ספריית מאמרים / יהדות ישראלית

אמור לי אם אתה קורא את ההגדה, ואומר לך למי אתה מצביע

הכל קשור. איך אתם מרגישים, למה אתן מחוברות, מה אתם עושים, עם מי אתן חשות בנוח, כמה טוב לכם כאן, כמה רע לכן. כן – כל זה קשור לשאלה למי תצביעו בשבוע הבא. לפעמים נדמה לנו שאנחנו מצביעים מהראש. לא נכון. אנחנו מצביעים לפחות באותה מידה מהבטן. מצביעים לפי ההרגלים שלנו, לפי השבט, לפי הסביבה, לפי הציפיות שלנו והציפיות מאיתנו, לפי הנינוחות שלנו.

ניקח את פסח. מה יותר מתאים מפסח. עוד רגע הבחירות, ורגע אחריהן נצא סוף סוף מעבדות הקמפיין לחירות החג. חקרנו איך היהודים של ישראל חוגגים את פסח. מי יושב לסדר, מי אוכל מזון כשר לפסח, מי מקפיד על קטניות, מי קורא את ההגדה עד האמצע, ומי עד הסוף. בדקנו והצלבנו גם עם נתונים על מידת שמירת מסורת, על עדה, על מבנה המשפחה, על עמדה פוליטית ועל הצבעה בבחירות (נתוני בחירות 2015). כאמור, הכל קשור.

אמור לי אם אתה קורא את ההגדה, ואומר לך למי אתה מצביע. כמובן – זה לא מדע מדויק. אבל יש קריאת כיוון. ואז אפשר להוסיף מידע: מי אוכל מזון כשר לפסח כל ימי החג? שוב – יש הקשר של מסורתיות, ויש הקשר פוליטי. עוד קריאת כיוון.

המצביעים היהודים של מרצ חילונים מאוד. רובם הגדול גם לא קוראים את ההגדה עד הסוף. לא הפתעה גדולה. הליכוד היא מפלגה עם תדמית מסורתית. בהתאם, רוב מצביעיה קוראים את ההגדה עד הסוף, ומקפידים לאכול מזון כשר לפסח כל ימי חג הפסח. מצביעי יש עתיד, הנוטים יותר למרכז ממצביעי העבודה, הם גם יותר מסורתיים ממצביעי העבודה. כמעט מחציתם צורכים מזון כשר לפסח לעומת כשליש ממצביעי העבודה (אולי שווה לספר את זה למפלגות החרדיות, שמשום מה בוחרות להחרים דווקא את יאיר לפיד, אבל לא את אבי גבאי).

מי עומד לנצח בבחירות אנחנו כמובן לא יודעים, אבל מצב הסקרים מוכר, ונדמה שגם מצב הרוח של המחנות הפוליטיים בהתאם. זה לא עניין רגעי, שקורה רק קרוב לבחירות. בסקרי הפלורליזם השנתיים של המכון למדיניות העם היהודי אנחנו שואלים כבר כמה שנים את הישראלים עד כמה הם מרגישים בנוח להיות מי שהם בישראל. בעצם, מבקשים לנסח את תחושת השייכות והנינוחות שלהם במקום שהם חיים בו.

באופן קבוע, וכאמור, לא רק ערב בחירות, מי שממוקם ימינה יותר על המפה הפוליטית, ומי ששייך לקבוצות הדתיות יותר, מרגיש נוח יותר להיות "מי שהוא" או "מי שהיא" בישראל. כלומר, מי שאוכל מזון כשר לפסח גם מצביע יותר ימינה, וגם מרגיש כאן יותר טוב. בממוצע כמובן. עם הרבה חריגים (שאוכלים מזון כשר ומצביעים לשמאל, או לא אוכלים מזון כשר).

כדי להמחיש את הסולם הזה, ולחבר אותו למוטיב הקבוע שחוזר בטור הזה, ביקשתי מעמית המכון נוח סלפקוב להכין את מפת הנינוחות של היהדות הישראלית. למי שלא זוכר, מפת החברה היהודית שלנו מורכבת משני צירים – ציר המסורתיות וציר הלאומיות. מסורתיות מבטאת עניינים כמו שכבר ראינו (בטור הראשון בסדרה הזאת, חפשו באתר), ואיך "יושבים" עליה מצביעי המפלגות. הפעם נציג בה את תחושת הנינוחות של היהודים בישראל. כך תוכלו לראות את החיבור של מסורת, לאומיות ונינוחות. ערב הבחירות, הכל קשור.

**
הנתונים במאמר נאספו לצורך פרויקט #יהדותישראלית של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI). בראשו עומדים שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון, ופרופ׳ קמיל פוקס (אוניברסיטת תל אביב), האחראי לסקרים ולניתוח הסטטיסטי. עמית המכון נוח סלפקוב מסייע בניתוח הנתונים, המבוססים על סקר שהשתתפו בו 3,000 יהודים ישראלים, המייצגים את האוכלוסייה היהודית בישראל, ושנערך בשני סבבים. שיעור הטעות המקרית עבור התוצאות המבוססות על 3,000 נשאלים הוא כ־1.8%. הספר "#יהדותישראלית, דיוקן של מהפכה תרבותית", שסיכם את המחקר, זמין בחנויות הספרים.