2020 Annual Assessment

סקר הפלורליזם עוסק בעיקרו בחברה הישראלית אך נכללים בו גם מרכיבים שיש בהם עניין מובהק ליהודי התפוצות. כך, לדוגמה, שאלות הנוגעות לעמדות בישראל בנוגע לסוגיות הקושרות את יהודי התפוצות לישראל. השנה נבחנה במסגרת המדד שאלת חוק השבות. שאלה זו מחדדת דיון הנוגע ליהודים בישראל וליהודים בעולם. כמובן, העשוי לסבול מהטיה בשל משבר הקורונה, והשלכותיו על תפיסות הציבור ביחס להגירה בכלל. אך נדמה שבמקרה זה מה שניכר בסקר נובע גם מגורמים אחרים, ובהם ההכרה כי בשנים האחרונות רוב המהגרים לישראל על פי חוק השבות אינם יהודים, וכמו כן, כי שיעור הלא יהודים המהגרים על פי חוק השבות נמצא בעלייה. עובדה זאת עולה לעיתים לדיון ציבורי, וביתר שאת בשנים האחרונות (כולל בתקופת מערכות הבחירות של 2019-2020).11

נתון זה, שאיננו שנוי במחלוקת גם אם יש פרשנויות שונות בנוגע למספרים המדויקים, כבר הוביל כמה מנהיגים, בעיקר מקרב המגזר הדתי והחרדי, להציע שהגיעה העת לשנות את הקריטריונים בחוק השבות. הרב הראשי לישראל, דוד לאו, הציע לבחון מחדש את החוק באומרו: ״ישראל צריכה להחליט אם היא מדינת סעד של העולם השלישי או שהיא מעלה רק יהודים”.12 הרב הראשי הספרדי, יצחק יוסף, הצטרך אליו וקבע כי ״מי שמעלה המוני גויים לארץ דרך הסעיף הזה משיקולים זרים, נוהג בחוסר הגינות בראש ובראשונה כלפי אותם עולים ומעמיד אותם בכל שלב בחייהם בפני מציאות חיים בלתי אפשרית עבורם במדינה יהודית. תיקון חוק השבות הוא בראש ובראשונה אינטרס של העולים״.13

על עצם התמיכה ברעיון שכל יהודי יוכל להתאזרח בישראל ללא תנאים אין ספק ממשי.14 אך נתוני המדד מלמדים כי התמיכה בחוק השבות כלשונו מעט נשחקת. כמחצית האוכלוסייה היהודית תומכת בו ללא סייג. לצידם, ישנם יהודים רבים בישראל הסבורים כי חוק השבות כפי שהוא מנוסח כיום רחב מדי, ומבקשים לצמצם אותו. חלקם יסתפקו בביטול סעיף הנכד (המאפשר לנכדו של יהודי לעלות על פי חוק השבות), חלקם תומכים בצמצום נוסף שיאפשר רק למי שהם עצמם יהודים לעלות ולהתאזרח. התמיכה בצמצום חלות החוק בולטת במיוחד בקרב האוכלוסייה הדתית והחרדית. נתון זה מקבל משמעות נוספת לנוכח העובדה שחלק ניכר מהתומכים בצמצום מרחב השבות הם גם מי שתומכים בהגבלת ההכרה בגיור למרחב האורתודוכסי בלבד. קרי, ציבור זה תומך בצמצום על צמצום – הן במספר הנתיבים המאפשרים הצטרפות לעם היהודי, והן בקריטריונים המאפשרים למעוניינים בכך לעלות לישראל.

בהקשר זה ראוי לציין כי הקשחת הקריטריונים בחוק השבות, גם אם תעורר מחלוקת, לא תהיה בהכרח בלתי מקובלת על כלל יהדות התפוצות. בדיאלוג המכון על המנעד היהודי לפני מספר שנים התברר כי ״הזהות הנעשית גמישה יותר בקהילות יהודיות ברחבי העולם אינה גורמת לכלל היהודים לצפות שישראל תגמיש גם היא את הקריטריונים בחוק השבות״. דיוני הדיאלוג העלו שבין המשתתפים בקהילות של יהודים לא ישראלים היה שיעור ניכר של מי שסברו ״שההגדרה הנוכחית, המתייחסת לדור הסבים, רחבה מדי״.15 כך או כך, המכון ממליץ לא לשנות את חוק השבות ״ללא התייעצות כֵּנָה ומהותית עם יהודי התפוצות״.16

הקודם
הבא