הערכה שנתית 2021

במשולש היחסים ירושלים-וושינגטון-יהדות ארה״ב, המהווה משאב אסטרטגי ומכפיל כוח מכריע לעוצמת ישראל והעם היהודי, רוחשות מגמות המאיימות להחליש את חוסנו. לאלה חשיבות עליונה מאחר שארה"ב, המהווה בית לקהילה משגשגת של בין שליש למחצית מבני העם היהודי, היא המעצמה היחידה שעליה נשענת ישראל. חתירתו של הנשיא ביידן לחזק את הממד הליברלי בסדר העולמי עלולה לחשוף מתח בעולם היהודי: השגשוג של יהדות התפוצות נסמך על הערכים המאפיינים את השיטה הדמוקרטית-ליברלית. חברה שאינה מחויבת לערכים אלה תיטה להצמיח יתר עוינות ביחסה למיעוט היהודי, ותהיה פחות מחוייבת להתגייס להגנתו. לעומת זאת, לרבים מהיהודים בישראל, שהם רוב בארצם, נטייה להדגיש דווקא את זכויותיו של הרוב.

פערים אלה ניכרו לקראת הבחירות בארה״ב בסוף שנת 2020. בעוד שרוב היהודים בישראל רצו בניצחונו של טראמפ בבחירות, רוב המצביעים היהודיים בארה"ב (כשבעים אחוז) רצו בתבוסתו. בקרב ציבור יהודי אמריקני נרחב נשמעת הסתייגות ממרכיבים משמעותיים במדיניותה של ישראל. תופעה זו מחריפה נוכח תהליך הקיטוב האידיאולוגי בארה"ב, שמקשה על שמירת האהדה הדו-מפלגתית לישראל. תופעה זו היא סיכון אסטרטגי לישראל ולעם היהודי (מה גם שנלווית לה הסלמה משמעותית באירועים אנטישמיים, על כך ראו עמוד 63).

במהלך מבצע ״שומר החומות" חזר הנשיא ביידן והדגיש את זכותה של ישראל להגן על עצמה ואף פעל במועצת הביטחון כדי להעניק לצה"ל את מרחב הזמן שנדרש לו להשלמת משימותיו. אלא שאין להתעלם מהתגברות של אווירה ביקורתית כלפי ישראל בקונגרס (כולל, במקרים מסויימים, התבטאויות אנטי-ישראליות), ומלחצים שמופעלים על ידי האגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית להחריף את הטון ולשנות את המדיניות כלפי ישראל. ביקורת קשה על ישראל רווחת מאוד גם באקדמיה האמריקנית.

דבריה של השגרירה האמריקנית לאו"ם, לינדה תומס גרינפילד, משקפים רוח שונה משמעותית מזו ששררה בתקופת טראמפ: "אנו קוראים לכל הצדדים להימנע מצעדים שיסכנו עתיד של שלום וזה כולל להימנע מהסתה, התקפות אלימות, פעולות טרור, פינוי אנשים מבתיהם – כולל במזרח ירושלים- הריסת בתים ובניית התנחלויות מזרחית לקווי 1967. ועניין שהוא חיוני, כל הצדדים חייבים לשמור ולכבד את הסטטוס-קוו ההיסטורי במקומות הקדושים". הסנטור (היהודי) ברני סנדרס, מהבולטים באגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית, כינה את התנהלותה של ממשלת נתניהו גזענית וקרא למנוע אספקת נשק לישראל אם נעשה בו שימוש שיש בו פגיעה בזכויות אדם. הכרזתו "Palestinian Lives Matter" היא מטבע לשון שנעשית מקובלת בחוגים הפרוגרסיביים, ולפיה ישנה הקבלה בין גורל הפלסטינים לבין גורל השחורים בארה"ב.

