ספריית מאמרים / 2016

הערכה שנתית 2016

1    לדיון קצר בשאלה "מהי יהדות" ובדרכים להתייחס אליה, ראו: שמואל רוזנר, היהודים: 7 שאלות נפוצות. החל בעמ' 13. (דביר ובית התפוצות, 2016).
2    ניתן למצוא את הדו"ח "ערכים יהודיים והשימוש של ישראל בכוח עימות מזוין: עמדות יהודי העולם" ב:
http://jppi.org.il/news/175/58/Jewish-Values-and-Israel-s-Use-of-Force-in-Armed-Conflict–Perspectives-from-World-Jewry/
3    הדו"ח "ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: עמדות יהודי העולם"  נמצא ב:
http://jppi.org.il/uploads/jewish_and_democratic-eng.pdf
4    ניתן למצוא את הכיסוי התקשורתי אודות הדיאלוג בשנת 2014 ב:
http://jppi.org.il/uploads/09-07-14%20Selected%20Press%20
Clippings.pdf.
ניתן למצוא את הכיסוי התקשורתי אודות הדיאלוג בשנת 2015 ב:
http://www.timesofisrael.com/a-wartorn-israel-directly-affects-diaspora-jewryso-wheres-its-voice/?fb_comment_id=915104805226877_915535288517162,
כאן:
http://forward.com/opinion/317923/israeli-studyfinds-jews-fretful-as-israeli-actions-stir-bias/,
וכאן:
http://www.haaretz.com/jewish-world/jewish-world-news/1.667542.
5    המשתתפים בסקר נתבקשו לדרג את הקטגוריות בסקאלה של 1-5, וכל הגרפים מראים את התשובות של המשתתפים הם על-פי סקאלה של 1-5. אולם, על מנת להשוותם לסקרים אחרים, כל הגרפים שמציגים את ממוצע התשובות הותאמו כך שיציגו את התפלגות התשובות בסקאלה של 1-4.
6    יהודים באמריקה (ומחצית היהודים בישראל) נוטים להיות חילונים יותר מבני דתות אחרות. "הם חילונים, מבחינת האמונות וההשתתפות שלהם בטקסים הדתיים. הם דתיים כמו נוצרים שלא הולכים לכנסייה". ראו:
Does Political Liberalism Undermine Jewish engagement? Implications for Research, Education and American Jews, Presented at: Network for Research in Jewish Education, June 2016.
7    סמינר הדיאלוג של המכון למדיניות העם היהודי בפילדלפיה, 18 באפריל, 2016. רשם ליונל בראון.
8    ראו, ההערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי לשנת 2015:
http://jppi.org.il/uploads/JPPI_2014-2015_Annual_Assessment_English-Jewish_People_Demography.pdf
9    סקר הפלורליזם שאל על דת, מוצא, לאום (אך לא על העמיוּת הכרוכה בו) ותרבות. הוא השתמש בסקאלה של 1-4 במקום סקאלה של 1-5.
10    בעוד שהסקר של JPPI ביקש מהמשתתפים לדרג ארבע אפשרויות, הדו"ח של מכון פיו על יהודים בישראל כלל שלוש אפשרויות שיש לבחור ביניהן: דת, לאומיות ותרבות. הדו"ח האנגלי שגה כאשר תרגם את הביטוי העברי "עניין לאומי" (כך במקור העברי) ל"מוצא" (ancestry). בדו"ח הנוכחי, אנו מתייחסים לשאלה כפי שנשאלה בעברית. בסקר של מכון פיו על יהודים אמריקנים היו הקטגוריות: דת, תרבות ומוצא. לפיכך, לא ניתן לבצע השוואה מדויקת בין ארה"ב וישראל על סמך השאלות של מכון פיו, למרות שמכון פיו כלל השוואה כזאת בדו"ח על ישראל.
11    מעניין שסקר הדיאלוג מראה שמשתתפים "ללא השתייכות קבוצתית" בארה"ב דרגו את הדת גבוה למדי (3.02), בהשוואה למשתתפים האורתודוקסים (3.23). החילונים דרגו את הדת בדרוג נמוך כמו החילונים בסקר הפלורליזם של המכון למדיניות העם היהודי בישראל (2.49, 2.51).
12    הפערים בין הקטגוריות אינן תמיד גדולים מאוד, אלא הם בחלקם תוצאה של האופן שבו נוסחה השאלה. כל משתתף דרג כל קטגוריה על גבי הסקלה, ומאחר שאך מעט משתתפים דרגו מרכיב כלשהו כ-1, התוצאה היא סקלה שבה לכל הקטגוריות ערך כלשהו. הגרף למעלה של מכון פיו הוא דוגמה למה שקורה כאשר יהודים מתבקשים לבחור בין קטגוריות, ולא לדרג את כל הקטגוריות. במקרה כזה, הפערים בולטים הרבה יותר.
13    רק כמחצית מהאורתודוקסים דרגו זאת כ-4 או 5 (מתוך 5).
14    סמינר הדיאלוג של המכון למדיניות העם היהודי בפיטסבורג, 4 באפריל, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
15    כאשר משווים את אחוז המשתתפים שדירגו את כל אחת מהפעולות כ-4 או 5 (בסקלה של 1-5).
16     "Israel’s Religiously Divided Society", Pew 2016, page 62.
17    מספר הפעמים שבהם משתתפי דיאלוג לא-ישראלים נסעו לישראל, בהשוואה לזה של יהודי ממוצע, בולט: רק 4 אחוזים ממשתתפי הדיאלוג של המכון למדיניות העם היהודי לא ביקרו בישראל.
18    סמינר של המכון למדיניות העם היהודי בוושינגטון, 11 באפריל, 2016. רשם: שמואל רוזנר.

הקודם
הבא