מאמרי דעה

זהות יהודית כבדת משקל

התבטאותו האומללה של שר החינוך הרב פרץ לפיה ההתבוללות היא 'שואה שנייה', מציפה שוב במלוא עוצמתה את שאלת הזהות היהודית ברמה הערכית והמערכתית. בניגוד לסוגיות דת ומדינה אחרות, השאלה הזו נוגעת לא רק למי שחי בישראל אלא למיליוני יהודים בעולם. במובן ההסדרי-חוקי, תפוח האדמה הלוהט הזה יהיה מהסוגיות הראשונות שהממשלה שתקום לאחר הבחירות תצטרך להתמודד אתה. את הטיפול בה יש לעשות ברגישות לקולות הישראליים, אבל גם לאלו שבאים מעבר לים.

שאלת מיהו יהודי ומהו גיור תקף בישראל מטרידה את החברה בישראל ואת יהודי התפוצות כבר עשרות שנים, ועומדת במרכז המחלוקת הפוליטית. לשאלה הזו היבטים פורמאליים משפטיים, אבל גם היבטים ערכיים ורגשיים עמוקים. יש לה השלכות הרות גורל על מאות אלפי ישראלים ועל מיליוני יהודים שחיים בחו"ל. שאלת מיהו יהודי היא אולי השאלה הסבוכה ביותר מבין סוגיות דת ומדינה משום שהיא מחדדת את השילוש הישראלי הייחודי של לאום-דת-מדינה שכרוכים בה יחד. יתרה מזו, יש לה השפעות קריטיות על אופיה של המדינה משום שבאמצעות חוק השבות, המדינה נותנת את מפתח הכניסה לישראל לכל מי שמוכר על ידה כיהודי.  

בישראל, כ-400,000 אזרחים חיים כישראלים-יהודים לכל דבר: הם לומדים במערכת החינוך הישראלית, משרתים בצבא ומשולבים בכל מעגלי העשייה. למרות זאת, מבחינת ההגדרה ההלכתית הם לא יהודים. רוב האזרחים הללו היו שמחים להצטרף לעם היהודי גם באופן רשמי, לו רק היה בנמצא הליך גיור שמקבל את התפיסות ההלכתיות המתחשבות במעמדם המיוחד ובזיקתם המשמעותית לעם היהודי.  

מעבר לים, בעיקר בארצות הברית, חיים מיליוני יהודים שמשתייכים לזרמים הלא אורתודוכסיים, שהגדרתם להשתייכות לעם היהודי שונה מזו ההלכתית-אורתודוכסית. למרות זאת, מבחינת תודעתם, הם רואים את עצמם, כמו גם את בני משפחתם הלא יהודים-הלכתית, כיהודים לכל דבר. כששר החינוך דיבר על התבוללות ושואה, הוא התכוון אליהם. נכון שחלק מהיהודים הללו, כמה מהם יהודים כשרים לגמרי, מתרחקים מישראל ומהיהדות, ואובדים. אבל חלק לא מבוטל מהם חברים בקהילות יהודיות, חוגגים את החגים היהודיים, וכן, גם קרובים יותר ומזוהים יותר עם ישראל.

בעוד שברוב הסוגיות הפנים הישראליות, השפעתה של המדיניות הישראלית מוגבלת לאזרחי ישראל, כשמדובר בשאלות של זהות יהודית, כל החלטה וכל התבטאות בישראל, מהדהדות גם ברחבי העולם היהודי. גם אלו מבין יהודי התפוצות שלא שוקלים לעלות למדינת ישראל, רואים במדינה היהודית בית אפשרי ובהחלטותיה באשר לזהות היהודית, הצהרה רבת משמעות הנוגעת גם לחייהם. הצהרות והחלטות שמנכרות אותם, גורמות לרבים מהם להתרחק מישראל ולמעשה דוחקים אותם מהמעגל היהודי.  

המצב המשפטי העכשווי המגדיר את שאלת הזהות היהודית והגיור התקף בישראל מורכב. הגדרות חוקיות עמומות, בצירוף שורה של החלטות של בית המשפט העליון הביאו לכך שכמעט כל גיור שנעשה בקהילה יהודית בעולם מוכר בישראל. עקרונית, ראוי להסדיר את הסוגיה המהותית הזו באופן מוסכם וקוהרנטי. אבל חכמת המעשה כמו גם הרגישות הגדולה, מובילים למסקנה שבעמימות ובחוסר האחידות יש גם יתרון. משכך, טוב יעשו כלל הגורמים המחליטים והעוסקים בסוגיה, דתיים וחרדים, רפורמים וכל השאר אם יזהרו בדבריהם ובהחלטותיהם, וידעו שעיני מיליוני יהודים בארץ ובעולם נשואות אליהם. בידם להרחיק, אבל בידם גם לקרב.

פורסם לראשונה בישראל היום.