ספריית מאמרים / מאמרי דיעה

הרב הראשי נגד צהל?!

ממשלת ישראל, המתכנסת הבוקר, תדון בהצעת חוק שנועדה להבטיח כי גיורי החיילים העולים, שנערכים במהלך שירותם בצה"ל, יקבלו תוקף משפטי. על פי ההצעה, תופקע הסמכות הבלעדית של הרב הראשי לישראל לגבי גיורים בצבא, וגם הרב הצבאי הראשי יוכל לחתום על תעודות ההמרה.

קשה להגזים בחשיבות הנושא. על פי דין המדינה, הדרך היחידה להצטרפות אל הקולקטיב היהודי היא באמצעות גיור הנערך על פי כללי הדת. הפקדת המפתח לשערי הזהות היהודית בידי רבנים, בעם שרובו איננו דתי, איננה ברורה מאליה. ואולם היא מתבקשת משום שיש להפקיד את האחריות לקביעה "מיהו יהודי" בידי מי שהחלטותיו מקובלות על הרוב המכריע של היהודים. נכון להיום רק הגיור הדתי האורתודוקסי עונה לקריטריון זה. כל דרך אחרת תוביל לאסון לאומי: פיצול העם לקבוצות לאומיות נפרדות; פיצול שלעולם לא יוכל לתקון.

הרב הראשי שלמה עמאר מתנגד להצעת החוק. לדידו, יש לקבוע דרך טיפול אחידה לכל הגיורים בישראל – באזרחות ובצבא. עקרונית, הצדק עימו. ואולם, עליו להבין, כי מופקד בידיו נכס ציבורי חשוב מאין כמותו. חתימתו מכריעה בשאלה מיהו יהודי. הינף ידו קובע גורלות במישור האישי ובמישור הלאומי. לפיכך, השימוש שהוא עושה בסמכות המונופוליסטית איננו יכול לבטא עמדות קצה שבקצה.

בהחלטותיו האחרונות, בנושא הגיור הצבאי, הרב הראשי דוחף את הציבור בישראל – כולל דתיים ממלכתיים כמוני – לדרוש כי הבלעדיות תינטל ממנו. מספר המתגיירים בצה"ל מתקרב ל – 5,000 איש ואישה. כל אחד מהם, בנוסף לנכונותו לשרת בצבא העם, גם בחר לעבור הליך לימוד מקיף של מקצועות היהדות, למול את בשרו או לטבול, לעמוד לפני בית דין אורתודוקסי ולקבל על עצמו את היהדות כזהות חדשה. חשוב לדעת: כמחצית מאלו שמתחילים את תהליך הגיור בצה"ל אינם מסיימים אותו. הדבר נובע, בין היתר, מרצינות התהליך ומהדרישות המהותיות שהוא מציב לפני מבקשי הגיור. אלו שסיימו את ההליך תופסים את עצמם, ונתפסים על ידי הסביבה, כיהודים. חלקם כבר הספיקו להקים משפחות עם יהודים וללדת ילדים. והנה עתה, הרבנות הראשית מטילה ספק בגיורים אלו, מסיבות מנהליות, חוץ-הלכתיות.

ההצעה המונחת על שולחן הממשלה איננה רדיקאלית: היא לא עוסקת בענייני דת או בתוכן הגיור. כל תכליתה היא לאפשר לרב נוסף, שהוא הסמכות הדתית הראשית בצבא, לבצע פעולה מינהלית של הנפקת תעודות המרה. עצוב להודות: מאחר שהרב הראשי זונח את אחריותו למניעת הונאת הגר נדרשת פעולה של נציגי הציבור בישראל כדי שההונאה תפסק. על ממשלת ישראל להדוף לחצים פוליטיים ולפעול באופן מוסרי: מי שהתגייר בצה"ל הוא יהודי.

ליבי עם הרב הראשי לישראל. אף שהוא רוצה לאפשר את הכשרת הגיורים בצה"ל, הוא נתון לסד לחצים אופייני בציבור החרדי, ונכנע להם. ואולם, משהפך אדם מצוין לרב ראשי עליו לפעול כרב ראשי. זהו רגע האמת לא רק של הממשלה, אלא גם של הרב הראשי עמאר: האם ראוי לו שסמכותו תושתת על כוח איום קואליציוני רגעי? זוהי משענת קנה רצוץ, שעלולה להעלם מחר או מחרתיים. על הרבנות הראשית לפעול, על פי ההלכה, בדרך של אחריות לאומית, השוקלת את כלל המשמעויות של ההכרעות בנושא הגיור. כשהרב הראשי מעמיד עצמו נגד הגיור האורתודוקסי, הכשר למהדרין, של צה"ל, הוא מאבד לגיטימיות ציבורית. סופו, שגם סמכות הגיור האזרחית תופקע מידיו.

 

פרופ' ידידיה שטרן הוא סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

המאמר הופיע בעיתון ידיעות אחרונות ב 7.12.2010

נתנאל פישר, האם לא הגיעה עת ההכרעה?, 17.10.2010

נתנאל פישר, האם יש בעיה בגיור הצבאי, 17.10.2010

ידידיה שטרן, הסלקטורים של היהדות, 15.9.2010

ידידיה שטרן, מרות לנטשה – על עתיד הגיור בישראל, 26.5.2010

יאיר שלג, גיור – לעם היהודי ולתרבותו, 22.7.2009

ידידיה שטרן, גיור ישראלי, 3.2.2009

מחקרים

יואב ארציאלי, אמנת גביזון-מדן, 2005

יאיר שלג, יהודים שלא כהלכה: על סוגיית העולים הלא-יהודים בישראל, 2004