ספריית מאמרים / 2016

הערכה שנתית 2016

מפלגת "הבית היהודי" שונה מקודמתה, המפד"ל, בכך שהיא כוללת בהנהגתה חילונים מוצהרים. מספר 2 במפלגה, שרת המשפטים איילת שקד, היא חילונית. ינון מגל, עיתונאי חילוני, ייצג את המפלגה כחבר כנסת (עד להתפטרותו בדצמבר 2015). למרות שנציגים חילונים אלה ככל הנראה אינם מאמצים לגמרי את ההנחות התיאולוגיות שתוארו לעיל, הם בהחלט תומכים בהשקפה הלאומית של המפלגה ובתפיסתה לגבי העם היהודי כאומה היסטורית אשר לה תביעות היסטוריות על ארץ ישראל השלמה. הם גם נוטים להדגיש את הזהות היהודית של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

אין זו הפעם הראשונה שהנהגה ציונית-דתית חוברת לגורמי ימין חילוניים. ב-1979 ייסדו גאולה כהן ומשה שמיר את מפלגת "התחייה", אשר כללה ציונים-דתיים, כמו חנן פורת והרב אליעזר ולדמן, ומנהיגי ימין חילונים, כמו גאולה כהן ופרופ' יובל נאמן. שותפות זו בין אישים מאוד אורתודוקסיים וימניים לבין מנהיגי ימין חילונים נמשכה גם במפלגה שירשה את "התחייה" – "האיחוד הלאומי", אשר כללה את הרב בני אלון (מהצד הציוני-דתי) ואת ד"ר אריה אלדד (מהצד הלאומני-חילוני).

לפיכך, על מנת להבין באופן מלא את מפלגת "הבית היהודי" העכשווית, עלינו להשוות אותה לשתי קודמותיה. המפד"ל, ברובה, ראתה עצמה כמפלגה סקטוריאלית. פרט להבטחת ההתיישבות בארץ ישראל השלמה, היא ביקשה גם להשיג תקציבים ומשאבים נוספים לסיפוק צרכיה המיוחדים של הקהילה הציונית-דתית – בתי ספר, בתי כנסת, מקוואות וכדומה. בניגוד לכך, "התחייה" ו"האיחוד הלאומי" שאפו לתת ביטוי טהור ל"רצון הכללי" (volonté générale) בשאלת ההתיישבות בארץ-ישראל השלמה והשליטה בה.

בניגוד לשתי המפלגות שקדמו להם, האגף של נפתלי בנט ואיילת שקד במפלגת "הבית היהודי" נוטה להציג סדר-יום לאומי אינטגרלי מקיף הרבה יותר, ומתייחס גם לנושאים של אזרחות ולימודי אזרחות, הזהות הלאומית של המדינה והחברה האזרחית. יתרה מכך, בניגוד לרבנים שעמדו בראש "התחייה", הם נוטים לתאר את עצמם כ"מצויים בעניינים" בתרבות הישראלית העכשווית. בנט מדגיש בתיאוריו את עצמו את הרקע שלו כיזם היי-טק מצליח, ושקד מציגה עצמה כתל אביבית צעירה ואופנתית (כמו רעייתו של בנט, גילת, למרות שהדימוי שהיא מציגה היא של אם צעירה למשפחה הגרה בבבית צמוד קרקע ברעננה).11 המסר שלהם הוא שגישתם הלאומית האינטגרלית היא חלופה רלבנטית לחברה הישראלית בת-זמננו, ושגישה זו תואמת היטב את התרבות הצרכנית הקפיטליסטית העכשווית.

הקודם
הבא