרטיו. העברה מיידית של החוק תאפשר ללפיד להציג הישג היסטורי שיוצר שינוי פרדיגמה ביחסי חרדים והחברה הישראלית. בכך תמומש הבטחת הבחירות המרכזית של ״יש עתיד״. בנוסף, בחסות חוק הגיוס יהיה קל יותר לעמעם את הפגיעה הלא פשוטה שיוצר תקציב המדינה…

זאב בעור כבש

בכנסת הקודמת נחקק חוק הקובע כי לשם מתן תוקף מחייב להסכם שלום עם הפלסטינים שיכיל ויתור על שטח בריבונות המדינה יש לקיים משאל עם. בכנסת הנוכחית נשמעת דרישה לשדרג חוק זה למדרגת חוק יסוד. הכוונה, ככל הנראה, היא לחסן את החוק מפני ביקורת שיפוטית ומפני האפשרות שיבוטל על ידי רוב כלשהו בכנסת. הדעת נותנת שבעתיד יהיה מי שיבקש לקבוע בחוק…

על הנפת הגרזן

ברחוב החרדי מתחולל מאבק שליטה בין קבוצת רוב, מתונה, לקבוצת מיעוט, קנאית. אף שהמאבק הוא פנים-חרדי, תוצאותיו קריטיות לכולנו: לכלכלת ישראל, לאחדותה של החברה ולחוסן הלאומי. על מה המחלוקת? הרוב החרדי שואף לחיות על פי המודל הקלאסי של יששכר וזבולון: שליש מהקהילה, "יששכר", בעלי הנטיות האינטלקטואליות והרוחניות, יקדישו חייהם ללימוד תורה. שני השלישים הנותרים, "זבולון", ילמדו תורה עד למועד נישואיהם…

בית לחם, חלם וסדום

נטשה היא אחת משליש מיליון עולים מברית המועצות לשעבר, שאינם מוכרים בישראל כיהודים ("חסרי דת"). רובם, אגב, "מזרע ישראל": בני משפחות של יהודים או נשואים ליהודים (כמו רות המואבייה). מדינת ישראל הייתה אמורה לאפשר להם להתקבל כרות: להתגייר ולהיטמע. אלא שהעובדות מלמדות שאת בית לחם המקראית מחליפה חלם או שמא סדום הישראלית. חלם – כיצד? דו"ח מבקר המדינה, שפורסם אתמול,…

ברית מתונים / טור הנדסי קטסטרופלי

אף ששולחננו הלאומי עמוס סוגיות עומק המשוועות לפתרון, עיקר תשומת הלב של הנושאים ונותנים לקראת הקמת הממשלה נתונה לנושא אחד: החרדים. הכותרות עוסקות בצד הפוליטי – האם הקואליציה תכלול את המפלגות החרדיות, אם לאו. אך יהא אשר יהא הרכב הממשלה, השאלה המהותית דורשת הכרעה: מהי הדרך הראויה לטיפול בשאלת גיוס החרדים? האתגר ענק: רוב הגברים החרדים דוחים את גיוסם על…

קואליציה של תקווה

לאחר הבחירות, ולקראת המשא ומתן הקואליציוני, חשוב להכיר בתוצאה המרכזית של המערכה: לפנינו הזדמנות ייחודית לשינוי פני המדינה כך שתהיה, בו זמנית, יהודית יותר ודמוקרטית יותר. מקור התקווה הוא ההרכב האנושי של הכנסת הבאה שתכלול קבוצה גדולה של נשים ואנשים איכותיים, רובם חדשים בפוליטיקה, ששפת השילוב בין יהדות ודמוקרטיה טבעית להם, חיונית להם והיא המניע המרכזי לפעילותם הציבורית. אין מדובר…

נפתולי בנט

קריאה לסרבנות מופיעה בצורות מגוונות: יש המבקשים לסכל מימושן של החלטות לאומיות, שהתקבלו בדרך דמוקרטית, לפיכך הם קוראים למרי אזרחי המוני או לסרבנות של אלו שאמורים לממש את ההחלטה הלאומית – כגון טייסי חיל אוויר שנדרשים שלא להפציץ באיראן. קריאות מופקרות אלו מהוות סכנה מוסרית ואיום מעשי על קיומנו. זוהי שבירת כלים דמוקרטית שמחייבת תגובה חמורה. בשונה מאלו, יש הנמנעים…

