הערכה שנתית 2021

פגיעות כפולה: לאחר חילופי הנשיאים בארה״ב, ישראל מוצאת את עצמה פגיעה הן למהלכים המבטאים שינוי במדיניות החוץ האמריקנית, והן למהלכים המבטאים המשכיות.

הלוח הגלובלי: המתח המחריף בין המעצמות (ארה״ב, מול סין ורוסיה) מחדד דילמות ישראליות ועלול להפכה לכלי משחק בעימות בינמעצמתי.

סכנת איראן: בזירה האיראנית ישראל ניצבת מול דילמה מדינית-ביטחונית: כיצד להרחיק את איום הגרעין, מבלי לגלוש למשבר עם וושינגטון.

משולש היחסים: העמקת הקיטוב הפוליטי, ותביעה באגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית לפעול נגד ישראל, מציבים אתגר ליהודי ארה״ב.

המזרח התיכון: משבר כלכלי ופוליטי, גם על רקע מגפת הקורונה, קולע מדינות רבות לטלטלה של חוסר יציבות, בעיות משילות וסכנה להידרדרות אלימה.

פתיחה


ממשלת ישראל החדשה יצאה לדרכה בחודש יוני 2021 בצלו של סימן שאלה על תוחלת חייה. השנתיים שקדמו להקמת הממשלה, ושבמהלכן התקיימו בישראל ארבע מערכות בחירות, התאפיינו בהיעדר יציבות פוליטית שלא תרמה לחוסנה של ישראל ולכוח ההרתעה שלה. אם משך כהונתה של ממשלת בנט-לפיד, המתבססת על רוב פרלמנטרי זעום, אינו ידוע, כובד המשימות נהיר הרבה יותר. פגעי מגפת הקורונה מציבים אתגרי-פנים משמעותיים בתחומי הכלכלה, החברה והבריאות (המגפה עדיין נוכחת ומאיימת), ובמקביל לכך, הזירה הגיאופוליטית – האזורית והבינ"ל – מציבה לישראל אתגרי-חוץ קשים לא פחות. תזכורת לכך באה בסבב הלחימה עם החמאס (10-21 מאי 2021), שבמהלכו שוגרו לישראל 4,360 רקטות, כאשר ירושלים מהווה מטרה למטח הראשון. לעימות הכבד התלוו אירועים אלימים בין יהודים וערבים שפרצו בירושלים וגלשו לערים מעורבות נוספות בישראל, והאפשרות שישראל תיאלץ להתמודד בו זמנית מול מתקפה רב-חזיתית בשילוב פרצי מרי בקרב ערביי ישראל, הפכה מוחשית מאי-פעם (עוד על אירועים אלה, ראו עמוד 43).

האתגרים הביטחוניים והמדיניים שבפניהם ניצבת ישראל נובעים ממספר מוקדים הקשורים זה לזה: חתירתה של איראן לפיתוח נשק גרעיני ולהגמוניה אזורית, שבריריות הזירה הפלסטינית, חוסר היציבות הכרוני של המזרח התיכון, התחרות הבין-מעצמתית, וברקע כול אלה, חילופי הנשיאים בארה"ב, המבשרים על שינויים במדיניות החוץ האמריקנית בתחומים המשפיעים על חוסנה של ישראל ועל עוצמתו של משולש היחסים האסטרטגי: ירושלים-וושינגטון-יהדות ארה"ב.

הקודם
הבא