ספריית מאמרים / 2016

הערכה שנתית 2016

עיקרון יסודי במחשבה הליברלית של ההשכלה הרוֹוֵחַ בחברה האמריקנית הוא העיקרון שהפרט הוא היחידה הבסיסית של החברה ובעל הזכויות בה. החרדים שמים דגש על הקבוצה, ולא על הפרט, ומתייחסים אליה כאל בעלת הזכויות. אוריינטציה זו הובהרה בצורה חדה, ומזעזעת בעיני לא-חרדים רבים, במחלוקת פומבית בעיר ניו יורק שנמשכה שנים אחדות. המחלוקת נגעה למנהג המסורתי של "מציצה בפה" – מציצת פצע המילה על-ידי המוהל. בין השנים 2004 ל-2011, לקו 11 תינוקות זכרים בעיר ניו יורק בווירוס ההרפס, כמה ימים לאחר שבוצעה המציצה בברית המילה שלהם. שני תינוקות מתו ושניים סובלים מנזק מוחי.29

המציצה בפה מוזכרת במשנה והייתה לחלק מהמסורת היהודית בטקס ברית המילה עד המאה ה-19. אז טענו אנשי מקצוע בתחום הרפואה שהמציצה אינה היגיינית ושהיא עלולה לגרום לזיהומים. השאלה האם להמשיך במנהג זה חצתה את הקהילה האורתודוקסית היהודית. רבנים אחדים פסקו שהמציצה אינה חלק הכרחי מטקס המילה וניתן לוותר עליה או, לחילופין, לבצעה בעזרת צינורית. אולם רבנים שמרניים יותר פסקו שיש לשמור על המנהג של מציצה ישירה בפה ולא לשנותו. הרבנים החסידיים הובילו את הפסיקה בנושא שימור מנהג המציצה בפה, והמנהג נשמר עד היום בקרב החסידים ובקרב רבים בקהילה ה"ישיבתית". הקהילה האורתודוקסית המודרנית מתנגדת למציצה בפה, ורבניה פסקו שאם רוצים במציצה, יש לעשות זאת בעזרת צינורית.30

"המרכז למניעת מחלות" (Centers for Disease Control and Prevention) פרסם בשנת 2012 דו"ח המייעץ להימנע ממציצה בפה, והזהירו שהפעולה מגדילה ב-340 אחוזים את הסבירות שהתינוק ילקה בהרפס. למרות השתדלות אינטנסיבית של אגודת ישראל אצל ראש העיר בלומברג, העבירה מועצת הבריאות של עיריית ניו יורק תקנה המחייבת את המוהלים להחתים את ההורים על טופס, שבו הם מצהירים שהם מבינים שמציצה בפה "חושפת את התינוק לסכנת הידבקות בווירוס ההרפס ועלולה לגרום לנזק מוחי או למוות". יותר מ-200 רבנים אורתודוקסיים הורו למאמיניהם לא לציית לתקנה החדשה.31 אגודת ישראל עתרה לבית משפט פדראלי בטענה שתקנה זו מהווה הגבלה על חופש הדת ומנוגדת לחוקה.32

התקנה בנושא המציצה בפה הפכה מאוחר יותר באותה שנה לנושא במסע הבחירות למועמדות הדמוקרטית לראשות העירייה. קהילת סאטמר בברוקלין במיוחד הפעילה לחץ על ביל דה-בלאזיו (Bill de Blasio), שהיה נציגה של הקהילה יותר מ-8 שנים במועצת העיר. בעצרת למען דה-בלאזיו שמומנה על-ידי סאטמר, כמה ימים לפני הבחירות, הכריז דובר חסידי בנוכחותו של דה-בלאזיו, שאם דה-בלאזיו ייבחר, הוא "יבטל באופן מידי" את תקנת ההסכמה למציצה בפה שחוקק הממשל של בלומברג,33 ושיהודים אורתודוקסים יוכלו לקיים את מצוות ברית המילה "בלי פשרות". זמן לא רב אחרי שדה-בלאזיו נבחר לראשות העיר, ולאחר התייעצויות עם מועצת הבריאות ועם רבנים מקומיים, העירייה אכן ביטלה את התקנה. העירייה הגיעה להסכמה עם הרבנים שבמקרים שבהם אירעה הידבקות בהרפס לאחר ברית מילה עם מציצה בפה, הקהילה האורתודוקסית תסייע לעירייה לזהות את המוהל ולערוך לו בדיקת הרפס. אם בדיקת ההרפס תהיה חיובית, הקהילה תנסה לשכנע את המוהל לבצע בדיקות DNA נוספות כדי לקבוע האם הוא זה שהפיץ את המחלה. אם יימצא קשר בין המוהל הנגוע לתינוק הנגוע, ייאסר על המוהל לערוך עוד בריתות מילה.34 זמן קצר לפני המהלכים של ממשל דה-בלאזיו, ניצחה אגודת ישראל בערעור שהגישה על החלטתו של בית המשפט הפדראלי המחוזי, לפיה תקנת ההסכמה תואמת את החוקה. בית המשפט לערעורים, שסבר שתקנת ההסכמה פוגעת ביישום של חופש הדת, הפך את ההחלטה של בית המשפט המחוזי והורה לאחרון להפעיל סטנדרטים משפטיים נוקשים יותר.35

בעוד שביטול תקנת ההסכמה והצגת הנוהל החדש הוצגו במגזר החרדי כהישג גדול, אנשי מקצוע בתחום הרפואה ובריאות הציבור, רבים מהם יהודים, ביקרו את המהלך הזה, לאחר שמספר המקרים בעיר ניו יורק שבהם, לפי החשד, נגרמה הידבקות בהרפס בשל מציצה בפה, זינק בשנה שלפני כן. למרות שהתפיסה האמריקנית לגבי זכויות הפרט מעניקה להורים את הזכות לגדל את ילדיהם כראות עיניהם, זכות זו איננה כוללת הזכות לסכן את הילדים בצורה פיזית. הקהילה החרדית התעקשה על אמונתה, שלא ייתכן שמנהג שהיהודים מבצעים במשך מאות שנים ושנקבע בתלמוד יגרום נזק לילדים יהודים. לטיעון שאין להעמיד תינוקות בסיכון משמעותי של פגיעה או אפילו של מוות בשל האמונה של הוריהם ושל הקהילה לא היה כל משקל בעיניהם, מאחר שבעלת הזכויות היא, להבנתם, הקהילה ולא התינוק, וישנה חשיבות עליונה לזכותה של הקהילה להבטיח את ההמשכיות של אורחות חייה. דומה שאותה גישה מניעה את ההתנגדות של הקהילה החסידית לדווח למשטרה ולרשויות על מקרים של אלימות נגד ילדים ובתוך המשפחה.

הקודם
הבא