2020 Annual Assessment

בשנים האחרונות, שינויים טכנולוגים ואמנותיים חיזקו את הטלוויזיה כשדה תרבותי חשוב ורב עוצמה. הטלוויזיה נעשתה דיגיטלית וגלובאלית, והשוק רווי בסדרות ממגוון מדינות ותרבויות. ישראל, שמסיבות שונות החלו בה שידורי טלוויזיה באיחור ניכר לעומת העולם המערבי1, היא כיום שחקנית בתעשיית הטלוויזיה הגלובאלית. סיפור ההצלחה של הסדרות הישראליות הוא פרק חדש של יזמות ישראלית, המתרחבת לתחומי התרבות. סדרות ישראליות רבות נמכרו לרשתות זרות ומשודרות ברחבי העולם. שתי הבולטות ביותר הן ״פאודה״ ו״שטיסל״, שזכו להצלחה בינלאומית גדולה במונחים ישראלים (לאחרונה הצטרפה לאלה גם ״טהרן״, שנמכרה לטלוויזיה של אפל, אך טרם שודרה). הסדרות חושפות היבטים מן המציאות הישראלית לקהלים יהודים ולא יהודים ומשפיעות על הידע, הקשר והדימוי של צופים אלה עם ישראל. מסמך זה הוא תקציר ראשוני מתוך עבודה שמטרתה לתאר היבטים מרכזיים של תופעה זו.

שאלות ומטרות המחקר:

  1. מה היא ההשפעה של הסדרות הישראליות המשודרות בחו״ל על:

    • רמת הידע של הצופים על ישראל?
    • עמדות פוליטיות וכלליות בנושאים הנוגעים לישראל?
    • השפעת הסדרות על זיקה וקשר לישראל?
    • השפעתן על הזהות היהודית?
  2. מה הם התכנים והייצוגים המרכזיים בסדרות? וכיצד חושפות הסדרות מגמות ושינויים בשיח החברתי אודות ישראל והישראליות כיום?

מתודולוגיה


המחקר מתבסס על ניתוח תוכן איכותני, הן של הסדרות והן של מאמרים וביקורות על הסדרות שידונו במחקר. תוכן מרכזי נוסף במחקר לקוח מפוסטים והתכתבויות בקבוצות הפייסבוק הבינלאומיות של הסדרות ״שטיסל״ ו-״פאודה״2. קבוצות אלה תוססות ופעילות, ובכל חודש מתפרסמים בהן עשרות עד מאות פוסטים. בקבוצה הגדולה ביותר ״Shtisel – Let’s Talk About It״, חברים מעל 20,000 בני אדם, ובקבוצה הקטנה ביותר Shtisel Discussion Group”״ כ-3500 חברים. הקבוצות חובקות עולם, ויש בהן משתתפים מארה״ב, אוסטרליה, אפריקה, גרמניה, הולנד, ישראל ואפילו, בקבוצה של ״פאודה״, ממדינות ערביות, כמו לבנון, מצרים, תוניס ועוד (לפי רשימות ה״טופ-10״ של נטפליקס בחודש הרמדאן האחרון, פאודה הייתה במקום הראשון בצפייה בלבנון, בשלישי באיחוד האמירויות ובשישי בירדן). הקבוצות הן מאגר מידע חיוני, ומאות רבות של פוסטים נקראו ונותחו במסגרת המחקר.

כלי נוסף במחקר הוא סקר שנערך בקרב 500 משיבים (צופי הסדרות בארה״ב). הסקר התבצע ברשתות החברתיות, בעיקר בקבוצות ייעודיות הקשורות לטלוויזיה ולסדרות הישראליות3. הוא איננו מדגם מייצג של קהל הצופים האמריקאי ככלל או של האוכלוסייה היהודית האמריקאית בפרט. עם זאת, הוא מספק נקודת מבט נוספת על צופי הסדרות הפעילים ברשתות החברתיות. רוב המשיבים לו הם יהודים אמריקאים, ואחרים אמריקאים לא יהודים.

