ערכים יהודים ושימוש בכוח על ידי ישראל בעימות מזוין: עמדות יהודי העולם

דיאלוג ישראל-תפוצות

ערכים יהודים ושימוש בכוח על ידי ישראל בעימות מזוין: עמדות יהודי העולם


הקדמה

זו השנה השנייה שבה המכון למדיניות העם היהודי מוביל דיאלוג מובנה בין הקהילותהיהודיות בתפוצות לבין ישראל, בנושאים שיש להם חשיבות והשפעה על כלל הקהילות.בשנה שעברה, במסגרת תהליך של משרד המשפטים, ועל רקע יוזמות חקיקה בישראל,הוקדש הדיאלוג ל"אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל". הפרופסור רות גביזון,שגיבשה המלצות לשרת המשפטים, ביקשה מהמכון לבדוק את יחסם של יהודי התפוצותלישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית" ואת ההשלכות שעשויות להיות ליוזמות החקיקהעל עמדותיהם ועל מצבם.

השנה נערך הדיאלוג תחת מטריה רחבה של פרויקט המכון על פלורליזם ודמוקרטיה,שנתמך על ידי קרן וויליאם דייוידסון. בעקבות "מבצע צוק איתן", בהתייעצות הדדיתובמקביל לפרויקט בנושא דומה לבקשת משרד החוץ, הוחלט להתמקד בשנת 2015 באחדהנושאים הרגישים ביותר בשיח היהודי בתפוצות: ערכים יהודיים ושימוש בכוח בעימותיםצבאיים שבהם מעורבת ישראל.

כמו בשנה שעברה גם השנה התקיימו בחסות המכון למדיניות העם היהודי כמה עשרותסמינרים ברחבי העולם, ממלבורן וסידני באוסטרליה; דרך יוהנסבורג, דרום אפריקה; דרךפריז ולונדון באירופה; מניו-יורק, וושינגטון ואטלנטה בחוף המזרחי של ארצות הברית ועדדאלאס ולוס-אנג'לס במערב; משיקגו, קליבלנד, וטורונטו, קנדה, בצפון, ועד סאן-פאולו, ברזיל, שבדרום אמריקה.
מדינת ישראל קמה כמדינת הגרעין של העם היהודי. להבדיל ממדינות אחרות, היא נושאתבאחריות לא רק לאזרחיה ללא הבדל דת וגזע. היא נושאת באחריות כבדה גם לעתידוולביטחונו של העם היהודי כולו. הקהילות היהודיות מהוות עבורה לא רק מעגל ראשון שלתמיכה, הן בבחינת נכס אסטרטגי של ישראל. אלה יסודות מובנים בתפיסה הישראלית,המתבטאים גם בהסדרים הנוהגים ביחס להתאזרחות בה.

רוב יהודי התפוצות, גם אם באופן טבעי נאמנותם נתונה למדינות ולקהילות שבהן הםחיים, מרגישים קרבה מיוחדת ושותפות גורל עם המדינה היהודית. הם היו מעורביםבהקמתה לא רק בשתדלנות מדינית ובכסף. חלקם התנדבו או שעודדו את בניהם להתנדבלצה"ל ולסייע במלחמותיה. חלק ניכר מהם מרגישים כי באמצעות מדינת ישראל הםשותפים במערך שלם של ערבות הדדית לעולם היהודי כולו.

במהלך השנים התעוררו לא מעט מחלוקות בין יהודי הארץ ליהודי העולם: בנושאי דתוהכרה בזרמים דתיים שונים, סביב שאלת מיהו יהודי, בנושאים אידאולוגיים הנוגעיםלאופייה היהודי של המדינה, בשאלות של יחס למיעוטים ובהקשר של הכרעות מדיניות6 המכון למדיניות העם היהודיהקשורות לשלמות הארץ. מלחמת ששת הימים שהייתה למקור השראה בקרב רביםוהובילה לגל עלייה גדול, גם גרמה להתרחקות של חלק מהם על שום השליטה על עם אחר.

