ספריית מאמרים / 2016

הערכה שנתית 2016

מאז סוף שנות ה-80 של המאה ה-20, ציונים-דתיים התגייסו ליחידות העילית בצה"ל וליחידות קרביות והפכו לקצינים במספרים משמעותיים. כיום, מעל שליש מהקצונה הזוטרה ביחידות אלה, כמו גם מעל 50 אחוזים מהחניכים בקורסי קצינים, הם מקרב הציונות הדתית. הדבר נכון בייחוד בחילות היבשה. מספר גדל והולך של קצינים דתיים-לאומיים מגיעים לדרגי הפיקוד הגבוהים והופכים למפקדי גדודים וחטיבות. זאת בניגוד למצב ששרר לפני סוף שנות ה-80, כאשר כל הפיקוד העליון של צה"ל ויחידות העילית הקרביות שלו הורכבו כמעט לחלוטין מחילונים.19

אחת הסיבות להתפתחות זו היא שהעתודה הקודמת של כוח האדם ליחידות העילית וליחידות הלוחמות בצה"ל – מעמד הביניים החילוני (האשכנזי בעיקרו) – סיפקה בשנים האחרונות פחות אנשים מאשר בעבר. ההסברים לכך רבים ומורכבים, אולם סיבה עיקרית אחת היא השינוי התרבותי והחברתי שעבר על חלקים נכבדים בחברה הישראלית, בייחוד על מעמד הביניים החילוני. מגזר חברתי זה עבר ממה ששפיר ופלד כינו "שיח אזרחי רפובליקני", שבו עשייה למען הכלל תרמה להאדרת מעמדו החברתי של האזרח והעניקה לו תמורה חומרית, ל"שיח אזרחי ליברלי". בשיח האזרחי הליברלי קיים עידוד להגיע להישגים ולהוקרה באופן עצמאי, באמצעות תחרות בשוק הכלכלי ובתחומים אחרים. כתוצאה מכך, בעיני פלח אוכלוסייה זה חל פיחות מסוים בערכם של השירות הצבאי ושל הקצונה ביחידות הלוחמות.20

הצבא נערך אפוא לקלוט קבוצות אוכלוסייה איכותיות אחרות כדי למלא את החלל שנוצר, והקבוצה שעשתה זאת היא הדתיים-הלאומיים. לצורך זה פותחה צורה אירגונית חדשה – המכינה הקדם-צבאית, אשר נועדה לאפשר לנוער הדתי-לאומי (בראש ובראשונה נערים) לתפוס תפקידי הנהגה ואליטה , תוך שמירה על אורח חיים האורתודוקסי ונאמנות לאידיאולוגיה הלאומית של הציונות הדתית. באופן זה, תוכניות המכינה מאפשרות למגזר הדתי-לאומי להשפיע, תחילה על הצבא ובסופו של דבר על החברה הישראלית בכללותה.

בניגוד לישיבות ההסדר, התלמידים במכינה לומדים במשך שנה או שנתיים, ואחר כך משלימים שירות חובה מלא בן 3 שנים. בניגוד לישיבות ההסדר, אין בתוכנית הלימודים במכינה דגש חזק על התלמוד, אלא מודגשות האידיאולוגיה והתיאולוגיה הדתיות-לאומיות (בעיקר כתביו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ושל האסכולה שלו), התנ"ך וההלכה. המטרה המוצהרת אינה לייצר תלמידי חכמים, אלא להכין צעירים לעמדות הנהגה בצבא ובחברה. למרבית הבוגרים מומלץ להתגייס ליחידות העילית ולהמשיך לקצונה. המכינה היא חלק מהניסיון להכפיף את החיים הלאומיים הארציים (דהיינו, את הצבא) לרגולציה דתית, ובכך לשוות להם אידיאלים דתיים נעלים. בשנת 2013 השתתפו כ-1,400 צעירים ב-21 תוכניות מכינה ציוניות-דתיות.21

דומה שתוכנית זו לשוות לצה"ל, במידה זו או אחרת, אידיאלים דתיים זוכה להצלחה. נראה שמתרחש תהליך הדרגתי שבו המקום והמשקל של הדת ושל רשויות הדת (היהודית האורתודוקסית) גובר. כמה מבקרים (מקצתם חריפים מאוד) הצביעו על כך ש: 1. הדת היהודית מגדירה אט-אט את הזהות הקולקטיבית של הצבא. 2. קיים תהליך הדרגתי שבו הפקודות והנהלים עוברים להיכתב באופן שיתאימו לדרישות הדת, בעניין התפרסות בשטחים הכבושים, מקומן של נשים והתנהגות ביום השבת. 3. בתהליך הדרגתי, סמכויות הדת עוברות למלא תפקיד, לצד המפקדים הרשמיים, בעיצוב ובהסדרה של הפעולות והמבצעים הצבאיים. יתרה מכך, עד לאחרונה היו החיילים גם חשופים לחינוך ולחִיברוּת דתיים, ובכלל זה בנושא של אתיקה והוראות פתיחה באש.22

נראה שהפיקוד הבכיר הנוכחי, תחת הרמטכ"ל גדי אייזנקוט, מנסה לצמצם במידה מסוימת את השפעת הדת על הצבא. רא"ל אייזנקוט הוציא בינואר 2016 את "ענף תודעה יהודית" מהרבנות הצבאית. בעת שמינה את אל"מ הרב אייל קרים לרב הצבאי הראשי, האחרון הבהיר כי ידבק בנהלים המסורתיים ובמבנה הפיקודי של צה"ל (ובכלל זה, הכלה של כל החיילים, בלי קשר לדתם, אמונתם או נטייתם המינית). אולם צעד זה נתקל בהתנגדות מצד אחדים ממנהיגי המכינות (ראו להלן את נאומו של הרב יגאל לוינשטיין).23

הקודם
הבא