טעם של חרד"ל

הרב שלמה אבינר, מחשובי הרבנים של הציונות הדתית, קובע כי אסור לנשים להיבחר לכנסת משום גדרי צניעות. החשיפה ברבים, הכרוכה בתפקיד פוליטי, מנוגדת, לדעתו, לתפיסה היהודית של "כל כבודה בת מלך פנימה". לכאורה, ניתן לקטלג את אמירת הרב כ"הזויה", תלושה מהמציאות הישראלית. הנה נשים דתיות מתמודדות בכמה וכמה מפלגות, דתיות ולא דתיות. אין לחשוש שמי מהן תסיר את מועמדותה בגלל…

משל לאי־משילות

הורידו את המאמר המלא, שהתפרסם בכתב העת עורך הדין, גיליון אוקטובר 2012

שבירת כלים דמוקרטיים

כיצד אמורה מדינה דמוקרטית להכריע בדילמה? דעת הקהל איננה הגורם המכריע. היא, כמובן, רלבנטית – תמיכה רחבה בהחלטה לתקוף היא מרכיב בחוסן הלאומי שיידרש לאחר התקיפה והתנגדות רחבה לתקיפה תחזק את כושר העמידה של ישראל מול איראן מגורענת – אך הכוח הריבוני איננו מופעל על פי משאלי דעת קהל, אף אם גורלו של הציבור מונח על הכף. גם הצבא ושאר…

הערכה שנתית 2011-2012

ההערכה השנתית לשנים 2011-12 , ההערכה השמינית במספר, מציעה מסגרת ברורה להכרעה בשאלה באיזו מגמה מצויים יהדות העולם וישראל -שגשוג, שמירה על הקיים, או דעיכה. באמצעות חמישה ממדים עיקריים – התפתחויות גיאופוליטיות, דמוגרפיה, גיבוש זהות, קשרים תוך  – ובין-קהילתיים, ומשאבים חומריים  – ההערכה מביאה ניתוח מעמיק ושורת מסקנות לגבי מצב יהדות העולם. בחידוש מרתק שהוכנס השנה, ההערכה מבקשת לראשונה לבחון באופן השוואתי את מצב העם היהודי לאורך זמן,…

יום עצמאות של איזו מדינה?

חוקי היסוד משיבים לשאלה שבכותרת: "מדינה יהודית ודמוקרטית". הפרשן של "מדינה דמוקרטית" יכול להיעזר במטען אינטלקטואלי ובניסיון אנושי שנצבר בדמוקרטיות רבות. מנגד, "מדינה יהודית" היא תופעה יחידאית, צעירה, שהדיון בה בבתוליו. הגלות רוקנה את הזיכרון היהודי מהחוויה המדינית והותירה חור שחור, עצום מימדים, בדבר פישרה, דרכי התנהגותה וערכיה של מדינה יהודית. קיים מתח בין שני האפיונים של המדינה, ויש להודות…

צדק מול משפט/ שלמה המלך ואיוון האיום

"אז תבאנה שתים נשים זונות אל המלך ותעמדנה לפניו". כך מתחיל המהלך המשפטי המפורסם ביותר בעולם המערבי. שלמה המלך, החכם מכל אדם, נדרש לעשות צדק ולהכריע מיהי האם של התינוק החי. החוק המהותי אינו יכול להועיל, גם אקטיביזם שיפוטי איננו רלבנטי, שהרי השאלה היא עובדתית גרידא: "ותאמר האישה האחרת: לא, כי בני החי ובנך המת; וזאת אומרת: לא, כי בנך…

הטלטלה שלאחר טל

החרדים טוענים כי אינם מתגייסים משום שתורתם אומנותם. לשיטתם, הלימוד הוא התשובה האמיתית לבעיות הביטחון של ישראל. ואולם, גם מי שמכבד טענות אלו לגופן, כמוני, איננו יכול להשתכנע באמיתותן: רוב הציבור החרדי איננו מקיים את "והגית בו יומם וליל" ובכלל זה העסקנים החרדים, אשר חובשים את ספסלי הכנסת ולא את ספסלי בית המדרש. הכול יסכימו כי אם היו מאפשרים לחרדים…

"חוק לפיד 2": דעות שונות

ניווט מהיר בדף דעה אחת: מחוקקים למען עצמם ונגד הדמוקרטיה מאת מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס עוד לא שככו הדי החוק הפרסונלי הקודם שקידמה הכנסת בניסיון להצר את צעדיו של יאיר לפיד לכנסת, והנה מגיעים שוב נציגי המפלגות הגדולות – ח"כ יריב לוין (ליכוד), ח"כ עתניאל שנלר (קדימה) וח"כ דניאל בן סימון (עבודה) – ומציעים עוד חוק פרסונלי שמטרתו דומה. לפי…

שנאה וחוסן לאומי

המשבריות הקבועה של סדר היום הישראלי מציירת תמונת מציאות מעוותת. כביכול אנחנו עשויים מקבוצות שנאה: החרדים מיוצגים על ידי הסיקריקים, רושפי שנאה למי שאיננו לבוש שחורים; השקפת העולם הדתית-לאומית מתמצה בנערי גבעות אנרכיסטיים, חדורי שנאת מי שאינם יהודים; ואילו החילוניות, במיטבה, שקועה בתהליך מואץ של התייוונות שמגיע כדי שיתוף פעולה עם שונאי ישראל. תמונת מציאות זו אין לה קשר למציאות…

יהודית, האם גם דמוקרטית?

