ספריית מאמרים / 2016

הערכה שנתית 2016

הזרם העיקרי של המחשבה הציונית-דתית כיום רואה את היעדים של שיבת ציון והקמת מדינת ישראל לא בעיקר כתגובה לאנטישמיות ולרדיפות, אלא כהגשמה של אידיאלים דתיים ואף אלוהיים. יתר על כן, ייעודה של המדינה היהודית הוא להגשים אידיאלים דתיים ואלוהיים אלה במוסדותיה ובחייה הציבוריים. בסופו של דבר, הציונים-הדתיים מאמינים שהגשמה זו תישא אופי הן אוטופי והן של "החזרת עטרה ליושנה" (למשל, בנייתו מחדש של בית המקדש). שאיפות אלה להחזרת מציאות דתית ולאומית אידיאלית מעניקות לציונות הדתית בת-זמננו את אופייה ה"משיחי" וה"גאולתי". התחדשותו הלאומית של עם ישראל, כמו גם ההתיישבות בארץ-ישראל השלמה והשליטה בה, הם חלקים מהותיים וחשובים בהגשמה גאולתית זו. בהקשר זה, הציונים-הדתיים רואים את עם ישראל ואת ארץ-ישראל כישויות אורגניות חיות, ולא כמקבצים של יחידים השותפים לחוזה או אמנה, או כפיסות אדמה הניתנות לחלוקה חוזרת.9

כמובן שהרוב המכריע של הציונים-הדתיים אינם תיאולוגים. עם זאת, הנחות היסוד התיאולוגיות הללו משקפות את מחשבותיהם בנושאים ארציים יותר, בייחוד כאלה הנוגעים לזהות לאומית, אזרחות, זכויות מיעוטים, דמוקרטיה ופוליטיקה. מאחר שהציונות הדתית מתייחסת אל האומה במושגים של שלמות אורגנית היא דורשת מהפרט להזדהות עם הקולקטיב הלאומי ולהעמיד את עצמו לרשותו. הציונות הדתית בת-זמננו מצדדת בדמוקרטיה, במובן של ממשלה אשר מבטאת את רצון העם ומבוססת על הסכמתו. אולם "העם" אינו מורכב מחלקים אינדיבידואליים אשר יוצרים גוף פוליטי באמצעות אמנה חברתית, אלא מ"כלל ישראל", שהיא ישות היסטורית, תרבותית, דתית ואף מטאפיזית.10 על-פי האידיאולוגיה הציונית-דתית השלטת, הרצון הפנימי האמיתי של אומה הוא למעשה רצון האל. על-סמך הנחות היסוד התיאולוגיות, האידיאולוגיות והפוליטיות האלה, הציונים-הדתיים ונציגיהם נוטים לנסח את עמדותיהם בסוגיות ציבוריות ופוליטיות מעשיות, קונקרטיות ועכשוויות.

הקודם
הבא