החיבור בין ישראל לבין כלל היהודים, שאינו ניתן להתרה, מחייב דיאלוג מתמיד. דיאלוגכזה לא תמיד התקיים באופן אמיתי ורציף בשל השוני המובנה בין הקהילות. יהודיישראל חיים במשטר ריבוני שמבוסס על רוב דמוקרטי הכפוף לסטרוקטורה מדינתית.יהודי העולם מאורגנים במסגרות וולונטריות ארציות או קהילתיות. לעיתים הפער הזההביא לקושי בהידברות, וגם לתחושת התנשאות של צד אחד כלפי הצד השני.

המכון למדיניות העם היהודי לקח על עצמו משימה כבדה: לסייע במיסוד שיטהשל דיאלוג ועידוד הבנה הדדית יותר טובה של השאיפות, האילוצים, האתגריםוההזדמנויות העומדים בפני כלל הקהילות מזה וישראל מזה, ובדרך זו לתרום להעמקתהחיבור ולפתרון מחלוקות בעת שהן מתגלעות.

רבים מיהודי התפוצות חשים כי החלטות שמתקבלות בישראל משפיעות על חייהםבמדינותיהם בתחומים רבים: החל בביטחון האישי, המשך בענייני זהות ובענייני דת, וכןעל יחסיהם עם הסביבה הלא יהודית. הם מבינים את ההכרח של ישראל לקבל בעצמההחלטות שנוגעות לעתידה ולגורלה. ואולם הם מצפים ממקבלי ההחלטות בישראללהבין גם אותם, להקשיב להם, להיות ערים לצרכיהם ולהתייחס לעניינם כמרכיבבקבלת החלטות.

אחת העבודות הראשונות של המכון עם הקמתו, הוקדשה להכנה הראויה לפעולותצבאיות ובצורך לכלול בה גם איסוף מודיעין הנוגע לתגובה אפשרית של גורמים עויניםנגד יהודים או קהילות יהודיות בחו"ל. המלצה זו לא כוונה להכביד על מקבלי ההחלטות,שעליהם רובצת האחריות לקיום המדינה היהודית, אלא להגביר את הערנות להשפעותשונות שיש לפעולותיה של ישראל על יהודים בתפוצות, להתייחס להשפעה זו במסגרתמערכת השיקולים הכללית של ישראל ולסייע בביטחונם ככל האפשר.

הפרויקט הנוכחי מרחיב את היריעה באופן משמעותי. הוא מאפשר אינטגרציה שלההתייחסות לישראל ושל רחשי הלב כלפיה בתפוצות, עם דילמות – לעיתים קיומיות –שאיתן מתמודדת ההנהגה בישראל. רק כך יכול כל צד להבין את עמדותיו של הצד השני.

הדיאלוג השנה, שאותו ריכזו שמואל רוזנר ותא"ל )מיל( מייק הרצוג – שניהם עמיתיםבכירים במכון – הוביל למסקנה ברורה: יהודי התפוצות מעריכים את רמת מוסריותושל צה"ל בעת מלחמה ואת המאמץ להימנע מפגיעה בחפים מפשע. הם מבינים אתהדילמות הכבדות, אבל רבים מהם אינם משוכנעים שמדינת ישראל עושה מספיק עלמנת להימנע ממצבי מלחמה. זה לא ישנה את "השכונה המזרח תיכונית" עמה צריכההמדינה היהודית להתמודד, אבל היא מאפשרת הבנה יותר טובה של ישראל בתפוצותובישראל את ההתמודדות של יהודי העולם עם הסביבה שבה הם חיים. אני מלא הערכההמכון למדיניות העם היהודי 7על המאמץ שהשקיעו ועל התוצאה המרשימה בסיכום הדיונים האלה שהתקיימובהובלתם והדרכתם.

הדיאלוג המנוהל במכון למדיניות העם היהודי הוא עדיין בתחילתו. הלקחים ילמדווייושמו לקראת השנה הבאה. הערות יתקבלו בברכה. אני מודה מקרב לב לקרן וויליאםדייוידסון על האמון ועל האפשרות שניתנה לנו לכלול את הדיאלוג במסגרת הפרויקטהרחב שנערך בחסות הקרן בנושא פלורליזם ודמוקרטיה.

תודה מיוחדת שלוחה להנהגת המכון ובראשה השגריר סטוארט אייזנשטאט, השגרירדניס רוס ומר ליאוניד נבזלין על ההדרכה והתמיכה שאנו מקבלים מהם.

