ספריית מאמרים / 2016

הערכה שנתית 2016

ישנם כאלה המפקפקים אם השינוי במדיניותה של הודו כלפי ישראל יימשך בטווח הארוך. אלה מצביעים על הגידול המהיר של המיעוט המוסלמי בהודו ועל הקשרים הכלכליים הענפים מאוד של הודו עם המזרח התיכון המוסלמי. הם מציינים גם דיווחים בהודו על אכזבה מממשלתו של מודי, משום שהרפורמות שהבטיח לא התממשו במלואן בקצב המהיר המקוּוֶה. הייתכן שהמשיכה של מודי לישראל תהיה רק אתנחתא זמנית, קצרה, בחתירה של הודו לעבר האינטרסים הלאומיים הרחבים יותר שלה?

השאלה האם ההיסטוריה נקבעת על-ידי החלטות של מנהיגים גדולים או על-ידי כוחות סוציו-אקונומיים עמוקים יותר וארוכי-טווח העסיקה את ההיסטוריונים מאז קארל מארקס. כמה פסקאות שזכו לציטוט נרחב, שכתב מארקס ב-1851-2, השפיעו עמוקות וממושכות על כתיבת ההיסטוריה:
"אנשים מעצבים את ההיסטוריה של עצמם, אולם הם אינם עושים זאת באופן חופשי, בתנאים שהם עצמם בחרו, אלא בתנאים שמצאו, אשר קיימים ומועברים הלאה. המסורת של כל הדורות המתים מעיקה על מוחותיהם של החיים כמו סיוט לילה".3

הנושא שהעלה מרקס רלבנטי במיוחד להיסטוריה היהודית. מעשיהם של מנהיגים לאומיים וזרים קבעו את ההיסטוריה היהודית לא פחות, ויש הטוענים אף יותר, מאשר כוחות סוציו-אקונומיים של "דורות מתים". כאשר הנשיא טרומן הכיר במדינת ישראל, כמה דקות לאחר הקמתה ב-1948, הכרה שהייתה קריטית להישרדותה של מדינת ישראל, הוא הונע מאמונות אישיות עמוקות. הוא שחה נגד הזרם. הוא התעלם מהטיעונים של חברי ממשלתו, שהיו משוכנעים ש"התנאים הקיימים", כפי שכתב מרקס, דהיינו, מאזן הכוחות המזרח תיכוני, ידונו את המדינה היהודית הקטנה והמבודדת להכחדה מהירה.

ומה בקשר למודי? האם הוא שינה את המדיניות של הודו כלפי ישראל על סמך רצונו האישי בלבד, או שמא הוא מייצג שינויים עמוקים יותר וממושכים יותר בחברה ההודית והערכה מדויקת של המסלול והאינטרסים ארוכי הטווח של הודו? התשובה היא: שני הדברים גם יחד. נכון שמודי אהד את ישראל עוד לפני שעלה לשלטון, אולם נדרש שינוי מהותי של דור ושינוי חברתי ממשי על מנת להסביר את ניצחונו. צעירי הודו, אנשי המקצועות החופשיים והמעמד הבינוני הגדל והולך, מרביתם הינדים, הצביעו בשבילו. הם התעלמו מהאזהרות של מפלגת הקונגרס השלטת ושל מקצת האליטות, לפיהן הצבעה למודי תהיה אנטי-מוסלמית. תחת שלטונה של מפלגת הקונגרס, ההנחה הייתה שמנהיג הודו לא יוכל להיות ידיד ישראל, מחשש לפגיעה במוסלמים ההודים. ניצחונו של מודי ערער את הטאבו העתיק הזה ושחק את כוח ההרתעה הפוליטי של המוסלמים בהודו ביחס לישראל. המדיניות החדשה של מודי ביחס לישראל היא חלק מאוריינטציה מחודשת והערכה מחודשת של מדיניות החוץ והפנים של הודו. במובן זה, ניתן להשוות את שנת 2014 לשנת 1992, בה הודו כוננה יחסים דיפלומטיים עם ישראל. רבים ראו זאת אז רק כתגובה של הודו לנפילת הגוש הסובייטי האנטי-ישראלי ולעלייתה של ארה"ב הפרו-ישראלית, אולם היה זה גם חלק מתסיסה אינטלקטואלית ופוליטית רחבה הרבה יותר – "מיליון מרידות עכשיו", כפי שכינה את התקופה הזאת הסופר ההודי חתן פרס נובל, נייפול.4 גם עניין זה מרמז שמדיניותה של הודו כלפי ישראל לא תתהפך כה מהר.

הקודם
הבא