ממצאים ראשונים


ידע ולימוד על ישראל: הסדרות הישראליות משפיעות על רמת הידע שיש לצופים על ישראל ועל רמת הקשר שלהם איתה. בקבוצת הפייסבוק של הסדרה ״פאודה״ כתב משתתף מארה״ב כי בזכות הסדרה ״פגש״ לראשונה בחייו ישראלים ופלסטינים ולמד על הסכסוך ביניהם. משתתפת אחרת ציינה כי למדה רבות על הסכסוך הישראלי פלסטיני ואחרת הוסיפה כי באמצעות הצפייה היא חווה את ישראל ואת החיים בה. הדברים הבאים נכתבו על ידי צופה לא יהודי בסדרה ״סרוגים״:

״כאמריקאי לא יהודי, שחור, שלא מדבר עברית, ״סרוגים״, אפשרה לי להכיר תרבות שלא הייתי מכיר בשום דרך אחרת… ״סרוגים״ אפשרה לי להיחשף לחיי היום יום מרובי הפנים של דתיים-לאומיים בירושלים. כרטיס טיסה ממיניאפוליס לתל אביב עולה 1900 דולר, ולכן, למעשה, רק בזכות הדי-וי-די עם הכתוביות יכולתי להתוודע לעולם הזה. מצד אחד, הסדרה הייתה מהנה ומבדרת, המשחק והסיפורים, אבל מצד שני, זו הייתה גם חוויה לימודית אודות החיים, הדת והתרבות בישראל. נכון, אני יודע שזו סדרת טלוויזיה ולא מסמך דוקומנטרי, ובכל זאת…״

"סרוגים" היא סדרה ותיקה יחסית, ששודרה בישראל בשנים4 2008-2012 , והופצה בארה״ב החל מ-2014. אולם הסדרה זמינה גם כיום (באמזון פרים ובהולו) וזוכה לפופולריות. יש לה קבוצת פייסבוק פעילה מאד, ובקבוצות פייסבוק אחרות שנזכרות במחקר, מרבים להמליץ עליה כעל אחת הסדרות הישראליות הטובות הזמינות. הציטוט מדגים כיצד הסדרות משמשות כערוץ לימוד ומעין ״מסע״ לישראל.

מענה זהותי יהודי: עבור יהודים, הסדרה הישראלית היא יותר מ״מסע גילוי״ או לימוד על ישראל. עבורם, הקשר לישראל הוא מרכיב עיקרי בזהות היהודית, ולכן סדרות הטלוויזיה מספקות להם צורך זהותי יהודי. ליהודים השואפים לקיים קשר משמעותי עם ישראל בחי היום יום שלהם, מהוות הסדרות ״הזדמנות״ נוחה לניהול קשר שכזה. לעומת דרכים אחרות למימוש הקשר עם ישראל, כמו ביקורים ומגורים זמניים בישראל, יתרונות הצפייה בסדרות ברורים. צפייה בסדרת טלוויזיה כוללת יסוד משמעותי של הנאה ועניין, היא עשויה להוביל לקתרזיס אמנותי ועל רקע מהפכת נטפליקס וזמינות הסדרות בערוצים האמריקאים היא כיום אופציה זולה ופשוטה. כפי שהעידו משתתפים שונים בפוסטים בקבוצות, הסדרות מאפשרות להם ״לקפוץ״ לישראל מידי שבוע או ערב. אחת המשתתפות בקבוצת הפייסבוק תיארה את הדברים כך:

אני חושבת שצפייה בסדרות טלוויזיה ישראליות מחברת אנשים לישראל. למי שביקרו בישראל, זו הזדמנות לצפות באתרים שבהם ביקרו. מי שלא ביקרו בישראל, מתלהבים ורוצים לבקר בישראל. זה מצית את היהודי שבך ומקרב לשורשים.״ עדות נוספת לצורך הזהותי האמור הוא העיקרון ״סדרה ישראלית = סדרות ישראליות״. העיקרון פשוט: הצופים בסדרה ישראלית נוטים לצפייה מובחנת בסדרות ישראליות. כך שהעניין בסדרה קשור לעצם היותה סדרה ישראלית. עקרון זה עלה כממצא בולט הן בסקר והן בקבוצות האוהדים ברשתות. בפוסטים רבים יש תבנית חוזרת ברוח זו: הבעת התפעלות/ אהדה לסדרה הישראלית ובקשה לסדרה ישראלית מומלצת אחרת. גם כאשר הניסוח הוא כללי יותר, למשל המלצה לסדרה דומה, בתגובות נזכרות כמעט רק סדרות ישראליות אחרות. גם בסקר הסדרות רוב הנבדקים ענו כי הם צופים ביותר מסדרה ישראלית אחת. כלומר, לא מדובר בבחירה תמטית או ז׳אנרית, אלא במאפיין משותף של הסדרות כישראליות וכעוסקות בחברה הישראלית. רוב הצופים ב״שטיסל״, העידו כי הם צופים גם ב״פאודה״, שתי הסדרות שונות מאד זו מזו, מה שמחזק את הטענה כי העניין המשותף בהן נובע בעיקר מעצם היותן סדרות ישראליות.

השפעת הצפייה על זיקה לישראל בקרב צופים יהודים שונים: בטבלה המבוססת על נתונים מהסקר, ניתן לראות כי הצפייה בסדרות משפיעה על חיזוק הזיקה לישראל (בקרב צופים יהודים אמריקאים). הטבלה מתייחסת לארבע קבוצות של יהודים, שעוצמת הקשר שלהן לישראל שונה. בקבוצה הראשונה יהודים בעלי זיקה חזקה מאד לישראל, בקבוצה השנייה יהודים בעלי זיקה חזקה, בקבוצה השלישית, בעלי זיקה חלשה וברביעית, בעלי זיקה חלשה מאד. חלוקת הנבדקים לקבוצות ההשתייכות השונות נעשתה על פי מדד של קשר לישראל, שהורכב מסך תשובות הנבדקים לשאלות על ישראל, לפי המתאם הבא: דאגה לישראל כמרכיב בזהות היהודית שלי (30%); מידת הידע על ישראל (30%); מספר הביקורים בישראל (30%); מגורים בישראל (10%). מן התרשים ניתן לראות כי ההשפעה החיובית, חיזוק הקשר לישראל בעקבות הצפייה, ניכרת ככל שהקשר לישראל חזק יותר מלכתחילה. במחקר נבקש לבדוק עוד את ההשפעה של הצפייה בסדרות על הקבוצות היהודיות השונות.

סיכום


בעבור לא יהודים, הסדרות הישראליות הן אמצעי לגילוי ולימוד אודות ישראל והמציאות הישראלית. בעבור יהודים, הסדרות הן ערוץ תרבותי לחיזוק הזהות היהודית והזיקה לישראל. במחקר המלא יוצגו נתונים נוספים על השפעת הסדרות וכן יבחנו היבטים ושינויים בחברה הישראלית שהסדרות חושפות. במובן זה, הסדרות הן גם מראה וקטליזטור למגמות עכשוויות בחברה הישראלית פנימה.

הערות

  1. רק בשנת 1968 הוקמה הטלוויזיה הכללית בישראל, לעומת שנות השלושים המאוחרות בעולם המערבי
  2. הקבוצות הן: ״Shtisel – Let’s Talk About It״, " Shtisel Discussion Group", Shtisel Addicts״, “Fauda (Fan discussion group)”
  3. הסקר פורסם במספר קבוצות פייסבוק שקשורות לסדרות טלוויזיה באופן כללי ולקבוצות של סדרות ישראליות, ״שטיסל״ ו״פאודה״. כמו כן הופץ במספר קבוצות אקדמיות שאינן קשורות לטלוויזיה ובקבוצות של חברים ומכרים בארה״ב.
  4. שודרה לראשונה בערוץ yes stars ישראלי ב-yes וב-2009 שודרה העונה הראשונה גם בערוץ 2. העונה השנייה של הסדרה שודרה ב-2010 בערוץ yes ולאחר מכן גם בערוץ 10
הקודם
הבא