2020 Annual Assessment

ניתוח ותיאור המגמות הדמוגרפיות העיקריות בשנה החולפת (2019), נכתבים בעיצומה של מגפת הקורונה, שמוקדם עדיין להעריך את השפעתה על הדפוסים הדמוגרפיים של יהודים בישראל ובתפוצות. בהנחה שלא תהיה תמותה נרחבת שתשפיע על תוחלת החיים של האוכלוסייה היהודית יהיה צורך לעקוב בחודשים הקרובים אחר שלושה מדדים דמוגרפיים עיקריים:

  1. עלייה לישראל. כאמור, מספר העולים לישראל בארבעת החודשים הראשונים של השנה היה נמוך בכשליש לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת. בחודש אפריל 2020 באו לישראל 430 עולים בלבד לעומת כ-2300 בחודש אפריל 2019. ייתכן וחלק מהעולים רק יעכב את הגעתו ארצה ויממש את תכניותיו בהמשך השנה. אחרים עשויים לדחות את עלייתם למועד לא ידוע או לבטלה. בה בעת, ישנן הערכות הצופות גידול ניכר בעלייה לישראל כבר בשנה הנוכחית עד לכדי 45,000 עולים ובסה״כ 90,000 עד סוף 2021 (חלק מהערכות אלה נשענות על רישום לעליה, או מספר המתעניינים אצל הגורמים העוסקים בעליה). רבים מהעולים יהיו צעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם.14 מוקדם עדיין לדעת אילו משתי האפשרויות המנוגדות הללו ימומשו, אך נראה כי על ישראל להיערך לקליטה של מספרים גדולים של עולים יותר מכפי שהתרגלה בשנים האחרונות.
  2. עזיבת ישראל. ייתכן והמגיפה והמשמעויות החברתיות שלה, המצב הכלכלי הבלתי יציב, ודאגה להורים מבוגרים, כמו גם מה שנראה כרגע כמערכת רפואית בטוחה יותר בהשוואה לאלה של מדינות רבות אחרות, יחזיקו יותר ישראלים במדינה ויצמצמו את שיעורי ההגירה החוצה. באופן דומה, שיקולים אלו יכולים גם להחזיר ישראלים לארץ ובמיוחד את מי שנמצא מעט זמן בחו״ל וללא משפחה או ילדים גדולים. ככל שהמגיפה תהיה חמורה יותר כך ההשפעה שלה על דפוסי העזיבה והחזרה של ישראלים עשויה להימשך לאורך זמן רב יותר. משרד הקליטה צריך לנצל חלון זה כדי לנסות למשוך ישראלים לחזור לארץ ולסייע להם, בתנאים הכלכליים הלא פשוטים של היום, למצוא דיור ועבודה.
  3. תיירות. מגפת הקורונה גרמה להפסקה כמעט מוחלטת של תיירות בינלאומית. סביר להניח כי משבר זה ילווה אותנו כבר עד סוף השנה ואף יגלוש לפחות לראשית השנה שלאחר מכן. בנסיבות אלה, משרד התיירות או גורמים אחרים יכולים לתמוך בתחליפים כמו סיורים וירטואליים בישראל, שיוכלו לשמש חלופה זמנית לביקורים ומנוף של יחסי ציבור למשיכת תיירים כאשר המגפה תחלוף.
  4. פריון. תקופות של משבר ומצבי חירום שמחזיקים אנשים בבית לאורך זמן עשויים להביא לעליה במספר הלידות כתשעה עד שניים-עשר חודשים לאחר מכן. מנגד, משבר מסוג הקורונה לא נחווה אף פעם בעבר. הוא כולל סגר ומגבלות תנועה לאורך זמן, צורך למצוא תעסוקה לילדים, ואי-וודאות כלכלית לרבות שיעורי אבטלה גבוהים. כל אלה יכולים לשנות את תוואי תכנון המשפחה ולהביא דווקא לדחייה בהולדת ילדים. בכל מקרה, בשלב זה אנו מעריכים שכל שינוי ברמת הפריון יהיה זמני בלבד.
הקודם
הבא