ספריית מאמרים / מאמרי דיעה

לקראת יום העצמאות 2011: איכותה של העצמאות

בחייו של הפרט, הביטחון העצמי משחק תפקיד מכריע. כך גם בחייהן של אומות. מידת הביטחון העצמי של המדינה (ושל אזרחיה בה) היא מרכיב מרכזי באיכות של עצמאותה. והביטחון העצמי הלאומי, מצידו, תלוי במידה רבה בשאלות של זהות. מדינה שזהותה מוצקה, גדולים סיכוייה לתפקד מתוך ביטחון עצמי שישפר את איכות חייה העצמאיים. כך בכל מקום וכך גם בישראל. אכן, חלק מהפתולוגיות המאפיינות את מדינת ישראל בעשור השביעי לקיומה מקורן במכשלות שבהעדר בטחון עצמי, שנובע ממשבר זהות מתמשך. כיצד?

בן-גוריון, הארכיטקט של המדינה, שאף לנתק את היהודי החדש, מהיהודי שבגולה. הוא סבר שאת המדינה יש להקים במהלך רבולוציוני, על חורבות הגולה ולא מתוכה. לפיכך הניף דגל של מרד קדוש, ששלל שימוש באוצרות התרבות היהודית, פרי הקיום הגלותי. הוא ביצע קפיצה נחשונית מהתנ"ך אל הפלמ"ח, מדוד המלך לדוד בן-גוריון, תוך מחיקה של אלפיים שנות יצירה יהודית, שהיא לוז הציביליזציה שלנו. ואולם, "אליק שיצא מן הים" מצא את עצמו חסר שורשים. הנתק בין ההיסטוריה התרבותית שלנו לבין ההווה, הפך אותנו לבורים באשר לתכנים של זהותנו הייחודית. בהעדר עומק תרבותי, מתערער הביטחון העצמי.

לקשיי הזהות השלכות מרחיקות לכת שמלבות מתחים בשוק הרעיונות. חלק מהישראלים רואים בחרדים את נשאי הזהות היהודית האותנטיים בדורנו. הכניעה המתמשכת להעדפות החרדיות איננה רק תוצאה של שיטת ממשל המעניקה כוח לא-מידתי למיעוט; היא מבטאת נחיתות קומה של רבים כלפיהם. חלק אחר מהישראלים רואה בזהותו היהודית מכשלה להשתלבות בעולם גלובאלי. הללו שואפים להתפשט מכל ייחוד. זו התבטלות בפני אופנות גלובאליות של האחדה שטחית, אנטי-תרבותית ואנטי-לאומית. קבוצה שלישית מבקשת מוצא ליהדותה בפנייה אל פרשנות לאומנית קיצונית של הייחוד היהודי. תחת מהלכים תרבותיים, שהם ביטוי לבחירות ערכיות, הם מבקשים להגדיר את יהדותם על ידי הדרת האחר ממנה.

בנקודה זו נוצר הקשר גם לקשיים הדמוקרטיים המאפיינים אותנו: מדינה שנהנית מביטחון עצמי בזהותה, מתנהלת מתוך נינוחות טבעית של בעלת בית במרחב הציבורי. כך, למשל, הרוב היהודי, הכולל מעל שלושה רבעים מאוכלוסיית המדינה, אמור היה להשקיט זה מכבר את פחדיו מפני המיעוט הלא-יהודי של אזרחי המדינה. כל ניתוח ענייני של המציאות אמור להוציא באחת את הרוח ממפרשיו הדמיוניים של "האיום הדמוגרפי" על אופייה היהודי של המדינה. לו כך היה, יכולנו להשקיט את הטיק הנירוטי שתוקף את פרצופנו הלאומי כשאנו עוסקים בערביי ישראל. או אז היינו יכולים לדחות מעל פנינו את הכיעור הגזעני, והיינו מעניקים למיעוט הלא-יהודי את היחס ההוגן שלו המגיע לו. בטחון עצמי היה משפר את האיכות הדמוקרטית של ישראל .

בניית ביטחון עצמי לאומי היא משימה לדורות. כך הוא בכל עם ובוודאי בעם שמציין את יום השואה רק שבוע לפני יום העצמאות. חיל אוויר משובח הינו חיוני לשרידותה של העצמאות. אך שיבה אל מקורות התרבות היהודיים היא הכרח לשם שמירה על איכותה. הביטחון העצמי שלנו, שהוא הבסיס לקיום בריא, מחייב התמודדות עם אתגר הזהות.

* המאמר פורסם בידיעות אחרונות בתאריך 5.5.2011

פרופ' ידידיה שטרן הוא סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ופרופ' למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

תכנית המלגות לדוקטורנטים בנושא זכויות האדם והיהדות

מחקרים ותכניות

דת ומדינה, יהדות ודמוקרטיה
ישראל כמדינת לאום
זכויות אדם והיהדות

מאמרים

ידידיה שטרן, מאמר דעה: לקראת הימים הלאומיים, 7.4.2010
ידידיה שטרן, מאמר דעה: הליבה של לימודי הליבה, 8.9.2010
ידידיה שטרן, יום זיכרון של דור מאושר, מאי 2008
יאיר שלג, "דת ומדינה בעשור האחרון", 3.1.2010

ספרים

ידידיה צ' שטרן ואביעזר רביצקי, 2007. דברים ושברי דברים: על יהדותה של מדינה דמוקרטית, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
ידידיה צ' שטרן, 2006. מדינה, משפט והלכה ד. מה יהודי במשפט הישראלי, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.