ספריית מאמרים / 2016

הערכה שנתית 2016

מאמצי חקיקה אלו מתאפיינים בכך שהם עולים בעיקר מהשטח. לעיתים קרובות מדובר ביוזמה של מחוקקים פרו-ישראלים המבקשים להגן על ישראל כבעלת ברית חשובה של ארה"ב וכדמוקרטיה היחידה באזור מלא תהפוכות, זאת בשעה שישראל נמצאת תחת מתקפה גוברת והולכת, בייחוד בקמפוסים. רבים מאותם מחוקקים הבחינו בעלייה דומה גם בעמדות ובפעולות אנטישמיות. בחלק מהמקרים פועלים אותם מחוקקים בשיתוף פעולה עם הקהילה היהודית והקהילה הפרו-ישראלית באזורם. במקרים אחרים, הקהילה הפרו-ישראלית היא זו שיוזמת את הקשר עם המחוקקים. בהקשר זה נכללים הארגונים: Israel Action Network (IAN), The Israel Project (TIP), The American Jewish Committee (AJC), Stand With Us, the Israel Allies Foundation, יחד עם קבוצות נוצריות כמו Christians United for Israel (CUFI) ו-Proclaiming Justice to the Nations. בנוסף, קיימים מספר מכוני מחקר ויועצים משפטיים בולטים אשר מוודאים שמאמצי חקיקה אלו יהיו תקפים מבחינת החוקה האמריקנית. ברמה המקומית, לעיתים קרובות פועלים המחוקקים בשיתוף פעולה עם המועצות היהודיות ליחסי קהילה (JCRC) ועם הפדרציות היהודיות. ארגונים אלו מספקים משאבים, כלי-עבודה ומומחיות עבור השחקנים המקומיים, אשר חוברים בדרך כלל למחוקקים ברמת המדינה. ארגונים אלו מסייעים גם בבניית קואליציות ומחליטים איזה מודל יתאים ביותר למדינה ספציפית.

מרבית הצעות החוק הועברו בעזרת תמיכה דו-מפלגתית וברוב מכריע. יצוין כי במדינות שטרם העבירו הצעות חוק כאלו או שנכשלו בכך, לרוב לא היתה התנגדות מצד האופוזיציה, אלא סדרי עדיפויות שונים בחקיקה, לוחות זמנים או הליכים שונים. מדינות אחדות אינן מעוניינות להתערב בנושאים שלדעתן עשויים לעורר מחלוקת (כדוגמת הסכסוך הישראלי-פלסטיני) או באופן כללי, בנושאים של מדיניות חוץ. קבוצות התומכות ב-BDS ניסו להציג את העיכובים הללו כהצלחות של פעילותן באותה מדינה.

הצלחתם של מאמצי חקיקה אלה הפתיעה את אנשי תנועת ה-BDS, וחלק מהמומחים טוענים כי התנועה נמצאת במצב של בלבול ומגננה.

שאלות משפטיות וחוקתיות

האופוזיציה העיקרית למאמצים הנ"ל הייתה עד כה שולית יחסית ובלתי מתואמת, והגיעה מצד קבוצות התומכות ב-BDS, כגון Jewish Voice for Peace, הכנסייה המתודיסטית במדינות אחדות, במקומות מסוימים גם קבוצות של מיעוטים, Palestine Legal, ו-American Civil Liberties Union (ACLU).

הביקורת העיקרית על מאמצים אלה עד כה התמצתה בטיעון שהם מגבילים את הזכויות המעוגנות בתיקון הראשון לחוקה האמריקנית. כפי שצוין, הקהילה הפרו-ישראלית משתמשת בצוותי חשיבה וביועצים משפטיים כדי לוודא שמאמצים אלה יותאמו לחוקה האמריקנית.

כפי שמסביר זאת יוג'ין קונטורוביץ', פרופסור למשפטים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן:8

"אף לא אחד מהחוקים הללו אינו מחרים או מעניש את אלו המבקרים את פעולותיה של ישראל, או מונע ממישהו להחרים את ישראל. הם מיושמים אך ורק כלפי עסקים בעלי קשרים חוזיים עם מוסדות המדינה או שהמדינה משקיעה בהם. חוקים אלה אומרים בפשטות: אם אתה רוצה שהמדינה תעשה איתך עסקים, עליך לציית למדיניות של המדינה בעניין התנהלות עסקית ברורה והוגנת, ובכלל זה לכללים כנגד אפליה. חוקים אלה אינם עוסקים בדיבור או בהשקפות, הם עוסקים בהחלטות עסקיות בלתי הוגנות ומפלות. ובין אם אנו מסכימים או לא מסכימים עם חוקים אלה כעניין של מדיניות, אין ספק שהם אינם מהווים בעיה מבחינת התיקון הראשון לחוקה".

