2020 Annual Assessment

בהקשר היהודי, למוכנות ישראל כמדינה להתמודד עם משבר בריאותי (ואחר) יש חשיבות קריטית, בהיותה הקהילה היהודית הגדולה ביותר, הנתונה תחת שלטון מרכזי ונבחר. ובמילים אחרות: אם ישראל לא תקיים מדיניות המגנה על תושביה מפני מגפות, הפגיעה בעם היהודי יכולה להיות מהירה ודרמטית. ברור כי בהקשר זה משבר הקורונה מחדד דילמה קבועה בעם היהודי הנוגעת לשאלה של התכנסות למקום אחד על יתרונותיה הרבים (חיים לאומיים ותרבותיים משותפים במרחב מוגן מהתנכלות), לעומת היתרונות הגלומים בפיזור בקהילות שונות (שבהם, בין השאר, גלום היבט של חלוקת סיכונים). כך או כך, בהיותה גורם מוביל ומרכזי בעם היהודי, מקבלי החלטות במדינת ישראל צריכים להידרש למספר סוגיות הנוגעות באופן ישיר לפעולתה של המדינה בהקשר יהודי רחב בתקופת משבר הקורונה.

עלייה וקליטה

משבר הבריאות הוא הזדמנות לישראל לעודד עלייה לישראל מכמה טעמים. האחד – היא צולחת אותו בצורה טובה יחסית, ונשענת על מערכת בריאות חזקה לכלל האוכלוסייה. השני – היא מאפשרת קיום של חיים יהודיים ושל שימור זהות יהודית חזקה גם בתנאים שבהם התכנסות במוסדות המסורתיים של יהודים (בתי כנסת) אינה אפשרית או מסובכת יותר. השלישי – היא מספקת ליהודים מרחב מוגן יחסית מפני התנכלויות של גורמים רדיקליים שמנצלים את אווירת המשבר להסתה וטיפוח שנאה. הרביעי – באופן היסטורי, משברים כלכליים הם המנוע העיקרי לעידוד הגירה. אמנם גם בישראל ישנו משבר כלכלי, אך מי שאיבד את הבסיס הכלכלי שלו במקום אחר עשוי לפחות לשקול הגירה לישראל (ולו משום שבהיעדר השיקול הכלכלי נכנסים לפעולה השיקולים האחרים שהוזכרו לעיל).

עם זאת, ההזדמנות להגביר את קצב העלייה כרוכה בלא מעט דילמות. ישראל עצמה נתונה במצב כלכלי מורכב, שהעמסה של הוצאות נוספות בקליטת עלייה ודאי לא תקל עליו. להעמסה זו יתלווה לא רק היבט כלכלי, אלא גם היבט חברתי-פסיכולוגי העשוי להגביר מתח בין ישראלים לבין עולים בשל תחרות על הקצאת משאבים. אגב, מתח כזה היה קיים גם בעבר בתקופה של עלייה נרחבת. אך בסופו של דבר העלייה לישראל תרמה הן לחברה והן לכלכלה הישראלית.

עלייה בתנאי מגפה מורכבת יותר גם בכל הקשור לשמירה על בריאות הציבור והצורך להימנע מייבוא של המחלה לישראל בשל הרצון להביא לישראל עולים חדשים. בתנאים כאלה, עשוי להחריף גם ויכוח של זהותם של העולים, מקומות מוצאם, מידת יהדותם וכדומה. על פי נתוני המכון למדיניות העם היהודי כשליש מהיהודים בישראל תומכים כבר כעת בצמצום תחולת חוק השבות. שיעור זה עשוי לעלות בתנאים של עלייה נרחבת בתקופה שבה קליטת העולים (ששיעור ניכר מהם זכאי חוק השבות שאינם יהודים) מהווה אתגר גדול מהרגיל.

