ספריית מאמרים / מאמרי דיעה

רבנים ופוליטיקה – התנגשות חזיתית

הפליק-פלאק המרהיב של הרב רפי "מילה זו מילה" פרץ בסוף השבוע החולף, והחודשים האחרונים, מוכיח שוב שמעורבות של רבנים בפוליטיקה רעה לרבנות וליהדות שהם מייצגים, ורעה לפוליטיקה. רבנים אינם בהכרח פוליטיקאים גרועים או טובים יותר מפוליטיקאים בעלי רקע אחר. אבל פוליטיקאים שזוכים בכיסאם בזכות היותם רבנים, כלומר מייצגים של עולם יהודי ערכי-הלכתי אידיאלי, בהכרח ייכשלו. או שיישארו נאמנים לרבנותם ואז יחטאו לתפקידם הפוליטי, או שיהפכו לפוליטיקאים לכל דבר וענין ואז קרוב לוודאי שיחללו את שם רבנותם ואמונתם ברבים. 

מעורבותם של רבנים בפוליטיקה הישראלית היא אקסיומה ותיקה. דרך 'מועצות גדולי תורה' רשמיות או חצי רשמיות, או השפעה רבנית ציבורית על פוליטיקאים, הם ממליכים 'נבחרים', מקימים ומפרקים מפלגות, מאשרים הסכמים קואליציוניים, ולפעמים גם מפילים ממשלות. המעורבות הרבנית המוגברת הזו בפוליטיקה הישראלית רעה, אבל גרוע ממנה התפקיד שלוקחים רבנים במגרש הפוליטי כפוליטיקאים פעילים.

כדי להצליח, פוליטיקאי נדרש לשחק על המגרש הפוליטי לפי כללי הפורמט. גם בהתנהלותו וגם במובן המהותי הוא נדרש להתפשר כל הזמן. פוליטיקאי מוצלח הוא זה שיודע לכרות בריתות, אבל גם להפר אותן בעת הצורך, הוא זה שיודע לתקוף את יריביו ולעתים את עמיתיו, הוא זה שיודע להציג את המציאות באופן שתואם את האינטרסים שלו, גם אם לא באופן שהוא לגמרי אמת.

רב, פוסק ומנהיג רוחני, הוא היפוכו של הפוליטיקאי. כדי להפוך את עצמו לראוי להנהגה רבנית-רוחנית הוא צריך להיות מופת. בחייו, התנהלותו היומיומית, בדרך דיבורו, ביחסיו עם אנשים ובמחויבות שלו להלכה ולערכים ולמידות טובות הוא צריך להיות דגם לחיקוי לתלמידיו ולהולכים אחריו ובדרכו. בעיניהם ובעיני ככלל הציבור, הוא צריך לייצג בדרך הישרה והטהורה ביותר את היהדות ולקדש את שם שמים שאותו הוא נושא. המחויבות שלו לערכים הללו היא מלאה ומוחלטת. כישלונו הוא לא רק כישלון אישי, אלא יכול להטיל רפש בעיניהם בכל מה שהוא מייצג.

כך גם במישור המהותי. נכון שגם סתם פוליטיקאי דתי מחויב לציות להלכה. אבל המחויבות של רב לפסיקת הלכה והיכולת שלו להסכין עם פשרות למשל בסוגיות של דת ומדינה אפסית. כך למשל בשנות ה-50 פוליטיקאים דתיים פנו לרב הראשי יצחק הרצוג בבקשה שיפסוק באשר לאופי השבת בישראל. בתשובתו הוא קובע שמבחינה הלכתית השינוי שהם מבקשים להוביל אסור, אבל מאחר והם פוליטיקאים ולא פוסקי הלכה, הוא בטוח שיפעילו את שיקול דעתם ויגיעו לתוצאה המיטבית בנסיבות הקיימות, גם אם היא אינה מתיישבת עם קוצו של יוד בהלכה. התשובה הזו ממחישה היטב את הקושי המובנה הקיים בתפקודו של רב שהופך להיות פוליטיקאי. המתח בין הרצוי ההלכתי למצוי הפוליטי עלול לשתק את יכולתו לפעול ולהוביל באופן מיטבי את הציבור שהוא מבקש לייצג.

רבנים לא צריכים להיות ספונים בבית המדרש ולהתנתק מהמציאות. יש למטען היהודי ערכי שהם מביאים איתם ולהם אפשרות לתרום רבות כיועצים טובים לזירה הציבורית הישראלית. אבל כניסתם לבריכת הבוץ של הפוליטיקה מטילה רפש עליהם, על דמותם כרבנים ועל היהדות שהם מתיימרים לייצג והיא רעה להם וליהדות שאת שמה הם נושאים.

פורסם לראשונה במקור ראשון.