אבינועם בר-יוסף

הקדמה

זו השנה השנייה שבה המכון למדיניות העם היהודי מוביל דיאלוג מובנה בין הקהילותהיהודיות בתפוצות לבין ישראל, בנושאים שיש להם חשיבות והשפעה על כלל הקהילות.בשנה שעברה, במסגרת תהליך של משרד המשפטים, ועל רקע יוזמות חקיקה בישראל,הוקדש הדיאלוג ל"אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל". הפרופסור רות גביזון,שגיבשה המלצות לשרת המשפטים, ביקשה מהמכון לבדוק את יחסם של יהודי התפוצותלישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית" ואת ההשלכות שעשויות להיות ליוזמות החקיקהעל עמדותיהם ועל מצבם.

השנה נערך הדיאלוג תחת מטריה רחבה של פרויקט המכון על פלורליזם ודמוקרטיה,שנתמך על ידי קרן וויליאם דייוידסון. בעקבות "מבצע צוק איתן", בהתייעצות הדדיתובמקביל לפרויקט בנושא דומה לבקשת משרד החוץ, הוחלט להתמקד בשנת 2015 באחדהנושאים הרגישים ביותר בשיח היהודי בתפוצות: ערכים יהודיים ושימוש בכוח בעימותיםצבאיים שבהם מעורבת ישראל.

כמו בשנה שעברה גם השנה התקיימו בחסות המכון למדיניות העם היהודי כמה עשרותסמינרים ברחבי העולם, ממלבורן וסידני באוסטרליה; דרך יוהנסבורג, דרום אפריקה; דרךפריז ולונדון באירופה; מניו-יורק, וושינגטון ואטלנטה בחוף המזרחי של ארצות הברית ועדדאלאס ולוס-אנג'לס במערב; משיקגו, קליבלנד, וטורונטו, קנדה, בצפון, ועד סאן-פאולו, ברזיל, שבדרום אמריקה.
מדינת ישראל קמה כמדינת הגרעין של העם היהודי. להבדיל ממדינות אחרות, היא נושאתבאחריות לא רק לאזרחיה ללא הבדל דת וגזע. היא נושאת באחריות כבדה גם לעתידוולביטחונו של העם היהודי כולו. הקהילות היהודיות מהוות עבורה לא רק מעגל ראשון שלתמיכה, הן בבחינת נכס אסטרטגי של ישראל. אלה יסודות מובנים בתפיסה הישראלית,המתבטאים גם בהסדרים הנוהגים ביחס להתאזרחות בה.

רוב יהודי התפוצות, גם אם באופן טבעי נאמנותם נתונה למדינות ולקהילות שבהן הםחיים, מרגישים קרבה מיוחדת ושותפות גורל עם המדינה היהודית. הם היו מעורביםבהקמתה לא רק בשתדלנות מדינית ובכסף. חלקם התנדבו או שעודדו את בניהם להתנדבלצה"ל ולסייע במלחמותיה. חלק ניכר מהם מרגישים כי באמצעות מדינת ישראל הםשותפים במערך שלם של ערבות הדדית לעולם היהודי כולו.

במהלך השנים התעוררו לא מעט מחלוקות בין יהודי הארץ ליהודי העולם: בנושאי דתוהכרה בזרמים דתיים שונים, סביב שאלת מיהו יהודי, בנושאים אידאולוגיים הנוגעיםלאופייה היהודי של המדינה, בשאלות של יחס למיעוטים ובהקשר של הכרעות מדיניות6 המכון למדיניות העם היהודיהקשורות לשלמות הארץ. מלחמת ששת הימים שהייתה למקור השראה בקרב רביםוהובילה לגל עלייה גדול, גם גרמה להתרחקות של חלק מהם על שום השליטה על עם אחר.

החיבור בין ישראל לבין כלל היהודים, שאינו ניתן להתרה, מחייב דיאלוג מתמיד. דיאלוגכזה לא תמיד התקיים באופן אמיתי ורציף בשל השוני המובנה בין הקהילות. יהודיישראל חיים במשטר ריבוני שמבוסס על רוב דמוקרטי הכפוף לסטרוקטורה מדינתית.יהודי העולם מאורגנים במסגרות וולונטריות ארציות או קהילתיות. לעיתים הפער הזההביא לקושי בהידברות, וגם לתחושת התנשאות של צד אחד כלפי הצד השני.

