הערכה שנתית 2021

מגפת הקורונה חייבה יהודים ולא יהודים להסתגל במהירות למציאות חדשה, שאופייה משתנה, לעיתים בהתראה קצרה, ומשכה אינו ידוע.3 הרגלים כמו עטית מסכות, עבודה מהבית, ריחוק חברתי, חיי יומיום בחיק המשפחה המצומצמת, מפגשים דיגיטליים ועוד, נעשו לשגרה. השפעתה ניכרת במרחב המקצועי, במרחב הבינאישי, במרחב תרבות הפנאי ועוד. היא ניכרת גם במרחב היהודי על כל היבטיו: ממפגשים בין יהודים שהתמעטו, לנסיעות וביקורים בישראל שנעצרו, ללימוד משותף, לתפילה, לחגים בחוג המשפחה הרחבה או הקהילה ועוד. בישראל, כמו בשאר העולם, נכרה האטה זמנית בפעילות הכלכלית, והוטלו מגבלות על חיי היומיום בעוצמה משתנה. מערכת החינוך הופרעה, ולא פעלה באופן רצוף וסדור במשך יותר משנה.

היהדות היא תרבות שבסיסה קבוצתי. בתפוצות, היכן שהיהודים הם מיעוט, בדרך כלל קטן, יש חשיבות קריטית להיבט הקהילתי של החיים היהודיים גם בהקשר החברתי והדמוגרפי. מגפת הקורונה היא מגפה שעיקר נזקה החברתי הוא בפגיעה ביכולת של בני אדם לקיים חיי קהילה משותפים. היא מחייבת הרחקה ובידוד, לעומת החיים היהודיים שמחייבים קרבה והתכנסות. השינוי שחוללה מגפת הקורונה היה פתאומי וחד. כפי שקרה גם לבני דתות אחרות, רוב בתי הכנסת באמריקה ובמדינות אחרות חדלו מפעילות בשטח המבנה, ועברו לתפילות מרחוק, באמצעים דיגיטליים. מנייני תפילה רבים, בעיקר של קהילות אורתודוכסיות, עברו לחצרות בתים ומגרשי חניה. סטודנטים יהודים לא ביקרו בישראל. מרכזים קהילתיים שבתו מפעילות פיסית, והעבירו את עיקר עניינם לפעילות מרחוק. שליחים ישראלים לא יכלו לתפקד כבשגרה בקהילות בתפוצות. מוסדות חינוך יהודים רבים התקשו לקיים שגרת לימודים.
תנועה ערה של יהודים ממקום למקום נצפתה דווקא בהקשר לא שגרתי: יהודים רבים ממדינות אמריקה הלטינית מצאו דרכים להיכנס לארה״ב כדי להתחסן. מספרים מדויקים קשה לוודא, אולם מדובר כנראה באלפים רבים שעשו את הדרך צפונה, ממדינות מוכות מגפה ומעוטות חיסונים, למדינה שבה אפשר היה להתחסן. תופעה דומה אפשר היה לזהות בכמה קהילות נוספות. כך, לדוגמה, דווח שיהודים רבים ממוצא ספרדי בקהילת יהודי טורקיה, יצאו לספרד ולפורטוגל כדי לקבל חיסון.4 וכמובן, היו לא מעט יהודים בעלי דרכון ישראלי, המתגוררים בקהילות מרוחקות שבאו לישראל כדי לקבל חיסון ולשוב למקומם.

בשלב כתיבתו של מסמך זה, אוגוסט 2021, מוקדם לחזות מתי וכיצד תסתיים מגפת הקורונה. ישראל, הייתה מהמדינות הראשונות בעולם לחסן את רוב האוכלוסייה, ולחדש חיים של קרוב-לשגרה, בין השאר בזכות דיאלוג פורה בין ממשלת ישראל לבין אלברט בורלא, המנכ״ל היהודי של חברת התרופות פייזר (שהוצע לו להדליק משואה ביום העצמאות של ישראל). אך גם ישראל עודה מתנהלת בזהירות לנוכח ההכרח להתרגל לחיים לצד המגפה, שמתעצמת כאשר נפוצים וריאנטים חדשים, עמידים לחיסון, או בשל ירידה ביעילות החיסון. במדינות אחרות תהליך החיסון היה איטי יותר. ארה״ב, שבה הקהילה היהודית הגדולה ביותר, מתקדמת בחיסון האוכלוסייה בקצב מהיר יחסית, אך לא מהיר כבישראל. כך המצב בכלל המדינות. כך או כך ברור כי החזרה לחיי שגרה לא רק בתווך המדינתי אלא גם בתווך הגלובלי יחייב סגירת פערים בין מדינות שונות, כדי שתתאפשר תנועה של אנשי מקצוע, שליחים ותיירים באופן חופשי.

