ספריית מאמרים / מאמרי דיעה

לוויתנים, קרפיונים ושלטון החוק

אבל הכוח שאנו מעניקים מרצון למלכות, ללוויתן, הוא עצום מאין כמוהו ולכן מסוכן במיוחד. השלטון מפעיל אלימות ממוסדת כלפי פנים (משטרה) וכלפי חוץ (צה"ל). אנו מעבירים לו תשלומי מיסים במיליארדים מתוך ציפייה שיספק לנו מוצרים ציבוריים קריטיים – בריאות, פנסיה, שירותי רווחה. הוא שולט במערכות החינוך שמעצבות את הדור הבא, ועוד ועוד. הדרך המרכזית שמונעת מהלוויתן האימתני לעשות שימוש לרעה בכוחו היא החוק. החוק שולט לא רק באזרחים, אלא גם בשלטון עצמו.

זהו רקע מתאים לבחינת הצעת חוק חדשה המתרגשת עלינו בעניין מינוי יועצים משפטיים למשרדי ממשלה. נהוג לקטרג על היועצים, לעיתים בצדק, שהם מסרבלים את קבלת ההחלטות ו"לא מאפשרים למשול". ואולם חשוב להתמקד בתמונה הרחבה: היועצים המשפטיים (וכמוהם החשבים) הם שומרי הסף מטעמינו, האזרחים, כלפי פעולות השלטון. זהו קו הגנה ראשון שבודק שאכן שלטון החוק נשמר; שהלוויתן מציית לחוק לפני ותוך כדי ביצוע פעולותיו. אם כך, כיצד יש למנותם?

כיום, המינוי נעשה באמצעות מכרז בנציבות המדינה ולכן היועצים עצמאיים לחלוטין מהדרג הפוליטי. הצעת החוק מבקשת לבצע שינוי משמעותי: תהליך הבחירה יופקד בידי וועדת איתור אשר תבחן את התאמתם של המועמדים. בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל המשרד שהוא משרת אמון של השר. מבין המועמדים שיימצאו מתאימים, יבחר השר את היועץ שנראה לו, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

אמנם ההצעה החדשה איננה הופכת את הייעוץ המשפטי למשרת אמון של השר, ובכל זאת היא משנה לרעה, באופן משמעותי, את מערך הכוחות שבין הלוויתן ובין שלטון החוק. יועץ משפטי במשרד ממשלתי איננו "עורך דין" של השר. תפקידו יותר מורכב משום שיש לו שני "לקוחות": האינטרס הציבורי, המגולם בשמירה על החוק, מכאן, והאינטרס של השר לקדם את המדיניות שבשמה נבחר לתפקיד, משם. שני האינטרסים, כמובן, ראויים. ואולם, כיצד ינהג יועץ משפטי כשנוצרת התנגשות בין השניים?

כידוע, קיימים ק"ן טעמים להכשיר שרצים. ובכל זאת עיקר הבעיה איננה בשרצים, שהם מעטים, אלא במקרים ה"אפורים", לגווניהם העשירים, שהם רבים ומתרבים. הצעת החוק מבקשת לחזק את התלות של יועצים משפטיים בשר ובמנכ"ל, תוך החלשת זיקתם ליועץ המשפטי לממשלה, שהוא שליח הציבור למימוש שלטון החוק. הלוויתן מבקש לשמור לעצמו לא רק את הסמכות להפעיל את הכוח אלא גם את הסמכות למנות את מי שאמור לרסן אותו בשימוש בכוח.

אמנם ההצעה מעניקה זכות ווטו על המינוי ליועץ המשפטי לממשלה, ולכן שרים יימנעו מלמנות לתפקיד "חברי מרכז מפלגה" שאינם מתאימים בעליל, אך עדיין מרכיבי השרשרת המקצועית המשפטית יפנימו כי עצם האפשרות שמועמדותם לתפקיד תישקל תלויה ברצון של הגורם הפוליטי. חלחול המסר הזה הוא מטרת הצעת החוק: משמעותו היא שיגדל מאד התמריץ של משפטנים להלבין את המקרים האפורים. היועצים יהפכו להיות פקידים במשרדו של השר. קרפיונים צייתניים השטים לצידו של הלוויתן.

נדרש תיקון כפול בהצעת החוק: בראש וועדת האיתור יש להעמיד גורם מקצועי, לא-פוליטי, ויש לבצע הצרחה בתהליך המינוי: היועץ המשפטי לממשלה יהיה הגורם הממנה ואילו השר יחזיק בזכות הווטו. זהו איזון ראוי בין האינטרסים במקרה של התנגשות: קודם שלטון החוק ורק לאחריו הגשמת המדיניות של הדרג הפוליטי. תשאלו את הובס.

פורסם לראשונה בידיעות אחרונות.