כשלעצמי, לו מדינת ישראל הייתה סתם מדינה דמוקרטית, לא הייתי נמשך לגור בה. ברוקלין, לשפת הירקון, איננה מפתה אותי. אני ישראלי גאה משום שאני חש שותף למשימה היסטורית של החייאת הציביליזציה היהודית במסגרת של ריבונות. במדינה דמוקרטית רגילה, גם אם רוב אזרחיה יהיו יהודים, היהדות תבוא לידי ביטוי בחיים של פרטים, משפחות וקהילות – ממש כמו בברוקלין. מנגד, במדינת הלאום…
גיאופוליטיקה

הגרעין האיראני: כך ראוי להחליט על תקיפה

מבחינת עקרונות הדמוקרטיה, מוצדק הדיון הציבורי ברעיון של התקפה ישראלית על מתקני הגרעין האיראני, בהנחה שאין בו נזק מדיני וחשיפת מידע. אך במקרה הזה מדובר בדיון ריטואלי חסר תכלית. למעשה, אי אפשר לנקוט עמדה רצינית בסוגיה ללא בקיאות מלאה בעובדות, החל בעמדות של מדינות חשובות לישראל ועד לתמונה המודיעינית ולאפשרויות המבצעיות. לכן אין ברירה אלא לקבוע, שהעובדה שרבים ענו "בעד"…
גיאופוליטיקה
יחסי ישראל והתפוצות

הם חוזרים!

ישראלים המתגוררים בחו"ל אינם יכולים להצביע בבחירות בישראל. התשובה הרווחת היא, כי מי שאינו גר כאן ואינו נושא בתוצאות ההצבעה (מלחמות, אסונות, מיתון) – אינו צריך לקבל את הזכות להצביע. מבחינה מוסרית, טיעון זה תקף עדיין. עם זאת נתוני מאזן ההגירה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעמידים בסימן שאלה את ההנחה המרכזית, ולפיה ישראלים היוצאים לחו"ל אינם מתכוונים לחזור.   מאזן…
יחסי ישראל והתפוצות
אנטישמיות

אל תזלזלו בדה- לגיטימציה של ישראל

מדינת ישראל בת ה- 63 ידעה מתקפות צבא וטרור, ויכלה להן. משניצחה, פנו אויביה למתקפה על הלגיטימיות שלה. זוהי מערכה מורכבת ומסוכנת. חדשות לבקרים שומעים על יוזמות לחרמות על ישראל או ישראלים, תביעות נגד ישראל וישראלים בגין "פשעי מלחמה" ועוד. הרשת מוצפת באתרים המשתלחים בלגיטימיות של ישראל, ומיליונים נחשפים אליהם. מהי הדה- לגיטימציה ומה בינה לביקורת לגיטימית? בליבתה, זוהי שלילת…
אנטישמיות

הערכה שנתית 2010

בשנת 2010 נאלץ העם היהודי להתמודד עם אתגרים הנראים שונים איכותית מאלה המוכרים לנו ושעימם נאלצנו להתמודד עד כה. בין ההתפתחויות העיקריות, ניתן למנות את הבאות: קריסת השיחות הישירות בין הישראלים לפלסטינים והניסיונות להציג פיתרון חיצוני כפוי; מסע דה- לגיטימציה מכוון נגד מדינת ישראל; התקוממיות עממיות ושינוי שיווי המשקל במזרח התיכון;  השקיעה, כפי שהיא נתפסת, של עוצמתה הכלכלית והפוליטית של…

לקראת יום העצמאות 2011: איכותה של העצמאות

בחייו של הפרט, הביטחון העצמי משחק תפקיד מכריע. כך גם בחייהן של אומות. מידת הביטחון העצמי של המדינה (ושל אזרחיה בה) היא מרכיב מרכזי באיכות של עצמאותה. והביטחון העצמי הלאומי, מצידו, תלוי במידה רבה בשאלות של זהות. מדינה שזהותה מוצקה, גדולים סיכוייה לתפקד מתוך ביטחון עצמי שישפר את איכות חייה העצמאיים. כך בכל מקום וכך גם בישראל. אכן, חלק מהפתולוגיות…
יהודי ארה"ב