על השאלה אם עיקר המגפה מאחורינו עוד קשה להשיב. הערכות ביחס לעתיד נעות מאופטימיות ניכרת (שיפור ביעילות החיסון יבטל את השפעת המחלה עד לחיסולה) לפסימיות זהירה (נצטרך לחיות עוד שנים רבות לצד הקורונה). גם הדיון על עתיד החברה והתרבות בעידן שאחרי, המתנהל בזירות שונות, עתיר בהשערות ובמחלוקות ודל בוודאויות.5 למגפות גדולות בעבר היו לעיתים השלכות מרחיקות לכת על דפוסי התנהלות אנושיים, אך ראוי לסייג שמגפת הקורונה, עם כל חומרתה, לא משתווה בהיקף הנפגעים והנזק לאירועים כמו מגפת ״המוות השחור״ של המאה ה-14, או למגפת השפעת הספרדית של ראשית המאה העשרים. עם זאת, גם במהלך ועקבות מגפה זו אפשר לזהות כמה קווי מתאר של שינוי דפוסי פעילות שיש בהם רלבנטיות לדיון ממוקד על מצבו של העם היהודי בכמה תחומים.

אחת המסקנות הרווחות מאוד בקרב מי שמנסים לשער את ההתפתחות העתידית, היא שהמגפה האיצה התפתחויות עבר. בהקשרים כלליים, וייתכן שגם בהשפעה על העולם היהודי, ההאצה הבולטת ביותר היא זו הנוגעת למעבר לפעילות דיגיטלית מרחוק, במסחר, בעבודה בלימודים, בפעילות תרבותית ועוד.
בהקשר זה צריך לשים לב כי המגפה מחוללת תנועה ותנועת נגד. לעבר הריחוק הפיסי – קרי, הרחק מקהילה. וגם לעבר הצורך בקהילה – לתמיכה בתקופת משבר ובדידות. מחקרים במדינות רבות העלו שהמגפה הביאה לחיזוק התא והקשר המשפחתי, בעיקר בקרב צעירים.6 אין כמעט מחלוקת, שבכמה מתחומי הפעילות האנושית, כמו מסחר ועבודה, שעוד לפני המגפה ניכרה בהם תנועה לעבר פעילות מרחוק, לא תהיה חזרה מלאה לאחור לאחר המגפה. אלה מהם שקשורים ישירות לזירה היהודית נוגעים ללימוד משותף, לכנסים ואירועי תוכן, לעבודה של ארגונים וחברות שיש להם נוכחות מבוזרת (כמו חלק ניכר מהמוסדות היהודיים). שאלת הפעילות מרחוק בזירה הדתית נותרת פתוחה.7 למעשה, בלא מעט מדינות וחברות, זוהתה נטייה של בני אדם שפעילות דתית חשובה להם, הן לחיזוק האמונה והן לרצון להגביר את תכיפות ההשתתפות בהתכנסויות דתיות עם תום המגפה.8

