ספריית מאמרים / מאמרי דיעה

אייזק ניוטון והחרדים

מה הקשר בין תוצאות הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות לבין הצעת חוק השוויון בנטל הנידונה בימים אלו בוועדת שקד בכנסת? ומה הקשר בין שני אלה ובין סר אייזק ניוטון, הפיזיקאי הנודע, מנסח חוקי המכניקה הקלאסית?

בשנים האחרונות מתפתחת תופעת החרדים החדשים. הללו בשר מבשרה של החברה החרדית –  מגלים נאמנות מלאה לערכים חרדיים ולסמכות רבנית – אלא שהם מוכנים לצאת מעבר לחומות הגטו העצמי, לרכוש השכלה ומקצוע ולהצטרף לחברה הישראלית. מדובר בתופעה משמעותית, שבשנים האחרונות נהנתה משיעורי צמיחה גבוהים. יוכיחו 7,000 חרדים שלומדים כיום במוסדות להשכלה גבוהה; גידול של 250% במהלך חמש שנים בלבד. הזיווג "חרדי" ו"השכלה גבוהה" הפך להיות אפשרי.

ואולם מדובר בתופעה חדשה ושברירית שעתידה איננו מובטח. הכוחות השמרניים בציבור החרדי מתנגדים לה ומחפשים דרך לסכל אותה ולהגביה את "חומות הקדושה". הללו קיבלו רוח גבית חזקה מפסיקת בג"ץ שפסלה את חוק טל, רוח שהופכת לטורנדו סוחף כאשר הכנסת דנה כיום בחוק גיוס שישלח לכלא אלפי חרדים סרבני גיוס. כתבתי בעבר כי פסיקת בג"ץ "עלולה להתברר כמשגה היסטורי: היא עלולה להפוך את מגמת ההשתלבות ולקפד את ראשם של ניצני השינוי". לצערי הדברים כבר מתרחשים מול עיננו:

בעקבות האיום בסנקציות פליליות יצאו הקיצונים החרדים בקמפיין יעיל המתייג חיילים חרדים כחרד"קים – חרדים קלי דעת. הטור ההנדסי של גידול בגיוס חרדים בשנים האחרונות נעצר ויש אף שמועות (שהצבא מכחיש) שבשנה האחרונה נסוג אחור. ועוד: אם עד לאחרונה החרדים צייתו לצו ראשון בגיל 17, כיום מאות רבות אינם מצייתים, והם עלולים להיעצר בשל כך, והכול בהוראת רבותיהם. ובאשר להשכלה הגבוהה: מכללה חרדית גדולה ביותר מדווחת  כי לראשונה בעשור האחרון חל קיטון בביקוש ללימודים בשנה הבאה.

הבחירות לרשויות המקומיות ממחישות את הנסיגה: החרדים החדשים הקימו מפלגה חרדית בשם "טוב" שהיתה הפתעת הבחירות המקומיות הקודמות, בשנת 2008, כאשר הצליחו להכניס נציג למועצות של שתי ערים חרדיות, למרות מכבש רבני ועסקני ששאף לדרוס את ה"התקוממות הפנימית". בחמש השנים שחלפו החרדיות החדשה צברה תומכים רבים והיתה ציפייה שנציגי "טוב" יגרפו הצלחה רבתי בבחירות 2013 ובכך ינכיחו במישור הציבורי-פוליטי את מגמות השינוי הטקטוני הרוחש מתחת לפני החברה החרדית. והנה – אכזבה צורבת: התנועה כשלה לחלוטין בכל המקומות שבהן רצה. "טוב" נמחקה. תחת זאת בירושלים נתח משמעותי של חרדים הצביע עבור נציג של רב קיצוני, המתנגד לכל פשרה, שסביר שיכהן כסגן ראש עיר הבירה.

וכאן אנו פוגשים באיזק ניוטון: החוק השלישי שניסח הוא חוק הפעולה והתגובה, על פיו גוף המפעיל כוח כלשהו על גוף אחר, ייתקל בתגובה של כוח נגדי שווה בעצמתו. חוקי התנועה שניסח ניוטון חלים, כמובן, על עצמים פיזיים, אך ניתן להיעזר בהם, בדרך השאלה, להבנת יחסי החרדים והמדינה. כאשר בית המשפט, התקשורת והפוליטיקה מנסים להכריע את החרדים באמצעות פעולה כוחנית מידי, יש לצפות לתגובה כוחנית של סרבנות גורפת לשיתוף פעולה, שאת תחילתה אנו רואים. החרדים החדשים, כבודדים, שואפים להשכיל ולהתפרנס בכבוד, וכמוהם עשרות אלפים שמעוניינים לצאת ממעגל העוני המשפיל. אבל כאשר הם תופסים את הסביבה כעוינת ואת ההסדרים החדשים כהתקפה על הזהות  החרדית, הם ממהרים "לסגור מדפים", לעטות שריון שמרני ולהתקפד פנימה אל החיק המוכר של הגטו.

על הכנסת להתעשת. אסור לה לוותר על השגת היעד של קידום השוויון בנטל, אך עליה לעשות זאת שלא באמצעות סנקציות פליליות, שנזקן גדול מתועלתן. חשוב לדרבן את מגמות השינוי בקהילה החרדית באמצעות הפעלת מנגנונים כלכליים ותוך שמירה על כבוד האדם החרדי וקהילתו. לא צריך להיות ניוטון כדי להבין זאת. 


המאמר התפרסם בעיתון 'ידיעות אחרונות' בתאריך 30.10.2013