ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

2020 Annual Assessment

העימות הגובר בין ארצות הברית לבין סין הסלים בשנים האחרונות ממלחמת סחר למלחמת טכנולוגיה, ממנה למלחמה פוליטית, וכעת – למלחמה אידיאולוגית, כאשר ארה”ב תוקפת את מדיניות הפנים של סין (הונג קונג, שינג’יאנג) – ול”מלחמת נרטיבים”, בשאלת האשמה בהתפרצות מגפת הקורונה. מבחינת ישראל, הסלמה זו חידדה דילמות מוכרות. אין כל חדש בכך שארה״ב אינה רואה בעין יפה את האפשרות של קשרים של ישראל עם סין. למעשה, סין היא סלע מחלוקת מתמשך בין שתי המדינות. אלא שהיקף הסחר בין שתי המדינות התרחב מאוד. נייר קצר זה מעדכן את הפרויקט ארוך הטווח של המכון למדיניות העם היהודי על יחסי ישראל, העם היהודי וסין.

חשש ולחץ


לחששה של אמריקה מפני סין יש היבטים רבים. הוא נובע, בין השאר, מכך שמעולם לא ניצבה ארה”ב בפני אתגר כלכלי דומה. יריבותיה הגדולות בעבר – גרמניה, יפן, ברית המועצות – הציבו מולה בעיקר אתגר צבאי ואידיאולוגי, והובסו באמצעים צבאיים וכלכליים.

בשנתיים האחרונות חרגו דאגותיה של ארה”ב ביחס ליחסי ישראל-סין מעבר לזירה הביטחונית-צבאית. חששות האמריקנים נוגעים כעת לסחר, להשקעות סיניות בחברות ישראליות ולמעורבותה של סין בשיפור התשתיות של ישראל (נמלים, רכבת תחתית, רכבת, וגם דברים שלא יצאו לפועל כמו מפעלי התפלת מים). לפי הארגון לשיתוף פעולה כלכלי (OECD), תשתיות חיוניות בישראל מפגרות לעומת אלה של מדינות מתקדמות אחרות, ושיפורן מצריך השקעות גדולות. חברות סיניות המתמחות בבניית תשתיות נשכרו לצורך זה, ובמגזרים מסוימים, אין חברות של אף מדינה אחרת, היכולות להתחרות בחברות הסיניות מבחינת המחיר והיעילות.

דאגות האמריקאים ביחסם למעורבות סינית זו בכלכלת ישראל, מוסיפות ממד חדש לדאגות עבר שנקשרו בעיקר לשיתוף פעולה בטחוני (לחץ אמריקאי שהביא לביטול עסקת מטוסי הביון מסוג פלקון, שנחתמה ב-1999, היא דוגמה מובהקת לכך). ישראל, שלא ברצונה, נתונה בצבת כיפוף הידיים המתנהל בין שתי המעצמות החזקות ביותר בעולם. משקיפים אמריקאים וסינים מתארים את מצב היחסים הנוכחי כתחרות בין מעצמית עזה, אולי עד כדי מאבק על עליונות גלובלית. פקידי שלטון בארה״ב מזכירים כי חברות סיניות קשורות לממשלת סין ולמפלגה הקומוניסטית הסינית, והן למעשה זרוע של השלטון. סין מואשמת על ידי ארה״ב בנוהגי סחר בלתי-הוגנים, בגניבת קניין רוחני, בהעברת טכנולוגיות בכפייה ובריגול. שירותי ביטחון בעולם אף קשרו את סין לפעולות מודיעיניות משמעותיות נגד ארה”ב ולפעילויות סייבר נגד ישראל. בהתאם, ארה”ב הוסיפה גם את שיתוף הפעולה של אוניברסיטאות סיניות וישראליות כמקור לדאגה.

ארה”ב טוענת כי פתיחת ישראל להשקעות ופיתוח שמקורו בסין מסכנת הן את ישראל והן אינטרסים של ארה״ב. ארה”ב עשתה למען הגנתה וביטחונה של ישראל יותר מכל מדינה אחרת, וסבורה כי על ישראל מוטלת חובה לעמוד לצידה כאשר היא מתעמתת עם סין. במקביל, סין לא פעלה בכדי לסייע לישראל להתגונן מהלחצים מארה״ב. היא איננה מנסה להרגיע את חששותיה האסטרטגיים של ישראל, תומכת באיראן, כולל תמיכה בתחום הצבאי, ודומה שהיא אדישה לביטחונה של ישראל.

