ספריית מאמרים / מאמרי דיעה

הפלסטינים לא שקופים

המדרש בבראשית רבה, הדן בקניית מערת המכפלה על-ידי אברהם, גורס כי "זה אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הן בידיכם". המפרשים ראו בכך את ראשית קניינו של עם ישראל בארץ ישראל, שהצטרף להבטחת ה' לאבות ולזרעם. לצערנו, הפלסטינים אינם מתחשבים במדרש זה, או באופן כללי להבטחת הארץ לעם ישראל. הם תובעים לעצמם זכויות בארץ, לצד זכויות אזרח וזכויות אדם. השאלה הראשונה של מתן זכויות לאומיות לפלסטינים – בשטחי יהודה ושומרון – נתונה במחלוקת עמוקה בין ימין ושמאל, וראוי כמובן לעסוק בה. אולם, בשורות הבאות אני מבקש לעסוק דווקא בשתי הקבוצות האחרות של זכויות: זכויות אדם וזכויות אזרח.

בשטחי יהודה ושומרון חיים פלסטינים רבים. כמה בדיוק? בעניין הזה יש כצפוי פערים גדולים בהערכת המספרים, הנעים בין כ-2.6 מיליון על פי הערכות של הלמ"ס הפלסטיני, ו-1.5 מיליון על פי הערכת חוקרים אחרים, המזוהים עם הימין. כך או כך, זה מספר עצום של אנשים שמדינת ישראל שולטת בהם במישרין או בעקיפין, ובכך היא משפיעה באופן משמעותי על היקף הזכויות שמוענקות להם.

למרות הטענות החוזרות ונשנות על שלטון אפרטהייד בשטחי יהודה ושומרון, הלכה למעשה יש הבדל גדול בין שלטון אפרטהייד כמו זה שהתקיים בדרום אפריקה, או הגדרתו של אפרטהייד במשפט הבינלאומי, למצבם של הפלסטינים בשטחים. בדרום אפריקה החוקים הבחינו בין אוכלוסיות על בסיס הגדרה "גזעית". ביהודה ושומרון, ככל שקיימת אפליה ומערכות חוק שונות החלות על הפלסטינים ועל הישראלים, היא תולדה של אילוצים ביטחוניים והסטטוס המדיני הלא פתור של השטח. אבל צריך לומר בכנות: הפועל היוצא של המציאות הזו הוא במקרים רבים פגיעה בזכויותיהם של הפלסטינים, שאין חולק שמגיעות להם כבני אדם.

זכויות אדם: חייהם של חלק מהפלסטינים ביהודה ושומרון, בלשון המעטה, אינם קלים. חופש התנועה שלהם ממקום למקום מוגבל על ידי מחסומים; רמת התשתיות-חשמל, מים, ביוב, כבישים ועוד, לקויה מאוד גם בשטחים הנמצאים בשליטה ישירה של ישראל (שטחי C); בימי הקיץ מונהג בישובים פלסטינים רבים קיצוב במים; היכולת שלהם לקבל טיפול רפואי הולם מוגבלת; היכולת לצאת לחו"ל מוגבלת ביותר; הליכי התכנון בישובים פלסטינים לא מקודמים; החוק החל על פלסטינים במקרים רבים מחמיר מזה החל על ישראלים (למשל בנושא של מעצרים מנהליים) ועוד.

זכויות אזרח: אחת הזכויות היסודיות של אדם במדינה דמוקרטית היא הזכות להשפיע על חייו באמצעות הזכות להיבחר או לבחור. הפלסטינים החיים בשטחי יהודה ושומרון יכולים אמנם לבחור ולהיבחר למוסדות הרשות הפלסטינית, אבל הלכה למעשה לממשלה הרש"פ ולפרלמנט הפלסטיני השפעה מוגבלת על חייהם של הפלסטינים. בגלל שריבונותם לא מלאה, והם כפופים לשלטון ישראלי, גם יכולתם של הפלסטינים לממש את זכותם ולהשפיע על חייהם מוגבלת.

הרפלקס המותנה של רבים מאתנו, לשמע טענותיהם של הפלסטינים ושל מי שנתפס כ 'הסמול', הוא להאשים את הפלסטינים בכל צרותיהם. אם לא היה טרור, לא היו מחסומים. אם לא הייתה שחיתות, היו תשתיות טובות יותר וכן הלאה. אלא שהתשובות הללו ממש לא מספקות. אכן, המציאות בשטח מורכבת, אבל התוצאה שלה רעה, לפלסטינים ולישראל, ולמצב המתמשך הזה השלכות שליליות על מדינת ישראל.

מה אפשר לעשות? ראשית, עוד לפני שעושים מעשה כלשהו, עלינו לפתח רגישות מוסרית לפגיעה בזכויותיהם של הפלסטינים. ככלל, ובוודאי ככל שאנו שולטים בהם, אסור לנו, כיהודים, להיות אדישים לסבלם של בני אדם. אין צורך להיות היסטוריון של העם היהודי כדי להבין כמה חשובה הרגישות הזו לסבל של אחר שבמישרין או בעקיפין תלוי בנו. המודעות לסבלו של האחר היא אחריות מדינתית, אבל גם אחריות אישית של כל אחד מאתנו.

שנית, כמדינה, עלינו לעשות כל שניתן לצמצם את האפליה המערכתית של הפלסטינים הקיימת בהיבטים שונים בתוך המסגרת החוקית הנוכחית, ולאפשר להם חיים נורמליים גם במצב המדיני הנוכחי.

גם אם יושג פתרון מדיני ארוך טווח, ובוודאי אם לא יושג פתרון כזה, אנחנו חייבים להיות ערים לזכויותיהם ומצבם של הפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון. הם בני אדם ואסור שהם יהיו שקופים.

פורסם לראשונה ב"שבתון"