ספריית מאמרים / ניירות רקע

מבט באמצעות ביג-דאטה: ניתוח ראשוני של 15 מיליון ציוצים של עוקבי AIPAC ו- J-Street

ממצאים עיקריים

  1. לעוקבים של איפא"ק וג'יי סטריט בטוויטר יש נטייה שווה לכלול בביוגרפיה האישית שלהם את המילה "יהודי". לעוקבים אחרי איפא"ק יש נטייה רבה יותר משמעותית לכלול גם את המילה "ישראל".
  2. בערך אותו שיעור של עוקבי איפא"ק (48.1%) ועוקבי ג'יי סטריט (39.5%) מזכירים את ישראל לפחות פעם אחת ב-200 הציוצים הקודמים שלהם.
  3. עוקבי ג'יי סטריט נוטים יותר מעוקבי איפא"ק להשתמש בשפה טעונה רגשית ולהתייחס לנושאים שנויים במחלוקת בציוציהם אודות ישראל.

גם הוועד האמריקני-ישראלי לענייני ציבור (איפא"ק) וגם ג'יי סטריט מגדירים את עצמם בתור ארגונים "פרו-ישראליים", השואפים לקדם את יחסי ארה"ב-ישראל ולהבטיח את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה הפלסטינים. השאלה אם אחד מארגונים אלה ממלא משימה זו בצורה טובה יותר -טקטית או מוסרית – ממשנהו חורגת ממסגרתו של מחקר זה. עם זאת, שני הארגונים משרתים קהלים שונים של חברים מעורבים, שעניינם בישראל מספיק על מנת להיות מקושרים, לפחות ברמה הווירטואלית, עם לובי "פרו-ישראלי". לסך כל ההבדלים בין ההזדהות העצמית של תומכיהם ויחסם כלפי ישראל ומעורבותם עימה יש חשיבות לצורך הבנה טובה יותר של אחד מקווי השבר המסקרנים ביותר בתוך הקהילה היהודית.

התחום הצומח של מדע הנתונים (data science) סיפק לחוקרים מערכת חדשה לחלוטין של כלים ומתודולוגיות על מנת להשיב על שאלות יסוד שארגוני הקהילה היהודית מנסים לפותרן. אנו יכולים לנתח את "טביעת הרגל" הדיגיטלית של אדם מסוים במדיה החברתית ולמדוד לא רק את התדירות שבה אנשים דנים בישראל בפוסטים שלהם, אלא גם את הרגשות שהם מביעים, באמצעות אוצר המילים שהם בוחרים להשתמש בו. האם הפוסטים שלהם אודות ישראל חיוביים או שליליים באופן כללי, האם הם מוּנָעִים מתחושה של גאווה או של בושה? כיצד בעצם הם מזהים את עצמם?

המדיה החברתית, כמובן, איננה חופשית מדעות קדומות – כבר בסלקציה מתבטאת דעה קדומה אינהרנטית. יתכן שאנשים המשתמשים במדיה החברתית כדי להתחבר עם איפא"ק ועם ג'יי סטריט אינם מייצגים באופן אמיתי את כלל חברי הארגונים הללו. יתכן שהשקפותיהם הן יותר רדיקליות ורמת העניין שלהם גבוהה ונלהבת יותר מאשר זו של התומך או החבר הממוצע בארגון. אולם אין להסיק מכך שאין חשיבות לדעתם ולהתנהגותם של המשתמשים, ושציוציהם אינם מרמזים על מגמות רחבות יותר המתרחשות מחוץ למדיה החברתית.

לצורך מחקר זה ומחקרים עתידיים של המכון למדיניות עם יהודי בסדרה זו, אנו נתמקד אך ורק בעולם הטוויטר [i] בתור תחום המחקר. הפשטות והפתיחות של פלטפורמה זו, האורך הסטנדרטי של הציוצים, ונגישות הנתונים המאורגנים הופכים את טוויטר לרשת המדיה החברתית האידיאלית לצורך סוג זה של מחקר. על פי נתונים שנתקבלו לאחרונה ממכון המחקר "פיו", קרוב ל-23% מהבוגרים בארה"ב משתמשים בטוויטר. בשלהי 2020 דיווח "פיו" כי 59% ממשתמשי טוויטר ו-15% מכלל האוכלוסייה של הבוגרים בארה"ב מקבלים באופן סדיר חדשות מאתר זה. טוויטר פופולרי יותר בקרב אנשים בגילאי 18 עד 29, בעלי שכר יותר גבוה, השכלה אקדמית, ותושבי ערים. טוויטר אמנם אינו הפלטפורמה של המדיה החברתית שבה נעשה השימוש הרחב ביותר, אולם אי-אפשר להתעלם מהשפעתו על החברה.

