הערכה שנתית 2021

  • סבב האלימות ברצועת עזה (מבצע שומר החומות) במאי 2021 הביא להתפרצות של שנאה כלפי יהודים. קהילות יהודיות זיהו קפיצה במספר התקריות האנטישמיות, כאשר מפגינים ברחבי העולם הביעו סולידריות עם הפלסטינים. באירופה, עוינות זו התבטאה בעלייה בהתנכלויות ליהודים מצד מהגרים ממדינות ערביות. בארצות הברית הותקפו יהודים (באופן בולט בלוס אנג’לס) על ידי מפגינים פרו-פלסטינים. בכמה קבוצות פרוגרסיביות יהודים המזוהים עם פעילות של ישראל נחשפו למתקפות מילוליות של חבריהם.היהודים מזוהים עם פעולותיה של ישראל. בקבוצות רדיקליות, מופעל על יהודים פרוגרסיביים לחץ לגנות את ישראל, הנתפסת בעיני חברי קבוצות אלה כמדינה דכאנית.
  • המיעוטים הפלסטינים והערבים בארה״ב מביעים את השקפותיהם האנטי-ישראליות באופן גלוי יותר מבעבר, וזוכים לתמיכה משחקנים פרוגרסיביים בשמאל. בכמה מקבוצות אלה, המעבר מאנטי-ציונות לאנטישמיות מהיר.
  • מגמות אלה משקפות את העובדה שהאנטישמיות חוזרת להיות מרכיב נוכח בנוף החברתי האמריקאי. ההנהגה היהודית נדרשת לעקוב להבין האם זהו מצב חדש וקבוע (או אפילו תחנת ביניים בדרך למצב גרוע יותר).
  • מדינת ישראל נוצחה במלחמת הנרטיבים על לבם של צעירים מערביים בכל מה שנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. גם אם בבסיסן הביקורת על ישראל והאנטישמיות הן שתי תופעות נפרדות, אנטישמים רבים מחביאים את שנאתם ליהודים תחת הכסות של התנגדות לזכותה של ישראל (המייצגת את “היהודי” הקולקטיבי) להתקיים. הדמוניזציה שנעשתה בעבר ליהודים נעשית כיום (בין השאר, כדי לעקוף חוקים ותקנות נגד שנאה) לישראל. לפי הממצאים בסקר מאמצע 2021, 20% מן הצעירים היהודיים בארה”ב חושבים כי “לישראל אין זכות קיום”,3 ומיעוט משמעותי מתוכם אינו קשור רגשית לישראל.4 אם ממצאים אלה משקפים את המציאות, יש סיבה לחשש כי צעירים אלה לא יסייעו למוסדות היהודיים המאורגנים במאבקם נגד תנועת ה-BDS ותנועות אנטישמיות אחרות, המסוות את עצמן כאנטי-ישראליות.
  • האינטרנט והרשתות החברתיות משמשים ככלי תעמולה זמינים להפצת מידע כוזב ו”עובדות אלטרנטיביות” לגורמים המבקשים לעשות דה-לגיטימציה למדינה היהודית. נתונים שפורסמו השנה מצביעים על התפשטות מואצת של התבטאויות שנאה ו”ממים” (סמלי תרבות) אנטישמיים.5 בתקופת מגפת הקורונה, תיאוריות קונספירציה, שקישרו את היהודים לנגיף, התפשטו ברשתות חברתיות. החזרה לחיים לאחר המגיפה הביאה לחידוש של מתקפות פיסיות.
  • כחלק מיריבותה עם ארצות הברית, התקשורת הסינית הפיצה השנה מסרים אנטי-יהודיים, שייחסו את המדיניות הפרו-ישראלית של ארצות הברית ל”השפעתם של יהודים עשירים בארה”ב והלובי היהודי על מקבלי ההחלטות הנוגעות למדיניות החוץ האמריקאית.”6
  • קידום השיח הבין-מגזרי, שנועד להביא להתלכדות של קבוצות למאבק משותף נגד תופעות של שנאה, נתקל בקושי מהותי. שיח זה התפתח באופן שמקטלג את היהודים כלבנים, עשירים, הנהנים מזכויות יתר. כאשר מתנהל שיח מסוג זה, דרישת היהודים להגנה נגד אפליה והחרגה חברתית נתפסת כדרישה לא סבירה של קבוצה מפלה הנהנית מזכויות יתר.
  • הצלחתו של קמפיין החיסון נגד קורונה בישראל, שסוקרה בהרחבה בתקשורת בתחילת שנת 2021, שיפרה את דימויה של ישראל במערב. ישראל תוארה כמדינה שהצליחה לנהל סיכונים מחושבים, לקבל החלטות ולפעול על פיהן. אולם נשמעו גם ביקורות חריפות: שלפיהן ישראל השתמשה ב״כסף היהודי״ כדי לשלם מחיר גבוה יותר על חיסונים לעומת מחיר השוק, ובכך הביאה לאפליה נגד מדינות אחרות; שישראל הפלתה לרעה את תושבי הרשות הפלסטינית שלא חוסנו; היו אפילו מי שרמזו שהמדינה “שפיתחה ראשונה” [כך במקור] את החיסון כנראה קשורה להופעת המגפה כשלעצמה.
    התפתחות חיובית נרשמה השנה בזירה הפוליטית באירופה, כאשר קבוצות של פוליטיקאים אירופים נעשו פחות ביקורתיים כלפי ישראל וכמה מהם אף אמצו עמדה פרו-ישראלית.7 תמהיל של סיבות כלכליות, גיאופוליטיות ופנים אירופאיות יכול להסביר את ההתפתחות הזאת. שינוי היחס לישראל מושפע בין היתר מהגברת הזיהוי של ישראל כשותף טכנולוגי משמעותי לאירופה וכגורם גיאופוליטי מייצב במזרח התיכון. מעבר לכך, תחושת האיום של האסלאם הקיצוני, והגברת ההגירה מארצות האסלאם, הביאו להזדהות מסוימת עם ישראל. יש לציין לשבח את הפעילות המאומצת של גורמים פרו-ישראלים, לרבות משלחות של פרלמנטרים ואנשי אסטרטגיה מרכזיים בישראל, שתרמה במידת מה לתופעה חיובית זו.8 יחד עם זאת, נשמעו גם קולות חריפים בגנותה של ישראל, כולל של פוליטיקאים בכירים המציבים סימן שאלה על עצם זכותה של ישראל להגן על עצמה. בצרפת, שר בכיר קישר את ישראל ל”אפרטהייד”, ואחר מתח ביקורת על פעולותיה הצבאיות של ישראל מבלי להזכיר את הפרובוקציות של חמאס שקדמו לפעולות אלה. עמדה פוליטית המכחישה את זכותה של ישראל להגן על תושביה נתפסת על ידי מוסדות יהודיים מקומיים כאנטישמיות מזן “המוסר הכפול”. בתור שכזו, היא מערערת את אמונם של היהודים בהבטחות קודמות של הממשלה להגן עליהם.9
  • התפתחות חיובית נוספת: השנה זכתה הגדרת כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה (IHRA) לאנטישמיות לאישורים ויישומים משמעותיים נוספים. נשיא ארצות הברית, ג’ו ביידן, העביר את החוק “אסור לשנוא (no hate)” שנועד לטפל באלימות של “עליונות לבנה” בארצות הברית.
הקודם
הבא