הח"כים מגלים את אמריקה

קרן צדקה תטיס לארה"ב שישה חברי כנסת מהליכוד, העבודה וקדימה כדי שילמדו קצת על היהודים האמריקאים   הסיפור של פורים, של מגילת אסתר שקוראים היום בירושלים ואתמול בתל אביב, הוא סיפורה של הקהילה היהודית בתפוצות. סיפורה של קהילה פגיעה מאוד, אך גם כזאת שידעה, ברגעיה הטובים, להתברג למקומות הנכונים ברגעים הנכונים. כמה מעצבי דעת-קהל יהודים אמריקאים למדו ממנו לקחים חשובים.…
יהודי ארה"ב
יחסי ישראל והתפוצות

מדינת העם היהודי כולו

במאמרו "פגיעה מהותית בריבונות" ("הארץ", 27.2) מעלה שלמה אבינרי באופן חד את סוגיית המשמעות המהותית של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. המדובר בשאלה חשובה ביותר, שיש לה השלכות רבות על עתידם של העם היהודי בכלל ושל מדינת ישראל בפרט. הסוגיה נוגעת לעצם מהותו של העם היהודי ולמקומה של מדינת ישראל במהות זו. עם כל ההערכה לפרופ' אבינרי, אינני יכול לקבל…
יחסי ישראל והתפוצות
המזרח התיכון

לקראת הרעש שאחרי הסערה

כשהם, וישראל כולה, בעין הסערה, טוב יעשו המשקיפים והפרשנים אם ייזהרו בהערכותיהם בכל הנוגע לתוצאות רעידת האדמה האדירה המטלטלת את אזורנו.
המזרח התיכון
אנטישמיות

אנטישמיות מוסלמית – אתגר ודרכי תגובה אפשריות

מסמך זה, שפורסם לראשונה בשנת 2009, מבקש לשפוך אור ולנתח את תופעת האנטישמיות בעולם המוסלמי, לעמוד על הסכנות הנובעות מתופעה זו ולהציע דרכי פעולה להתמודדות עימה.
אנטישמיות
ישראל

נפרדים מהאתרוג

עם כל הצער על המחיר ששילם גלנט, צריך לקוות כי ביטול מינויו מסמן את סוף הלגיטימציה של השחיתות ביטול מינויו של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל, ממשיך לעורר תחושות של תסכול, לא רק בצבא, אלא גם בקרב יהודים וידידים בעולם. להבדיל, גם פרשת המסמך המזויף של בועז הרפז, שמעורר סימני שאלה קשים לגבי התנהלותה  של צמרת הצבא, במקביל להרשעות ולמשפטים בהנהגה…
ישראל
גיאופוליטיקה

זאת אינה אותה טורקיה

בל נשלה את עצמנו. מטוסי הכיבוי הטורקיים לא יכבו את האש שאחזה ביחסי טורקיה-ישראל. אפילו אם תימצא נוסחה שתספק את דרישת טורקיה להתנצלות ולפיצויים בגין הרוגי המשט, עדיין ניוותר עם מדיניות טורקית בעייתית מיסודה.
גיאופוליטיקה
אנטישמיות

תנו כבוד לזהות

יש נושאים בחיי אומה ומדינה, שאסור להופכם כלי במשחק פוליטי פנימי ואין לפורטם לפרוטות טקטיות. אחד מהם, אם לא הראשון שבהם, הוא הרעיון המכונן של מדינת ישראל – מדינת הלאום הייחודית של העם היהודי, המקיימת ערכים אוניברסליים של דמוקרטיה, הומניזם וזכויות אדם. עתידה של המדינה תלוי ביכולתה למנוע וליישב מתחים בין היותה "יהודית" ו"דמוקרטית". למשימה כזו יש לגשת בחרדת קודש.…
אנטישמיות

הערכה שנתית – 2009

ההערכה השנתית לשנת 2009 של המכון למדיניות העם היהודי, השישית במספר, בוחנת במבט מעמיק ומקיף את המשבר הפיננסי העולמי, מגמות גיאו-אסטרטגיות (ובהן דו"ח גולדסטון והתקדמות הגרעין האיראני) וחילופי הממשל בארה"ב. ומתמקדת בהשלכותיהם של אירועים חשובים אלו על ישראל בפרט ועל העם היהודי בכלל לקריאת המסמך המלא: הערכה שנתית לשנת 2009
אנטישמיות

