המכון בתקשורת / מאמרים אשר פורסמו בתקשורת

מדידה כנשק מדיניות בעידן החדש של האנטישמיות

יתכן שיהודי ארצות הברית מתנסים כעת במשהו שהם לא התמודדו איתו זה כמאה שנים, מאז גל הנייטיביזם (nativism – עמדה סוציו-פוליטית הרואה במהגרים "נחותים", לעומת ילידי הארץ) ששטף את ארצות הברית לאחר מלחמת העולם הראשונה: אנטישמיות שמטרותיה פוליטיות. קיימת אפשרות לתנודה מהותית במערכת היחסים עם החברה האמריקנית בכללותה, אשר מאז 1945 ציינה את המכסימום האפשרי בהיסטוריה של הגולה היהודית בעולם. האותות המגיעים מאירופה אינם מבטיחים. דומה שיהודי אירופה נמצאים כבר יותר משני עשורים בצב שבו הם נדחקים ושוליים, גם בתור קהילות וגם כיחידים. האם יהודי אמריקה צפויים להרגיש בעתיד כמותקפים ונצורים, כמו יהודי אירופה?

לרוע המזל, קשה לתת תשובה לשאלה זו.

התרבות וההיסטוריה הפוליטית של ארצות הברית שונה מאוד, כמובן, אפילו מזו של מערב אירופה, שלא לדבר על מזרח אירופה, הקומוניסטית לשעבר. אך מעבר למורכבויות של דינמיקה חברתית זו, קיימת בעיה נוספת: אין אנו יכולים להשוות מגמות בצורה מדויקת, במיוחד כאשר מדובר בתחומי האמונות, הרגשות, וה"ממים" (יחידות מידע תרבותיות העוברות מדור לדור). הרשתות החברתיות וגורמים נוספים שינו את הקצב, גם של ההפצה וגם של האבולוציה של דימויים אנטישמיים באופן שאי אפשר היה להעלותו על הדעת רק לפני עשורים מעטים. משום כך, המשימה נעשית קשה יותר – אך הצורך שלנו לדעת מתחזק עוד יותר.

אם האנטישמיות הפכה לבעיה רצינית, אזי הגיעה העת לתת לה מענה בצורה רצינית.

לכאורה, זו היא אמירה פרדוקסלית. קיימים כבר ארגונים הפועלים לתיעוד, להרתעה ולהתכוננות לפעולות ולדיבורים אנטישמיים. חלק מהמאמצים נעשים ברמה המקומית, בעוד שאחרים מתקיימים בתחום גיאוגרפי רחב יותר.[i] לעיתים תכופות, הדו"חות, המחקרים, החינוך ותוכניות הקירוב בנושאים אלה הם באיכות מצוינת. הם מייצגים את רוב מה שידוע לנו על האנטישמיות הנוכחית. אין כל צורך להמציא את הגלגל מחדש. יש להמשיך במאמצים הנוכחיים, אולם יש גם לחזקם. יהודים בארצות הברית תוהים כבר כמה שנים אם הכוחות ששוחררו בבחירות של שנת 2016 יובילו לשינוי מהותי. מאז ההתקפות על בתי הכנסת בפוואיי ובפיטסבורג, הם תוהים על משמעותן ארוכת הטווח של תקריות אלה. הם ומנהיגיהם זקוקים לכלים חדשים לצורך מעקב, הבנה ופעולה טובים יותר, למול הצורות החדשות של הסכנה הישנה.

 

מדידות לצורך מידע לפעילות קהילתית

האתגר איננו מחסור במאמץ, כי אם היעדר מסגרת מאחדת להערכת מה שאנו יודעים – ומה שאיננו יודעים. [ii]חסרים לנו טרמינולוגיה ושיטות עקביות –  לעיתים תכופות קשה לעשות השוואות לא רק לגבי מדינות שונות, כי אם גם באותה מדינה. אם מקור המידע העיקרי הוא רישומים משטרתיים, ההבדלים בחוקים הפליליים והאזרחיים מקשים על ההשוואה; פשע במדינה מסוימת (לדוגמה, דיבורי שנאה) עשוי שלא להיות כזה במדינה אחרת (והרצון לדווח לרשויות גם הוא משתנה במדינות שונות), בעוד שארגונים קהילתיים, אפילו ותיקים, עשויים לשנות שיטות, ולגרום בכך לאי-המשכיות ברישומים שלהן עצמן. אולם עלינו ללכת רחוק יותר, ולאמץ לא  שיטת פיקוח כי אם אוריינטציה לפיקוח על מנת להבהיר מה ניטל עלינו עדיין ללמוד, לחזק השתתפות אפקטיבית של כל הקהילות הנמצאות תחת איום פוטנציאלי, ולבנות אמצעים לפעולות של האחדה, ארגון והפצה בארגונים ובקהילות.

