ספריית מאמרים / 2016

הערכה שנתית 2016

שורת התפתחויות בשנה שחלפה תרמו לשיפור מצבה הגיאופוליטי של ישראל, ולו לטווח הקצר של השנים הקרובות. עם זאת, באופק מתקדרים עננים העלולים להטות לרעה את המחוג בטווח הבינוני- ארוך.

בין ההתפתחויות החיוביות למול מגוון האתגרים הביטחוניים והמדיניים המטרידים ניתן למנות:

  • ישראל איננה עומדת מול איום צבאי קונבנציונלי אימננטי – נוכח התהפוכות באיזור, היחלשות המסגרות המדיניות והעובדה שחיזבאללה, האיום הצבאי המרכזי על ישראל, שקוע עמוק במלחמה בסוריה.
  • בטווח השנים הקרובות נבלם ואף הוסג לאחור תהליך התקדמותה של איראן להשגת נשק גרעיני. יודגש כי איום זה לא הוסר מהפרק אך לוח הזמנים להבשלתו האפשרית הוארך.
  • אויביה העיקריים של ישראל – חיזבאללה וחמאס – מורתעים בשלב זה מעימות נוסף עם ישראל. חיזבאללה, כאמור, מתיש כוחו בסוריה בהגנה על משטר אסד והאינטרסים האיראניים, וחמאס מבודד ומוחלש.
  • הועמק השת"פ הביטחוני של ישראל עם מצרים )הפועלת בנחישות להחלשת חמאס ולמניעת הברחת נשק לעזה( ועם ירדן לממדים חסרי תקדים, ומקודמים קשרים עם מדינות נוספות במרחב הערבי. העולם הסוני מגלה עתה יתר פתיחות להעמקת הקשרים )הביטחוניים, מדיניים וכלכליים( עם ישראל נוכח האיום המגולם בציר האיראני ובגורמי הג'האד הקיצוניים. חלקו אף מוכן להרתם ליצירת מרחב להתקדמות בסוגיה הפלסטינית.
  • הושג הסכם פיוס עם תורכיה, מדינה חשובה במרחב. הסכם זה יכול להוות מנוף נוסף לייצוב המצב מול עזה, פותח מחדש את הדלת לשת"פ בין ישראל לנאט"ו ומגלם פוטנציאל ליצוא גז ישראלי לתורכיה ואירופה.
  • בזירה הבינלאומית – חילופי הנשיאים הצפוי בארה"ב עשוי ליצור הזדמנות ל"פתיחת דף חדש" ביחסים בין שתי המדינות. חרף ה"צל" שהטילה התערבות רוסיה בסוריה, ישראל השכילה לבנות עם רוסיה יחסי עבודה ידידותיים אפקטיביים בשנה האחרונה המאפשרים לה להגן על אינטרסיה מול הזירה הסורית.
  • הוגברה תנופת פיתוחם של הקשרים הכלכליים והאסטרטגיים עם הכוחות העולים באסיה )בדגש על הודו וסין( ובאפריקה )שלה מצבור קולות משמעותי באו"מ(.
  • משאבי הגז של ישראל, כולל הצפי לגילוי משאבים נוספים, יוצרים מנוף לקשרים והשפעה באיזור )מצרים, ירדן, תורכיה והפלסטינים(.

עם כל זאת, אין להתעלם מהגורמים השליליים המאיימים על המאזן האסטרטגי של ישראל והעלולים במרוצת הזמן להגיע להבשלה. אלה כוללים:

  • הסכם הגרעין שהושג עם איראן והוגדר ע"י ראש ממשלת ישראל כטעות בקנה מידה היסטורי, מקנה לאיראן לטווח הבינוני-ארוך ) 10-15 שנה( לגיטימציה כמדינת סף גרעינית ועלול לאפשר לה תנאים לחציית סף זה ולתרום למרוץ חימוש גרעיני אזורי. בינתיים הוא מחזק את איראן מדינית, כלכלית וצבאית ואת יכולתה להעמיק חתרנותה האזורית.
  • הסכנה להידרדרות ביטחונית קיימת הן בחזית הצפונית )חיזבאללה וסוריה( והן בחזית הדרומית )חמאס וגורמי הטרור בסיני(. חיזבאללה צובר בינתיים ניסיון מבצעי רב ערך כצבא לכל דבר ואיראן מגדילה את ארסנל החימוש שלו )שכבר היום עולה על 100,000 רקטות( ברקטות מתקדמות ומדויקות יותר.
  • טרור פלסטיני: "אינתיפאדת הבודדים" יודעת עליות וירידות בעוצמתה, אך טרם דעכה ועלולה אף ללבוש פנים מסוכנות יותר.
  • הסוגיה הפלסטינית – אמנם נדחקה בינתיים לשולי הבמה האזורית אך עלולה לפרוץ חזרה לקדמת הבמה ולהכות בישראל ובמעמדה. על הפרק יוזמות בזירה הבינלאומית לשינוי הדפוס המסורתי של התהליך המדיני הישראלי- פלסטיני בכיוון של בינאום הסכסוך ולקידום פתרון כמו-כפוי בחסות האו"מ ובהובלה רב- לאומית. הפלסטינים עצמם מכינים מסע אנטי- ישראלי לציון 100 שנה להצהרת בלפור ו 50- שנה למלחמת ששת הימים.
  • התמונה הפלסטינית עלולה להחריף עקב היחלשות המערכת הפלסטינית עד כדי חוסר תפקוד, מאבקי ירושה ותוהו ובוהו עם ירידת אבו-מאזן מהבמה ופגיעה בשת"פ הביטחוני עם ישראל. •חרף הפוטנציאל לשיפור יחסי ישראל-ארה"ב עם חילופי הממשל, המתיחות המתמשכת ביחסים עם הממשל היוצא עלולה להותיר גם בהמשך חותם על משולש היחסים: ירושלים-וושינגטון- יהדות ארה"ב. כמו כן עומד בעינו האיום של הפיכת ישראל יותר ויותר לנושא מפלגתי בזירה האמריקנית.
  • עלולה להמשך השחיקה בעניינה וביכולתה של ארה"ב למלא תפקיד מרכזי במזה"ת ומילוי הוואקום ע"י שחקנים אחרים, פחות נוחים לישראל.

ישראל עודנה חשופה לניסיון מכוון ומאורגן לשחוק את מעמדה הבינלאומי באמצעות מהלכי חרם ודה- לגיטימציה. אף כי מאמצים אלה לא הצליחו עד כה לפגוע בישראל ברמת המקרו הם רושמים הישגים בהרעלת האווירה נגדה והאיום האסטרטגי הגלום בהם קיים ועומד.

הקודם
הבא