קלינטון טועה ומטעה

בשלהי כהונתו של הנשיא ביל קלינטון, כאשר הפופולריות שלו בציבור האמריקאי החלה לדעוך, הוא הרבה לפקוד את אזורנו והרגיש בבית בישראל. מלות הפרידה שלו מיצחק רבין, "שלום חבר", החום שהפגין כלפי אזרחי ישראל ובקיאותו ברזי החיים בארץ נטעו בנו תחושה שהוא חבר של כולנו. ההתבטאויות התמוהות שהשמיע בשולי ועידה שכינס בניו יורק בשבוע שעבר, כאילו העולים מברית המועצות לשעבר הם…
אנטישמיות

הונאת הגר כמדיניות רשמית

זוהי עורלת לב אכזרית. המדינה היהודית והדמוקרטית נוקטת מדיניות רשמית, בלתי מוסרית, של הונאת הגר. משך שנים, אלפי נערים ונערות נעתרו להזמנת הצבא ונטלו על עצמם מחויבות עצומה לשינוי זהות באמצעות גיור דתי. התהליך קשה ורק מיעוט החיילים הנוטלים בו חלק מתקבלים כגרים בסופו. מוצבות להם דרישות אינטלקטואליות והתנהגותיות משמעותיות; הם עוברים מסע רגשי מפותל ובסופו עליהם לעמוד בבחינות של…

הסלקטורים של היהדות

מפליא לגלות שאף שרוב היהודים בדורנו אינם סבורים שהדת היא התוכן המרכזי של היהדות – אלא רואים ביהדות לאום, עם או ציביליזציה – כמעט הכול סבורים שההצטרפות ליהדות יכולה להיעשות אך ורק במסגרת התהליך הדתי של גיור ולכן הסלקטורים הטבעיים הם רבנים. אילו רבנים? למרבה הצער הרוב הישראלי הציוני יצר ברית לא קדושה עם המיעוט החרדי הא-ציוני, ועל פיה החרדים…

הליבה של לימודי הליבה

החוויה הבית ספרית, במיטבה, היא בית יוצר לזהות. דברים אלו נכונים במיוחד בשיעורי אזרחות. שם מקבלים התלמידים הזמנה מפורשת לטבול את הידיים, עד מעל למרפק, בחומרי היסוד של הזהות האזרחית, הלאומית והקהילתית, וללוש מהם את עצמם. להליך החינוכי בשיעורי אזרחות השפעה על עיצוב פני הדור הבא ולכן יש להבטיח כי תתקיים שקיפות מלאה ויתנהל דיון ציבורי בדרכי הוראת המקצוע. לא…

זכויות האדם והיהדות – הילכו שניהם יחדיו?

לשניות תרבותית פוטנציאל מורכב: להלכה היא מאפשרת גיוון של מקורות התרבות – פרטים וקהילות יכולים לבנות את זהותם מתוך הדיאלוג שבין שני המקורות וגיוון זה גם עשוי להנביט צמיחה והתפתחות של כל אחת מהתרבויות מתוך האתגר שמציבה לה התרבות האחרת. אבל למעשה, המתבונן בחברה הישראלית, כאן ועכשיו, איננו מרגיש את הפנים השוחקות שבגיוון, אלא את הקושי והמתח שבתחרות שבין שתי…

מפלגיך ומחריביך

השמאל לא לבד. גם הימין מחרים. "אם תרצו" מאיימת לגרום לתורמים להחרים את האוניברסיטאות אם לא תפעלנה בהתאם לרצונם. חלקים בימין מבקשים להחרים את הצבא, בעקבות ההתנתקות וספיחיה. הסרבנות, שיש לה תמיכה לא מבוטלת בימין הדתי, היא ביטוי של החרמה עקרונית. ההצדקות לחרמות, משני הצדדים, דומות: מצפונו של הפרופסור, כמו מצפונו של ראש הישיבה, אינו מאפשר לו לשתף פעולה עם…

הגבלת שכר הבכירים

בלי להיכנס לדיון מקצועי בדבר דרך ההסדרה הראויה של שכר הבכירים, יש לקבוע מפורשות כי היא מוצדקת מנקודת מבט קפיטליסטית. אין צורך להיות "חברתי" – אף שאין בכך כל רע – כדי לתמוך בהגבלת שכר הבכירים: צריך להיות רציונלי ומעורה במציאות. על פי דיני החברות, הדירקטוריון והאספה הכללית של בעלי המניות אמורים לפקח על הבכירים ועל גובה תגמוליהם. ואולם חובה…

טרגדיה של טעויות

ואולם, השורה התחתונה הברורה איננה פוטרת את כולנו מדיון ענייני בהתרחשות עצמה. כיצד זה במדינה היהודית, המלים הטעונות של קידוש השם – "שמע ישראל", מושמעות בהתרסה כלפי סמל המנורה שבבית המשפט? כיצד זה משפחות מהשורה, "עמך" של יום יום, מושלכות לכלא כקבוצה? מה קורה לדימוי של בית המשפט, בשקיעי העומק של התרבות המקומית, כאשר מתנהל בו ריקוד מתריס ומבזה?  כיצד…