קונטורוביץ' מצביע גם על "תקדים מבוסס-היטב של בית המשפט העליון", אשר קובע ש"מדינות רשאיות לבחור לא לעשות עסקים עם חברות שנחשבות בעיניהן כ… מפלות".

לפיכך, עסק או ארגון חופשיים לחלוטין לבקר את ישראל, ואף לשלול את הלגיטימיות שלה, בלי להיענש. הם גם חופשיים לנקוט בחרם. אולם אם יעשו כן, גם המדינה רשאית לנתק את הקשר עימם.

מבין הארגונים הפרו-ישראליים, שכולם מתנגדים ל-BDS, רק הליגה נגד השמצה (ADL) נמנעה מתמיכה במאמצי החקיקה הללו,9 בציינה שהם עשויים להוות פגיעה בזכויות המעוגנות בתיקון הראשון לחוקה.

השלכות ודילמות

ברמה הסמלית, פעולות אלה נגד מאמציהם של תומכי ה-BDS שולחות מסר ברור שהמדינות, בתמיכה רחבה וחוצת מפלגות, תומכות בישראל או לפחות מתנגדות באופן עקרוני לשיח ולפעולות של אפליה.

ברמה המעשית, פעולות אלה משיגות שני דברים עיקריים. ראשית, הן מעסיקות את הפעילים האנטי-ישראליים. עקרון מרכזי באסטרטגיה של ארגוני ה-BDS היה לדחוף כל העת יוזמות אנטי-ישראליות חדשות. באופן זה נדחקו תומכי ישראל למגננה, כאשר הם נדרשים להסביר מדוע ישראל איננה מבצעת רצח עם, אפרטהייד, טיהור אתני או כל אחת מההאשמות הטעונות האחרות.

יתר על כן, פעולות אלה מספקות דרך מילוט לחברות שהופעל עליהן לחץ לבטל פעילות בישראל ואשר לא רצו לעשות כן. לפחות במקרה אחד, חוקים אלה גם מחקו ניצחון תעמולתי של תנועת ה-BDS. לדוגמה, תנועת ה-BDS טענה שהיא גרמה לחברת האבטחה הבריטית G4S לבטל את פעילותה בישראל בעקבות קמפיין הטרדה ממושך ומפרך כנגדה. אולם כאשר חברת G4S נדרשה להשיב למדינת אילינוי והסתכנה באובדן חוזים עם המדינה, החברה הבהירה בסופו של דבר שלא רק שהיא אינה מבטלת את פעילותה בישראל אלא שבכוונתה להמשיך לפעול בה בעתיד הנראה לעין.10

כמה דיונים מתנהלים בשאלה מהו דגם הפעולה היעיל ביותר. האחד עוסק בשאלה האם לשון החקיקה צריכה להיות מפורשת כנגד ה-BDS ובעד ישראל, או שמא חקיקה כוללנית נגד אפליה עדיפה. חקיקה ספציפית לטובת ישראל יוצרת תמיכה ציבורית חשובה בישראל בשעה שזו נמצאת תחת מתקפה בקמפוסים ומצד קבוצות פרוגרסיביות. היא מאותתת לדעת הקהל שרוב חוצה מפלגות תומך בישראל. אולם קיימת סכנה שבכך יגבר הדימוי בקרב מיעוטים וקבוצות פרוגרסיביות שישראל היא אכן נושא מובהק של אפליה מצטלבת (intersectionality) ושבהתאם לכך, היהודים זוכים למעמד מועדף. הדבר נכון בייחוד במדינות בארה"ב שבהן יש קהילות גדולות של מיעוטים ושל קבוצות פרוגרסיביות, שבהן התמיכה בישראל נוטה להיות נמוכה יותר. טמונה בכך גם סכנה להגברת המודעות הציבורית לתנועת ה-BDS, דבר שיש לו חשיבות מכרעת לאסטרטגיית הצמיחה של תנועה זו.

עם זאת, נושאים נוספים הולכים ומתבהרים. דומה שחקיקה מחייבת עדיפה על החלטות לא-מחייבות. במסגרת זו, ישנה העדפה למדינות שכללו בחקיקתן משיכת השקעות של קרנות פנסיה והטלת איסור על התקשרות בחוזים של המדינה. אולם, חשוב לציין שקרנות הפנסיה במדינות אחדות מורכבות עד כדי כך עד שהמחוקקים מעדיפים לא להתעסק איתן, במדינות אלה מוטב להיוועץ במומחים משפטיים ופיננסיים מקומיים.

הקודם
הבא