הערכה שנתית 2021

כמה יצירות אמנות שיצאו השנה בישראל שיקפו עניין בהיסטוריה ובמסורת היהודית בשדה היצירה הפופולרית. שתיים מהבולטות שבהן הן הספר “כשאלוהים היה צעיר” של יוכי ברנדס והסרט “אגדת חורבן” של הבמאי גידי דר.

ברנדס מתמחה בהדמיה מחודשת של סצינות ומצבים תנ”כיים או כאלה השאובים מן ההיסטוריה היהודית, במגמה לעשות אותם רלוונטיים ומושכים לקהל ישראלי חילוני. לעיתים קרובות, התוצאה היא סיפור סוחף, עמוס ברגש ובתשוקה. הפרשנות שלה לסיפורי המסורת נוטה בדרך כלל להיות לאומית, בהתאמה לערכים הדומיננטיים בתרבות הישראלית בת זמננו. ספרה האחרון איננו רומן, אלא סדרה של מסות או הגיגים על פעולת הגומלין שבין האל לבין דמויות תנ”כיות. הטיעון הבסיסי, החוזר על עצמו כמעט בכל אחת מן המסות, הוא כי אלוהים משתנה ומתפתח באמצעות תקשורת עם הדמויות התנ”כיות.
רעיון זה, שאין הכרח לראות בו גרעין של כפירה דתית, מתאים את הסיפורים התנ”כיים לערכים היסודיים של התרבות הלאומית החילונית הישראלית, המתאפיינת במרד נגד הפאסיביות והתלות באלוהים, שאיפיינה את הדת המסורתית של הגלות. גיבוריה התנ”כיים של ברנדס, המשפיעים על אלוהים ומושפעים על ידו, מגלמים תחושה של יזמות ויכולת פעולה עצמאית, התואמת את התרבות הישראלית המודרנית.

סרטו של גידי דר עורר עניין רב, בשל הטכניקה החדשנית שנעשה בה שימוש ביצירתו. הסרט מורכב מ-1,500 ציורים אמנותיים, המוצגים עם דיאלוג ופסקול. בישראל, גם תוכנו של הסרט עורר תשומת-לב רבה. זהו סיפור חורבן בית המקדש, בהתבסס על מקורות יהודיים כמו התלמוד הבבלי (מסכת גיטין) ומדרש איכה רבה, כמו גם על כתביו של יוספוס פלביוס.

שמו של הסרט חושף את כוונתו. זו היא אגדה, לא במובן של מעשייה, אלא במובן של סיפור עם לקח מוסרי בצידו. במרכז הסיפור ניצבת המלחמה העקובה מדם בין הסיעות היהודיות המפולגות, שהחלישה את יכולת ההתנגדות של היהודים מול הרומאים, והובילה לנפילת ירושלים ולחורבן בית המקדש. עם יציאת הסרט למסכי הקולנוע, יומיים לפני צום תשעה באב, צפה בו קהל רב, ברובו דתי. ביקורות שנכתבו לאחר הצפייה לימדו שקהל הצופים לא החמיץ את המסר הלאומי. הסרט מתייחס לחרדה שבבסיסה של התרבות הפוליטית הישראלית, שהמאבק בין הפלגים המקוטבים (שמאל וימין, דתיים וחילוניים, אשכנזים ומזרחים, יהודים וערבים) יערער את הַעֲמִידוּת ואת יכולת הקיום של המדינה.

הקודם
הבא