מרות לנטשה – על עתיד הגיור בישראל

ניווט מהיר בדף תקציר המאמר מאמר זה פותח בהצגת הבעיה הנוכחית, הנובעת מהפער בין מדיניות העלייה של מדינת ישראל, המאפשרת לעולים שאינם יהודים על פי ההלכה לעלות לארץ על בסיס חוק השבות, ובין הגישה הדוגמטית והמחמירה שנוקט חלק מהממסד הדתי בישראל, הדורשת שמתגיירים פוטנציאלים יתחייבו לקיים אורח חיים דתי-אורתודוקסי. אחרי כן סוקר המאמר שורה של פסיקות מרכזיות בעניין הקריטריונים לגרות…

לקראת הימים הלאומיים

הלאומיות היהודית-ישראלית מותקפת על ידי קואליציה אד-הוקית מוזרה, רבת עוצמה. ראשית, תומכי הנורמאליות, שלא יבואו על סיפוקם אלא אם ננכש מקיומנו כל היבט ייחודי. בשם הגלובליזציה, זכויות הפרט, ותפיסה ליבראלית פונדמנטאליסטית, הם מבטלים את הרגש הלאומי ודוחים קיומה של זהות קבוצתית כלשהי. שנית, החרדים, שבעיניהם הלאומיות היא חלופה מסוכנת לדת – "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" – ולכן יש להתנגד…

אוטונומיה משפטית לדתיים?

המערכת הנורמטיבית בישראל משתבחת ביכולתה לתפקד בהרמוניה: בית המחוקקים, היוצר של הנורמה, הוא מלחין הפרטיטורה; הרשות המבצעת ואזרחי המדינה, המיישמים את הנורמה, הם התזמורת המנגנת אותה; ביהמ"ש, פרשן החוק, הוא המנצח העליון של היצירה כולה, שהכול פועלים בהתאם להכרעותיו לשם השמעת הצליל המכוון. כוחה של המערכת המשפטית הנוהגת באחידותה. ואולם, אם תתקבל הצעת החוק ישתנו סדרי בראשית. את המוניזם המשפטי…
גיאופוליטיקה

2030: עתידים חלופיים לעם היהודי

2030: עתידים חלופיים לעם היהודי– הפרוייקט ברשותם של השגריר אבי גיל וחה"כ, הד"ר עינת וילף,  מייצג מאמץ משותף שנמשך 6 שנים של צוות המכון כולו בהנחייתו של פרופסור דרור. המחקר מציג ומתמודד עם האתגרים העיקריים שכפי הנראה יעמדו בפני העם היהודי בעשרים השנים הקרובות. בשילוב עם ההערכות השנתיות שמפרסם המכון וניירות אסטרטגיים נוספים, נייר זה יכול לשמש כבסיס לתכנון עתידי עבורינו, עבור…
גיאופוליטיקה
זהות

ערבות, אחריות ושותפות

דו"ח זה, שפורסם בנובמבר 2009 מציג פרדיגמה חדשה בנוגע לזהות היהודית והקשר בין ישראל לעולם היהודי. הדו"ח מציג הצעת מדיניות לממשלת ישראל בעניין חיזוק הזהות היהודית והַעֲצָמַת הקשר עם ישראל בקרב צעירים יהודיים ברחבי העולם לקריאת הדו"ח המלא- ערבות, אחריות ושותפות
זהות

לפרוץ את ערי המקלט

הנה מדגם של ארבע כותרות שכיערו את פנינו לאחרונה: החיסול של משפחת אושרנקו על ידי דמיאן קרליק ה"רוסי", אשר הונע על ידי הרצון להגן על כבוד שנפגע; ההתעללות של חן אליאור ה"חרדי", המאופיינת בקיצוניות דתית-מיסטית; מסע הטרור של יעקב טייטל ה"מתנחל", המוזן מתהומות של קיצוניות לאומית; והבנק הפרטי שהתנהל מאחורי הקווים של מכבי תל-אביב ה"צפונית", שלקוחותיו מוצפים חמדנות. באף אחד…

הערכה שנתית 2008

ההערכה השנתית לשנת 2008, החמישית במספרה, מציגה תמונת מצב של השנה החולפת במונחים של תמורות ושינויים גיאופוליטיים, כלכליים, חברתיים ופוליטיים. פרק מיוחד להערכה השנתית לשנת 2008 מוקדש לתפקידן של הנשים בחיים היהודיים- החל בלימוד ובמחקר, דרך מנהיגות, יוזמה ופעילות פוליטית וכלה בקריירה המקצועית. שלא במפתיע, עוסקת ההערכה לשנת 2008 גם במנופים האיראנים במזרח התיכון, ההתפלגות בתוך העם הפלסטיני, הנסיגה האמריקאית מעירק, חוסר…

