ספריית מאמרים / 2016

הערכה שנתית 2016

1     העיקרון של Einheitsgemeinde יהודית נאכף על-ידי המדינה אשר הכירה רק בקהילה יהודית אחת בכל עיר – בהתאם להוראות "התחיקה המסדירה את היחסים בין המדינה להתאגדות הדת היהודית מיום 21 במארס, 1890
(RGBl. Nr. 57/1890, Israelitengesetz).
2     "היהודים הווינאים הוותיקים": יהודים אשר עוד לפני המלחמה היו וינאים בתרבותם, זהותם ואזרחותם.
3     אין בנמצא הערכות מספריות לגבי גלי הגירה אלה.
4     היהודים ממרכז אסיה וקווקז התגוררו באזורים מרוחקים ופחות עירוניים, שהשליטה הסובייטית בהם הייתה חלשה יותר, וכך ניצלו במידה רבה ממדיניות ההתבוללות הסובייטית ומעולם לא החזיקו באוריינטציה קומוניסטית. באופן זה, הם הצליחו לשמר רבות מהמסורות האתניות והדתיות (האורתודוקסיות) שלהם ולא ניסו להיטמע בזרם האתיאיסטי הרווח. עובדה זו עומדת בסתירה למצבם של היהודים בחלק האירופי של ברה"מ, שעליהם נכפתה מדיניות ההתבוללות הסובייטית, ובכך נגזל מהם כל ידע אודות הדת והמסורות היהודיות. ראו את:
Alexander Friedmann, “Psycho-Socio-Cultural Rehabilitation in an Ethnic Subgroup: A 30-Year Follow-Up,” World Cultural Psychiatry Research Review 2, (April–July 2007): 89; Larissa Remennick, Russian Jews on Three Continents: Identity, Integration, and Conflict (New Brunswick: Transaction Publishers, 2007), p.18.
5     יהודי "עדות המזרח" בווינה נקראים "ספרדים".
6     ל"אור חדש" רק כ-150 חברים, לא כולם יהודים על-פי ההלכה.
7     על-פי הערכות שונות, ישנם בווינה בין 9,000 ל-20,000 יהודים.
8      שירות לחברים של IKG: חברים: מספרים לפי גילאים – נכון ליום 28.7.2016 (תקשורת פרטית, 2016).
9     שירות הרווחה המרכזי: סטטיסטיקת החברים בקהילות היהודיות ובארגונים הארציים בגרמניה לשנת 2015 (פרנקפורט, מיין, שירות הרווחה המרכזי של יהודי גרמניה, 2016).
10     מידע שנתקבל בדואר אלקטרוני (28 ביולי, 2016) מהשירות לחברים של ה-IKG ואושר על-ידי הרבנות של הקהילה.
11     ב-8 השנים הראשונות לאחר מלחמת העולם השנייה, התחלפה הנהגת ה-IKG שמונה פעמים, כאשר שישה מנהיגים ייצגו רשימות פוליטיות שונות מבחינה אידיאולוגית (קומוניסטית, ציונית וסוציאליסטית).
12     הצהרתו של הנשיא ארנסט פלדסברג שהוא "אינו יכול להעלות בדעתו מדינה אחרת כמולדת בעבורו, אפילו אחרי 1945" (Helga Embacher, Neubeginn ohne Illusionen: Juden in Österreich nach 1945 (Vienna: Picus, 1995), p.169) הייתה טיפוסית ל"יהודים הווינאים", אולם כלל האוכלוסייה היהודית לא הייתה שותפה לה.
13      למידע מפורט על שניהם, ראו:
Susanne Cohen-Weisz, Jewish Life in Austria and Germany since 1945: Identity and Communal Reconstruction (Budapest: Central European University Press, 2016), pp.273-276.
14      Anton Legerer, “Allgemeine Besorgnis auch unter den Juden: Österreichs Juden in der Doppelmühle,” haGalil onLine, February 14, 2000. http://www.hagalil.com/archiv/2000/02/austria-4.htm, accessed July 19, 2016.
15      בסתיו 1996 התקיימה בווינה המכירה הפומבית של מאוארבך. בית המכירות הפומביות "כריסטי" העמיד  למכירה פומבית, בשם הקהילות היהודיות באוסטריה, 8,000 יצירות אמנות וחפצים אחרים ללא בעלים, אשר הוחרמו על-ידי הנאצים מבתי יהודים בין השנים 1938 ל-1945. המכירה הפומבית של מאוארבך גייסה 11.3 מיליון אירו לערך לטובת קורבנות שואה קשישים ובני משפחותיהם.

הקודם