- ראו: שמואל רוזנר, מעריב https://www.maariv.co.il/journalists/Article-757989.
- ראו לדוגמה סקרי הארגון חדו״ש, המלמדים על תמיכה של כשני שישים מהציבור היהודי בהפעלה של תחבורה חלקית או מלאה בשבת. http://www.hiddush.org.il/Framework/Upload/ArticleImage_f014d6e2-bbc0-4249-a817-f4ec26549ddc_280.jpg
- ראו לדוגמה את מדד האמון של המכון לדמוקרטיה שבו הרבנות הראשית ממוקדמת באופן קבוע בתחתית סולם המוסדות. בממד 2017 רק 20% מהיהודים הביעו אמון ברבנות. https://www.idi.org.il/articles/20082
- בהקשר זה ראוי לציין כי המסגרת הפרוייקט #יהדותישראלית של המכון למדיניות העם היהודי נמצא כי רוב מבין הצעירים החילונים בישראל (מתחת לגיל 35) אומרים כי אין בכוונתם להינשא באמצעות הרבנות.
- ראו סקר ״שחרית״ 2017, שבו 14.6% הגדירו את זהותם כפלסטינית.
- ראוי לשים לב כי במקביל לעלייה בהצבעת ערבים לרשימה המשותפת חלה בבחירות 2020 ירידה של הצבעת ערבים לרשימות ״יהודיות״, כמו כחול לבן והעבודה-מרצ.
- ראו לדוגמה: הצבע חזר ללחיים: הפוליטיקה הערבית בעקבות הבחירות לכנסת ה-22, מוחמד דראושה, ביאן, מרכז משה דיין. https://dayan.org/he/content/5424
- הציטוט מתוך חסמים לשלום בסכסוך הישראלי פלסטיני בעריכת יעקב בר סימן טוב, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2010. https://jerusaleminstitute.org.il/wp-content/uploads/2019/05/PUB_barriers-heb.pdf
- ראו: מירושלים למכה ובחזרה: ההתלכדות המוסלמית סביב ירושלים, יצחק רייטר, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2005.
- סימנים פחות מפורשים להכחשה זו אפשר למצוא גם בסקר מכון שחרית (2017) על הקשר ההיסטורי של יהודים לירושלים ולארץ ישראל.
- ראו לדוגמה: עליה וקוץ בה: רק 53 אחוזים מהעולים לישראל בשנים האחרונות הם יהודים, בנימין לאשקר, מידה, 2018.
- הרב לאו ל"הארץ": לבחון מחדש את חוק השבות, יאיר אטינגר 2014.
- הרב יוסף בתגובתו: תיקון חוק השבות הוא קודם כל אינטרס של העולים, אריק בנדר, מעריב, 2020.
- ראו: החלוקה הדתית בחברה הישראלית, פיו 2015. https://www.pewresearch.org/wp-content/uploads/sites/7/2016/03/israel_survey_overview.hebrew_final.pdf
- המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה, שמואל רוזנר, ג׳ון רסקיי, המכון למדיניות העם היהודי, 2016.
- 70 שנה ליחסי ישראל-תפוצות: הדור הבא, שמואל רוזנר, ג׳ון רסקיי, המכון למדיניות העם היהודי, 2018.
הקודם
הבא