כתוצאה מכך, הערכת האנטישמיות הנוכחית שלנו היא טלאי על גבי טלאי, אפילו ברמת המדינה. חסרים לנו הסברים סיבתיים וניתוחים צופי עתיד. נתונים חלקיים ובלתי עקביים מפריעים לניסיונות להגיע לניתוח השוואתי סיסטמתי.

הזמנים והאופי של האנטישמיות השתנו וממשיכים להשתנות. תזוזה קדימה מחייבת מעורבות רחבה במאמצים נתמכים הדדית לניצול ידע. הגלובליזציה של השיח וההסתה האנטישמיים מהווים כשלעצמם סיבה טובה להעמיק את שיתוף הפעולה. בעוד שבאופן מסורתי, פעולות פנימיות של אנטישמיות היוו את המוקד לארגוני הביטחון הקהילתי העיקריים, והתופעות הכלליות של אנטישמיות נחשבו לתחום העיסוק של מחקר אקדמי, כיום יש לחזק את המאמצים המקומיים על ידי השגת פרספקטיבה משותפת רחבה יותר, גם מבחינת תחומיה הגיאוגרפיים וגם מבחינת הבנה, המבוססת על מידע, של מגמות מודרניות ועתידיות. אין צורך במירכוז פעולות המדידה, הצורך הוא להגביר, להאחיד ולהפיץ את העבודה על ידי תורמים מגוונים שלכולם יעד משותף: הבנה טובה יותר (ואמצעים להתנגד) של האנטישמיות בת זמננו.

עלינו לנקוט עמדה ברורה לגבי הפערים בהבנתנו. הדימוי המוכר של השיכור המחפש את צרור מפתחותיו מתחת לפנס משום ששם יש אור תופס את הנטייה למדוד את מה שהכי קל למדידה. עדיף יהיה להתחיל מפרספקטיבה של מדיניות: מה עלינו לדעת על מנת גם לעקוב וגם לפעול. אם נתקדם מאינטרסים יהודיים קהילתיים בסיסיים (ביטחון פיסי של יחידים ורווחת הקהילות; היכולת לממש זכויות כגון חופש תנועה, מעורבות פוליטית, ופעילות כלכלית; ייסוד ותיחזוק של מוסדות קהילה יהודיים, השתתפות בפולחנים ובמנהגים יהודיים, ותמיכה בריבונות יהודית לאומית כפי שהיא מתבטאת באמצעות מדינת ישראל), נוכל לקבוע ארבע קטגוריות למדידה – בהתבסס על גישת המכון למדיניות העם היהודי. שתי הראשונות הן מדידות של דעות ופעולות אנטישמיות, שכיום הן מהוות את המוקד הנפוץ ביותר למדידה. לאלה נוסיף השפעות ישירות על יהודים יחידים ועל קהילות, וכן השפעות על דעות, התנהגויות, ותחושת הרווחה של יהודים.

חיזוק התמיכה ההדדית, תגובה נמרצת, בניית קואליציות

מאמץ משות, למדידת האנטישמיות תוך תחכום, מהירות והיקף חסרי תקדים, צריך להתנהל לפי כמה קווים. העבודה צריכה להתחלק בין ארגונים וקבוצות, תחומי ידע וכישורים מעורבים, גם מומחים וגם מנהיגי קהילות.

יצירת קונצפציות: מהו השוני בין הגדרות של דעות, אירועים, והשפעות אנטישמיים במדינות שונות, ארגונים בינלאומיים ומוסדות חשובים כגון אוניברסיטאות, אמצעי תקשורת וכו'? יצירת טקסונומיה (מיון) משותפת איננה קלה, אך היא תגרום לכך שניתן יהיה לבצע השוואות בין מדינות שונות ולאורך מספר רב של שנים.

יצירת פרספקטיבה צרה מדי עלולה לגרום לעצימת עין כלפי חלק מתוצאות האנטישמיות. מה עלינו להבין לגבי "אנטישמיות ללא יהודים" במזרח אסיה – האזור הכלכלי הדינמי ביותר בעולם? מה הן השלכות ההתפרצות המחודשת של האנטישמיות מבחינתם של לא יהודים? שאלות אלה מספקות עדשות מקיפות יותר ומרחיבות את הבסיס לבניית קואליציות.