שינוי עיקרי שקהילות יהודיות עשויות להתמודד אתו, אם יתברר שהחזרה לנוכחות פיסית אינה מלאה, והיהודים מעדיפים פעילות דיגיטלית, הוא ירידה בערכן כספקיות של תרבות, תוכן ושאר ״מוצרי זהות״. המעבר לתוכן דיגיטלי יאפשר למצוא את כל אלה בשוק הדיגיטלי ללא קשר לקהילה סמוכה ומידית. לעומת זאת, לקהילות יהיה ערך, אולי נוסף, בפריסת רשת בטחון של תמיכה רגשית לחברים. לא מעט מומחים מתחום הנפש סבורים כי לתקופת המגפה יש פוטנציאל של השפעה ארוכת טווח על החוסן הרגשי של בני אדם, בעיקר צעירים, שהמגפה מקשה על המעבר שלהם לחיי המבוגרים העצמאיים.9
כפי שנראה כעת, מספר החברים הרשומים במוסדות יהודיים לא ירד בתקופת המגפה באופן משמעותי, לא כאשר מדובר בבתי כנסת ולא כאשר מדובר בארגוני חברה וקהילה (ויש לציין: בארה״ב רק כשליש מהיהודים אומרים שהם חברים בבית כנסת, כחמישית משתתפים בתפילות יותר מפעם בחודש). עם זאת, במקרים רבים משמעותה של החברות במוסדות, וההשקעה הנדרשת מהחברים בהם, שינתה את אופייה. למעשה, נראה שסיבה עיקרית לכך שלא ניכרת שחיקה משמעותית בשיעור החברות היא החלטה שקיבלו רבים מהמוסדות לוותר לגמרי, או להפחית באורח ניכר, את הדרישה להשתתפות כספית של החברים באחזקת המוסדות.10 משמעותה של החלטה כזו בתקופה כזאת כפולה: החברים גם לא נדרשו לשלם, וגם לא הייתה להם אפשרות לבוא. כך שמדובר בחברות נמשכת אך רופפת יותר מצד המחויבות המעשית.

היבט נוסף של חיזוק הזירה הדיגיטלית הוא בהדגשת חשיבותו של המגזר העוסק בפיתוח הגנת סייבר. חשיבות גוברת זו (בנוסף להתעצמות של לוחמת סייבר ופשיעה בסייבר) הביאה השנה לזינוק חד בהשקעה בחברות ישראליות העוסקות בתחום, שישראל נחשבת בו למעצמה בקנה מידה עולמי. מכיוון שכך, המשך המגמה של מעבר לדיגיטציה עשוי לתרום להתאוששות הכלכלית המהירה יחסית של ישראל מההאטה הכלכלית של הקורונה ולהתחזקות שלה ככוח כלכלי וכמרכז ידע.11 התחזקות זו מניבה לישראל גם מנופים תדמיתיים ומדיניים מול מדינות רבות המעוניינות בטכנולוגיה ובידע שיש בידיה (ולעיתים גם קשיי תדמית, כפי שקרה בפרשת NSO והעברת תוכנות ריגול לערב הסעודית).12

במה שנוגע לזירה הבינלאומית (שאת עיקר הסקירה הנוגעת לה תמצאו בעמוד 25), השערת רוב המומחים היא כי המגפה תוביל להחלשה של תהליכי גלובליזציה, וניסיון של מדינות להסתמך פחות על יחסי מסחר ותרבות עם מדינות אחרות. עם זאת, המגפה מובילה בהכרח גם להכרה בצורך בשיתוף פעולה גלובלי כאשר מתחולל משבר שאינו תחום בגבולה של מדינה מסוימת. בלשונו של איוון קרסטב,13 המגפה הן חשפה את כשלי הגלובליזציה והן פועלת כסוכנת של גלובליזציה. דו״חות עבר של המכון למדיניות העם היהודי האריכו בתיאור האופן שבו עידן הגלובליזציה שירת היטב את ישראל ואת העם היהודי, משום שהבליט את היתרונות היחסיים ונתן מענה לצרכים היחודיים שלהם. לא נחזור על תיאורים אלה, אך נזכיר כמה היבטים אפשריים של השינוי (בעיקר אם יהיה מואץ, כפי שמניחים רבים מהמומחים) והאופן שישפיע על הקהילות היהודיות: המשך התגברות האנטישמיות; ירידה בתיירות המאפשרת מפגש פנים אל פנים; שחיקה בנכונות של ישראל, וביכולתה הכלכלית, לקלוט עלייה יהודית; חיזוק הלכידות היהודית-ישראלית והתרחקות מעמיות יהודית גלובלית (ההערכה הרווחת היא כי המציאות שלאחר הקורונה תחזק את הלאומיות הטריטוריאלית יותר מאשר את הלאומיות האתנית); 14 ועוד.

הקודם
הבא