חמישה מימדים להערכה משולבת של מצב העם היהודי

עם הגשת דו״ח זה המערכת הגלובלית כולה, ובתוכה העם היהודי על שלוחותיו בישראל ובתפוצות, שרויים בתקופה של אי ודאות, שטומנת בחובה סיכונים רבים, וגם הזדמנות לחולל רפורמות ושינויים.

המשבר הבריאותי, הכלכלי והשלטוני שפוקד את כלל העולם בשל משבר וירוס הקורונה הוא האירוע הדומיננטי של השנה והשפעתו על העם היהודי ניכרת בתחומים רבים. ביניהם, טלטלה בשדה הכלכלי, שיש לה השפעה על חלוקת המשאבים של העם היהודי; שינוי פניה של הפעילות בקהילות היהודיות ובישראל, תוך מעבר מפעילות במרחב המוחשי לפעילות במרחב הדיגיטלי; התגברות מסוימת של גילויים אנטישמיים, תוך שימוש במצוקות החברתיות הנובעות מהמגפה לניגוח והפצת שנאה נגד יהודים; בקהילות יהודיות רבות בעולם (וגם בישראל) ניכר הקושי של קבוצות חרדיות להסתגל לריחוק החברתי הנדרש בשעת המשבר, מה שהביא לשיעור נפגעים גבוה יחסית.

השפעת המשבר על סדר היום הגיאופוליטי ניכרת בהסטה של מוקדי תשומת הלב לזירות חדשות ודחופות. למגפת הקורונה עשויה להיות השפעה גם על הזירה הפוליטית הפנימית במדינות רבות וכן על מאזן העוצמה הגלובלי, כאשר מדינות שיטפלו בה היטב ויתאוששו מהמשבר במהירות יתחזקו, לעומת מדינות אחרות שעשויות להיחלש בגלל התמודדות לקויה עם המשבר ותוצאותיו. בעת כתיבת הדברים, נראה כי ישראל – ביתה של הקהילה היהודית הגדולה – מתמודדת עם המשבר בהצלחה סבירה, יחסית למדינה שבה מספר היהודים המקביל בגודלו (ארה"ב). עם זאת, השלכותיו על עתידה הכלכלי אינן ברורות. במעגל ההשפעה של משבר על הזירה הגלובלית לטווחים ארוכים יותר יש לקחת בחשבון אפשרות שהמשבר יחזק מגמות של לאומיות והסתגרות, ויפגע בתהליכים של גלובליזציה ושיתוף פעולה בינלאומי.

לצד המשבר יש לציין כי ישראל עברה שנה של טלטלה פוליטית, שכללה שלוש מערכות בחירות ואת הקמתה של ממשלת אחדות. במקביל לסיומה של טלטלה זו, נכנסת הקהילה היהודית-אמריקאית הגדולה לתקופה של מתח פוליטי, לקראת הבחירות הקרבות לנשיאות ארה״ב (נובמבר 2020), ועל רקע קיטוב חברתי ואידיאולוגי מתרחב המשפיע על כל זירות העשייה. התפתחויות אלה, לצד התמורות הנגזרות ממשבר הקורונה, יקבעו בחודשים הקרובים את כיוון ועוצמת המגמות המשפיעות על העם היהודי, בין אם בזירה הפנים יהודית (כולל יחסי ישראל-תפוצות), ובין אם ביחסי היהודים עם שאר העולם.

הבא