ספריית מאמרים / 2016

הערכה שנתית 2016

התהליך של "להרגיש בבית בווינה" שמתרחש מאז סוף שנות ה-70, וניתן להבחין בו יותר ויותר מתחילת שנות ה-80, הוביל לשינויים במרכיבי הזהות היהודית. עם כל דור חדש ניתן פחות משקל בזהות הקבוצתית של יהודי אוסטריה לזיכרון השואה (אשר יצר מעין מחיצה בין היהודים לאוכלוסייה המקומית) ולברית עם מדינת ישראל (ששימשה תחליף לזהות אוסטרית), וכך התפתחו קשרים חזקים יותר עם אוסטריה, וביטחונם העצמי כיהודים בווינה הלך וגבר מדור לדור.

בעיני הניצולים, ישראל הייתה אוטופיה. בעיני הדור הראשון שלאחר-המלחמה, היא הייתה סמל להישרדות יהודית, ורבים מקרב אלה שנשארו באירופה המשיכו לחלום על עלייה לישראל. בדרך כלל, היהודים תמכו בישראל בלא תנאי ובלי קשר להתנגדותם למדיניות כלשהי של ממשלת ישראל. המדינה היהודית ממשיכה אמנם לתפוס מקום חשוב בליבותיהם של הדור השני שלאחר-המלחמה, אך אלה מבקרים בגלוי את מדיניותה של ממשלת ישראל, אם כי אינם מערערים על זכות קיומה של המדינה. דור זה מתייחס ברובו לישראל כדבר מובן מאליו, והתקשורת באוסטריה, המתארת בדרך כלל את ישראל כתוקפנית, משפיעה על הדעות והגישות הן של הלא-יהודים והן של היהודים. יש להדגיש שממשלת ישראל אינה עושה מאמצים ניכרים לשנות דעות אלה. שגרירות ישראל עושה רק מאמצים מועטים להבהיר לקהילה היהודית את ההתפתחויות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות בישראל, וההסברה לחברי הקהילה מתבצעת רק בהיקף מצומצם. כפי שניסח זאת אחד השגרירים לשעבר, "אני לא השגריר כלפי הקהילה היהודית, אלא כלפי ממשלת אוסטריה". למרות שהדבר נכון מבחינה טכנית, קשר הדוק יותר בין השגרירות לבין הקהילה (לא רק עם הנהגת הקהילה) היה ודאי עשוי לתרום לחיזוק מרכזיותה של מדינת ישראל בזהות הקבוצתית היהודית, ואף היה מעניק ליהודים מידע הכרחי למלחמה באנטי-ציונות ובבורות בנוגע לישראל בסביבתם הקרובה.

הן זיכרון השואה והן מדינת ישראל היו החיבורים העיקריים בין הקבוצות השונות בתוך הקהילה בארבעת העשורים הראשונים אחרי מלחמת העולם השנייה. ההיחלשות של מרכזיותם הותירה בזהות הקבוצתית היהודית חלל, אשר התמלא על-ידי הדת. תרומתו של הדור שלאחר-המלחמה לתהליך של יצירת זהות יהודית הייתה בהגברת הביטחון העצמי והקמת המוסדות הדרושים לחיים יהודיים משגשגים. הדור השני שלאחר-המלחמה יוצק עתה לתהליך זה מעורבות מחודשת ביהדות כדת, תפיסה חדשה ורחבה יותר של הזהות היהודית ומתן ביטוי פומבי לביטחון העצמי היהודי. אלה שגדלו בסביבה כלכלית בטוחה בקהילה יהודית בעלת תשתית מתאימה החלו לבחון לעומק את זהותם היהודית, לקדם את לימודי היהדות ולעודד את השתתפותם ומעורבותם של בני הנוער, והדבר בא לידי ביטוי במספר גדל והולך של אתרי לימוד ובנהירה גוברת והולכת ברמה האישית אחרי הדת. גם אלה הפחות דתיים מעורבים באופן פעיל בפעילויות שהקהילה והארגונים היהודיים השונים בווינה מארגנים. כמעט כל הארגונים האלה הם אורתודוקסיים, אולם קיימת שוֹנוּת ברמת האדיקות שלהם. כך למשל, בקרב ארגוני הנוער ישנם "השומר הצעיר" הציוני והחילוני, "בני עקיבא" הדתי-ציוני, ארגון הנוער הבוכרי "יד ביד" וארגון הסטודנטים היהודים.

הקודם
הבא