2020 Annual Assessment

בשנה וחצי האחרונות התמודדו אזרחי ישראל עם שלוש מערכות בחירות לכנסת ועם אתגרים משמעותיים בתחומי הבריאות והכלכלה. יהודי ארצות הברית חוו מאבקים חברתיים ופוליטיים, אתגרים דומים בתחומי הבריאות והכלכלה, תופעות אנטישמיות וכן ויכוח פנימי על מדיניותה של ישראל. פרק זה מציע מדד מבוסס נתונים של קוטביות בחברה הישראלית ובקהילה היהודית בארצות הברית (הקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל).

עיקרי הדברים

  • הקיטוב הפוליטי-אידאולוגי בישראל אינו עמוק ובמגמת צמצום;
  • הקיטוב הדתי-מסורתי הן בישראל והן בארה״ב, בעיקר בין חרדים לבין שאר הקבוצות היהודיות הולך ומעמיק;
  • מגמות של צמצום פערים כלכליים ושל שיפור ביחסי יהודים וערבים בישראל;
  • יהדות ארה״ב מקוטבת על רקע אידאולוגי, ועל רקע השתייכות לזרמים דתיים שונים. קיטוב זה מקרין גם על היחס לישראל;
  • הזהות היהודית והפרקטיקה היהודית מקטבות בין צעירים (שנוטים להזדהות פחות ולקיים פחות פרקטיקות) לבין מבוגרים בארה״ב.

מה אנחנו מודדים?


בספרות המקצועית ובשיח היומיומי, הגדרות שונות נכנסות תחת המטריה הרחבה של קיטוב, ואין הסכמה על מאפייני התופעה ומניעיה. הגדרת העבודה שבחרנו לצורך מסמך זה נשענת על עבודתם המצוטטת של דימג’יו ועמיתיו (DiMaggio et al., 1996, p. 693). על פי ההגדרה, קיטוב הוא בו בעת גם מצב וגם תהליך. קיטוב כמצב מתייחס לפערים בין דעות ועמדות בנושא מסוים בין קבוצה אחת לאחרת. קיטוב כתהליך מתייחס למגמות ההתרחקות בין עמדות הקבוצות לאורך זמן.

בדומה למדדים אחרים של המכון, גם מדד הקיטוב מנסה לשקף תמונה רחבה. במקרה זה, מגמות בשתי חברות: החברה הישראלית – פערי עמדות ודעות בישראל; יהדות ארה״ב – פערים בין קבוצות בחברה היהודית-אמריקאית. בכל אחת מהחברות תבחן שאלת הקוטביות במספר נושאים מרכזיים.

הקודם
הבא