מחקר זה משתמש בפרופילים ובציוצים זמינים לציבור הכללי, מן הזמן האחרון, של אנשים העוקבים אחרי איפא"ק או אחרי ג'יי סטריט. שני הארגונים הצטרפו לטוויטר בערך באותו זמן – ג'יי סטריט במאי 2008 ואיפא"ק באוגוסט 2008. נכון לעכשיו, לאיפא"ק, הארגון הוותיק והממוסד יותר מבין השניים, יש 107,752 עוקבים, ולג'יי סטריט, "הבחור החדש בשכונה", יש 33,626. מספר האנשים העוקבים אחרי שני הארגונים גם יחד הוא 6,574. פרופורציה קטנה יחסית זו של עוקבים אחרי שני הארגונים איננה צריכה להפתיע. התפיסה של איפא"ק בתור "מרכז" לעומת התפיסה של ג'יי סטריט בתור "נוטה לשמאל" תורמת, באופן בלתי-נמנע, לכך שכל אחד מן הארגונים מושך קבוצת עוקבים בעלת מאפיינים ברורים, למרות שמשימתם מוצגת כזהה לכאורה. אולם עד כמה שונים הם עוקביהם?

למשתמשי טוויטר יש האופציה לכלול "ביו" (ביוגרפיה אישית) בן 160 תווים של עצמם בפרופיל שלהם. אם נתעלם מן המספר הקטן יחסית של אנשים העוקבים אחרי שני הארגונים, כמחצית מעוקבי איפא"ק וג'יי סטריט כללו "ביו" על עצמם. תוך שימוש ב"ביו" הללו (54,366 עוקבים של איפא"ק ו-17,682 עוקבים של ג'יי סטריט), בוצע תהליך חדש יחסית של ניתוח כּמוּתָנִי הנקרא "כריית טקסט". כל "ביו" פורק למילים שמהן הוא מורכב. לאחר סילוק "מילות המעצור" שאינן מכילות מידע, כגון "אודות", "כמו", "בתוך" וכו', אנו סופרים את המספר הכולל של פעמים שבהן נעשה שימוש בכל אחת מן המילים ב"ביו" של עוקבי כל אחד משני הארגונים. להלן רשימה מדורגת של 20 המילים השכיחות ביותר בשימוש אצל עוקבי איפא"ק וג'יי סטריט.

המילים ודירוגיהן ממחישים את ההבדלים בין שני הקהלים. רק מחצית מבין 20 המילים שבהן נעשה השימוש הרב ביותר חופפות בשני הקהלים. ההבדל הבולט ביותר הוא כי "ישראל" היא המילה השכיחה ביותר ב"ביו" של עוקבי איפא"ק, והיא נעדרת מרשימת 20 השכיחות ביותר של עוקבי ג'יי סטריט. למעשה, ישראל אפילו לא נמצאת ברשימת 50 המילים השכיחות ביותר של עוקבי ג'יי סטריט, אלא מדורגת רק במקום ה-61. בהשוואה לעוקבי איפא"ק, אצל עוקבי ג'יי סטריט ניכר באופן ברור אי-רצון לקשר את עצמם, דרך תולדות חייהם, עם ישראל.

מאידך גיסא, תיאורם של עוקבי ג'יי סטריט את עצמם כיהודים הינו רוֹוֵחַ באותה מידה שהוא רווח אצל עוקבי איפא"ק. מכאן ניתן להסיק כי הזדהות מפורשת כלפי חוץ עם יהודיוּת איננה מושפעת מאותם הכוחות שמניעים יהודים לבחור בין התחברות לאיפא"ק או לג'יי סטריט.

נקודה חשובה וראויה ליון הבולטת בטבלה שלעיל היא הנטייה המשמעותית בקרב עוקבי ג'יי סטריט לכלול כינויי גוף מגדריים ב"ביו" שלהם, כגון "she/her" ו"he/him". השימוש בכינויי גוף אלה במדיה החברתית מרמז כי המשתמש מתייחס בכבוד ובסובלנות להעדפות הזיהוי המגדרי של אנשים אחרים, ומעוניין לסייע ביצירת סביבה מגוונת וכוללנית. “I’m he/him, if you are they/them, I’m cool with it”. מגמה זו, שהיא חלק מן השפה התרבותית של ה Woke-, היא סימן לכך שעוקבי ג'יי סטריט מנסים לשמור על "תקינות פוליטית" והם קשובים לתנועה התרבותית הרחבה הנאבקת למען צדק חברתי וגזעי באמריקה. מגמה זו עומדת בניגוד בולט לשימוש הנפוץ במילים "אלוהים", "שמרני", ו"נוצרי" בין המילים השכיחות ביותר ב"ביו" של עוקבי איפא"ק, המרמזות על ‘ערכים מסורתיים’.

