ספריית מאמרים / מאמרי דיעה

אחת, שתיים או שלוש זהויות יהודיות ביהדות אמריקה?

Credit: pio3/Shutterstock.com



דו"ח "פיו" שפורסם לאחרונה, "יהודים אמריקנים בשנת 2020", מצביע על מציאות מעט מדאיגה ביהדות ארה"ב: בשולי הקהילה היהודית מתפתחות שתי תופעות קוטביות של יהודיוּת ושל זהות יהודית. הן ניכרות בעיקר בקבוצות גיל צעירות, ונעשות משמעותיות יותר עם הזמן. לשתיהן אופי שונה במובהק מזה של הזהות היהודית-אמריקנית במאה ה-20. שתי הצורות הן: 1) זהות יהודית אורתודוקסית, ו-2) "יהודים ללא דת".

יהודים אמריקנים המזדהים כאורתודוקסים מהווים כעשירית מכלל האוכלוסייה היהודית בארה"ב. אולם הם 17% בקבוצות הגיל הצעירות ביותר. בקרב האורתודוקסים, כשני שלישים הם חרדים, כך שכאשר אנו מדברים על "אורתודוקסים" כוונתנו בעיקר לחרדים. יהודים ללא דת הם 27% מכלל האוכלוסייה היהודית (לעומת 20% בשנת 2013), ו-40% מקבוצות הגיל הצעירות ביותר (33% ב-2013). דומה, אפוא, שמגמות אלה מגלות את פני העתיד.

ניתן להציע מדיניות המקדמת המשכיות יהודית ביחס לכל אחת משתי הקבוצות. אבל מה שמדאיג הוא, שעצם הקיטוב בעמדותיהן של שתי קבוצות אלה מעלה את החשש שמהותה ומשמעותה של הזהות היהודית עשוייה להימצא בתהליך של שינוי רדיקלי.

למעשה, כמעט בכל נושא שנבחן, שתי הקבוצות נבדלות זו מזו באופן קיצוני. לדוגמה, ביחס לנישואים מעורבים: בקרב האורתודוקסים, שיעור נישואי התערבות הוא 2%; בקרב יהודים חסרי דת, שיעור זה מגיע ל-79%. או ביחס לקשר למדינת ישראל: שני שלישים מן האורתודוקסים אומרים כי יש להם הרבה מן המשותף עם יהודים בישראל. רק 4% מן היהודים ללא דת מרגישים כך. ועוד דוגמה, הנוגעת להמשכיות יהודית: 91 אחוזים מן האורתודוקסים אומרים כי חשוב מאוד שנכדיהם יהיו יהודים. בקרב היהודים ללא דת, רק 4% חושבים שזה חשוב מאוד.

עד כאן, ניתן לראות הבדל "כַּמוּתָנִי" בין שתי הקבוצות. לאורתודוקסים הרבה יותר אכפת מיהודיוּת, וזה ברור. אולם שתי הקבוצות נבדלות זו מזו גם ביחס למהות – למה מתייחס המושג יהודיוּת. יתר על כן, שתי הקבוצות שונות בתפיסתן מהתפיסות של הזרם המרכזי היהודי. שלא במפתיע, האורתודוקסים מדגישים בעיקר הקפדה על ההלכה היהודית; 83% מהם חושבים כי הקפדה על ההלכה מהותית ליהודיוּת. אלא שקביעה זו מותירה אותם לבד. רק 15% מכלל היהודים חושבים שהקפדה על ההלכה מהותית, ומקרב היהודים ללא דת, 5% בלבד חושבים כך. במקביל, האורתודוקסים שמים פחות דגש על רכיבים מרכזיים אחרים של זהות יהודית כמו לזכור את השואה (76% מכלל היהודים חושבים שנושא זה מהותי; בקרב האורתודוקסים, 51% חושבים כך). ביחס לרכיבים אלה, היהודים ללא דת קרובים יותר לזרם המרכזי היהודי. אלא שהם מייחסים ערך מופחת לאלמנטים מסורתיים וקהילתיים. בניגוד לאוכלוסייה היהודית הכללית, מעטים מאוד מן היהודים ללא דת חושבים שיהודיות משמעה להיות חלק מקהילה יהודית או להמשיך מסורות משפחתיות (12% ו-24% בהתאמה).

תפיסה מקובלת גורסת שהזהות היהודית-אמריקנית היא סוג של "דת אזרחית יהודית". אף שרוב היהודים בארה"ב אינם דתיים באופן אישי, הם מראים מחויבות נורמטיבית גבוהה "מקודשת" לסולדיריות יהודית ולתחושה של השתייכות ותרומה לשגשוג יהודי פוליטי, כלכלי וחברתי. דו"ח "פיו" החדש משקף זאת. 85% מכלל יהודי ארה"ב מרגישים לפחות תחושה מסוימת של השתייכות לעם היהודי, ו-80% מרגישים תחושה של אחריות לסייע ליהודים נזקקים ברחבי העולם. עם זאת, יתכן שמגמה זאת הולכת ונשחקת. דומה שהיהודים ללא דת אינם נושאים את המחויבות ה"מקודשת" להמשכיות ולסולידריות יהודית. יתכן שהאורתודוקסים החרדים נעים בכיוון של הכיתתיות החרדית – שעל פיה "היהודים האמיתיים" הם רק אלה שמקפידים על ההלכה בנוסח החרדי. אם מגמות אלה ימשיכו להתרחב בקבוצות הצעירות, יתכן שבעתיד נצטרך לדבר לא על קהילה יהודית-אמריקנית אחת, כי אם על שלוש קהילות יהודיות-אמריקניות.