ספריית מאמרים / מאמרי דיעה

דמוקרטיה היא לא התיוונות

למעלה מאלפיים שנים לאחר שהמכבים נחלו ניצחון על היוונים והצליחו לטהר את בית המקדש ולהשיג עצמאות מדינית מסוימת, דומה שההתגוששות בין יוון ליהודה לא תמה. גם במדינת ישראל המודרנית, נשמעים עדיין קולות מלחמה בין קיצונים חילונים שנאבקים בכל שבב יהדות ורואים בו 'הדתה' לבין קיצונים דתיים הנאבקים נגד כל רעיון 'מערבי – לא יהודי' ורואים בו התייוונות. מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018 שפרסם השבוע המכון הישראלי לדמוקרטיה, מראה שהנכונות המוגבלת לאמץ רעיונות מערביים בקרב הציבור הדתי נוגעת לא רק לרעיונות הפילוסופיים של יוון העתיקה אלא גם לשיטת השלטון שהם עיצבו והנחילו לעולם, שלטון העם, הדמוקרטיה.

כך, רבים מן הדתיים (46%) ורוב גדול מהחרדים (59%) סבורים שהרכיב הדמוקרטי בישראל של היום חזק מדי. למרות שישראל מוגדרת היום 'מדינה יהודית ודמוקרטית' רוב הדתיים (57%) ורוב מוחלט של החרדים (84%), היו רוצים שהרכיב היהודי יהיה חזק יותר מן הרכיב הדמוקרטי, ויש להטות את הכף לטובת הרכיב היהודי. הדתיים והחרדים בולטים ביחס לשאר האוכלוסייה בנכונותם להפלות לטובה את היהודים אל מול הערבים בישראל. מיעוט מקרב הדתיים (46%) ורוב החרדים (56%) סבורים שיש לתת ליהודים בישראל זכויות יתר, כלומר לא תומכים בשוויון לכלל האזרחים. רוב גדול מבין הדתיים (69.5%) והחרדים (61%) סבורים שיש לשלול את זכות הבחירה ממי שאינו מסכים להצהיר כי ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, כלומר מרוב מוחלט של הערבים.

נתונים אלו מבטאים מגמה מתמשכת על פני השנים לפיה ככל שאתה דתי יותר, אתה נוטה פחות להזדהות עם הדמוקרטיה ועם הערכים הדמוקרטיים. בשנים האחרונות, אל מול השיח המתלהם סביב הסוגיות הללו, דומה לעתים שהמאבק בין היהודים והיוונים כולל גם מאבק של היהדות והדמוקרטיה. התמונה הזו והמגמה הזו מטרידות, ומאיימות לכרסם ביסודות הקיום הישראלי העכשווי. יתרה מזו, התפיסה לפיה יהדות ודמוקרטיה או ערכים דמוקרטיים הם בהכרח ערכים מתנגשים היא מוטעית ומזיקה.

בשיח הדתי וההלכתי לפני הקמת ישראל, סביב הקמת המדינה ומאז, רוב הפוסקים וההוגים הדתיים מקבלים את הדמוקרטיה כשיטת שלטון מועדפת בימינו, ומבססים אותה על תזות הלכתיות שונות. גם ערכים דמוקרטיים מרכזיים כמו חופש ביטוי, שוויון, ובכלל זה כזה המוענק למיעוט הערבי, זכו להכרה כערכים שיש להם מקום ומקורות בהלכה והמחשבה היהודית. מבט מפוקח על המציאות מראה כי אין אלטרנטיבה אחרת – לא בעולם, שם דמוקרטיה היא הלכה למעשה שיטת משטר מצליחה יחידה, ולא כאן, אל מול מרקם חברתי ואתני מורכב שהדמוקרטיה וערכיה הם המכנה המשותף הרחב והיחיד שלו.

אל מול המציאות הזו, רבנים והוגים, דתיים כמו גם חרדים, צריכים לקחת אחריות ולשנות כיוון – במקום להוכיח באותות ובמופתים כיצד הדמוקרטיה מתנגשת עם היהדות, להמשיך את המסורת הפרשנית והפסיקתית המראה כיצד הערכים הדמוקרטיים מעוגנים ביהדות. במקום להיות (בחלקם) אלו שמובילים את השיח האנטי-דמוקרטי, להיות אלו שמנחילים לציבור לצד ערכים דתיים, גם ערכים דמוקרטיים. כבימי החשמונאים גם היום, קיומה של מדינת ישראל תלוי כולו ברוח יהודית איתנה. אבל כדי להמשיך את הקיום המדיני מתוך חוסן פנימי ומכנה משותף חברתי רחב היא צריכה לשלב בתוכה גם ערכים דמוקרטיים יסודיים ובכך לאפשר את הקיום היהודי והישראלי מתוך יותר הסכמה והרמוניה.

פורסם לראשונה בשבתון.