הערכה שנתית 2021


העם היהודי התמודד השנה עם שינויים במספר זירות מרכזיות שהשפיעו על מצבו:

תמורות פוליטיות: באווירה פוליטית סוערת, השנה היו שינויי הנהגה הן בארה״ב והן בישראל, מקום משכנן של שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם. חילופי הממשלות משפיעים גם על חוסנו של משולש היחסים ישראל-ארה״ב-יהדות ארה״ב.

אנטישמיות: תופעות של קיטוב פוליטי לימין ולשמאל ועליית כוחן של קבוצות רדיקליות, הביאו לעלייה במספר התקריות האנטישמיות. תופעות אלה הוקצנו וניכרו במיוחד במהלך ולאחר מבצע שומר החומות של ישראל בעזה. בארה״ב ניתן להבחין בתחילתם של ביטויי ״אירופיזציה״ של האנטישמיות, שעלולה להניע מגמות של בידוד היהודים.

מגפת הקורונה: הקהילה היהודית (וישראל) מתמודדת עם גל נוסף של מגפת הקורונה. עוד מוקדם לקבוע מה תהיה השפעתו על הניסיון הגלובלי לחזור לשגרה של מסחר וחיי חברה. ניכרים בקהילה שינויים שחלו בשל המגפה – בעיקר במעבר לפעילות מרחוק. ייתכן שתהיה להם השפעה ארוכת טווח על מתכונת הקהילות ופעילותן.

גיאופוליטיקה: ישראל ממשיכה להתמודד עם שתי הבעיות הביטחוניות-מדיניות הכבדות המאתגרות אותה. בזירת איראן ממשל הנשיא ביידן חותר לשוב להסכם הגרעין מ-2015, למורת רוחה של ישראל. בזירה הפלשתינית נערך עוד סיבוב של אלימות בין ישראל ובין חמאס בעזה. בעקבות הקורונה ובשל סיבות נוספות, במדינות רבות במזרח התיכון עורערה היציבות.

קיטוב וחברה: בישראל בלטה השנה העמקת הקיטוב. פרעות של ערביי ישראל בעיקר בערים מעורבות, ופרעות נגד של יהודים, שפגעו בערבים עוברי אורח, העידו על שבריריות היחסים בין יהודים ללא יהודים. גם ביחסים בין חרדים לבין לא חרדים ניכרה מתיחות על רקע המגפה הקורונה וכן בעקבות האסון בהר מירון.

זהות יהודית: נתונים מארה״ב מעידים על העמקת הפער התרבותי בין קבוצות יהודיות, בעיקר בדור הצעיר. עלייה בשיעור האורתודוכסים מזה, ועלייה בשיעור היהודים ״ללא דת״ מזה (יהודים שמזהים עצמם כיהודים תרבותית או אתנית), מובילים למציאות של פערים חדים באמונות והתנהגויות של יהודים מהקבוצות השונות. במקביל, נשחק חלקו של ה״מיינסטרים״ היהודי-אמריקאי, שהיה ליבת הקהילה בשנות שגשוגה במאה עשרים.

הקודם
הבא