ספריית מאמרים / מאמרי דיעה

'להתאבד' על סוגיות דת ומדינה

בכאוס השולט בהסדרי דת ומדינה, היום יותר מתמיד, כל דאלים גבר. בסיטואציה פוליטית שבה הכל עובר לסוחר, וכל הצעת חוק הזויה יכולה לבוא בשערי ספר החוקים אם ישלמו עליה לבעלי אינטרסים במטבע קשה, חרויות הפרט והפלורליזם הדתי בישראל הם קורבן כמעט טבעי למולך החרדי. ההנחה שאפשר לשנות את הסדרי דת ומדינה על חרבות בג"ץ עלולה להיות מופרכת בקרוב מאוד כששטף חקיקה חרדית יעקוף את ההחלטות האחרונות של בית המשפט ויסיג לאחור את קו החזית לאזורים השמרניים-חרדיים. הדבר היחיד שיכול לשנות את המגמה ולבסס הסדרה כוללת ומאוזנת של הסדרי דת ומדינה הוא התעוררות של הציבור החילוני והדתי המתון ולחץ משמעותי על הפוליטיקאים גם בנושאים הללו.

בתקופה האחרונה שינה בג"ץ, בשורה של החלטות, הסדרים קיימים בסוגיות דת ומדינה, ויצר בכמה מהם מציאות חדשה. בנושא הגיור הוא הכיר בגיור אורתודוכסי שנערך מחוץ לרבנות הראשית; בנושא הכשרות הוא הכיר באפשרות של בעל עסק להכריז על כשרות מרכולתו, גם ללא תעודה של הרבנות הראשית ובכך ניפץ למעשה את המונופול של הרבנות הראשית על שוק הכשרות; בנושא המסחר בשבת הוא הכיר בחוק העזר העירוני של תל-אביב המאפשר פעילות מסחרית מוגבלת בשבת, והפקיע מידי שר הפנים את הסמכות להתערב בחוקי עזר עירוניים העוסקים בפתיחת עסקים בשבת. בכל המקרים בית המשפט עשה מאמץ ניכר שלא להתערב והכריע רק לאחר שהרשות המחוקקת לא נתנה מענה ולא הייתה מסוגלת להגיע להכרעה בעצמה.

בתגובה, החרדים הולמים שוב בתופי המלחמה הפוליטיים שלהם ומאיימים לא לשתף פעולה עם הקואליציה או לפרוש ממנה לחלוטין. הביטוי המעשי לכך הוא שורה ארוכה של הצעות חוק שתכליתן לעקוף את פסיקות בג"ץ ולחזק את המונופול האורתודוכסי-חרדי בתחום הכשרות; הגיור; פעילות כלכלית והיתרי עבודה בשבת; סמכויות בתי הדין הרבניים ועוד. בכלי התקשורת, בוועדת שרים לחקיקה ובחדרי הדיונים של וועדות הכנסת המסר אחד וברור, יש לנו את הכוח להפוך את המדינה ולשלוט במנגנוניה ואנחנו נפעיל אותו.

ומנגד? כמעט קול דממה דקה. רוב חברי הכנסת של הקואליציה וגם אלו שבאופוזיציה מעדיפים לשבת על הגדר ולתמוך בחקיקה החרדית מתוך רצון עז להשרדות פוליטית, עכשווית, בקואליציה או עתידית, בין חברי האופוזיציה שחולמים על שלטון. התבטאויות על סוגיות דת ומדינה-יוק. למה לעצבן את החרדים. צריך לומר ביושר, המצב הזה לא חדש. גם במערכות הבחירות האחרונות וגם ביניהן, החרדים המשיכו להכתיב את סדר היום בסוגיות דת ומדינה, ורוב הפוליטיקאים האחרים היו נכונים לשלם להם באתנן הזה. גם כשאפשר היה להגיע להסדרה היסטורית של הסוגיות המרכזיות, שבת, חופש נישואין, גיור ושירותי הדת, אימת החרדים שיתקה את רוב הפוליטיקאים.

המצב הזה הוא טרגדיה שמסכנת את היהדות ואת דמותה היהודית של המדינה. במקום שהרכיב המרכזי (לצד הדמוקרטיה) של הזהות החוקתית של המדינה יעוצב באמצעות שיח, ובדרך שמתאימה לרוב מוחלט של הציבור בישראל, הוא מוכרע באלימות. במקום שהמרכז שכולל את רוב המצביעים והפוליטיקאים יעסוק בעיצוב ההסדרים, הם מוכרעים, משני הצדדים בשיח קצוות, כוח פוליטי אלים ומעורבות בעל כורחו של בית המשפט העליון.

הדרך היחידה לשנות את המצב הזה הוא אם אתה ואת, הקוראים את הדברים הללו, תגלו עניין אקטיבי באיך תראה המדינה היהודית והדמוקרטית. רק אם הפוליטיקאים הלא חרדים יבינו שהנושאים הללו מעניינים את בוחריהם, הם יעסקו בהם. רק לחץ על הפוליטיקאים בנושאים הללו יוליד ענין. כל עוד המחנה המרכזי לא יתעשת, והיה מוכן 'להתאבד' פוליטית גם על סוגיות דת ומדינה נעמוד מול וטו חרדי שיסדיר אותן לפי אמונותיו.

אם לא נתעשת, בשנת השבעים למדינה, נחגוג את היותנו מדינה חרדית ודמוקרטית ולא יהודית ודמוקרטית.