קבוצה נוספת שראוי לעסוק בה לאור המשבר היא זו של הישראלים השוהים בחו”ל. משבר הקורונה הבליט את התמודדותה הטובה של ישראל עם המשבר לעומת מדינות עם ריכוזים גדולים של ישראלים כמו ארה”ב ואנגליה. עובדה זו מייצרת הזדמנות להחזרת ישראלים לישראל. יש לפעול כדי להבטיח לחוזרים אלה מסלולי קליטה והסתגלות מחודשת, ולעודד באופן מיוחד את אלה שתרומתם הסגולית לצמיחה הכלכלית גבוהה.

סיוע לקהילות: מגפת הקורונה הביאה חלק מהקהילות היהודיות בתפוצות למשבר או לסף משבר מכמה טעמים עיקריים. האחד – שיעור הידבקות גבוה ותמותה נרחבת. השני – פגיעה במוסדות הקהילה ובמשאביה, שמקשה על המשך אספקת שירותים לחברי הקהילה. השלישי – פגיעה בביטחון היהודים בשל התגברות המתח החברתי. בהקשר לשלושה גורמי משבר אלה ישראל נדרשת לבדוק האם וכיצד ביכולתה לסייע לקהילות ולשפר את מצבן, וכמובן, האם ועד כמה מוטלת עליה החובה לעשות זאת. אופני הסיוע האפשריים אינם רבים.

היתר ואף עידוד של עלייה הוא היבט אחד של סיוע, שיש בו מידה של פתרון לבעיה השלישית (התנכלות ליהודים), אך אינו תורם לפתרון הבעיה הראשונה (בריאות) והשנייה (כלכלה). למעשה, התסריט הסביר הוא שעידוד עלייה יביא דווקא לפגיעה כלכלית נוספת בקהילה, שתאבד משפחות ומשאבים, בעיקר אם ישראל תעודד צעירים משכילים לעלות.

סיוע בתחום הבריאות הוא מהלך מסובך לישראל, בוודאי כאשר מדובר בסיוע במדינות שיש בהן מערכת בריאות מפותחת, ובתקופה שבה ישראל עצמה מותחת את יכולותיה בתחום זה כדי לספק את הצרכים של האוכלוסייה המקומית. עם זאת, ניתן לשקול אפשרות לסיוע משני טעמים ובשני אופנים. האחד – סיוע סמלי, שיבטא את שאיפתה של ישראל לערבות הדדית. השני – סיוע חירום מוגבל בהיקפו לקהילות יהודיות במדינות שבהן מערכת הבריאות לא עומדת בעומס. סיוע זה יכול להתבטא במשלוח של יועצים (רופאים, עובדים סוציאליים), או של ציוד (תרופות, מסכות וכדומה).

סיוע כלכלי לקהילות שמשאביהן התכלו. כאמור, גם זה אינו מהלך פשוט בתנאים שבהם גם ישראל עצמה נאלצת להתמודד עם דילמות קשות בתחום הקצאת המשאבים, אולם הוא יכול להתממש בהיקף מוגבל ביחס לקהילות שנפגעו קשה במיוחד. סקרים בנושא זה העלו כי כמחצית מהציבור היהודי בישראל תומך בסיוע לקהילות (48%) אך במקביל גילה כי רק כשליש מהישראלים היו תורמים מכיסם למהלך כזה (32%).5 מהלך כזה יהיה נכון יותר לנהל כשותפות של ישראל ושל קהילות חזקות אחרות בתפוצות לסיוע לקהילות חלשות ונזקקות. אם ישראל רוצה לעשות מהלך כזה, ראוי שייקח בחשבון את השאלה האם אין בקהילה עצמה מי שיכולים לגייס משאבים להצלתה, וכן את השאלה האם מוסדות הקהילה מתנהלים באופן המצדיק סיוע כלכלי מבחוץ. ישראל והקהילה המאורגנת אינן צריכות לשאוף להצלתו של כל מוסד יהודי במצוקה כלכלית, אלא לוודא שמשאביהן ניתנים למוסדות שיש סיבה מובהקת להציל אותם, ושיש תכלית ברורה והכרחית לפעילות שלהם. משבר כלכלי מייצר הזדמנות להתניה של סיוע כלכלי נדרש ברפורמות שזמנן הגיע אך לא נערכו עד כה.

הקודם
הבא