ספריית מאמרים / מאמרי דיעה

שילוב החרדים בחברה הישראלית, דווקא בחסות הקורונה

מספר החולים החרדים בקורונה גדול יחסית, פי שלושה ממספר החולים הכללי. קצב הגידול במספר החרדים החולים גדול פי חמישה מקצב הגידול הכללי. הלוואי ואתבדה: החרדים הם קבוצת הסיכון הגדולה ביותר.

האסון המסתמן קשור לעובדה שפעמוני האזעקה לא צלצלו בבני ברק: החרדים סובלים מפערי ידע ומידע להבנת הסכנה, עקב ניתוקם מאמצעי התקשורת ומהמדיה הדיגיטלית. רובם לא ראו את ראש הממשלה מזהיר מדי ערב והמשיכו בחייהם כרגיל, תוך ידיעה מעורפלת שבחוץ מסתובבת מגיפה, אך ללא ביטוי מוחשי של הסכנה.

לא זו אף זו, פעמוני האזעקה גם הושתקו, כיוון שהתרופה למגיפה הייתה, מבחינת החרדים, לא קבילה. כידוע, לימוד התורה הוא ליבת הזהות החרדית. סיבת הקיום. התפילה במניין היא מחויבות עליונה. המחשבה שישיבות ובתי כנסת ייסגרו לחלוטין נתפסה כמופרכת. רשויות המדינה, שאינן נהנות מאמון גבוה אצל החרדים, לא הצליחו לגרום לשינוי התודעה. כיצד נשתיק את לימוד התורה של תינוקות של בית רבן? מה יקרה לעילוי הנשמה של הנפטרים ללא אמירת "קדיש יתום"? בענייני דת, גדולי הדור הם ראשי הממשלה, ולהם מקשיבים.

המחשה לכך במחזה השערורייתי של נכדו של הרב קנייבסקי, ששואל את הרב האם יש לציית להוראות הממשלה לסגור את הישיבות. הרב הישיש משיב ב"לא" נחרץ, בלי השתהות לבירור העובדות. הדבר מרתיח את הדם של המתבונן מבחוץ, אך תואם את הדנ"א החרדי שסבור שהתשובה לכל סכנה היא דווקא בחיזוק לימוד התורה.

להתרחשות זו, ששיאה עדיין לפנינו, השלכות מרחיקות לכת על הציבור החרדי:

הכריזמה של המנהיגות התורנית תיפגע. זהו תהליך שכבר החל, אך משבר הקורונה יעצים אותו. הרב קנייבסקי טעה בענייני פיקוח נפש של הפרט ושל הציבור, וכמוהו רבנים חשובים אחרים (אך לא כולם, כמובן). תחלחל המחשבה שגדלות בתורה היא בדיוק מה שהיא, ולא חוכמה עליונה בנושאים אחרים, שניזונה, לכאורה, מהשראה (המכונה "דעת תורה"), שאין לה ביסוס בעולם רציונאלי.

האמירה התלמודית ש"תורה מגנא ומצלא" (מגינה ומצילה) הושמעה כהנמקה להכרעת הרבנים. אותה אמירה מהווה ביסוס תיאולוגי גם לאי-גיוס חרדים לצבא. לימוד התורה, לשיטתם, מגן על עם ישראל, לא פחות משירות בגולני. אבל, משהוכח כי לימוד תורה איננו תחליף לפרקטיקות מצילות חיים בנושאי בריאות, אולי גם יובן שהוא איננו תחליף לפרקטיקות מצילות חיים בנושאי ביטחון לאומי? הגיע המועד להפנמת אמירה תלמודית אחרת: "אין סומכין על הנס".

הטכנולוגיה, שעדיין נתפסת כאיום שטני, תרחיב את חדירתה לציבור החרדי. מוכח שנגישות למידע באמצעות הטלפון החכם והמחשב עשויה לשמש מכשיר מציל חיים. זאת ועוד: המדינה, כך מתברר, היא לא רק "ועד בית" לשימוש אינסטרומנטלי של החרדים, אלא, בהיפוך יוצרות, היא "מגנא ומצלא". השוטרים ששולחת המדינה לבני ברק, תוך סיכון אישי, יצילו את בני ברק מפני חוסר האחריות של מנהיגי הקהילה. והציבור מבין זאת.

לבסוף, הרוב החרדי חש זעם עצום כלפי הקיצוניים שביניהם, המהווים עשירית מהקבוצה. הללו נתפסים כמי שמחזיקים כלי נשק המופנה כלפי הרוב החרדי והם יוקעו מהציבור. הדבר יאפשר, בעתיד, מתיחה של גשרים יציבים יותר בין החברה החרדית בכללותה לשאר הישראלים.

אבל, בינתיים, אנו חווים את ההפך: מתפשט שיח שנאה כלפי החרדים, בדומה ליחס שספגה הציונות הדתית לאחר רצח רבין. הישראלים רותחים, כיוון שהתנהגות החרדים עלולה לגרום למחסור במכונות הנשמה מצילות חיים, ובכך לסכן כל אחד מהאזרחים.

שיח השנאה חייב להידחות, ובנחרצות. הוא פסול לגופו, כמובן, אך הוא גם עלול להסית אחורה תהליך קריטי לעתיד הישראלי: שילוב החרדים בחברה, שהחל בעשור האחרון. זהו רגע משברי עדין ויש לעבור אותו מבלי לשחק לידי הגורמים החרדיים הבדלניים שדוחפים להתקפדות חרדית, חזרה אל הגטו.

ראש עיריית רמת גן הציע להקים חומה בגבול עם בני ברק. זו הצעה מופרכת, כמובן, אך היא מסמלת את האפשרות של הקמת חומה מנטאלית, של שנאת האחר, בין שאר הישראלים לבין החרדים. על כולנו להתנגד לכך. הרבנים החרדיים יכולים לפורר החומה אם יעשו תשובה. עליהם להוסיף בתפילתם את הווידוי: "אשמנו, בגדנו" ולשדר זאת באינטרנט.

פורסם לראשונה בידיעות אחרונות.