2020 Annual Assessment

המסורת היהודית מושתתת על התכנסות של יהודים לפעילות משותפת במרחב אחד. כך בהקשר משפחתי (ליל סדר), קהילתי (תפילה) וחינוכי (לימוד בחברותא). משבר הקורונה אילץ את היהודים לצמצם עד כדי ביטול את ההתכנסות במרחב הפיסי ולעבור להתכנסות במרחב וירטואלי. לפעילות במרחב זה ישנם כמה חסרונות אך גם יתרונות. לאור ההתפתחות הטבעית שהתחוללה בחודשים האחרונים במהלך המשבר יש לשקול כיצד נכון לעצב את המרחב היהודי גם בשנים ובעשורים הבאים לאור הניסיון שנצבר והאפשרות שהצורך לקיים פעילות וירטואלית יימשך. כמובן, חלק ניכר מהנושאים הנדונים בהקשר זה אינם ייחודיים לזירה היהודית. אפשר לדון בהם גם בהקשר לבתי ספר ואוניברסיטאות, למפגשי מטופלים ומטפלים מסוגים שונים, לקבוצות ספורט וחוגים ועוד. עם זאת, ישנם גם מאפיינים הייחודיים לזירה היהודית, ובהם הצורך לא רק בהתכנסות כדרך המתאימה ביותר למפגש שיש בו ממד אינטימי, אלא גם בטקס משותף הכולל אלמנטים מוחשיים (אי אפשר לאכול מרור וירטואלי, ולא לשבת בסוכה וירטואלית).
על סמך הניסיון הנצבר עד כה, ולנוכח האפשרות שפעילות דיגיטלית תידרש ואולי אף תורחב בעתיד, להלן כמה מהשיקולים שיש לקחת בחשבון:

מחויבות והשתתפות

פעילות דיגיטלית איננה מייצרת את אותה מחויבות של המרחב הפיסי. קל להתחבר, קל להתנתק, העלות בזמן ובכסף נמוכה, ההשקעה בזמן ובכסף פחות מורגשת. שתי עובדות אלה הן, כמובן, שני צדדים של מטבע אחד. התכנסות במרחב המוחשי קשה יותר לארגון אך מייצרת קהילה ממשית. התכנסות במרחב הדיגיטלי קלה לארגון ומייצרת קשר רופף למדי. בתרגום לשפת העולם היהודי: מעבר מהזירה המוחשית לזירה הדיגיטלית יכולה לסייע בהרחבת מעגל המתעניינים והמשתתפים, מקלה על גיוס קהלים רחבים ״לטעום״ מהפעילות היהודית ולנסות למצוא בה משמעות, מאפשרת חיבור לצעירים, לרחוקים, למי שלא מרגישים נוח במוסדות קהילה, למי שמבקשים בדיקה זהירה בטרם יתחייבו לטווח ארוך (או שמבקשים להישאר בגדר טועמים מזדמנים גם בהמשך). בצד יתרונות אלה ניכרים גם החסרונות של קהילה שמחויבותה פחותה, שרמת ההשקעה שלה אינה גבוהה, ושהמחויבות הרגשית שלה נמוכה. הפגיעה בתוכניות תגלית ומסע, שהם מהכלים החינוכיים המשמעותיים ביותר של העם היהודי בעשורים האחרונים, היא דוגמה טובה לכך. אפשר לעשות הרבה דברים ב’’זום’’ אבל שינוי תודעתי מצריך מפגש בין-אישי בלתי אמצעי, כפי שמתרחש בשהייה הממושכת באוטובוס ובפעילות המשותפת של צעירים מישראל ומהתפוצות.

איזון לטווח קצר וארוך

איזון בין יתרונות וחסרונות אלה מתחייב, והוא תוצר של לפחות שני מרכיבים. האחד – המציאות ותכתיביה. בעולם שבו יידרש ריחוק חברתי אין לקהילה היהודית מנוס מהמשך השקעה במרחב הדיגיטלי, בהיותו היחיד שבו אפשר להמשיך ולקיים פעילות שוטפת לקהל גדול. לעומת זאת, בעולם שבו תתאפשר חזרה לשגרה, יוכלו גם הקהילה היהודית ומוסדותיה להתכנס שוב במרחב הפיסי. השני – כיוונון מחדש של יחס הפעילות פיסי מול דיגיטלי, בניסיון לנצל את הישגי המשבר בזירה הדיגיטלית כמנוף עשייה לטווח ארוך. מטרתו של כיוונון כזה תהיה לאזן בין יתרונותיו של המרחב המוחשי (מחויבות, אינטימיות) לבין אלה של המרחב הדיגיטלי (הרחבת קהלים, חיבור מהיר ופשוט). כאשר מובן שהמסלול הרצוי הוא מהדיגיטלי למוחשי. הדיגיטלי הוא שער הכניסה, והמרחב המאפשר חיבור יומיומי, נגיש ומכיל – אך בעקבותיו בא (ברמות משתנות) גם חיבור למרחב היהודי המוחשי המייצר מחויבות גבוהה יותר.

הקודם
הבא