ספריית מאמרים / 2016

הערכה שנתית 2016

כאשר אנו משלבים את הנתונים משלושת המדדים לעיל, מתקבלת תמונה כוללת. למרות מספר רב יותר של תקריות לשנה ל-1,000 יהודים בבריטניה לעומת צרפת, יהודי צרפת מודאגים יותר מאשר יהודי בריטניה. בניגוד ליהודי בריטניה, יהודי צרפת חשים שהשיח האנטישמי התפשט לזרם הלאומי המרכזי, והם איבדו את האמון ביכולתה של הממשלה בצרפת לשלוט במיעוט המוסלמי. מספר ניכר של יהודים צרפתים חשים שהם נדחקים יותר ויותר לשוליים מבחינה חברתית בשל החדירה של השיח האנטישמי.
בעקבות הדברים החד-משמעיים והפעולות הקונקרטיות של מנואל ואלס, יהודי צרפת החלו לשוב ולחוש אמון כלפי המחויבות של ממשלתם להגן עליהם. הפן החיובי של העניין הוא שייתכן שגם הממשלה הצרפתית החלה לראות באנטישמיות המקומית לא רק איום כלפי היהודים אלא איום פנימי מתמיד כלפי הרפובליקה. עם זאת, היהודים מודאגים מהתמשכות האלימות האנטישמית וממשיכים להתייחס בזהירות ליכולת של המשטרה ושל שירותי הביטחון לעצור את הביטויים האנטישמיים החברתיים או האלימים.7 אי-נחת זו תואמת את ממצאי הסקרים. בעקבות מתקפות הטרור בפריז ובבריסל, אישרו סקרים לאומיים את התחושה הרווחת של אי-נחת עמוקה בקרב יהודי צרפת ואת המוטיבציה שלהם להגר: 61% חשו שהם "יהיו בטוחים יותר בישראל מאשר בצרפת" (כאשר40% מהציבור הצרפתי הכללי סברו ש"צרפת אינה בטוחה ליהודים"). 80% מיהודי צרפת "שוקלים לעזוב את המדינה", ומחציתם "חושבים על ישראל כיעד המועדף עליהם".8

הקודם
הבא