המכון למדיניות העם היהודי לקח על עצמו משימה כבדה: לסייע במיסוד שיטהשל דיאלוג ועידוד הבנה הדדית יותר טובה של השאיפות, האילוצים, האתגריםוההזדמנויות העומדים בפני כלל הקהילות מזה וישראל מזה, ובדרך זו לתרום להעמקתהחיבור ולפתרון מחלוקות בעת שהן מתגלעות.

רבים מיהודי התפוצות חשים כי החלטות שמתקבלות בישראל משפיעות על חייהםבמדינותיהם בתחומים רבים: החל בביטחון האישי, המשך בענייני זהות ובענייני דת, וכןעל יחסיהם עם הסביבה הלא יהודית. הם מבינים את ההכרח של ישראל לקבל בעצמההחלטות שנוגעות לעתידה ולגורלה. ואולם הם מצפים ממקבלי ההחלטות בישראללהבין גם אותם, להקשיב להם, להיות ערים לצרכיהם ולהתייחס לעניינם כמרכיבבקבלת החלטות.

אחת העבודות הראשונות של המכון עם הקמתו, הוקדשה להכנה הראויה לפעולותצבאיות ובצורך לכלול בה גם איסוף מודיעין הנוגע לתגובה אפשרית של גורמים עויניםנגד יהודים או קהילות יהודיות בחו"ל. המלצה זו לא כוונה להכביד על מקבלי ההחלטות,שעליהם רובצת האחריות לקיום המדינה היהודית, אלא להגביר את הערנות להשפעותשונות שיש לפעולותיה של ישראל על יהודים בתפוצות, להתייחס להשפעה זו במסגרתמערכת השיקולים הכללית של ישראל ולסייע בביטחונם ככל האפשר.

הפרויקט הנוכחי מרחיב את היריעה באופן משמעותי. הוא מאפשר אינטגרציה שלההתייחסות לישראל ושל רחשי הלב כלפיה בתפוצות, עם דילמות – לעיתים קיומיות –שאיתן מתמודדת ההנהגה בישראל. רק כך יכול כל צד להבין את עמדותיו של הצד השני.

הדיאלוג השנה, שאותו ריכזו שמואל רוזנר ותא"ל )מיל( מייק הרצוג – שניהם עמיתיםבכירים במכון – הוביל למסקנה ברורה: יהודי התפוצות מעריכים את רמת מוסריותושל צה"ל בעת מלחמה ואת המאמץ להימנע מפגיעה בחפים מפשע. הם מבינים אתהדילמות הכבדות, אבל רבים מהם אינם משוכנעים שמדינת ישראל עושה מספיק עלמנת להימנע ממצבי מלחמה. זה לא ישנה את "השכונה המזרח תיכונית" עמה צריכההמדינה היהודית להתמודד, אבל היא מאפשרת הבנה יותר טובה של ישראל בתפוצותובישראל את ההתמודדות של יהודי העולם עם הסביבה שבה הם חיים. אני מלא הערכההמכון למדיניות העם היהודי 7על המאמץ שהשקיעו ועל התוצאה המרשימה בסיכום הדיונים האלה שהתקיימובהובלתם והדרכתם.

הדיאלוג המנוהל במכון למדיניות העם היהודי הוא עדיין בתחילתו. הלקחים ילמדווייושמו לקראת השנה הבאה. הערות יתקבלו בברכה. אני מודה מקרב לב לקרן וויליאםדייוידסון על האמון ועל האפשרות שניתנה לנו לכלול את הדיאלוג במסגרת הפרויקטהרחב שנערך בחסות הקרן בנושא פלורליזם ודמוקרטיה.

תודה מיוחדת שלוחה להנהגת המכון ובראשה השגריר סטוארט אייזנשטאט, השגרירדניס רוס ומר ליאוניד נבזלין על ההדרכה והתמיכה שאנו מקבלים מהם.

אבינועם בר-יוסף