ספריית מאמרים / מאמרי דיעה

הצד הטוב של המשיחיות

עסקת המאה מהווה, בעצם פרסומה, שינוי אסטרטגי. ברור שלתוכנית יש השלכות גשמיות, אבל זרמי העומק ששרטטו אותה הם משיחיים, הן במובן הדתי והן במובן החילוני של המלה. זה, לכשעצמו, לא בהכרח רע. בהימנעות מפינוי ישובים תוך קבלת פתרון שתי המדינות, ובעוד כמה סוגיות, עסקת המאה משנה פרדיגמות ישנות ומציעה במקומן חדשו כאלה שיש להן פוטנציאל להתממש ולהביא, אינשאללה, קצת שקט ושלום.

בישראל, כמו גם בארה"ב, הגרעין הקשה של תומכי המנהיגים, דונלד טראמפ ובנימין נתניהו, הוא דתי עם נטיות משיחיות. בארה"ב, כמו בישראל, שני המנהיגים הם חילונים עד העצם. למרות זאת, המשיחיות הדתית חלחלה אל העשייה המדינית שלהם ובאה לידי ביטוי בתוצאה הסופית שמנסה לשמר את פתרון שתי המדינות, אבל תוך שמירה על מה שהשיגו המתנחלים בשטח, בלמעלה מיובל של התיישבות.

באחד הרגעים היותר מוזרים של נשיאותו, במהלך מסיבת עיתונאים שעסקה בכלל במלחמת הסחר עם סין, הרים טראמפ את עיניו כלפי השמיים והכריז "אני הנבחר". טראמפ, כאמור, אינו אדם דתי במיוחד. אבל הבייס שלו דווקא כן, מאוד. סגן הנשיא, מייק פנס, הוא דתי חרד"לי במונחים ישראלים והקהילה האוונגליסטית היא בסיס כוח ומקור תמיכה כלכלית מרכזי עבורו. תמיכתם העזה בישראל בכלל ובהתיישבות ביהודה ושומרון בפרט, היא אבן יסוד בתפיסה הדתית שלהם.

כמו טראמפ, גם נתניהו אינו אדם דתי. אבל לצד אמונה עמוקה בצורך שישראל תהיה בטוחה ותפיסה כמו-משיחית באשר לייעודו להבטיח זאת, שרידותו הפוליטית תלויה בבייס הימני ובמיעוט הימני והאידאולוגי של מתיישבי יהודה ושומרון, שחלקו משיחי במוצהר. מתיישבים אלה הם האבות המייסדים והמובילים של מפעל ההתיישבות. חזקה עליהם קריאתו-נבואתו של הרב קוק כי שליטה בכל חלקי ארץ ישראל ויישוב חבלי הארץ שנוספו למדינה אחרי 1967, הם חלק משמעותי בתהליך הגאולה.

תוכנית השלום של טראמפ, שנתניהו הוא בין טבחיה הראשיים, מושפעת מהמשיחיות הדתית אבל יש בה גם מהמשיחיות החילונית. משיחיות במובן של רצון להגשים חזון גדול ולא לגמרי רציונלי, המאפיינת את הציונות משחר לידתה. גם מנהיגיה החילוניים ביותר של הציונות היו, במובן הזה, משיחיים. "בארץ ישראל מי שלא מאמין בנסים הוא לא מציאותי", ביטא זאת פעם דוד בן גוריון. המשיחיות החילונית הזו היא שהביאה להקמת המדינה ולשגשוגה. היא זו שאפשרה לישראל הצעירה, בעלת סיכויי ההישרדות הנמוכים, להתעלם בכמה רגעים מכוננים מהשיקול הריאלי הקר, לקבל החלטות קשות, ולהמריא לגבהים. גם התכנית הנוכחית, שיוצאת מהקופסה הנוכחית של הצעות השלום הקודמות, נראית במבט ראשון לא מציאותית. אבל העובדה שיש בה פתרונות רדיקאליים, יכולה לאפשר את קבלתה בישראל, ויש לקוות שגם על ידי הפלסטינים.

כשטראמפ וצוותו הגו את עסקת המאה, הם ראו לנגד עיניהם את הבייס האוונגליסטי שלא מוכן לוותר על אף שעל, ולא מוכן לפנות אף יהודי מיהודה ושומרון. אלה, כך אפשר להניח, גם הזמירות ששמעו מהצד הישראלי. המפגש של המשיחיות הדתית כאן ושם, עם הרצון הכמעט משיחי של טראמפ לפתור את "סכסוך הסכסוכים" ולעשות "דברים גדולים", היא שהולידה תוכנית שאפתנית, כמעט מופרעת, כמו משיחית. שאם תתממש – תאפשר לפלסטינים מדינה משלהם בלי קיפוח ובלי אפרטהייד, תאפשר להתיישבות להמשיך להתקיים ותעניק לישראל סידורי ביטחון סבירים, תוך צמצום הסיכון שבהקמת מדינה פלסטינית.

פורסם לראשונה בהארץ.