כן, להגביל בחוק

על פי דיני החברות הנוהגים בישראל, הדירקטוריון ואסיפת בעלי המניות אמורים לפקח על הבכירים ועל גובה תגמולים. חובה לחוד ומציאות לחוד: הסוד הגלוי הוא שבעלי מניות בחברות ציבוריות אדישים: הדירקטוריונים מתפקדים, לפרקים, כחותמת גומי: ובעלי השליטה פועלים כאינטרסנטים בשיתוף פעולה עם הבכירים. כך, למשל, ההחלטה על ויסות המניות בבנקים, לפני למעלה מ-20 שנה, לא נידונה באף ישיבת דירקטוריון במי מחמשת…

גן העדן הפיננסי

נזרקים הסברים רבים למתרחש. רובם שוגים בראייה צרה, דרך קוף המחט של שוק המשכנתאות או של מכשירים פיננסיים בלתי מובנים או של החלטות ניהוליות שגויות. יש להניח שבטווח הקצר נשמע הסברים מלומדים למיטיבי קרוא; נוצף בגל חדש של רגולציה גלובלית; יוגשו כתבי אישום מפולפלים נגד "אחראים"; ייכתבו ספרים ויקודמו קריירות של כלכלנים ומשפטנים שינתחו את המאורעות. כל זה חשוב והכרחי…

ליל הזהות היהודית

הזהות הלאומית, שההגדה מבקשת לבנות, מותקפת כיום משני כיוונים מנוגדים: מצד אחד, גלגלי הגלובליזציה דוחקים את האנושות להאחדה של זהויות. מכבשי הייצור הרב-לאומיים מוחקים גבולות פוליטיים ופורצים כלכלות לאומיות; תרבות ההמונים מרדדת מסורות לאומיות ומטשטשת טעמים ייחודיים; הטכנולוגיות המתקדמות מקטינות את העולם ומשטיחות אותו. כולנו נוצרנו, לכאורה, באותה מטבע. מצד שני, הזהות הלאומית מותקפת על ידי כוחות מפצלים, מרסקים. בעולם…

בין שושן לג'אבל מוכאבר

אנו קוראים בספר התורה יותר ממאתיים פעמים בשנה. אירוע השיא הוא בשבת שלפני פורים. הגברים, הנשים והטף עומדים דוממים בקשב למשמע המילים "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים". והציווי הוא: "לא תשכח". בהמשך, בקריאת ההפטרה הציורית, הנביא מצווה על מלך ישראל, שאול: "לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו, ולא תחמל עליו, והמתה מאיש עד אשה, מעלל ועד…

הערכה שנתית – 2007

ההערכה השנתית לשנת 2007 מחולקת בין שני נושאים עיקריים: השפעת המלחמה בלבנון על ישראל בפרט ועל הקהילה היהודית, ובעיקר בארה"ב, בכלל. וניתוח של מספר היבטים חברתיים והתפתחויות חברתיות בקהילות התפוצה העיקריות ובישראל, הכולל תובנות לגבי מגמות וכיוונים חברתיים בעיקר בעם היהודי. ההערכה מציעה סדר יום למנהיגים בישראל ובעולם היהודי, בין היתר בנוגע להתמודדות עם תוכנית הגרעין האיראנית, עם הפערים הכלכליים והחברתיים בישראל, עם…
יחסי ישראל-תפוצות

ירושלים

מסמך זה עוסק בחיזוק מעמדה של ירושלים כבירתו התרבותית של העם היהודי, וכמרכז תרבותי ורוחני לאנושות כולה, תוך כיבוד ושמירה על חשיבותה לנצרות ולאיסלאם מסמך זה הוא יוזמה משותפת של ראש עיריית ירושלים ושל השר לענייני ירושלים ותפוצות, והוא מהווה חלק ממיזם בנושא זהות יהודית עולמית, בראשותו של הפרופסור חיים וקסמן. לקריאת התוכנית האסטרטגית לחיזוק מעמדה של ירושלים כבירה ציביליזציונית…
יחסי ישראל-תפוצות