מערכות היחסים בין הקטגוריות השונות אינן סטטיות ומבודדות – יש להן דינמיקה והן קשורות ביחסי גומלין. אילו דעות אנטישמיות מנבאות פעולות אנטישמיות ושינויים פוליטיים אנטישמיים? חשיבה במושגים של דינמיקה, מעברים, ומסלולים של השפעה הדדית, תסלול את הדרך לחשיבה המתמקדת במדיניות.

תכנון מדידות מסגרת שתנחה את המשתתפים אל נתוני האנטישמיות וכיצד להשתמש בהם. כאן יש להשתמש באספקטים הטובים ביותר של תכנון מלמעלה למטה ומן התחתית כלפי מעלה, על ידי כך שתחילה נזהה את השאלות שעליהן אנו רוצים להשיב והפעולות שאותן אנו מבקשים לדווח. לאחר מכן הגדיר סטנדרטים לתכנון ולניהול של כלים כגון סקרים וקבוצות מיקוד, נתונים על תקריות, עיתוי, ואתגרי מדידות אחרים.

איסוף נתונים ותכנון בסיס נתונים צרכי התשתית: מאגרי נתונים, כלים לשיתוף בנתונים, וסטנדרטים לתכנון בסיס נתונים. לדוגמה, לאוספי נתונים ולמנתחי הנתונים צריכים להיות מזהים משותפים ליחידות גיאוגרפיות, פורמטים משותפים לתאריכים ולזמנים, פורמטים לתיוק. ופרוטוקולים משותפים לאיחסון נתונים.

השגה,איפיון וניתוח של נתונים חדשים לצורך שיפור מוּדעוּת הדדית והגדלת הנִרְאוּת של פעולות הגומלין שבין מאמצי איסוף הנתונים לבין המחקר. נראות רבה יותר יכולה להביא אל התחום חוקרים חדשים וארגונים חדשים, ובכך לחזק את הערך המשותף. הנִרְאות והאמינות הנוצרות על ידי תיאום אינטרדיסציפלינרי ובינלאומי עשויים גם לחזק את התמיכה בפרויקטים ספציפיים.

בניית קהילה גלובלית של פעילות מעשית על ידי יצירת מעורבות של קהילות מקומיות. רק מספר מצומצם של מדינות מנהלות מעקב ואוספות נתונים ברמה כלל-ארצית – וחלק מאלה שאוספות נתונים אינן מפרסמות אותן. יש לקבוע כמטרה את הרחבת היקף המדידות במקומות שבהן מתקיימים מאמצים – כגון ארצות הברית, צרפת ובריטניה –  ולשפר את הפעילות המעשית במדינות כמו גרמניה, הונגריה ואוקראינה, שם המעקב יותר מקוטע. יידרשו מיומנות וחשיבה מראש על מנת לבנות מאמצים קהילתיים אלה ולקיים אותם לאורך זמן.

להתקדם מחזון אל יישׂום

בסדר, אבל איך אנו מגיעים לשם?

החזון הוא לכלי מדידה מקוון, אינטראקטיבי של האנטישמיות, ובסיס נתונים המתוכנן על מנת לספק בסיס משמעותי, רחב ודינמי של ידע ומומחיות. בנייה מלמטה מחזקת את הרלוונטיות להנהגת הקהילה, לארגונים כלל-ארציים ובינלאומיים, כמו גם לחוקרים – אך חשוב מכל, לבניית מאמץ מתרחב, משותף, ההולך ומתעשר, למעקב אחר האנטישמיות ולמאבק בה.

על מנת להגשים את החזון, אנו ניצבים מול מספר משימות. אין הכרח לבצען בזו אחר זו, כך שניתן לבצען בו-זמנית. משימה אחת מסוימת יכולה לתרום לכמה מן התחומים העיקריים שאותם התווינו. מעשית, משימות עשויות להתמקד תחילה במדינת מטרה מסוימת, או במספר מדינות, ובנושאים מסוימים, לפני יישום לקחים שנלמדו על היקף רחב יותר. על ידי כך גם נבטיח איכות ורלוונטיות – ייחוס המאמץ לתנאי המציאות ולצרכים של אלה הנאבקים כיום באנטישמיות.