נבחרים דמוקרטים לא מעטים סבורים שבקרב בוחרי המפלגה מתחולל שינוי משמעותי ביחס לישראל: נטייה לאוריינטציה אנטי-ישראלית במקביל לעליית התמיכה בפלסטינים. הביקורת שהשמיע הסנאטור בוב מננדז על התנהלותה של ישראל בעימות מול חמאס משמעותית במיוחד בהקשר זה, משום שמננדז מוכר כתומך נאמן של ישראל. החשש העיקרי של תומכי ישראל בוושינגטון הוא כי המגמה האנטי ישראלית הרוחשת באגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית – שהוא עודנו מיעוט, גם אם קולני ואסרטיבי – תחלחל לזרם המרכזי. כאילוסטרציה לסכנה כזאת שימשה ההחלטה מעוררת הסערה של חברת הגלידות בן אנד ג'ריס להפסיק למכור את תוצרתה בהתנחלויות, (מייסדי החברה היהודיים בנט כהן וג'רי גרינפילד טענו במאמר בניו יורק טיימס: "אנו מאמינים כי ניתן וצריך לראות את הצעד הזה כקידום תפיסות של צדק וזכויות האדם, ערכי יסוד של היהדות").

רבים מיהודי ארה"ב התומכים במפלגה הדמוקרטית חשו כי ממשלת נתניהו "ויתרה" עליהם. יד ימינו של נתניהו בארה"ב השגריר לשעבר רון דרמר, אכן טען כי "עמוד השדרה לתמיכה בישראל בארה"ב הם האוונגליסטים הנוצרים… אתה צריך להשקיע הרבה יותר זמן בפנייה לנוצרים אוונגליסטים מאשר ליהודים". יהודים אלה, שחשו דחויים, עלולים להיקלע לדילמה קורעת בין תמיכתם בנשיא ביידן לבין דאגתם לשלומה של ישראל. סקר הוועד היהודי האמריקני גילה כי 55 אחוז מיהודי ארה"ב תומכים במדיניות הנשיא בסוגיית איראן בעוד 32 אחוז מתנגדים לה. שגריר ישראל באו"ם לשעבר, איש הליכוד דני דנון, התייחס לדילמה זו באופן בוטה: "ההנהגה היהודית האמריקנית חייבת לבחור בין תמיכה בהסכם עם איראן או תמיכה בישראל".

דילמה דומה תצוף גם בנושא הפלסטיני, אם וכאשר תתגלה מחלוקת בין ירושלים לוושינגטון. סקר מכון פיו שהתפרסם לאחרונה מלמד כי שליש בלבד מיהודי ארה"ב סבורים שממשלת ישראל עושה מאמץ כן להשיג הסכם שלום עם הפלסטינים. מבין היהודים תומכי המפלגה הדמוקרטית השלטת רק 20 אחוז חושבים כך. ממשלת בנט-לפיד מצהירה על כוונתה לתקן את הצרימות שנוצרו בין ישראל ויהדות ארה"ב, לפעול לחידוש התמיכה הדו-מפלגתית בישראל ולנהל את המחלוקות עם הממשל בדיאלוג שקט ומכבד ולא בדרך מתריסה. שר החוץ יאיר לפיד התייחס לסוגיות אלה כבר ביומו הראשון במשרד החוץ. הוא עמד על חשיבות התמיכה הדו-מפלגתית בישראל וטען כי "השלטון היוצא לקח הימור גרוע, פזיז ומסוכן להתמקד רק ברפובליקנים, ולנטוש את המעמד הדו-מפלגתי של ישראל". לפיד הביע מחויבות גם לשינוי השיח עם יהדות התפוצות, "העובדה שאנחנו נתמכים בידי קבוצות אוונגליסטיות ואחרים בארה"ב היא חשובה ומשמחת, אבל יהודי העולם הם יותר מבני ברית, הם משפחה. יהדות העולם, מכל זרמי היהדות, רפורמים, קונסרבטיבים, אורתודוקסים, הם המשפחה שלנו. ומשפחה היא תמיד הקשר החשוב ביותר וצריך לטפח אותו יותר מכל".

החודשים הקרובים יגלו עד כמה התפיסות העקרוניות הללו יתורגמו לשפה אופרטיבית. המבחן המשמעותי ביותר בתחום הגיאופוליטי כרוך בפער העמדות בנושאי מהות ובראשם האיום האיראני והשאלה הפלסטינית.

הקודם
הבא