ספריית מאמרים / מאמרי דיעה

מעשה בלעם בכנסת

ועדת שקד מצביעה בימים אלו על הצעת חוק בעניין השוויון בנטל. זוהי הישורת האחרונה של מהלך חברתי, פוליטי ומשפטי רב-שנים שמבקש לתקן מעוות שימיו כימי המדינה. חברי הכנסת קיימו דיונים רציניים, משך חודשים ארוכים, כיאות לנושא. ואולם, קיימת הסתברות גבוהה שהחוק העתידי יהיה כל כך בעייתי שבג"ץ ייאלץ להכריז עליו כעל חוק בלתי חוקתי.

בג"ץ הוא שחקן מרכזי בסוגיית גיוס החרדים. לפני כשנתיים פסל את חוק טל ועקב כך התפרקה הקואליציה הקודמת, הלכנו לבחירות, הוקמה קואליציה ללא חרדים והוקמו שלוש וועדות: פלסנר, פרי ושקד. בשבוע שעבר בג"ץ התערב שוב כאשר הוציא כרטיס צהוב לכנסת על כך שטרם חוקקה את החוק. בשני המקרים התערבותו של בג"ץ קשה להצדקה:

ביטול חוק טל היה מעשה אקטיביסטי בוטה, שהרי החוק היה פרי עבודה שקולה ומאוזנת של וועדה ציבורית בראשות שופט מכובד והחוק אושר פעם אחר פעם בבית המחוקקים והיה תקף במשך כעשור. גם ההחלטה האחרונה תמוהה נוכח העובדה שוועדת שקד יושבת ברצינות על המדוכה ועומדת בשלב ההצבעות. ואולם, גם מי שסובר כמוני שעל בג"ץ למשוך את ידיו מנושאים רגישים של זהות ומחלוקת חברתית, יסכים כי במקרה קיצוני של פגיעה חמורה בשוויון על בג"ץ להתערב. למרבה הצער והאבסורד, החוק המתרקם בכנסת עלול להיות כל כך בלתי שוויוני שהפעם תידרש, גם לשיטתי, התערבות של בג"ץ.

במה דברים אמורים? טיוטת החוק שעומדת להצבעה בוועדה קובעת "תקופת הסתגלות", שתחול עד לאמצע שנת 2017. בשלוש השנים הללו יהיו כל החרדים פטורים דה פאקטו מגיוס. וביתר דיוק: עשרות אלפי החרדים שהם בני 18 ומעלה ביום חקיקת החוק יוכלו להימנע משירות צבאי או אזרחי וכבר בהגיעם לגיל 22 יהיו חופשיים לביתם. ההצעה אמנם קובעת יעדי גיוס שאפתניים לכל אחת מהשנים הללו, אך אלו מילים ריקות: אין בחוק כל הסדר שיגרום למימוש היעדים (סנקציות או הטבות, לפי העניין) ולכן ברור שהם לא יושגו.

לפיכך, אם תתקבל ההצעה יתרחש קיטון מאסיבי מיידי במספר החרדים המשרתים. רק מיעוט זניח יבחר לשרת כאשר הכול יודעים שבגיל 22 יקבלו פטור מלא. מגמת הגידול המרשימה של גיוס חרדים – מסגרות חדשות עם אלפי מתגייסים – תקטע באחת. ג'ורג' אורוול, ממציא ה"שיחדש" של 1984, לא היה מנסח זאת טוב יותר: "קידום השוויון בנטל" באמצעות מתן פטור גורף מנשיאה בנטל לעשרות אלפים. "תקופת הסתגלות" שקובעת נורמה של אי-הסתגלות לכל נשיאה באחריות.

הציבור הרחב טרם הבחין באבסורד. מסמאים את עיניו ב"סנקציות פליליות" שיופעלו בעתיד. כמובן, עד לעתיד ההוא תערכנה בחירות נוספות בישראל וקואליציה חדשה, שמן הסתם תכלול חרדים, תשנה את ההסדר החוקי או תרוקנו מתוכן. התוצאה הבטוחה היחידה של החוק המוצע היא שכל החרדים הבוגרים יוכלו לחמוק משירות. כשהשיח הציבורי יפנים את משמעות ההסדר המוצע, נקל לשער את הזעם הרחב שיתעורר נגד המחוקקים שקיבלו מנדט לצמצם פערים ובחרו להגדיל אותם לאין שיעור. יטען נגדם שהם עשו מעשה בלעם: נשכרו לברך ויצאו מקללים. במקרה כזה סביר להניח שבג"ץ יפסול את ההסדר החוקי – והפעם בצדק.

כוונת המציעים היא לפתות את החרדים לעזוב את הישיבה ולצאת לשוק העבודה מיד. אך חשבונם מוטעה: סגנון החיים של חברת הלומדים, המבוסס על הפנמה עמוקה של ערך הלימוד, לא ישתנה בהרף עין של שלוש שנים. השינוי יכול להתרחש רק אם יתבצע בתהליך איטי וסבלני של הבשלה. פריצת דלתות בית המדרש לתקופה של 36 חודשים לא תמוטט אותו. הנהגת הקהילה תגייס את כל כוחותיה לשמירת החומות. תקופת ההסתגלות תפורש על ידה כמבחן עליון לאינטגריטי של כל המפעל החרדי ולכן הלחצים נגד יציאה לעבודה יתעצמו מאד.

זאת ועוד: גם אם תתממשנה תקוות המציעים, ועשרות אלפי חרדים יסגרו מידית את ספרי הגמרא וינהרו החוצה, קיימת סבירות גבוהה שהם יהפכו למובטלים. המשק הישראלי לא יודע להציע, מהיום למחר, עשרות אלפי משרות לאנשים אינטליגנטיים, אך חסרי השכלה רלבנטית. כישלון היציאה החוצה עלול ליצור אפקט הרסני של ייאוש מהשתלבות וחזרה המונית אל הגטו החרדי. גם מבחינה זו נדרש תהליך ולא מהפכה.

בג"ץ הכריח את הכנסת לחוקק את החוק. האם הכנסת עומדת לחוקק חוק שיכריח את בג"ץ לבטל אותו?


המאמר פורסם בידיעות אחרונות ב 13.2.2014