מעבר להזדהות עצמית, כיצד שונים עוקבי איפא"ק מעוקבי ג'יי סטריט באופן שבו הם מתייחסים לישראל? לשם מענה על שאלה זו ניתחנו את 200 הציוצים האחרונים של כל אחד מעוקבי שני הארגונים. בסך הכל, מחקר זה בדק 11,312,734 ציוצים (כולל ציוצים חוזרים) שיצאו מעוקבי איפא"ק ו-3,685,112 ציוצים שיצאו מעוקבי ג'יי סטריט. כל ציוץ מסוּוָּג על בסיס הבדיקה אם הוא מכיל את המילה :ישראל". מנתונים אלה עולה כי 48.1% מעוקבי איפא"ק ו-39.5% מעוקבי ג'יי סטריט הזכירו את ישראל לפחות פעם אחת ב-200 הציוצים הקודמים שלהם. הפרש קטן יחסית זה מהווה הוכחה לכך שאין הבדל משמעותי בין התדירות שבה עוקבי איפא"ק ועוקבי ג'יי סטריט דנים בישראל ברשת החברתית, אך מה לגבי רגשות חבויים (לטנטיים) הנמצאים בתוך הציוצים על ישראל?

כל ציוץ שהכיל את המילה "ישראל" פורק למילים שמהם הוא מורכב, ולאחר מכן יוחסו למילים רגשות מתאימים (כעס, ציפייה, גועל, פחד, שמחה, עצב, הפתעה, אמון, חיובי, שלילי) בהתבסס על NRC Word-Emotion Association Lexicon[ii]. באמצעות תהליך זה ניתן לקבוע אילו מלים ורגשות יש סיכוי גבוה יותר למצוא בציוצים נוגעים לישראל אצל עוקבי איפא"ק, ואילו מילים ורגשות יימצאו יותר בציוצים של עוקבי ג'יי סטריט. הגרף להלן מראה כי רוב הרגשות שכיחים יותר בקרב עוקבי ג'יי סטריט, מה שמרמז כי ציוציהם הם יותר טעוני רגשות. זה מומחש גם על ידי היעדר רגשות ("אין"), תופעה השכיחה יותר אצל עוקבי איפא"ק. ומה שבולט ביותר, הרגשות שלגביהם יש המתאם החזק ביותר הם שמחה אצל עוקבי איפא"ק ועצב אצל תומכי ג'יי סטריט. תוצאה של 0 על הציר X משמעה כי אין הבדל משמעותי בין שתי קבוצות העוקבים.

"עצב" היה הרגש השכיח ביותר בצורה בלתי-פרופורציונלית שהובע ע"י עוקבי ג'יי סטריט, ואחריו – "גועל" ו"כעס". הגרף שלהלן מראה את המילים הספציפיות הנכללות ברגש "עצב" והמצויות בציוצים שישראל נזכרת בהם, אשר להם הסיכוי הגבוה ביותר להימצא בשימוש אצל עוקבי אחד הארגונים ולא אצל עוקבי הארגון השני. לדוגמה, למילה "בלתי שווה" (מן המונח "שוויון") יש סיכוי גבוה יותר להיות בשימוש ע"י עוקבי ג'יי סטריט, בעוד שלמילה "קנאה" יש סיכוי גבוה יותר להימצא בשימוש אצל עוקבי איפא"ק.

ללא ידיעת ההקשר, קשה לדעת כיצד המילים האלה שימשו כדי להתייחס לישראל – האם הן גוננו על ישראל, או שמא ביקרו אותה? אך מבלי להתחשב בהקשר, אין ספק כי אצל עוקבי ג'יי סטריט יש סיכוי גדול יותר מאשר אצל עוקבי איפא"ק להתייחסות לנושאים פולמוסיים ושנויים במחלוקת אלה בציוציהם הנוגעים לישראל.

למרות שניתוח רגשות מסוג זה איננו מושלם, והוא מצריך יותר פיתוח על מנת שילכוד בצורה נאמנה את הרגש הכללי המובע במחשבה בת 280 תווים, הוא בהחלט נותן לנו הצצה נאותה על השוני בשיח על ישראל בין שני הארגונים הללו. מה שמצטייר הוא קהילה של אנשים החולקים קשר לזהותם היהודית, אולם שונים בשיח שלהם לגבי מדיניותה של ישראל.

[i] עבור קוראים שאינם מכירים את הפלטפורמה של טוויטר, המשתמשים (ארגונים או אנשים אינדיבידואלים) בוחרים אחרי מי או מה הם רוצים "לעקוב" (להיות מנויים על). כאשר משתמש "מצייץ" (מעלה פוסט המוגבל ל-280 תווים), אלה העוקבים אחריו יראו את הציוץ שלו ב"פיד"
(feed(
שלהם או שיקבלו הודעה על המכשיר (טלפון או מחשב) שלהם. אם ברצונם לעשות זאת, המשתמשים יכולים להגיב על ידי מתן "לייק" לציוץ, לבצע "ציוץ חוזר" (כלומר קידום הציוץ אל אלה שעוקבים אחריהם), ו/או מענה לציוץ (תגובה לתוכנו). כל הציוצים מיועדים לציבור כולו, אלא אם כן משתמש משנה את מערך הפרטיות שלו באופן שימְנע מאנשים שאינם עוקבים אחריו לראשות את הציוצים שלו.

[ii] המילים "כיבוש", "אפרטהייד", "אנטישמי" ו"אנטישמיות" התווספו ללכסיקון על מנת לסייע בלכידת שיח הנוגע לישראל.