ספריית מאמרים / מאמרי דיעה

יהודית, האם גם דמוקרטית?

כשלעצמי, לו מדינת ישראל הייתה סתם מדינה דמוקרטית, לא הייתי נמשך לגור בה. ברוקלין, לשפת הירקון, איננה מפתה אותי. אני ישראלי גאה משום שאני חש שותף למשימה היסטורית של החייאת הציביליזציה היהודית במסגרת של ריבונות. במדינה דמוקרטית רגילה, גם אם רוב אזרחיה יהיו יהודים, היהדות תבוא לידי ביטוי בחיים של פרטים, משפחות וקהילות – ממש כמו בברוקלין. מנגד, במדינת הלאום של העם היהודי, שאופייה וזהותה יהודיים, יש ציפייה לתחייה של רשות רבים יהודית על כל שלל צבעיה. עיקר המלאכה עוד לפנינו – 63 שנים של ריבונות טרם מימשו את הצפייה – אך גם אם תתמהמה, בוא תבוא.

דווקא על רקע המחויבות העמוקה למדינה שאופייה ומהותה יהודיים, אני רואה בהצעת חוק היסוד סכנה גדולה. קריאה בה מבהירה כי מנסחיה סבורים שכדי להבטיח את אופייה היהודי של המדינה יש לפגוע באופייה הדמוקרטי. כמעט כל סעיפי ההצעה מפרטים את ההיבטים המעשיים של יהודיות המדינה. רק סעיף אחד עוסק באופי הדמוקרטי שלה והוא מנוסח בדרך הרזה ביותר העולה על הדעת: למדינה "משטר דמוקרטי"; הא ותו לא. ואולם, דמוקרטיה איננה רק משטר, אלא היא דרך חיים, תרבות פוליטית, שמבקשת לקדם ערכים חשובים. תפיסה מהותית של הדמוקרטיה כוללת שמירה על זכויות אדם, ובהם איסור על הפליה מטעמי לאום, כפי שהתחייבנו לעצמנו ולאומות העולם, במגילת העצמאות. הצעת חוק היסוד מפנה כתף קרה לערכי יסוד אלו.

מהות ההצעה רדיקאלית: שינוי ההגדרה החוקתית של המדינה. במקום "מדינה יהודית ודמוקרטית" תהיה ישראל "מדינה יהודית שמשטרה דמוקרטי". זה איננו משחק מילים, אלא רעידת אדמה. כיום, שני רכיבי ההגדרה הם שווי מעמד. לכן עלינו לעמול ביצירת דיאלוג ביניהם שנועד להרחיב ולהעמיק את מתחמי החפיפה שבין הייחוד היהודי לבין ערכים דמוקרטיים כלליים. מנגד, אם תתקבל ההצעה, ייווצר מדרג ברור שבו תועמד יהדות המדינה מעל הדמוקרטיות שלה. בעוד שההגדרה הקיימת מבקשת השלמה בין שני הרכיבים, הצעת החוק החדשה מבקשת להכריע ולהשליט אחד על פני השני.

החששות גדולים: ההצעה לא חכמה משום שהיא מספקת תחמושת לאויבנו המבקשים לפגוע בלגיטימיות של המדינה. המחויבות הדמוקרטית של ישראל, שהיא יתרונה היחסי נוכח שכנותיה, תהפוך רדודה וקלושה. ההצעה לא הגונה משום שהיא מדירה את אזרחי המדינה הערבים, שלא לצורך. היא גם מסוכנת משום שהיא דוחפת אותם לפינה חסרת מוצא. לבסוף, ההצעה גם יוצרת נזק תרבותי אדיר לרעיון של מדינה יהודית. היא יוצרת רושם מוטעה, כאילו תנאי ליהודיות המדינה הוא פגיעה באופי הדמוקרטי שלה.

אני תומך במדינת לאום יהודית שזהותה היהודית עשירה ומלאה. כמוני סוברים רוב מכריע של היהודים בישראל. כאשר הם נשאלים איזה חלק חשוב להם יותר בהגדרה החוקתית הכפולה של המדינה – "יהודית ודמוקרטית", רק 23% מעדיפים את החלק הדמוקרטי. כל השאר – מעל שלושה רבעים – מעידים שעבורם יהודיות המדינה חשובה במידה שווה לדמוקרטיות שלה (46%) או אף עדיפה עליה (30%) (מדד הדמוקרטיה 2011). לא צריך לגור בברוקלין כדי להבין: אם זה לא שבור – אל תתקן. בוודאי לא כאשר התיקון הוא בעצמו שבר עמוק.

פרופ' ידידיה שטרן הוא סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

* המאמר פורסם בידיעות אחרונות בתאריך 10.11.2011