הערכה שנתית – 2006

ההערכה השנתית לשנת 2006, השלישית במספר, משתמשת ברעיון הדֶּלְתָּא, ובוחנת שינויי כיוון, חידושים והתפתחויות העשויים להשפיע על העם היהודי בכלל או בקהילות מסויימות. הערכה זו מתמקדת בהתפתחויות חשובות ביותר, בעלות פוטנציאל השפעה, שהתרחשו בשנים האחרונות. התפתחויות אשר השפיעו או משפיעות על בחירותיהם של ישראל ושל העם היהודי ומחייבות מענה. ההערכה מפרטת עשר התפתחויות אסטרטגיות שכאלו ומציעה המלצות לגבי כל אחת מהן,…

משבת עבודה לשבת מנוחה

בפרהסיה של המדינה היהודית ייחודה של השבת נדרס ונכתש: 20% מהשכירים במשק עובדים; 27% מכלל שטחי המסחר פועלים; 600 אלף ישראלים יוצאים לפולחן הצרכני, בחשבון השנתי הם משאירים על הדלפקים כמה מיליארדים של שקלים חדשים. כוחות השוק ממשיכים בדישם והופכים את יום המנוחה לשבת עבודה. בשבת עבודה מתקיימת הפליה על בסיס סוציאלי: המוחלשים, חסרי הבררה, עובדים בקניונים ומשרתים את בני…

הערכה שנתית – 2005

ההערכה השנתית לשנת 2005, היא הפרסום השני שהוציא המכון למדיניות העם היהודי, במסגרתו מוצע פירוט על מצב הקהילות היהודיות ברחבי העולם. ההערכה לשנת 2005 מציגה תמונת מצב עדכנית להקשר הגיאופוליטי שבו פועלות יהדות העולם וישראל; מבליטה שינויים מכריעים שאירעו בתקופה זו בקהילות מרכזיות- ההתמקדות השנה היא ביהדות צרפת, יהודי מדינות חבר העמים ופולין; מסיבה את תשומת הלב למגמות חשובות- בעיקר…

תמונת ברירת מחדל

מתי החלו הניסיונות לעצב חוקה לישראל? אפשר לומר שהניסיון הראשון לעצב חוקה למדינת היהודים היה ב-1919, אולם הוא קצר ולא כל כך מעניין. ההתעניינות הממשית ברעיון החוקה החלה לאחר ועדת פיל. ועדה זו קבעה בפעם הראשונה כי תקום מדינה יהודית בארץ ישראל, והיא גם העלתה על פני השטח שאלות חוקתיות ומשטריות הנוגעות למדינה זו. המעניין הוא שהגורמים שהבינו כי זו…

פורום עולמי לעם היהודי

נייר עמדה זה מעריך את המצב והצרכים של העם היהודי ושל ישראל כמדינת הגרעין של העם היהודי, ומנתח את היתרונות והחסרונות של החלופות השונות להקמת פורומים עולמיים של העם היהודי. הנייר מבוסס על הדיסציפלינות הרלוונטיות ונעזר בראיונות והתכתבויות עם מעצבי מדיניות וחוקרים בעם היהודי. לקריאת נייר העמדה המלא: פורום עולמי לעם היהודי
אַסְיָה

סין והעם היהודי: ציביליזציות עתיקות בעולם החדש

לאור חשיבותה ההולכת וגוברת של סין בזירה הבינ"ל, מציע מסמך אסטרטגי זה, אשר נכתב ע"י הד"ר שלום ואלד, טווח רחב של המלצות מדיניות.
אַסְיָה

העוצמה הרכה כנכס לאומי

המאמר של הד"ר שרון פרדו, מתמקד בעוצמה רכה- היכולת לעצב את רצונם של אחרים- בהקשר הישראלי. ד"ר פרדו מדגיש, באמצעות ניתוח מרכיבי העוצמה הרכה, את נקודות החולשה בחשיבה ובאסטרטגיה הישראלית אל מול ההתקפות הפוליטיות, הפיזיות והאישיות ואל מול  התעוררות תופעות חדשות של אנטישמיות ואנטי-ישראליות. בחלקו האחרון של המסמך מוצגות המלצות ואסטרטגיות פעולה להערכת, התמודדות והתייחסות לעוצמה הרכה של ישראל כנכס לאומי.  
אנטישמיות

האנטי-יהודיות החדשה

במסמך התראה ייחודי זה, פורש בפנינו הפרופסור ארווין קוטלר את התופעה ההולכת ומתרחבת של אנטי- יהודיות החדשה: שלילתה או תקיפתה של הלאומיות והאחדות של העם היהודי בכל מקום ומקום, ובידודם של ישראל והעם היהודי ממשפחת האומות (בשונה מהאנטישמיות הקלאסית שבמרכזה עומדת שלילת זכותם של היהודים לחיות כחברים שווי מעמד בחברה החופשית). פרופסור קוטלר מציעה 13 מדדים שיסייעו לזהות את האנטי-…
אנטישמיות