משימה 1: תהליך מייעץ להגדרת מערך ראשון של מדידות. הפרויקטים של הגדרה והמשגה, כמו גם תכנון מדידות, מחייבים הפצה פעילה של טיוטות לגורמים מעוניינים, כמו גם פרסומים, סדנאות ותדרוכים לאיסוף משוב מגוון כבר בשלב מוקדם. כאן מתחייב כנס אחד או יותר שיוגבר על ידי דו-שיח מקוון, במטרה להגיע למבנה ראשוני מוסכם. כבסיס לכל מה שייעשה לאחר מכן, מבנה בסיסי זה יתוכנן באופן שיאפשר שכלול, שינויים, והרחבה.

משימה 2: תכנון והקמה של ארכיון נתונים. משימה זו כוללת ניהול נתונים ומאמצי ארכיונאות כולל תכנון ארכיטקטורה של בסיס נתונים; איפיון והערכה של נתונים קיימים על מנת לשלבם ב"מטריצה" של שלב הפיילו הראשוני; ויצירת נתונים חדשים על בסיס סלקטיבי באמצעות שליפת נתונים ראשונים על אירועים אלימים (פשעי שנאה) באמצעות טכנולוגיה מתקדמת.

משימה 3: תשתית, מודלים ושיטות מחשוב. אלה כוללים שימוש בבינה מלאכותית (AI) ומתודולוגיות כרייה של "ביג דאטה" לצורך סריקה והשגה של נתונים ולאחר מכן מיון והשמה של מידע בתוך מבנה בסיס הנתונים. משימה זו תכלול גם תכנון ממשק משתמש וכלים להדמיית נתונים.

משימה 4: בחירת אינדיקטורים והמלצה על יישומים. זוהי משימת בניית הכלי הרלוונטי למדיניות. מאמץ עיקרי יהיה לבחור מבין מדידות פוטנציאליות רבות מספר קטן של "אינדיקטורים" נבחרים – כלומר, נתונים העשויים לרמז על מגמות עיקריות ועל הסיכונים המתגבשים. יצירת "לוח שעונים" תגשר על הפער שבין הניתוח לבין יישומים קהילתיים וגלובליים ישירים.

משימה 5: קירוב, הפצה, והשתתפות. תוך כדי ביצוע המשימות האחרות, יש להניח את הבסיס להמחשת אב-טיפוסים של כלים ושל יכולות. צריך לחזק את ה"בעלות" ואת ה"רכישה" על ידי הכנת קבוצה של משתמשים, מספקי נתונים, וקהלים עתידיים. אין חשיבות לשום דבר אלא אם כן יועבר ערך מוחשי למנהיגי קהילה, חוקרי אנטישמיות, ואלה המעורבים בקווי החזית של המאבק.

*             *             *

חוק הלאום החדש של מדינת ישראל מחייב אותה "לשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי.. הנתונים בצרה ובשִבְיָה בשל יהדותם או בשל אזרחותם". על ידי כך נוצר למדינת ישראל תפקיד בהגנתם ובהבטחת רווחתם של יהודים מעבר לגבולותיה. הפרויקט שאותו התווינו מחייב עבודה של משתתפים רבים. אולם מדינת ישראל יכולה למלא תפקיד חשוב בהתנעת המשימות שאותן יש לבצע.

עליה לעשות זאת כבר בזמן הקרוב: היום קצר, והמלאכה מרובה.

[iii] This establishes a role in the protection and well-being of Jews outside its national borders. The project we have outlined has to be the work of many hands. But Israel could play an important convening role in jump starting the tasks that must be put in motion.

It should do so soon: The need is now, and time is short.

[i] הארגונים המובילים בעולם היהודי כוללים את הליגה נגד השמצה בארצות הברית, הארגון לביטחון הקהילה בבריטניה, והשירות להגנת הקהילה היהודית בצרפת. בין הארגונים הקהילתיים הלא יהודיים נכללים הסוכנות לזכויות יסוד של האיחוד האירופי והמרכז המשפטי לעוני של דרום ארצות הברית.

[ii] מאמר זה מסתמך על מאמרם של ס.וו. פופר, ד. שלמון, מ.תבורי ו-ט. וולפסון, "הערכת האנטישמיות כיום: מסגרת להמשגה, מדידה והערכה משותפת", שהוצג ברב-שיח שאורגן על ידי המכון למחקר ולמדיניות נגד האנטישמיות העולמית בפורום הגלובלי השישי למאבק באנטישמיות, ירושלים, מארס 2018.

[iii]  חדשות הכנסת, 19 יולי 2018, גישה אחרונה – 20 ספטמבר 2020