ספריית מאמרים / מאמרי דיעה

טעם של חרד"ל

הרב שלמה אבינר, מחשובי הרבנים של הציונות הדתית, קובע כי אסור לנשים להיבחר לכנסת משום גדרי צניעות. החשיפה ברבים, הכרוכה בתפקיד פוליטי, מנוגדת, לדעתו, לתפיסה היהודית של "כל כבודה בת מלך פנימה".

לכאורה, ניתן לקטלג את אמירת הרב כ"הזויה", תלושה מהמציאות הישראלית. הנה נשים דתיות מתמודדות בכמה וכמה מפלגות, דתיות ולא דתיות. אין לחשוש שמי מהן תסיר את מועמדותה בגלל קביעתו של הרב. ואולם, אין להקל בה ראש: היא מסמלת ומדגימה מאבק אדירים על נשמתה ועל עתידה של הציונות הדתית. זו קרועה בין מגמות סותרות, שתיהן חזקות ואגרסיביות, של השתלבות בחברה הכללית, מצד אחד, ושל התבדלות והסתגרות מפני החברה הכללית, מצד שני.

המאבק הוא פנים-מגזרי, אך השלכותיו כלל-ישראליות, שכן בעשורים האחרונים הציונות הדתית היא המגזר התוסס והמשמעותי ביותר מבחינה אידיאולוגית בישראל. ידה בכול ויד כול בה. הכיפות הסרוגות והשביסים הצבעוניים נמצאים במרכזה של המחלוקת הישראלית בדבר זהות המדינה, על כל שלל השלכותיה. הם זנחו מזמן את התודעה של "משגיח כשרות" והחליפו אותה – בעיקר לטוב, לפעמים לרע – בתודעה גאה של מהפכנים שנועדו להנהיג את האומה.

מגמת ההשתלבות בולטת: את ראש הממשלה סובבים, באקווריום, ציונים דתיים רבים; מערכת המשפט, ברמות הגבוהות ביותר, מאוישת בצפיפות על ידי בוגרי בני עקיבא; חתן פרס נובל, אלופי צה"ל, ראשי המשק, כוכבים ספרותיים וקולנועיים, טאלנטים תקשורתיים – מפתחים קריירות חוץ-מגזריות מתוך הזהות הציונית-דתית, כדבר שבשגרה.

ואולם מי מחנך את ילדיהם? יותר ויותר בתי ספר של הציונות הדתית מובלים על ידי השקפת עולם מסתגרת, שמכונה חרדית-לאומית. רבנים כריזמטיים, המנהיגים את הנוער הציוני דתי, דוגלים בהתבדלות מהחברה הישראלית משום שהם רואים סכנה רוחנית בעולם הליבראלי שעליה החברה מושתתת. רשתות החינוך הדתיות, שבחלקן האליטיסטי אינן ממלכתיות, משמשות כסוכנות של חרדיות מתונה, תוך זניחת הערכים הקלאסיים של הציונות הדתית.

המאבק בין מגמות ההשתלבות והתבדלות בציונות הדתית מודגם היטב בקביעתו האחרונה של הרב אבינר. שיח הצניעות שהוא מוביל, ממחיש את הפניית הגב של הקבוצה החרד"לית לערך בסיסי המקובל בחברה הישראלית ובציונות הדתית – שוויון בין המינים. יש להם, לחר"דליים, הצלחות ניכרות: בבני עקיבא ובחלק חשוב מבתי הספר הדתיים מוקמת חומת הפרדה בין המינים. שירות נשים בצבא נתפס כבלתי ראוי. שירת נשים הפכה להיות נושא שיש לשקול סירוב פקודה בגינו. לבושן של נשים במגזר הפך להיות נושא לוהט שההחמרות בו מתחרות אחת בשנייה. אכן, הבשלת המהלך התרבותי של הפרדה בין המינים עלולה לגרום לכך שבדור הבא נשות הציונות הדתית כלל לא תשאפנה להיות חברות כנסת, בדומה לאחיותיהן החרדיות.

לא כל רבני הציונות הדתית הם חרד"ליים ולא כל הדתיים מקבלים את סמכות הרבנים בנושאים חוץ-הלכתיים. הרוב השקט במגזר חייב לגבש עמדה רוחנית-דתית חלופית לעמדה החרד"לית. המאבק על אורח חייו של הדור הבא עדיין פתוח. הורים דתיים שבוחרים את מוסדות החינוך לילדיהם, חייבים לשאול את עצמם האם אורח החיים שלהם כשר בעיני המחנכים של ילדיהם. פאסיביות של הרוב היום, תגרום לכך שמחצית המגזר, הנשים, תיאלצנה לבחור בין חיים דתיים לבין חיים מלאים. 


המאמר התפרסם בעיתון 'ידיעות אחרונות' בתאריך 25.10.2012