הערכה שנתית 2021

החל משנת 2000, ולאחר תקופת חסד שנמשכה מסוף מלחמת העולם השנייה, האנטישמיות באירופה התחדשה, ובהדרגה הביאה להרחקה של היהודים מהזירה הפוליטית ומהדיון הציבורי. 71% מהיהודים נמנעים מלהציג בפומבי פריטי לבוש העלולים לזהות אותם כיהודים, 35% נמנעים מהשתתפות באירועים יהודיים, 38% שוקלים להגר משום שאינם מרגישים בטוחים כיהודים, 70% נמנעים מלשוחח על יהדות או על מדינת ישראל עם עמיתיהם לעבודה.1

בחמש השנים האחרונות נצפו מגמות שליליות דומות במהותן, אם גם לא בהיקפן, גם בקנדה ובארצות הברית. יש צורך לעקוב אחר מגמות אלה, ולגייס משאבים לבלימת האיומים שמגמות אלה מייצגות.

בהקשר רחב, מגמות אלה משקפות תמיכה דועכת בפלורליזם הליברלי. הן משקפות התגברות של כוחות אנטי-ליברליים (ימין קיצוני, ניאו-נאצים, איסלאמיסטים, שמאל קיצוני) המנצלים דעות אנטישמיות קדומות במסגרת המתקפה הכללית על הסדר הליברלי. הגנה על היהודים, היא למעשה הגנה על הסדר הפוליטי הנתון תחת איום.

המלצות

  • ניטור – לשם בלימת מגמות של "אירופיזציה" של החיים היהודיים באמריקה. נתאר במדד זה סדרה של מגמות שליליות שנִצפו בעשורים האחרונים באירופה, שאנו ממליצים לנטר בארה״ב.
  • מיקוד – המגמה החשובה ביותר שאחריה יש לעקוב היא מידת ההשפעה של כוחות קיצוניים, בשמאל ובימין, על שחקני הזרם המרכזי.
  • תיאום – המכון למדיניות העם היהודי חוזר השנה על המלצתו לתיאום בין ממשלת ישראל, ארגונים יהודיים בולטים, וקהילות בתפוצות במסגרת המאבק באנטישמיות.
  • ישראל – כמו כן, אנו מדגישים את ההמלצה לישראל להקים גוף אינטגרטיבי שיעקוב ויגיב באופן פרואקטיבי על ההתפתחויות בתפוצות.
  • תפוצות – הכלי היעיל ביותר למניעת דחיקה לשוליים החברתיים הוא בהקמת קואליציות חזקות עם מיעוטים מאויימים אחרים, כמו גם עם קבוצות שמודאגות מעתיד הליברליזם כפי שהוא מצטייר כיום. ההמלצה המרכזית של המכון היא להגביר את המאמצים בכיוון זה. עם זאת, כפי שיוסבר להלן, באירופה (ואולי גם בארצות הברית), משימה זו אינה פשוטה לביצוע. במקביל, אנו ממליצים להדק את הקשר של מוסדות יהודים עם התקשורת ועם החברות המנטרות את הרשתות החברתיות, כמו גם עם פקידי ממשלה בתפקידי מפתח (לרבות פקידים בכירים המופקדים על מאבק באנטישמיות וקידום חופש דת).

המדד המשולב של המכון למדיניות העם היהודי לשנה זו מורכב משלושה חלקים. בראשון אנו מונים התפתחויות עיקריות מהשנה האחרונה הראויות לציון. בשני אנו מציגים את הטבלה התלת-ממדית של המכון, ובה אינדיקטורים ממספר מדינות נבחרות.2 בשלישי אנו מתארים מגמות תרבותיות באירופה, שיש להן השפעה מזיקה על החיים היהודיים. מטרתו של תיאור זה לסייע בהקמת מערך מדידות והערכה של התפתחויות דומות (או שונות) גם בצפון אמריקה.

הקודם
הבא