2020 Annual Assessment

השנה הגיאופוליטית אליה מתייחסת סקירה זו הסתיימה בהכרזה דרמטית (שהציבור התבשר עליו ב-13 אוגוסט 2020) על הסכם היסטורי של ישראל ואיחוד האמירויות לנירמול מלא של היחסים, תמורת השעיית כוונותיה של ישראל לספח שטחים ביו"ש. ככול שמדינות ערביות נוספות ילכו בדרך שפילסו האמירויות, כך יתעצמו השלכותיו החיוביות של ההסכם על חוסנה של ישראל ועל הזירה הגיאופוליטית המשפיעה על מצבם של ישראל והעם היהודי. זירה זו הייתה מאתגרת ועתירת אי-וודאות גם בטרם פרצה מגפת הקורונה. המגפה, שהשפעתה רב-מערכתית (בריאותית, כלכלית, חברתית, תרבותית וביטחונית), הגבירה עוד את אי-הוודאות. ישראל תיאלץ להתמודד עם אתגריה כשמשאביה מצומצמים יחסית לעבר בשל נזקי הקורונה.

האתגרים הגיאופוליטיים נובעים ממספר מוקדים, שיש בהם סכנה להידרדרות אלימה מול איראן, חמאס, חיזבאללה, סוריה וכן בשטחי יו״ש. לאלה מתווספים שינויים מערערי יציבות במערכת העולמית: שחיקת האתוס הליברלי-דמוקרטי, עליית כוחן היחסי של סין ורוסיה האוטוקרטיות, ועניינה הפוחת של ארצות הברית בהנהגת הסדר העולמי ובמעורבות במזרח התיכון. טיפוח היחסים המיוחדים של ישראל וארה"ב, שהם מרכיב מרכזי בעוצמתה של ישראל, נעשה מסובך יותר, הן לנוכח הקושי לשמור על אהדה דו-מפלגתית לישראל, והן בשל ההסתייגות של ציבורים נרחבים ביהדות ארה"ב ממרכיבים משמעותיים במדיניותה של ישראל. מתח זה מכרסם בעוצמתו של משולש היחסים האסטרטגי: ירושלים-וושינגטון-יהדות ארה"ב.

מול צללים אלה, ולמרות משבר הקורונה והשלכותיו (התוצר הישראלי ב- 2020 צפוי להתכווץ בשיעור של כ-7%), אפשר לזהות גם נקודות אור כאשר בראשן ניצב כאמור ההסכם ההיסטורי לנירמול היחסים בין ישראל ואיחוד האמירויות. ישראל חזקה צבאית ומשוחררת מאיום של צבאות סדירים החונים על גבולה, יחסיה עם הבית הלבן איתנים, היא מעמיקה את רשת קשריה האזוריים והבינלאומיים, והיא נהנית מעוצמה כלכלית וטכנולוגית ומשאבי גז בים התיכון המאפשרים יצוא (ישראל החלה השנה להזרים גז ממאגר לוויתן לירדן ולמצרים), בריתות אסטרטגיות אזוריות, ומנוף עתידי לחיזוק מעמדה מול אירופה וגורמים נוספים. ב-2019 – טרם המגפה ושיתוק ענף התיירות – פקד את ישראל מספר שיא של תיירים, 4.55 מיליון. זהו נתון שמשמעותו כלכלית ומדינית ועדות לפוטנציאל השגשוג של ישראל.

התמונה הגיאופוליטית הנוגעת לישראל מורכבת ממספר מעגלים שיש ביניהם אינטראקציה:
א. המערכת הבינלאומית (בדגש על מעמדה והתנהלותה של ארה"ב) ב. האיומים וההזדמנויות במרחב האזורי ג. המכלול הפלסטיני ד. המשולש האסטרטגי: ירושלים-וושינגטון-יהדות ארה"ב. למעגלים אלה נודעת השפעה משמעותית על חוסנם של ישראל והעם היהודי, וסקירה זו תתמקד בהם.

הקודם
הבא