הממשלה הסינית טוענת שיחסיה הכלכליים עם ישראל מבוססים על עקרון ה”Win-Win”, כל הצדדים מרוויחים, וכי אין לה שום מניעים אחרים ליחסים אלה. בהתאם, התעשיינים והממונים על התעשייה והסחר בישראל רוצים מאוד להגן על הקשרים הכלכליים החשובים עם סין. עם זאת, ברור שפרט לעניין בטכנולוגיה ישראלית, לסין יש גם אינטרסים סמויים שמוצאים לעיתים ביטוי בתקשורת הסינית. בין השאר, היא רוצה להציג את ישראל כדוגמה לכך שגם ידידות קרובות של ארה״ב יכולות לקיים עם סין יחסים שכל הצדדים מרוויחים מהם.

כלכלה ואסטרטגיה


בשנים 2000 ו-2004, כאשר ישראל אולצה לקטוע את יחסיה הצבאיים עם סין, לאיש לא היה ספק מי היא מעצמת-העל היחידה בעולם. אולם כיום, הדברים אינם ברורים כפי שהיו אז. סין הולכת ומדביקה את פיגורה במרוץ אחר טכנולוגיות העתיד, שהופכות להיות הבסיס העיקרי של המשק הישראלי. איתות לכך נראה כאשר טכנולוגיית הדור החמישי של החברה הסינית “וואווי” דילגה מעל הטכנולוגיה האמריקנית המקבילה – ככל הנראה הפעם הראשונה בה פיתחה סין טכנולוגיה טרנספורמטיבית, משנה פרדיגמה, לפני אמריקה. סין עשויה להפוך למתחרה גלובלית, ואף למובילה בטכנולוגיות מתקדמות מסוימות (היא שמה לה מטרה להיות המובילה בתחום הבינה המלאכותית ב-2030). במרוצת הזמן, יש בכך כדי להשפיע על מאזן הכוחות בין שתי מעצמות-העל.

התפתחות נוספת שראויה למעקב נוגעת לכניסתה של סין למזרח התיכון. עד כה, נעה סין בזהירות רבה באזורי סכסוך. אולם כעת, על פי מקורות ישראלים וערביים, מורגשת חדירה סינית מוגברת לאזור – פוליטית, כלכלית ואפילו צבאית. העולם הערבי איננו שותף לעוינות המערב כלפי סין. אדרבא, הוא מקווה כי סין תסייע למדינות ערביות עניות כמו מצרים וירדן.

סין מחפשת אזורי השפעה חדשים, ומעוניינת בבסיסים ימיים וצבאיים במזרח התיכון, כדי להגן על זרימת הנפט. שיקומה המתוכנן של סוריה נראה לסינים כהזדמנות להשקעה, ואסד קיבל משלוחי נשק מסין. כמובן, בפיתוח האינטרסים שלה במזרח התיכון סין תצטרך לפתור בעיות מורכבות, ובהן תחרות אפשרית עם רוסיה, בטרם תשיג תוצאות אסטרטגיות של ממש. אולם ישראל איננה יכולה להתעלם מכך שהיא עלולה למצוא את עצמה בשכנות לנוכחות סינית חדשה ורבת-עוצמה, ועל כן נדרשת לדיאלוג אסטרטגי סדיר עם סין, מאותו סוג שיש לה עם רוסיה. אלא שלשם הקמת ערוץ כזה של הידברות, תידרש הבנה עם ארה״ב.

כיום, ועוד במשך שנים רבות, משקל קשריה של ישראל עם ארה״ב (כולל יהודי אמריקה), יהיה גדול יותר ממשקל יחסיה עם סין. על כן, האתגר למדינאות הישראלית הוא בחיזוק קשרים הכלכליים והאזרחיים עם סין, מבלי לפגוע בברית האסטרטגית עם ארה”ב.

על ישראל להיות ערנית למדיניות האמריקנית, שעשויה להשתנות עם חילופי שלטון בוושינגטון. במקביל, כפי שכבר הוחל לעשות, עליה לחזק את הפיקוח על השקעות זרות. כמו כן, הממשל הישראלי צריך לשפר את מאגר הידע שלו על סין, שאיננו מספק את הצרכים הנובעים מן המשימות הצפויות.

הקודם
הבא