ספריית מאמרים / מאמרי דיעה

טובלים ושרץ בידם

הממשלה החליטה להעביר השבוע את "חוק המקוואות" אותו יזמה סיעת יהדות התורה כתגובה להחלטת בג"ץ שהורה לפתוח את שירותי המקוואות הציבוריים לכלל הזרמים ביהדות.

זהו חוק רע. הוא רע כי תכליתו המוצהרת היא לעקוף את פסיקת בג"ץ ובכך הוא מכרסם תחת סמכותו ויוצר עוד עימות מיותר בין הכנסת לבין בית המשפט העליון בנושא הנפיץ של יחסי דת ומדינה.

אבל הוא רע בעיקר כי הוא נותן לרבנות הראשית לישראל שליטה מוחלטת בנעשה במקוואות, והיא כדרכה בשנים האחרונות, תממש אחריות זו על פי המדיניות ההלכתית המחמירה ביותר.

הטבילה במקוואות היא חלק משגרת חייהן של נשים שומרות מצוות רבות. הן מממשות מצווה דתית זאת באחד ממאות המקוואות הפזורים ברחבי הארץ. על עצם הטבילה במקווה יש קונצנזוס הלכתי, אבל ההכנות לטבילה ואופן הטבילה משתנים מאשה לאשה על פי המנהג והתפיסה ההלכתית המנחה אותה. מתן מונופול לרבנות הראשית לקבוע באופן פרטיקולרי את כללי הטבילה במקוואות היא טעות.

צפוי, כי כמו בנושאים אחרים, גם כאן הרבנות הראשית תנקוט במדיניות הלכתית מחמירה. וכך, נשים ימצאו עצמן מצייתות להלכות ומנהגים הנוגעים לאחד האקטים הדתיים הכי אינטימיים, אך ללא יכולת לעצבו כהבנתן ועל פי מנהגן. הרבנות תכפה את עצמה על הטובלות. זו צפויה להיות גם הפעם הראשונה והיחידה בה מכפיף חוק ישראלי, החלטות של רשות סטטוטורית לקורפוס הלכתי מוגדר, 'השלחן ערוך'.

החוק הוא חוק רע גם ליוזמיו. תוצאתו תהיה אפקט בומרנג כלפי הרבנות הראשית ושירותי הדת שהיא נותנת בנושא נוסף. כבר כיום הרבנות הולכת ומאבדת קשר עם הציבור. שירותי הדת שהיא מספקת שנוקטים לרוב בקו הלכתי מחמיר, או שהשירות בהם גרוע, הם לא אטרקטיביים וזאת בלשון המעטה. הביקוש להם הולך ופוחת ושירותים מתחרים פרטיים, צוברים תאוצה. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא אולי מערכי הכשרות והגיור האלטרנטיבים המתפשטים אט-אט בעוד אנשי הממסד נמצאים בקרב מאסף חסר סיכוי כנגד הזרם.

עתה, גם בתחום המקוואות, שלאחרונה דווקא חווה מידת מה של פלורליזם, צפוי תהליך דומה. אם יעבור החוק, מדובר בעניין של זמן עד שיוקמו מקוואות פרטיים שיאפשרו לטובלת לבחור את הדרך בה ברצונה לממש מצווה דתית זו, ומקוואות 'רשמיים' בהם הרבנות הראשית לישראל תסדיר את הטבילה, יתרוקנו. כך,  עוד כספים של משלם המסים ירדו לטימיון כשהמדינה תיאלץ  בסופו של דבר לממן מקוואות אלו שהם בגדר "צורך ציבורי", והכל כדי לממש את הטהרנות של פלגים חרדים קיצוניים, המובילים כיום את הרבנות.  

מהלכים שכאלו, לא רק שפוגעים בציבור, הם גם מרחיקים עוד ועוד יהודים מהיהדות ומשניאים את הממסד הדתי. אלו מהלכים שמעודדים ריחוק וניכור- בדיוק ההפך ממה שאמורה הרבנות לשאוף אליו.

לבסוף, ניתן רק להצטער על כך שגם מפלגת הבית היהודי, המבקשת לקרב אנשים אל ערכי היהדות,  שותפה לדבר חקיקה זה מתוך מודעות מלאה לכך שהיא מפקירה רבים מבוחריה לחסדי מדיניותה ההלכתית של רבנות ראשית קיצונית וארכאית.

המאמר פורסם ב"ynet"