ספריית מאמרים / מאמרי דיעה

אל תזלזלו בדה- לגיטימציה של ישראל

מדינת ישראל בת ה- 63 ידעה מתקפות צבא וטרור, ויכלה להן. משניצחה, פנו אויביה למתקפה על הלגיטימיות שלה. זוהי מערכה מורכבת ומסוכנת. חדשות לבקרים שומעים על יוזמות לחרמות על ישראל או ישראלים, תביעות נגד ישראל וישראלים בגין "פשעי מלחמה" ועוד. הרשת מוצפת באתרים המשתלחים בלגיטימיות של ישראל, ומיליונים נחשפים אליהם.

מהי הדה- לגיטימציה ומה בינה לביקורת לגיטימית? בליבתה, זוהי שלילת הלגיטימיות של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. אולם הגדרה זו אינה ממצה, משום שחלק ניכר ממתקפת הדה- לגיטימציה אינו מתבטא בשלילה מפורשת של ישראל, אלא באופן מרומז ומתוחכם יותר. מתקפה זו יוצאת לרוב ממרחב ביקורת לגיטימית, אך נמתחת לכלל הצגת ישראל כישות בלתי מוסרית מעצם לידתה, מהותה וצביונה.

אתגר העוסקים בנושא הוא לנסות ולפוגג את "המרחב האפור" שבו מקננים יחדיו ביקורת לגיטימית ודה-לגיטימציה. זה לא אתגר פשוט מול קיתונות הביקורת על ישראל בהקשר הפלסטיני. בניתוח התופעה קיים ויכוח אודות משקלם היחסי של מניעים אנטישמיים, תרבותיים-אידאולוגיים ופוליטיים הנובעים מהסכסוך הישראלי- פלסטיני. הקרנתו השלילית של הסכסוך על ישראל, גם כשאינה מכוונת לדה-לגיטימציה, משמשת דלק על מדורתה.

הדה-לגיטימציה העכשווית מתפשטת במערב ולמרכז השיח הבינלאומי ומחברת גורמים איסלאמיים-רדיקליים עם גורמי שמאל- ליבראלי. העולם המערבי- המאופיין כיום, בין השאר, בהדגשת זכויות אדם והזדהות גוברת עם הפלסטינים על חשבון ישראל, במגמות פוסט- לאומיות ובתבניות מידע חדשות – נוח להפצה ולקליטה של מסרי דה- לגיטימציה.

אסור להקל ראש במגמה. ישראל אמנם חזקה, אך קטנה ותלויה במידה רבה בלגיטימיות הבינלאומית שלה. חלחול דה- לגיטימציה משמעותי עלול לבודד אותה, לכרסם בהרתעתה ובחופש פעולתה להגנה עצמית, לפגוע בכלכלתה, לחושפה לניגוח משפטי. הדה-לגיטימטורים משווים לנגד עיניהם את דרום אפריקה אשר חרף עוצמתה הצבאית והכלכלית, כרעה לבסוף תחת הלחץ המצטבר של שנות דה-לגיטימציה וסנקציות.

כבר בוועידת דרבן ב- 2001 הכתירו כ-1,500 ארגונים לא-ממשלתיים את ישראל כ"מדינת אפרטהייד" וקראו ל"בידודה המוחלט". ישראל ויהדות התפוצות התעוררו לאיום באיחור רב, ורק בשנתיים האחרונות ניכרים לימוד והתארגנות. עם זאת, עוד ארוכה הדרך.

אין מענה אחד לכל איום ובכל זירה. יש להתמקד בזירות העיקריות- במערב אירופה ובארה"ב. יש להבחין בין קהלים שונים: ארגונים ואישים מחוללי דה- לגיטימציה, שזו תכלית פעולתם, ויש לחושפם ככאלה; גורמים התורמים לדה לגיטימציה בלי לכוון אליה. מולם יש לחדד את משמעות פעולתם (כשופט גולדסטון וג'ימי קרטר שחזרו בהם חלקית מביקורתם על ישראל); המאסה הגדולה של דעת הקהל שברובה חסרת ידע וחשופה להשפעה, ושבמגרשה חייבים להתמודד; ושותפים פוטנציאליים למאבק בדה-לגיטימציה, לא רק יהודים, להם יש לתת כלים ועימם יש לבנות קואליציות.

זו לא רק בעיית הסברה. חשוב לשאול כיצד עלינו להגיב למציאות, אך לא פחות כיצד נוכל לעצבה בכלי מדיניות. גם במערכה הזו ניתן לנצח, אולם הדבר דורש מודעות, אסטרטגיה כוללת, ניהול, גיוס כוחות ומשאבים בישראל ובתפוצות, חינוך, בניית שותפויות, פרו-אקטיביות ויצירתיות. מול המציבים סימן שאלה על ישראל הגיע הזמן להציב סימן קריאה!

 

המאמר פורסם לראשונה בעיתון גלובס